גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בישראל יש רק מחצית ממיטות הטיפול נמרץ הנדרשות, עוד לפני הקורונה"

האם נשלם את המחיר של צעדים דרסטיים נגד הקורונה בשל תת-תקצוב כרוני של מערכת הבריאות? • יו"ר האיגוד הישראלי לטיפול רפואי נמרץ, ד"ר ירון בר-לביא, סבור כי "מצב של אי-ספיקה כבר יותר משני עשורים. אפילו עם שפעת עונתית מתקשים להתמודד" • ומה מצבנו יחסית לאירופה?

פעולות סטרליזציה של עובדי המדינה במבני ציבור באיטליה / צילום: ססיליה פביאנו, Associated Press
פעולות סטרליזציה של עובדי המדינה במבני ציבור באיטליה / צילום: ססיליה פביאנו, Associated Press

ישראל נוקטת כמה מהצעדים המחמירים ביותר בעולם במאבק נגד התפרצות נגיף הקורונה. היא הייתה הראשונה שמנעה מתושבי איטליה להיכנס, הראשונה שביטלה טיסות מהמדינות הגדולות באירופה והראשונה המחייבת כל תושב שהיה בחו"ל להיכנס לבידוד ביתי. ההשלכות הכלכליות והתיירותיות של צעדים אלה הן אדירות, והוערכו כבר במיליארדי שקלים: הפסקה של חלק גדול מהתנועה האווירית, פגיעה תדמיתית, סכנה להתמוטטות עסקים ושיתוק חלקי של המשק, בין השאר בעקבות בידוד ביתי של עשרות אלפי בני אדם.

כששואלים את הממשלה ומשרד הבריאות מדוע המדיניות החריגה, לעומת מדינות אחרות בעולם, עולה התשובה שהמטרה היא להאט כמה שיותר את התפרצות המחלה ולמצע את מספר המקרים ואת חומרתם, כדי למנוע מצב של "ריצה על בתי החולים" - שיא תחלואה כמו שרואים במחוז לומברדיה שבאיטליה - שמביא לחוסר-טיפול בחולים מבוגרים, למשל, ולקריסה של מערכת הבריאות.

בישראל יש 300 מיטות טיפול נמרץ

אבל האם אחת הסיבות המרכזיות לחשש הזה היא בעצם תת-תקצוב כרוני של מערכת הבריאות, שהביא לירידה מתמדת במספר מיטות האשפוז לנפש בישראל, ובמיוחד במספר מיטות הטיפול נמרץ - הדבר היחידי המציל בשלב זה את חייהם של חולי קורונה במצב קשה - עד לתחתית הדירוג במדינות ה-OECD? האם החיסכון של הממשלה בהוצאה על מערכת הבריאות אינו אחד הגורמים למדיניות הדרסטית שעולה כל כך הרבה? במלים אחרות, האם בשל חיסכון של כמה מאות מיליוני שקלים בשנה למערכת הבריאות במשך עשורים, מפסיד המשק כעת עשרות מיליארדים ואנשים עשויים לשלם בחייהם?

כדי לנסות ולברר את הנקודה פנה "גלובס" ליו"ר "האיגוד הישראלי לטיפול רפואי נמרץ", ד"ר ירון בר-לביא, יו"ר אגף טיפול נמרץ במרכז הרפואי רמב"ם.

ד"ר בר-לביא, כמה מיטות טיפול נמרץ יש כיום בישראל?

"יש בערך 300 מיטות בכל בתי החולים"

האם זה מספיק?

"לא. יש לנו בערך חצי ממספר המיטות טיפול נמרץ שצריך. כלומר, צריך לפחות 600 מיטות טיפול נמרץ במדינת ישראל, עוד לפני שמדברים על התמודדות עם התפרצות הקורונה. באופן כללי, צריך ש-10% מכלל מיטות האשפוז במערכת הבריאות יהיו מיטות טיפול נמרץ. בארץ הנתון הזה עומד על פחות מ-5%, יש מדינות שבהן השיעור הזה גבוה הרבה יותר".

שיעור מיטות האשפוז בישראל הוא מהנמוכים

האם מיטות הטיפול הנמרץ הקיימות פנויות עכשיו להתמודד עם חולי קורונה?

"לא, כולן תפוסות עכשיו. אף אחת מהן לא תפוסה על ידי חולה קורונה. נכון לעכשיו יש חולה קורונה אחד המונשם בבית החולים 'פורייה', אבל הוא מאושפז במחלקה פנימית ולא בטיפול נמרץ".

אז כיצד מתכוננים לטפל בחולי קורונה, אם מצבם יחמיר?

"כרגע במערכת הבריאות בארץ יש דיון אם לטפל בחולי הקורונה בטיפול נמרץ רגיל, או לבנות עבורם מחלקות ייעודיות, שבהן הם יקבלו את הטיפול נמרץ. האפשרות השנייה היא זו שהוחלטה למשל בבית החולים שבו אני עובד, רמב"ם. התוכנית היא לבנות מחלקה מיוחדת לחולי קורונה. נכון לעכשיו, מתוכננות בה 30 מיטות, מתוכן שש מיטות טיפול נמרץ".

האם מעבירים פיזית את המיטות למחלקה זו ממחלקת טיפול נמרץ?

"לא, בונים אותן באופן ייעודי והן יהיו חלק ממחלקת הקורונה. הן יתופעלו על ידי צוות טיפול נמרץ, אבל במחלקה הייעודית".

אז יש אפשרות להוסיף מיטות טיפול נמרץ? כמה כאלה יכולים להוסיף?

"בכל בית חולים תהיה ככל הנראה מחלקה ייעודית לחולי קורונה, בתוכה יהיו מיטות טיפול נמרץ בהתאם לצרכים. כרגע אין אף חולה בהן. אני מקווה שזה לא יסתכם ביותר מכמה עשרות חולים, אולי מאות בכל הארץ. אני מקווה שזה יהיה במסגרת יכולות ההתמודדות של בתי החולים".

נראה כי החשיבות של מיטות הטיפול הנמרץ ומכונות ההנשמה בטיפול בקורונה היא אדירה. לפי הנתונים מסין, המאומתים על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO), רוב גדול של הנדבקים בקורונה חווים את המחלה באופן קל, אולי אפילו ללא סימפטומים, וביניהם נשים, ילדים ובני נוער בשיעור גבוה יותר מגברים. נכון לעכשיו, לא ברור מהו שיעור התמותה של המחלה, משום שהיקף הבדיקות שונה ממדינה למדינה, אבל לפי המידע מסין - כ-80% מהמקרים שכוללים סימפטומים חולפים ללא טיפול. כ-20% מהמקרים הסימפטומטיים דורשים טיפול, ובין 5% ל-10% דורשים טיפול נמרץ, כולל הנשמה.

כלומר, נכון להיום, טיפול נמרץ והנשמה במקרה הצורך הם הטיפול היחיד בחולי קורונה. באיטליה, למשל, מצוקת מיטות אלה כה חמורה, עד כי רופאים מדווחים שהם נאלצים לבחור במי לטפל כמו במצב של טיפול רפואי ראשוני בשטח - זקנים עם מחלות רקע לא מקבלים טיפול, בעוד צעירים עם סיכוי גדול להחלים כן. מבחינה מספרית, בדיווח ב"גרדיאן" נמסר כי נכון לימים האחרונים, פועלות 750 מיטות טיפול נמרץ במחוז לומברדיה (שבו חיים 10 מיליון בני אדם) - 600 בבתי החולים הציבוריים ועוד 150 במוסדות רפואה פרטיים שהתגייסו לטיפול. יותר מכפול ממספר המיטות הרשמי (ללא תוספת) שיש בישראל, שבה אוכלוסייה קטנה יותר.

"באיטליה זה כמו מלחמה. בארץ לא יפסיקו טיפול"

בגרמניה, לפי נתוני ה-OECD, אמורות להיות לפחות 14,000 מיטות טיפול נמרץ ברחבי המדינה. שר הבריאות יינס שפאן אמר בראיון כי המספר האמיתי כפול מכך. גם הווירולוג הראשי של מרכז רוברט קוך, האחראי למדיניות בנושא נגיפים וזיהומים, אמר כי יש 28,000 מיטות טיפול נמרץ שיוכלו לטפל בחולי קורונה. לא ברור ההבדל בין הנתונים, אבל ייתכן שזו חלק מהסיבה שהציבור הגרמני אינו נתפס לבהלה עד כה. גם קוריאה הדרומית, שנאבקת בהצלחה במה שהיה נראה בהתחלה כמגיפה נרחבת בשטחה, הצליחה להציל רבים על ידי טיפול נמרץ. כמו גרמניה, גם היא מובילה בשיעור מיטות האשפוז בעולם.

ד"ר בר-לביא, האם מה שאנחנו רואים באיטליה נובע מחוסר תשתית לגבי מיטות טיפול נמרץ במדינה?

"אני חושב שבאיטליה מספר מיטות הטיפול הנמרץ בשגרה מספיק, וגבוה מזה שבישראל, אבל הם מתמודדים עם מצב של מגיפה, בשטח מצומצם יחסית. יש להם 10%-15% מהחולים המאושפזים הזקוקים לטיפול נמרץ, אבל הבעיה שבמספרים מוחלטים זה הרבה, כי יש גל מאוד גבוה של תחלואה. ההערכה היא ש-10% לפחות מחולי הקורונה יהיו זקוקים לטיפול נמרץ".

איך הטיפול הנמרץ מציל חיים?

"טיפול על ידי צוות רפואי מיומן, הכולל שימוש בציוד כמו מכשור הנשמה, משאבות, מכונות דיאליזה, ניטור קבוע, תרופות, מעקב תפוקת לב, שיטות הנשמה מתקדמות ועוד מצליחות להציל חלק גדול מהחולים. אין תרופות לקורונה, אז הטיפול הוא רק לספק טיפול תומך בחולה עד שהוא מבריא. אני חושב שאת רוב חולי הקורונה הטיפול הנמרץ יכול להציל - לפחות 80%".

כלומר מה שצריך אם מתפתחת תחלואה משמעותית, הן כמה שיותר עמדות טיפול נמרצות.

"זה נכון".

היסטורית זה תחום שהוזנח בישראל מבחינה תקציבית, לא?

"לא רק התחום הזה, כמו בכל התחומים ברפואה בארץ מבחינת תשתיות - מיטות אשפוז באופן כללי למשל - אנחנו ניצבים כיום על 1.7 מיטות אשפוז ל-1,000 בני אדם (הנתון הרשמי עומד על 2.2, א"א), בעוד שהיחס שצריך הוא ארבע מיטות ל-1,000 לפחות. מערכת הבריאות נמצאת במצב של אי-ספיקה ביומיום כבר יותר משני עשורים. הרי מאז 1995 (חוק ביטוח בריאות, א"א), כל הכסף עובר ישירות אל הממשלה, במקום למערכת הבריאות, והממשלה מייבשת את המערכת באופן יזום כבר 25 שנים".

כיצד אתה מסביר את הצעדים הדרמטיים של משרד הבריאות והממשלה עתה?

"הם נוקטים אותם בעיקר בשל התובנה כי אם יהיה 'אוברוולמינג' של מערכת הבריאות תהיה כאן קטסטרופה. לכן, הם מנסים בכל הכוח למנוע את התחלואה, שהזרם של החולים הקשים יהיה קטן ככל האפשר".

מדוע הצעדים של ישראל חריגים ברמה העולמית?

"להערכתי זה נובע מהעובדה שמדינת ישראל יכולה לעשות את זה. ישראל היא מדינה מבודדת עם גבולות סגורים מכל הכיוונים וים ממערב. לגרמניה אפשר להגיע באוטובוס, בטיסה, מהים או אפילו ברגל ממדינות שכנות. אתה לא יכול לסגור את גרמניה. בישראל, ברגע שסגרת את הנתיבים האוויריים, אתה מבודד. ישראל היא כמו אי".

אתה לא חושב שזה קשור לתת-מוכנות?

"זה קשור, אבל לא הייתי אומר שזה הגורם היחידי. אני לא יודע להגיד שאם מספר מיטות האשפוז היה כפול - אז היו מקבלים החלטות אחרות. מערכת הבריאות הישראלית נמצאת באי ספיקה גם בלי קורונה. אפילו עם שפעת עונתית המערכת מתקשה להתמודד. אנחנו מנשימים חולים במחלקות פנימיות וכירורגיות באופן שגרתי, מה שלא אמור להיות, בגלל מחסור בטיפול נמרץ".

מה אתה שומע מאיטליה?

"אני שומע דברים קשים. אני חושב שהבעיה שיש לאיטלקים היא שההתפרצות מרוכזת בלומברדיה. אם זה היה נפרש על כל רחבי איטליה זה היה סיפור אחר. בגלל שזה מרוכז באזור קטן, מערכת הבריאות שם קורסת. קיבלתי הודעה מרופא העובד שם. הוא אמר לי שמנתקים מכשירים מחולים מסוימים כדי לטפל בחולים אחרים".

האם אתה רואה דבר כזה קורה בארץ?

"לא, בארץ לא יפסיקו טיפול. זה כמו במלחמה שם, אנחנו מקווים לא להגיע למצב הזה". 

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים