האחים קבלני העפר והתשתיות שישלמו מיליונים במסים על חשבוניות פיקטיביות

האחים ג'קי מור ואבנר שפיר, קבלני עפר ותשתיות, ישלמו מיליוני שקלים מס בגין הוצאת חשבוניות שלא כדין בשנים 2007 עד 2012. זאת, לאחר שהשופט הארי קירש מבית המשפט המחוזי בלוד דחה את מרבית ערעורם של האחים על חיובם בכפל מס בהיקף כ-24.5 מיליון שקל על-ידי מס ערך מוסף, על רקע פרשה בה הואשמו והורשעו בביצוע שורת עבירות מס, ובהם הפצת מאות חשבוניות פיקטיביות, ונשלחו לעונשי מאסר ממושכים.

ג'קי מור (הידוע גם כיעקב שבירו) ואבנר שפיר, הם שני אחים בשנות השישים לחייהם. בשנים 2007 עד 2012 עסקו השניים בהשכרת ציוד לעבודות עפר ופיתוח וזאת באמצעות מספר חברות. בתקופה זו פעלו האחים, בין היתר, להוצאת חשבוניות מס על שם שתי חברות בבעלותם לגורמים שונים בגין השכרת ציוד וביצוע עבודות שונות כביכול.

מנהל מע"מ סבר כי החשבוניות הוצאו שלא כדין ובספטמבר 2014, הוא חייב את האחים בכפל מס על בסיס הטענה כי שני האחים הפיצו למעלה מאלפיים וארבע מאות חשבוניות כוזבות על שם החברות שהחזיקו וניהלו. סכום כפל המס המקורי שהוטל על שני האחים היה כ-94.4 מיליון שקל (קרן כפל המס), כאשר כל אחד מהם חויב במחצית סכום זה.

הודעות כפל המס הוצאו במקביל לניהול הליך פלילי נגד האחים והחברות. תחילתה של הפרשה בחקירה פלילית שערכו גורמי חקירה מהמשטרה בשיתוף רשות המסים בנוגע לאחים וחברות בבעלותם (א.ד. נתיבי המרכז, י.ש. המובילים וחברה שלישית בשם דליס 2001 בע"מ שאינה מעורבת בערעור זה). בסיום החקירה, במרץ 2013, הוגש כתב אישום נגד האחים ושלוש החברות האמורות (ת"פ 7455-03-13 בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו).

בכתב האישום נטען כי האחים רקמו "תוכנית עבריינית, כשמטרתם להערים על רשויות המס במדינה, ולגרוף לכיסם כספים שלא כדין". בין היתר נטען כי פעלו במטרה להביא לכך שגורמים שלישיים יתחמקו מתשלום מס כאשר הם הוציאו חשבוניות מס פיקטיביות ומסרו אותן לצדדים שלישיים; דיווחו למנהל דיווחים כוזבים, שעה שרשמו וניכו סכומי מס עסקאות ומס תשומות בדויים, שאינם נתמכים בתיעוד; ונמנעו מניהול ספרים והסתירו פנקסים של חשבוניות במחסן משפחתי על-מנת להתחמק מתשלום המס המגיע. אבנר הואשם גם בזיוף כרטסת הנהלת חשבונות.

המערערים הואשמו גם בעבירות שונות על פקודת מס הכנסה. בקשר לפעילות הפצת החשבוניות - נטען, בין היתר, כי האחים פעלו בכוונה להתחמק ממס הכנסה או לעזור לאחרים להתחמק ממס, וכן השתמשו במרמה ובתחבולה, כאשר רשמו לעוסקים חשבוניות פיקטיביות. וזאת, בתמורה לקבלת עמלות בסכום של מעל 13.8 מיליון שקל שלא דווחו על-ידיהם לפקיד השומה.

כתב האישום כלל גם עבירות של איומים, ועבירות נוספות.

בסופו של ההליך הפלילי הורשעו האחים בהוצאת 300 חשבוניות כוזבות, ונקבע כי הם הפיקו רווחים בסך של 13.5 מיליון שקל לפחות ממעשיהם אלה. על האחים נגזרו, בין היתר, עונשי מאסר בפועל וקנסות כספיים. לגבי כ-300 החשבוניות שהיו בבסיס ההליך הפלילי לא הייתה מחלוקת כי הן כוזבות והוצאו שלא כדין, כאשר כפל המס המיוחס לחשבוניות אלה הוא כ-25.4 מיליון שקל, וסכום זה מתחלק באופן שווה בין שני המערערים.

על סמך ההרשעה בהליך הפלילי ביקש מנהל מע"מ לקבל פסק דין חלקי לגבי אותן חשבוניות, אך האחים התנגדו לבקשה.

השופט קירש ציין בפסק דינו כי קיימת הצדקה להחלת סעיף 50(א) לחוק מס ערך מוסף, המאפשר הטלת כפל קנס על מעלימי המע"מ, הן בקשר לג'קי והן בקשר לאבנר, וכי מסקנה זו יפה לגבי כל 284 החשבוניות מושא הדיון.

עוד דחה השופט את הטענה כי מנהל מע"מ שגה בהחלטתו להטיל את כפל המס על המערערים מבלי שייחס הוצאתה של חשבונית מסוימת למערער מסוים, וציין כי "האופן בו יישם המשיב את הוראות סעיף 50(א) לחוק תואם לממצאי הכרעת הדין בהליך הפלילי. כמוסבר, בית משפט השלום לא הבדיל בין חשבונית אחת לאחרת, ולגבי כל אחת ואחת מהן נתפסו המערערים כמוציאי החשבוניות. על כן, דרכו של המשיב בנקודה זו מקובלת עליי (יוער כי המערערים עצמם לא העלו כל מפתח חלופי לייחוס החשבוניות ביניהם שלא על בסיס הרישום הפיסי).

"יתרה מזאת, אימוץ שיטה אחרת לייחוס החשבוניות בין המערערים, לא היה מביא בהכרח לחיובו של ג'קי בגובה מחצית סכום החשבוניות בלבד, כפי שעשה המשיב, אלא היה עשוי להגדיל את היקף חיובו של ג'קי עוד יותר".

עם זאת הבחין השופט בין האחרים וציין כי "ניתן להתרשם כי בעוד ג'קי היה מצוי בלב ליבת ההוצאה, אבנר היה מרוחק יותר. אני סבור כי המקום המתאים להתחשב בכך יהיה במסגרת השיקולים להקלה ברובד הכפל בהתאם לסעיף 100 לחוק (ולא בשאלת החלת סעיף 50(א) לחוק)".

בנסיבות, דחה השופט את ערעורם של ג'קי ואבנר נדחה, בכפוף להפחתות מסויימות להם הסכים מנהל מע"מ. נקבע כי לגבי ג'קי סכום החיוב לפי סעיף 50(א) לחוק בגין החשבוניות יעמוד על כ-5 מיליון שקל, להם יש להוסיף ריבית והצמדה; ולגבי אבנר סכום החיוב לפי סעיף 50(א) לחוק בגין החשבוניות הנדונות יעמוד על כ-3.2 מיליון שקל, במונחי קרן ללא ריבית והצמדה.