מתכננים קדימה: כל הדרכים בהן ארגונים יכולים להתמודד עם משבר הקורונה

השפעתו של וירוס הקורונה על הכלכלה ועל שוק העבודה ברחבי העולם, הייתה רק עניין של זמן; האותות הראשונים הופיעו, כמובן, בסין - שם החל הווירוס להתפשט בחודש דצמבר. אך גלישתו מהמזרח הרחוק למדינות ויבשות אחרות הייתה רק עניין של זמן; ב-30 בינואר הכריז ארגון הבריאות העולמי על "משבר בריאותי עולמי", ובשבועיים האחרונים נדרשים מעסיקים ברחבי העולם להתמודד עם מגבלות הנוגעות לניהול כוח האדם והעסק. הנגיף המדבק, מסוכן יותר בחללי עבודה צפופים ומשותפים, ודורש מענה פרטני במקומות שונים, ודאי כאשר עובדים יוצאים לחופשה או לפגישת עבודה מעבר לים. הצורך להתמודד עם תפוצת הנגיף איננה פוסחת כמעט על אף סקטור, וגם סיום המשבר הבריאותי לא נראה באופק; לפי ארגון הבריאות העולמי, באופן גלובלי 3.4% מהחולים המדווחים נפטרו, לעומת 1% מנדבקי השפעת העונתית המוכרת (עבורה קיים חיסון) - מה שממחיש את הצורך להתמודד עם הנגיף רחב.

כיצד מתמודדים העסקים? השבוע, ביקשה למשל טוויטר מעובדיה ברחבי העולם לעבוד מהבית עד להודעה חדשה, כשהיא מבקשת מעובדיה לנקוט באמצעי זהירות בכדי לא להפיץ את הווירוס, ואף הודיעה כי היא עוצרת את כל הנסיעות והאירועים העסקיים ש"אינם קריטיים". עבור העובדים שמעדיפים לעבוד ממטות החברה, תקפיד החברה ביתר שאת על ניקיון וסניטציה קפדנית של המשרדים. היא מצטרפת לפייסבוק שקבעה נהלים חדשים והחליטה לבטל כנסים ארגוניים ולבלום טיסות של עובדים בחו"ל, וסמסונג נאלצה לסגור מפעל בשל הידבקות של אחד העובדים בווירוס.

גם בישראל, מתמודדים העסקים עם הצורך לקבוע נהלים חדשים או להתמודד עם חשש של הידבקות עובדיהם בנגיף. באמדוקס, עובד ששב מאיטליה ושהה בבידוד התגלה כחולה, רכבת ישראל, מחלקת מסכות מגן לעובדים שבאים במגע יומיומי עם נוסעים, בנק דיסקונט ביטל את כלל הכנסים לעובדים וללקוחות, בנק לאומי הורה שלא לקיים פגישות עבודה מרובות משתתפים ועוד. במספר חברות ניתנה הנחייה לא לטוס לחו"ל אם לא מדובר בנסיעה הכרחית, וישנן חברות שבהן המנהלים הגדילו ראש והחליטו לשלוח עובדים שחזרו מחופשה בחו"ל - בכל יעד שהוא וללא קשר להנחיות משרד הבריאות, לעבודה של מספר ימים מהבית בכדי לוודא שהם אינם מדביקים את הקולגות שלהם.

התערבות מוקדמת, הערכה של החשיפה הארגונית ותקשורת בלתי פוסקת

היום, הוציאה פירמת הייעוץ דלויט פנייה ללקוחותיה, בה נכתב כי החברה מגבשת דרכי פעולה מומלצות להתמודדות עם המשבר עבור לקוחותיה. החברה מציעה להנהלות הארגונים השונים להתמודד באופן פרואקטיבי עם התפשטות הנגיף, במספר דרכים. ראשית כל, ממליצה הפירמה על התערבות מוקדמת; הערכה של החשיפה הארגונית למחלה - אם למשל הארגון מנהל קשרים עסקיים עם חברות בסין, או שעובדיו טסים תדירות בעולם, נדרשת מוכנות גבוהה יותר ובקרה הדוקה על משטר הטיסות. דלוייט מדגישים את חשיבות התקשורת בעת הזו; בין אם מדובר בהנגשת מידע לעוברים על המחלה והדרכים להימנעות מהדבקה, או דיאלוג עם הספקים בכדי לוודא שהם מתמודדים כראוי עם הנגיף ולא מסכנים את עובדי החברה שלכם בממשקים המשותפים, וכן עדכון לאורך הדרך של בעלי המניות והעניין בחברה.

פירמת הייעוץ מדגישה בפני החברות כי עליהן "להיערך לכל תרחיש", ולתכנן עד כמה שניתן קדימה; כיצד מתמודדים עם שיבושים עסקיים, שיבושים בשרשרת האספקה, סגירת נקודות בעולם והיעדרות נרחבת של עובדים. תוכניות, מדיניות ונהלים צריכים להיבדק כל עת ולשמור על גמישות, בכדי להגן על אנשי הארגון, האסטרטגיה שלו, המוניטין והעסקים. בנוסף, מומלץ למעסיקים לעקוב אחר עדכונים של ארגון הבריאות העולמי בנוגע למחלה או של גופי בריאות המדווחים על התפשטותה והגילויים הרפואיים החדשים לגביה, שכן היא עדיין נחקרת.

"העסקים צריכים לתת תחושת ביטחון לעובדים ולבני משפחותיהם. חברות רבות מתחילות להיערך לעבודה מרחוק, ונדרש מהן לדאוג לאבטחת מידע ברמה גבוהה יותר כעת. חברות גלובליות, בחלק מהמדינות - מאפשרות את זה עכשיו לעובדים שלהם, אנחנו גם נערכים לזה בחברה", אומרת רו"ח לינור דלומי, ראש חטיבת ניהול סיכונים, דלויט ישראל. "האמצעים הטכנולוגיים לא קיימים בכל החברות, והם דורשים כעת השקעה כספית. אנחנו רואים שיותר ויותר חברות הולכות לכיוון הזה בגלל הווירוס, גם אם אין סגירה הרמטית של חברות. אם מגלים עובד בחברה שחשוד בנשיאת הנגיף - התהליך הזה זז מהר יותר. יכול להיות, שההתמודדות העסקית עם הנגיף, תוביל לשינוי דפוסי העבודה בחברות רבות גם קדימה, ותגדיל את שעות הבית העבודה מהבית ואפילו את הפגישות בסקייפ, על חשבון טיסות בעולם".

איך מתמודדים היום הארגונים עם האיום בשטח?

"כיום, כל ארגון באשר הוא - גלובלי או מקומי, צריך להסתכל על תוכניות ההמשכיות העסקית שלהם ולנתח תרחישים. חברות שנמצאות במעגל הראשון, כמו למשל חברות תעופה, הן הנפגעות הראשונות, ההתמודדות דרשה מהן פעילות מידיות. התרחיש השני שצריך להיערך אליו, הוא האטה גלובלית. אנחנו רואים שבמדינות מסוימות יש בעיה של מעבר סחורות, מה שיכול ליצור בעיה בנוגע לחומרי גלם, יותר ויותר חברות נערכות לכך. תרחיש הקיצון הוא שתהיה מגיפה עולמית שתוביל למיתון כלכלי גלובלי. חשוב שחברה תמנה אדם אחד שיהיה אמון על טיפול בנושא, כך שיוכל לקבל אליו את פניות העובדים ושאלותיהם, ולענות באופן מוסמך. בין אם לגבי המחלה או לגבי האם מותר או אסור לנסוע למקומות מסוימים. אותו אדם גם יכול לפעול ל'הרגעת הרוחות', כדי למנוע פאניקה מיותרת של העובדים.

"ארגונים צריכים לזהות מה המדינות שנמצאות תחת השבתה ולייצר ניתוח תרחישים ותגובות, כדי להימנע מהשפעה על העסקים. אנחנו רואים שהרבה מאד חברות, למשל בתחום המזון והקמעונאות, מתחילות לשמור מלאי משום שייתכן שתהיה בעיית אספקה של סחורות מחו"ל. מצד שני, יכול להיות שיותר ישראלים ייבחרו למשל לבלות את חופשת החג הבאה בישראל בשל השש, מה שדורש מעסקים דוגמת מלונות להיערך טוב יותר מבחינת אספקה ומלאי, למרות החשש מפני קשיים בשרשרת האספקה. זה אומר שגם פרופיל הלקוחות יכול להשתנות, וזה מצריך היערכות אחרת. אופי הביקושים המשתנה, יכול למשל ליצור צורך להשקעת משאבים נוספים בשיווק. גם הסופרים, אגב, צריכים לדאוג עכשיו למלא את המלאי שלהם לעת צרה. אנחנו מדינה קטנה, והמדפים יכולים להתרוקן במהירות.

איך צריך להיערך פיננסית להתמודדות עם המשבר?

"חברות היום מתחילות לעדכן את התחזיות הפיננסיות שלהן. בכל מה שקשור לתוכניות עבודה, תקציבים והשקעות - אם רצינו להשקיע במשהו, אולי כדאי לשקול זאת מחדש. עושים ניתוח של סיכונים וצריכים לתכנן. זו סיטואציה של ניהול משבר. צריך לשרטט את התרחישים ולהבין איך להיערך אליהם. אם אנחנו רואים שאנחנו בפני בעיה של תזרים מזומנים בשל החרפת המשבר, אז יכול להיות שנצטרך לעצור השקעות, כדי לשמור על יתרות של מזומנים. אם תכננו לחלק דיבידנדים - אולי זה לא מתאים כרגע. אנחנו לא יודעים לאן כדור השלג הזה ייקח אותנו".