ראוי לשמו: הספר שמתייחס לשמות המשפחה שלכם בזוגיות

הספר המרתק "אז איך קוראים לך עכשיו?" מאיר סוגיה שכמעט ולא נחקרה: שם המשפחה אחרי הנישואין

אז איך קוראים לך עכשיו / צילום עטיפת הספר
אז איך קוראים לך עכשיו / צילום עטיפת הספר

ספרה של מיכל רום "אז איך קוראים לך עכשיו?" (הוצאת פרדס) ובמיוחד כותרת המשנה שלו: "על הבחירה של נשים וגברים בשם המשפחה אחרי הנישואין" הוא מתנה מצוינת ליום המשפחה, וגם ליום האישה, וגם לסתם יום של חול וסקרנות.

הספר דן בנשים ובשמות משפחה, ובהשלכות האישיות, המשפחתיות, התרבותיות והחברתיות שנגזרות מהבחירה הזו. אומנם הוא מתבסס על עבודת הדוקטורט של רום, אבל בניגוד לספרים רבים שמושתתים על עבודה אקדמית ולעיתים קרובות הם כבדים ומעיקים, הספר הזה מרתק וקריא. תורמת לכך העובדה שחלקים גדולים ממנו נכתבו בגוף ראשון, ובכנות.

כבר בפתיחה מציינת המחברת: "ברור לי לגמרי, שבעולם שבו גדלתי, השם שלי היה, ועודנו, שם 'מאפשר'. שם שפותח דלתות. אפשר אפילו לומר - חורץ גורלות. אם לא היו קוראים לי מיכל רום, אולי הייתי היום במקום קצת אחר. אולי אפילו מישהי אחרת. סביר להניח שלא הייתי כותבת את הטקסט הזה, ואם כן, הוא בטח היה מספר סיפור שונה".

ואכן, השמות מספרים סיפורים, ודרכם עולות שאלות לא רק לגבי נשים וגברים, הורים וילדים, משפחות מוצא והמשפחות שאנחנו מקימים לעצמנו, אלא גם לגבי החברה הישראלית בכלל. "אם היה לו שם יפה, אולי הייתי מחליפה את שמי לשמו", אומרת אחת המרואיינות. אבל מה זה "שם יפה" בישראל 2020? שם "של טייס"? שם שפותח דלתות? ואיזה שם מסמן את בעליו, שם עם "מחיר" לעומת שם "ישראלי ניטרלי", והאם זה האחרון באמת כל-כך ניטרלי?

"מנסים להבין משם המשפחה שלך את המקורות שלך", אומרת המרואיינת מאירה חג’בי-רוזמן. "אנשים נורא מתבלבלים, את חג'בי או רוזמן?" כי בישראל של ימינו להיות חג’בי ולהיות רוזמן אלה שני דברים שונים לגמרי, כל אחד מהם מסמן זהות אחרת ומיקום חברתי שונה.

בתוך כך עוסק הספר בשמות משפחה בכלל, איך צמחו ומה תפקידם בעולם. למה רק נשים נדרשות לשנות אותם עם נישואיהן? מה קורה לגבר שמשנה שם משפחה בעקבות הנישואים? (אחד הפרקים, הנושא את השם הפרובוקטיבי "גברים 'אמיתיים' לא משנים את שם המשפחה שלהם, נשים 'טובות' לא נשארות עם שמן" עונה על כך תשובות מעניינות), מה אומר על כך החוק בישראל? מה קורה במקומות אחרים בעולם?

אחד הדברים היפים בספר עיון טוב הוא היותו מעורר מחשבה לגבי דברים שנראים "טבעיים" ומובנים מאליהם. המחברת עצמה מספרת שהניחה שזה נושא שהמון ספרים נכתבו עליו, ורק כשיצאה לבדוק בשטח גילתה להפתעה שלא נכתב על הנושא אף לא ספר אחד בעברית. זה מוזר במיוחד על רקע העובדה ששמות בכלל, והחלפת שמות כחלק ממדיניות כור ההיתוך של ראשית המדינה, דווקא כן זכו למחקרים ולספרים שיצאו בעקבותיהם.

מתברר שמבחינה זו, ישראל אינה שונה משאר העולם: גם בארצות אחרות הסוגיה הזו לא זכתה להיחקר כמעט בכלל. כנראה הנושא לא נתפס כמעניין, בעיקר משום שרק מבחינה נשית הוא נחשב למורכב, מעניין או "סיפור". אבל כמו לגבי היבטים אחרים של המהפכה הפמיניסטית, גם הגברים יוצאים ממנה נשכרים, שכן הנושא והספר מתבררים להיות דווקא מעניינים מאוד, לכל עדה ומגדר. 

דירוג: 4

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988