גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכה לתרופה: כך החלישו הפוליטיקאים את הלובי העוצמתי בוושינגטון

תרעומת ציבורית על מחירי התרופות, כעס על משבר תרופות שיכוך הכאבים הממכרות, חישובים "לא נכונים" של התעשייה, והגל הפופוליסטי שהביא את טראמפ לבית הלבן – כל אלה מרופפים את קשרי הרפובליקאים עם תעשיית התרופות ופותחים את הדלת לרגולציה כפי שלא הייתה מעולם בארה"ב

מנכ"לי חברות התרופות הגדולות בארה"ב לפני פגישה עם טראמפ בבית הלבן, ינואר 2017. בתי חולים, חברות ביטוח וחברות רכש תרופות בזול התאחדו בקריאה לרסן את רווחי חברות התרופות צילום:ASSOCIATED PRESS PA
מנכ"לי חברות התרופות הגדולות בארה"ב לפני פגישה עם טראמפ בבית הלבן, ינואר 2017. בתי חולים, חברות ביטוח וחברות רכש תרופות בזול התאחדו בקריאה לרסן את רווחי חברות התרופות צילום:ASSOCIATED PRESS PA

הלובי של תעשיית התרופות בארה"ב, אחת השדולות החזקות ביותר בקפיטול, כבר אינו אותו הבריון שהתרגלנו לראות במשך עשרות שנים במסדרונות של וושינגטון. אחד הסימנים לכך הוא תופעה נדירה בבירה - שיתוף פעולה חוצה מפלגות בקונגרס. והפעם, בניגוד לעבר, כדי למזער את כוחם הביריוני.

הסנטור צ'אק גרסלי, רפובליקאי מאיווה, הצטרף לסנטור רון וויידן, דמוקרט מאורגון, בניסוח הצעת חוק ביולי שעבר לפיקוח על מחירי תרופות מרשם - רעיון שיצרני התרופות התנגדו לו מאז שנות ה-60. הסנטור הרפובליקאי ג'ון קורנין, מטקסס, הצטרף במאי להצעת חוק של עמיתו הדמוקרט ריצ'רד בלומנטל מקונטיקט, שמבקשת למנוע מחברות להשתמש בחוקי פטנטים כדי לעכב הוזלת תרופות.

גם הנשיא טראמפ ויו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי, שרק באחרונה התכתשו אחד עם השנייה בפומבי בקפיטול, מתחו ביקורת על שדולת התרופות ותמכו בהצעות להוזלת עלויות. וזאת למרות שהם חלוקים בגישה לנושא הזה. טראמפ תומך בתוכנית להצמיד מחירים של כמה תרופות לעלויות שלהן, מה שעלול לעלות לחמש היצרניות הגדולות 500 מיליון דולר בשנה, להערכת PWC. פלוסי, בהצעת חוק שעברה את בית הנבחרים, תאפשר לממשל לנהל מו"מ על מחיריהן של כמה תרופות יקרות של מדיקאייר (הביטוח הרפואי לגמלאים).

הפער המתרחב בין הרפובליקאים ובעלי הברית הוותיקים שלהם בתעשיית התרופות מטלטל את המדיניות הפרמצבטית, ולראשונה מזה דור, כמה רפובליקאים ודמוקרטים מתאחדים לשינוי כולל של הרגולציה על מחירי התרופות.

שדולת התרופות PhRMA היא מהגדולים בוושינגטון. יש לה 47 חברות לובינג בשכר קבוע ועוד 183 לוביסטים רשומים. הא מעסיקה עורכי דין, כלכלנים, אסטרטגים פוליטיים, עורכי סקרים, יועצי תקשורת ועוד. התקציב של PhRMA כפול מזה של שדולת הנפט בוושינגטון. יחידה אחת שלה מוציאה עשרות מיליוני דולר בשנה על גיוס רופאים, גמלאים וחולים שנהנו מתרופות חדשות להופיע בקונגרס.

עד כה בקמפיין בחירות 2020, התעשייה תרמה 7.5 מיליון דולר למחוקקים, בעיקר רפובליקאים, כולל מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מקונל, מקנטקי ומנהיג המיעוט בבית הנבחרים, קווין מקארתי, מקליפורניה.

הלוביסטים מנהלים מלחמות חורמה

רוב המחוקקים הרפובליקאים עדיין תומכים בשדולת התרופות רבת הכוח, PhRMA ("המחקר והייצור הפרמצבטיים באמריקה"). השדולה הזו וחברות התרופות יכולות עדיין לחנוק את מאמצי הרפורמה, וחוקי מחירי התרופות החדשים עדיין לפני דיון ומבלי יכולת לנבא מתי הם יעברו. הלוביסטים מנהלים מלחמות חורמה, וחברות התרופות הן עדיין תורמות גדולות לרפובליקאים ולדמוקרטים.

רק באוקטובר האחרון אמר טראמפ לקהל של גמלאים, שהוא לא יופתע אם יתברר ששדולת התרופות עומדת מאחורי הניסיונות להדיח אותו. "הורדנו את מחירי תרופות המרשם, ובכך אנחנו מתמודדים עם היצרניות הללו", הוא אמר באירוע בפלורידה. "בינתיים הן תוקפות אותי מכל הכיוונים".

גם פלוסי לא משאירה הרבה מקום לדמיון באשר לכוח של השדולה. "אני משערת ש- PhRMA נכנסה לתמונה", אמרה פלוסי לעיתונאים באחרונה כשהיא נשאלה למה הקונגרס לא אישר את חוק מחירי התרופות.

אולם, למרות כל זאת, גל הצעות חוק חדשות מהעת האחרונה מוכיח שתעשיית התרופות איבדה חלק מהשפעתה בוושינגטון. ל-PhRMA היה פעם את הכוח לחסום כמעט כל ניסיון לשינוי מדיניות בעניינן. לא מזמן, כשברק אובמה היה הנשיא והדמוקרטים שלטו בקונגרס, PhRMA חיסלה את כל ההצעות העיקריות לפיקוח על מחיר תרופות.

כעת, תרעומת הציבור על מחירי התרופות, הכעס על משבר תרופות שיכוך הכאבים הממכרות, חישובים לא נכונים של התעשייה והלוביסטים שלה, והגל הפופוליסטי שהביא את טראמפ לבית הלבן, מרופפים את קשרי הרפובליקאים עם תעשיית התרופות ופותחים את הדלת לרגולציה כפי שלא הייתה מעולם בארה"ב.

"לא" כבר לא מספיק יותר

בחודש שעבר חתם טראמפ על אמנת סחר מחודשת עם מקסיקו וקנדה, אחרי שהקונגרס הוציא ממנה תוכנית שנתמכה על ידי PhRMA לשמור על כמה תרופות שנמכרות היטב מפני תחרות במשך שנים.

מבחינת PhRMA, כבר לא מספיק לומר סתם כך "לא". "בעבר היה לנו מוניטין של 'מתקפת טנקים אגרסיבית' נגד כל הצעה, בלי קשר להשלכה שלה על התעשייה", אמר מנכ"ל השדולה הזו, סטפן אובל, "אבל עכשיו אנחנו נוקטים גישה 'מונעת' של להציע לקובעי המדיניות פתרונות שמתייחסות ליכולת הכלכלית של החולים".

כך, בשנה שעברה ויתרה PhRMA על התנגדותה להצעת חוק של פטריק ליהי, דמוקרט מוורמונט, להשקה של תרופות גנריות מהר יותר בשוק כדי להוזיל תרופות פטנט. בהצעה אמנם בוצעו כמה שינויים, אך היא הפכה לחוק בדצמבר.

על פי סקרים, באופן כללי האמריקאים שבעי רצון מהביטוח הרפואי שלהם, אך הם חוששים מהגידול בעלויות. לכן תרופות מרשם הן בעייתיות במיוחד מפני שהצרכנים רואים קודם כל את המחיר. ההוצאה הממוצעת של יחידים ומשלמי ביטוחים רפואיים על תרופות מרשם עלתה ב-2017 ל-1,025 דולר מ-819 דולר בשנת 2010 - כך על פי ניתוח של נתונים פדרליים שנעשה על ידי מכון פיטרסון לבריאות וקרן משפחת קייזר, אם כי היא ירדה במקצת מאז.

כמעט 80% מהאמריקאים מפנים אצבע מאשימה כלפי תעשיית התרופות שמתעניינת ברווחים שלהן ולא בבריאות הציבור. הדעה הכללית הציבורית על חברות תרופות היא השלילית ביותר מאז שמכון גאלופ החל לערוך סקרים בעניין זה ב-2001. שערוריות כמו זו של מרטין שקרלי, מנהל קרן הגידור שכונה "אח של הפארמה", ושכנע חברת תרופות בתיק שלו לייקר תרופה אחת, שנחוצה לחולי איידס, מ-13.50 דולר ל-750 דולר, גרמו גם הן לכך. רשתות בתי חולים, חברות ביטוח וחברות רכש תרופות מרוכז זול התאחדו בקריאה לחקיקה לריסון רווחי חברות התרופות.

הרפובליקאים טיגנו את המנכ"לים בשימוע

רפובליקאים, רבים מהם שמחזיקים בעמדות שמרניות בנוגע לשוק החופשי, נלכדו בין ההתנגדות לרגולציה והזעם הציבורי של הקהילות שמצביעות להם. "אם אני הולך לכנסייה ויש שם תומך של ברני סנדרס ותומך של דונלד טראמפ, ושניהם אוחזים לי בדש הז'קט", אומר הסנטור ביל קסידי, רפובליקאי מלואיזיאנה (שהיה גסטרו-אנתרולוג במקצועו), "זה כנראה בעניין מחיר התרופות".

בשימוע בסנאט בפברואר לפני שנה, הוא ורפובליקאים נוספים "טיגנו" את המנכ"לים של שבע חברות תרופות בנושא תמחור המוצרים שלהן. "משהו מקולקל מהיסוד במערכת שלנו אם צרכנים בחו"ל משלמים הרבה פחות על תרופות", אמר קסידי למנהלים.

קסידי אמר גם שחברות התרופות זקוקות לתמריץ כספי כדי להשקיע בטיפולים פורצי דרך, טענה שהמנהלים בחדר השימוע הסכימו לה. ריצ'רד גונזלס, מנכ"ל AbbVie , אמר בשימוע שאם החברה שלו תגבה "מחירים אירופאיים", היא לא תוכל להשקיע במחקר ופתוח ברמה שהיא משקיעה היום. קסידי תמך מאוחר יותר בהצעת החוק של גרסלי להגבלת מחירי התרופות.

תעשיית התרופות הסתמכה שנים רבות על נוסחה פשוטה בוושינגטון: להחזיק בכיס את המחוקקים הרפובליקאים ולגייס די תמיכה אצל הדמוקרטים כדי לחסום שינויי מדיניות. PhRMA חייבת את ההצלחה שלה לכיסים עמוקים, גדודים של לוביסטים והחשיבות של תעשיית התרופות לכלכלת ארה"ב.

ב-2003 שכנעה PhRMA את הנשיא ג'ורג' בוש ואת הקונגרס הרפובליקאי אז לאשר חוק שמאפשר גישה של מיליוני גמלאים לתרופות מרשם במסגרת מדיקייר. החוק אסר על הממשל לקבוע את המחירים שמדיקייר (סוכנות ממשלתית-מדינתית) משלמת על תרופות.

קרע מוקדם עם הרפובליקאים החל ב-2010 כשתעשיית התרופות תמכה בחוק הטיפול בהישג יד של אובמה אחרי שהדמוקרטים ויתרו על חקיקה להגבלת מחירי תרופות. בכירי התעשייה החלו לחוש את שינוי כיוון הרוח הפוליטית ב-2015 בערך. הצרכנים התלוננו על התייקרות תרופות המרשם, ומרטין שקרלי עלה לכותרות. במקביל, התעשייה חששה שהילארי קלינטון תנצח בבירות 2016. קלינטון כזכור קראה לסיים את "סחטנות המחירים" של חברות התרופות ולאפשר לממשל לנהל מו"מ על מחירי תרופות לגמלאים.

התקציב של PhRMA עלה ב-2017 ל-456 מיליון דולר מ-271 מיליון דולר שנה לפני כן, לפי רשומות מס. היא הייתה הלובי המקצועי הגדול ביותר בארה"ב, כפול מזה של לשכת המסחר האמריקאית (שמייצגת סוחרים, בעל חנויות).

נאנחו לרווחה כשטראמפ נבחר

היצרניות נאנחו לרווחה כשטראמפ נבחר לנשיאות, אך לא לזמן רב. שבוע לפני השבעתו אמר הנשיא החדש שחברות התרופות "רוצחות בלי להיענש" כשהן מסרבות להניח לממשל לנהל מו"מ על תרופות מדיקייר זולות יותר.

אחרי פגישה עם נציגי החברות כמה שבועות מאוחר יותר, טראמפ שינה כיוון וכינה את מעורבות הממשל "קיבוע של מחירים". דובר בבית הלבן אמר שהוזלת מחירי תרופות "נשארה בעדיפות גבוהה" מבחינת הנשיא.

צרה נוספת לשדולה הזו הייתה כשהסנטור גרסלי התמנה ליו"ר ועדת הכספים בסנאט בתחילת 2019 והחל במאמצים לגבש חקיקה דו-מפלגתית למחירי התרופות. ריק סקוט מפלורידה ועוד שבעה סנטורים רפובליקאים שלחו ביוני מכתב ל- PhRMAבבקשה להציע פתרונות ל"נסיקת מחירי התרופות". כשהשדולה השיבה ביולי, סקוט צייץ בטוויטר שהתשובה "ההתייחסות לא כוללת אפילו תשובה אחת ויחידה לשאלות שלנו".

במאי האחרון הכריז ממשל טראמפ על יוזמה לחייב את חברות התרופות לפרסם את המחיר הקטלוגי של המוצרים שלהן בתשדירי הפרסום בטלוויזיה. חברות "אמג'ן" ו"איליי לילי" הגישו תביעה נגד היוזמה, ובית משפט פדרלי אימץ אותה. טראמפ כעס והורה ליועציו לזרז את העבודה על הצעת חוק שתאפשר לצרכן אמריקני לשלם מחיר זהה למחיר התרופה בחו"ל, לפי יודעי דבר. בתגובה יצרה PhRMA עמוד אינטרנט שחשף את המחירים הקטלוגים של התרופות של החברות בשדולה.

כעת מתכנן הבית הלבן חקיקה נוספת, כאשר טראמפ מתמקד בהעברת ההצעה של גרסלי-וויידן, שמתוארת על ידי דובר הבית הלבן כ"בעלת סעיפים מצוינים רבים, עם גישה דו-מפלגתית".

אבל סיכויי ההצעה בסנאט לא ברורים - מיץ' מקונל, מנהיג הרוב, שהרג את משפט ההדחה של טראמפ, אמור להביא אותה להצבעה, אלא שהוא נחשב לתומך ותק של תעשיית התרופות. עד כה הוא לא קבע תאריך יעד להצבעה.

עוד כתבות

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה ישראלית בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר