גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות - נמסטה, טראמפ: דלהי בוערת בזמן שנשיא ארה"ב מבקר את מודי

נרנדרה מודי הכין קבלת-פנים מלכותית לטראמפ במדינת הולדתו, בצפון-מערב הודו ● בינתיים, בדלהי הבירה האדמה רעדה: שוטרים מתנגשים עם מפגינים, מפגינים מתנגשים עם מפגינים, והנכס הגדול ביותר של הודו המודרנית מתנפץ לרסיסים: הרמוניה בין-עדתית

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי / צילום: Aijaz Rahi, AP
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי / צילום: Aijaz Rahi, AP

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי שקד במשך חמישה חודשים על הכנת ביקורו של דונלד טראמפ במדינה. הוא עצמו נהנה מתשומת לבו הלא-שגרתית של הנשיא בספטמבר 2019, כאשר השניים הופיעו בעצרת של 50 אלף הודים-אמריקאים ביוסטון, טקסס. ניתן לה השם Howdy, Modi"", משהו מעין 'אהלן, מודי'. היא הייתה מפגן חיבה ושותפות פוליטית בין שני מנהיגים עם ביוגרפיות שונות מאוד אבל עם תוצאות דומות מאוד. השבוע הביא מודי את טראמפ לאיצטדיון קריקט הודי, שבו קראו 100 אלף מקומיים, 'נאמאסטה, טראמפ'.

מודי הוא בן גוג'אראט, מדינה שהיא בעצם אומה בצפון-מערב הודו. הוא היה ראש הממשלה (צ'יף מיניסטר) של המדינה במשך 12 שנה, ושכנע הודים וזרים שהיא סיפור הצלחה כלכלי, מעשה ידיו להתפאר. הוא נהג להביא מנהיגים זרים לגדולה בערי גוג'אראט, אמבדאבאד (שזו ההגייה המקובלת של השם הנכתב 'אחמדאבאד').

לא כל המוזמנים נענו להזמנותיו. במשך שנים ארוכות מודי היה מוקצה מחמת מיאוס בבירות מערביות. בחלק ממערב אירופה ובארה"ב כניסתו נאסרה. הסיבה הייתה החשד שהוא אירגן, או לפחות התיר, טבח של מוסלמים, אלף או יותר, בשנת 2002. חקירה משפטית הניבה הרשעה של אחדים ממקורביו. היא לא מצאה דופי במודי עצמו.

יחסים דו-צדדיים ושורות תחתונות

נצחונו בבחירות של 2014 פתח בן לילה את כל הדלתות המוגפות. הוא חרש את כדור הארץ לאורכו ולרוחבו, ופיתח יחסי ידידות קרובים עם גלריה בלתי רגילה של אנשים: נשיאי ארה"ב, רוסיה וסין; מנהיגי ישראל, איראן וערב הסעודית; הוא אפילו ניהל פלירט קצר ולא-מחייב עם שני ראשי ממשלה פקיסטניים. הוא גילה בזה שלהודו אין מדיניות-חוץ בתור שכזאת, אלא יש לה אוסף מורכב ומרשים של יחסים דו-צדדיים. עניינים עקרוניים או תימאטיים אינם מרבים להעסיק אותו. רב-צדדיות (מולטי-לטראליזם) היא משהו קצת מעורפל, כמעט מטאפיזי.

זה בהחלט מתאים לדונלד טראמפ. הוא מאמין רק ביחסים דו-צדדיים, בטובות הנאה וב"שורות תחתונות". כאשר הוא מגיע להודו, אין לו כל חשק לדבר על זכויות מיעוטים, על חופש הדיבור, או על דיכוי קשמיר. לעומת זאת הוא להוט לחתום על הסכמי סחר.

התלונה היחידה שהוא משמיע על הודו: היא "מדינת המכסים הגדולה ביותר בעולם", ומנוי וגמור אתו לשכנע אותה להוריד את מכסיה, "במיוחד ביחס אלינו". כיוצא בזה הוא סוכן מכירות, הדוחק במארחיו לרכוש מוצרים אמריקאיים. הודו נדרשה לקנות יותר נשק מארה"ב, ובמסיבת העיתונאים המסכמת שלו טראמפ נקב בעונג בשמותיהן של מערכות הנשק שהודו התחייבה לרכוש, בשלושה מיליארד דולר.

האם הנשיא שמע על המהומות בצפון-מזרח דלהי? "שמעתי על איזו התקפה", הוא ענה, "אבל לא דיברתי [עם מודי] על זה. זה עניינה של הודו".

זיכרונות 1947

אכן, זה עניינה. אבל התמוטטות החוק והסדר ברחובות עיר הבירה הייתה מוסיקת רקע קודרת. נרנדרה מודי הכין בחודשים האחרונים את ביקור טראמפ - אבל גם יצר את הנסיבות שבהן מתנגנת המוסיקה הזו. בשעה שטראמפ נשאל עליה, שבעה בני אדם נורו למוות. מאז, נכון לרביעי בבוקר המספר עלה עד 20, והצ'יף-מיניסטר של אזור דלהי קורא לממשלה לשלוח צבא לרחובות. שוטרים מתנגשים עם מפגינים, מפגינים מתנגשים עם מפגינים, והנכס הגדול ביותר של הודו המודרנית מתנפץ לרסיסים: הרמוניה בין-עדתית.

ברחובות דלהי מתנגשים מוסלמים והינדו בהיקף שכנראה לא נראה דוגמתו מאז הימים העקובים מדם של חלוקת הודו, ב-1947. אז נטבחו לפחות מיליון בני אדם, ו-15 מיליון נמלטו מבתיהם, כדי לאפשר את הקמת פקיסטן המוסלמית. הרוב הגדול של תושבי הודו העצמאית אמנם היו מלכתחילה בני דת ההינדו, אבל היא, בניגוד לפקיסטן, חשבה את עצמה למדינת כל תושביה. חוקתה קובעת שהיא מדינה חילונית. מוסלמים, לפחות 14% מכלל האוכלוסייה (הנתונים לא התעדכנו רשמית זה 20 שנה), התלוננו מאז ומעולם על אפליה, וחלקם בין העניים היה תמיד גדול יותר מחלקם באוכלוסייה; אבל ממשלות הודו מעולם לא הואשמו שהן אנטי-מוסלמיות. עד הממשלה הנוכחית.

מודי משליך את העכבות

מפלגתו של מודי חזרה וניצחה בבחירות הכלליות במאי שעבר. היא קיבלה רוב מוחלט של מושבי הפרלמנט בזכות עצמה, משהו שלא נראה דוגמתו מאז 1984. הפופולריות האישית של מודי היא כמעט חסרת תקדים.

הניצחון השני שיחרר את ראש הממשלה מרוב העכבות של חמש השנים הראשונות. זמן קצר לאחר השבעתו הוא מימש את חלומם רב-השנים של הלאומנים ההינדואיים, ופירק את קשמיר, המדינה היחידה בפדרציה ההודית שבה יש רוב מוסלמי. כמעט כל מנהיגי קשמיר נמקים בכלא, או במעצר בית, מאז אוגוסט שעבר. קשמיר נותקה במשך חודשים מן האינטרנט ומשירותי טלפון סלולרי. השירותים האלה חוזרים לאיטם, אבל נרמול פוליטי רחוק מאוד.

זמן קצר אחר כך, מודי עשה עוד צעד נועז ומחדד-קיטוב: הוא העביר חוק בפרלמנט, האוסר למעשה הגירה של מוסלמים אל הודו. החוק שולל ממוסלמים, רק ממוסלמים, מעמד של פליטים לגיטימיים, אם הם חוצים את הגבול משלוש הארצות המוסלמיות הגובלות בהודו או סמוכות אליה: פקיסטן, בנגלדש ואפגניסטן.

החוק הזה, והאיום להתחיל לטהר את מרשם האוכלוסין בהודו מחלק של תושביה המוסלמים, הוא העומד במרכז מהומות הרחוב. התסיסה התחילה בנובמבר. גילוייה הראשונים היו בקמפוסים של שתי אוניברסיטאות בדלהי, והן התפשטו אל חלקים אחרים של הארץ הענקית (ראו-נא וידיאו על הפגנות רחוב בהודו ב-2019).

הפוגה בקרבות בין הלאומנים למוסלמים בניו דלהי סביב חוק האזרחות החדש / צילום: Dinesh Joshi , Associated Press

"טרוריסטים" ו"בוגדים"

ממשלת מודי ניסתה לנצל את מחלוקות קשמיר וחוק האזרחות כדי לזכות ביתרונות פוליטיים. מודי, שנשא על כתפיו בהצלחה ניכרת את מערכות הבחירות של מפלגתו ב-2014 וב-2019, ניסה לתרגם את ההצלחה הזו ללשון מקומית בבחירות בשלוש מדינות של הודו בחמשת החודשים האחרונים. ראו זה פלא, הקסם הלאומי של מודי התפוגג בבחירות במהרשטרה (שמומבאיי היא בירתה), ג'הארקאנד (מדינה במזרח הודו) ואזור דלהי (שאמנם אין לו מעמד של מדינה, אלא של 'טריטוריה', אבל יש לו פרלמנט משלו עם ראש ממשלה). בכל השלוש, מפלגת מודי הפסידה. בדלהי לא עזרו הטונים הלאומניים הצורמים, שכללו את איפיון האופוזיציה כ"טרוריסטים" ו"בוגדים".

הדמוקרטיה ההודית היא אמנם שם דבר. זכותם של יותר ממיליארד בני אדם לבחור את ממשלותיהם מעמידה את הודו משכמה ומעלה לא רק מעל שכנותיה, אלא גם מעל רוב ארצות העולם. אבל צל מתארך עכשיו על הדמוקרטיה הזו. סובלנות ופלורליזם מותקפים בפרלמנט, בתקשורת ועכשיו גם ברחוב. לפי עיתונאית הודית אחת, "מוסלמים רועדים מפחד באשר הם". לא רק מוסלמים רועדים, אלא גם ליברלים וחילונים מכל הדתות והזרמים.

אבל היחסים האישיים בין מודי לטראמפ מעולם לא היו טובים יותר. וזו כמובן נחמה חשובה. הידיעות על מרחץ הדמים בדלהי הופיעו אתמול באתרי רשת הודיים (כמו news18.com) תחת הרובריקה של Namaste Trump, שלום עליך טראמפ.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין