החזון לנווה שאנן בחיפה: תוספת של 26 אלף תושבים

עיריית חיפה הציגה את החזון שלה לחידוש שכונת נווה שאנן • בתפריט: תוספת של אלפי תושבים, יצירת "סוהו" מקומי וטיילת היקפית • מתכננת המסמך, האדריכלית פרופ' אירית צרף-נתניהו: "עד עכשיו לא הייתה ודאות תכנונית"

 מרחב כיכר זיו - חזון . הדמייה: משרד צרף נתניהו, דימוי מבנה הכיכר: MÉCA Cultural Center / BIG
מרחב כיכר זיו - חזון . הדמייה: משרד צרף נתניהו, דימוי מבנה הכיכר: MÉCA Cultural Center / BIG

האגף לתכנון עיר במינהל ההנדסה של חיפה הציג למועצת העיר את מסמך המדיניות האסטרטגי לשכונת נווה שאנן. מדובר בשכונה הגדולה בעיר שמונה כיום כ-44 אלף תושבים, שמהווים כ-15% מאוכלוסיית העיר. לפי המסמך, צפי ההתפתחות של השכונה הוא להיקף תושבים של 70 אלף, או 27.5 אלף יחידות דיור. המסמך הוכן על-ידי האדריכלית פרופ' אירית צרף-נתניהו.

המסמך מעניין מבחינה נדל"נית, משום שהוא מסמן את היקפי הבנייה למגורים ומפרט מתחמים שאותם ניתן יהיה לצופף ומה סוג הבנייה הרצויה מבחינת העירייה. עם זאת, נדמה כי לעורכי המסמך היה חשוב מאד לרסן את היזמות ולקבוע איפה וכמה צריך לשמר.

צרף-נתניהו מסבירה כי התוכנית נועדה לייצר אצל היזמים ודאות תכנונית: "תוכנית כזאת נשענת ברובה על כיוון נכון של תכנון עירוני, אבל בעיקר על יזמות פרטית. היא לא תקרה ללא יזמות פרטית. עד עכשיו לא הייתה ודאות תכנונית. התוכנית מבהירה מהן הכוונות, אילו עקרונות, איפה ניתן לצופף ואיפה לבנות גבוה".

חשוב להבהיר כי מדובר במסמך מדיניות, אין לו תוקף סטטוטורי, והוא בבחינת הנחיה. ההמלצה של עורכי התוכנית היא להכין בהמשך תוכניות מפורטות וסטטוטוריות (תב"ע) לאזורים השונים.

שכונת נווה שאנן הוקמה לפני כ-100 שנים על אוכף ההר המזרחי של העיר חיפה על-ידי חברת הכשרת היישוב. תכנונה המקורי של השכונה נעשה בידי האדריכל הנודע ריכרד קאופמן שאחראי, לתכנון של נהלל והשכונות הדר הכרמל בחיפה ורחביה בירושלים. עם השנים השכונה התפתחה והתרחבה, וכיום היא משתרעת על שטח של כ-5 קמ"ר וכוללת את נווה שאנן הוותיקה, יזרעאליה, זיו, נוה יוסף, רמות רמז וקריית הטכניון.

התכנון המוצע בתוכנית האסטרטגית מציין את הרחובות הראשיים בשכונה וקובע כי ברחובות חניתה וטרומפלדור יהיה עירוב שימושים, עם מגורים ומסחר וברחוב שלום עליכם תקודם יצירת מוקדי בילוי ופנאי. בנוסף, מתחם הרחובות התיכון, חניתה והגליל מוגדרים על-ידי עורכי המסמך כ"רובע העסקים הקטנים" או סוג של "סוהו".

התוכנית ממליצה לקבוע כי גרעין נווה שאנן, "הגגות האדומים", "גבעת השבשבת", "כיכר בן ארצי" והרחובות העורפיים לאורך טרומפלדור יוגדרו כמרקמים לשימור בהם תותר בנייה מבוקרת. בנוסף, מוגדרים לשימור מתחמי שיכונים בסגנון הברוטאליסטי ברחובות אבא הילל סילבר 57-53 וחניתה 68-52. התוכנית מציעה להקים טיילת היקפית, שתסמן את גבול הבינוי של השכונה, תשמר את נוף הוואדיות ותענה על המחסור בשטחים ירוקים.

ואיפה ניתן יהיה לבנות? ברחובות שבהם יש כיום בנייה בגובה של שתיים או שלוש קומות, כמו טרומפלדור, שלום עליכם וקומוי, אלה הרחובות המוגדרים כ"לב השלד העירוני", תותר בנייה לגובה של עד 10 קומות. כל האזור המכונה נו"ש מזרח, הכולל את הרחובות מימון, גדליהו, הגליל וחזן, ומאופיין בבנייני שיכון נמוכים על מגרשים גדולים, יעבור כולו התחדשות עירונית במתכונת פינוי-בינוי. כך גם בשכונות גבעת השבשבת ורמז. המכפיל המומלץ הוא 1:3.5-4.

צרף-נתניהו מבהירה כי מסמך המדיניות עושה סדר בתחום ההתחדשות העירונית: "לקחנו את ההתעניינות היזמית וניווטנו אותה למקום אחר. למשל, בגבעת השבשבת עשינו רה-פרצלציה, וזה איפשר לנו לייצר כביש חדש ולא להחדיר את התנועה הצפופה לתוך השכונה. יש הרבה פרויקטים של פינוי-בינוי שמנענו אותם. כך יוזמה לבניית מגדלים על קצה הוואדי ברחוב אבא הלל סילבר. הרעיון הוא לכוון את הבנייה למקומות הנכונים ובעוצמות הנכונות. זה לא פוגע ביזמות".

מרכיב מרכזי נוסף בתוכנית מתייחס ליצירת קישורים תחבורתיים - פנימיים וחיצוניים. במסגרת זו מציעה התוכנית הקמת מערך כבישים חדשים, אשר יציעו חיבור ישיר לצירי גישה מהירים לשכונה: חיבור השבשבת לשמחה גולן, חיבור נווה שאנן מזרח לכביש דורי ועוד. התוכנית ממליצה על הכנסת קווי מטרונית (נתיבי תחבורה ייעודיים לאוטובוס), אשר יעברו ברחובותיה ובמוקדיה הראשיים של השכונה, ליצירת חיבור פנים שכונתי וכן לחיבור מהיר למוקדים כלל-עירוניים. התוכנית אף ממליצה על הקמת מערך דרגנועים, שבילים ומדרגות ליצירת חיבורים פנים-שכונתיים.