"כשהמשקיעים נעלמים, המדינה צריכה לסייע; יש חברות שהמשק חייב את קיומן"

"חשוב שהסיוע יהיה לחברה ולא לבעלי המניות שלה"

רם בלינקוב, יו"ר נת"ע ולשעבר הממונה על התקציבים באוצר

 רם בלינקוב / צלם: תמר מצפי

האם המשק גולש למיתון?
"אם המשבר הזה יימשך מספר שבועות או יותר - אין בכלל ספק שהמשק ייכנס למיתון. במקרה כזה אנחנו מדברים על משבר הרבה יותר חריף ממה שראינו כאן ב-2008. אז אנשים דאגו בעיקר לפנסיות שלהם והמשקיעים בנכסים פיננסיים ספגו פגיעה בערך הנכסים. הפעם אנחנו רואים שלושה וקטורים של חרדה שפוגעים בביקושים וגם בהיצע.

"קודם כל אנשים חרדים לבריאותם וזה גורם להם להתנהג בצורה קיצונית. אנשים מתרחקים מאירועים המוניים וכשראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש מהם להפסיק ללחוץ ידיים - כולם מצייתים כי זה הבריאות שלהם. החרדה השנייה היא כמו ב-2008, לפנסיות ולהשקעות הפיננסיות. החרדה השלישית היא למקומות העבודה. נכון שגם ב-2008 היה חשש מפני גל פיטורים, אבל הפעם האפקט הוא מיידי. אנחנו כבר רואים מאות ואלפי עובדים שיוצאים לחופשות כפויות. ענף התיירות הוא דוגמה בולטת. מדברים על אל על ועל המלונאים, אבל יש המון עסקים קטנים שמקור פרנסתם נעלם. מוניות למשל. ברגע שיהיו מפוטרים, נראה את הביקושים יורדים עוד, וזה עלול להביא לעוד מפוטרים וכן הלאה.

"נקודת האור היחידה היא שאפשר להעריך שההתאוששות מהמשבר תהיה מהירה במיוחד אם יימצא פיתרון אקסוגני, למשל אם יתברר שהמגיפה נעצרת בקיץ, או פיתרון פרואקטיבי כמו חיסון".

מה צריך לעשות?
"היכולות של בנק ישראל די מוגבלות. מדברים על הצד הפיסקלי, אבל אני לא בטוח שהרחבה פיסקלית היא פתרון נכון במצב הנוכחי. אני הייתי מקל על הסקטור העסקי בצעדים שיש להם משמעות פיסקלית (כגון דחיית תשלומים ומסים) - שאפשר לומר שזו גם סוג של הרחבה פיסקלית. ראיתי שאחד הבנקים הציע דחייה בתשלומי החזרי המשכנתאות - זה נראה לי צעד שאפשר לעשות אותו גם ברמה הלאומית".

האם יש הצדקה לבידוד?
"כמו תמיד כמעט בכלכלה, השאלה היא מה החלופה. אני לא מכיר את השיקולים לעומקם, אבל נראה לי שבמקרה הזה החלופה הרבה יותר מסוכנת ושההחלטה בסך הכל נכונה".

איך לעזור לחברות כמו אל על?
"בלי להתייחס לחברות ספציפיות, זה נכון שיש חברות שיש להמשך פעילותן חשיבות למשק. מה שכן, חשוב מאד שהסיוע יהיה לחברה ולא לבעלי המניות של החברה".

"בעתות משבר, יש חובה לשחרר בדחיפות את תקציבי הרשות"  

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות

 מנהל רשות החדשנות, אהרון אהרון / צילום: איל יצהר, גלובס

האם המשק גולש למיתון?
"מוקדם לדעת. אם הווירוס יחלוף בזמן הקרוב, אני סבור שנראה התאוששות מהירה, אולם אם המשבר ימשיך והפעולות שהמדינות עושות (כמו סגירת גבולות, פגיעה במעבר סחורות ופגיעה ביבוא ויצוא), קיים חשש להאטה כלכלית עולמית, שבוודאי תפגע גם בישראל. אני בטוח כי בנק ישראל, בדומה לגופים מקבילים בעולם, נדרש לסוגיה ויציע חבילות סיוע ופתרונות מוניטריים שיצמצמו למינימום את הפגיעה במשק.

"עם זאת, חשוב לזכור כי מדינת ישראל מגיעה למשבר במצב של אי ודאות. העובדה כי אין תקציב מאושר לשנת 2020 ומתקיימת מדיניות האוצר שמטרתה צמצום הגירעון - מביאה את ישראל למשבר הקורונה מנקודת חולשה מובנית".

מה צריך לעשות?
"רשות החדשנות מופקדת על המו"פ בישראל ונוצרה, בראש ובראשונה, על מנת לטפל בכשלי שוק ולהבטיח פיתוח חדשנות פורצת דרך - אנו נמצאים כעת במצב משברי של ההייטק. בחציון המקביל בשנה שעברה, רשות החדשנות נתנה מענקים של כמעט מיליארד שקל - כשבנקודה זאת השנה - אנו עדיין עומדים על אפס.

"יש לנו אינדיקציות, כבר עכשיו, על פגיעה בלתי הפיכה במיזמים, על ביטול תוכניות מו"פ חדשניות בחברות ואף על פיטורין וסגירה או מעבר לחו"ל של סטרטאפים.

"בנקודה זו, העובדה שעשרות אלפי עובדים נמצאים כעת בבידוד, העובדה שחברות מנועות מנסיעה בעולם ומפגישות עם משקיעים ושותפים, ואינן מגיעות לכנסים בינלאומיים - תביא ללא ספק לפגיעה משמעותית גם בפעילות המו"פ וגם בפעילות העסקית של החברות.

"בנוסף, אם תהיה האטה בקצבי הגיוס של חברות צעירות בשילוב ליכולת גיוס חוב נמוכה לחברות בשלבי מכירות ראשוניות, אנחנו עלולים לאבד הזדמנות לצמיחת ההייטק עם היציאה מהמשבר.

"כפי שנקבע במאמר של הכלכלנית הראשית באוצר בדצמבר 2019, בעתות משבר, כדוגמת הנוכחי, יש חובה, לשחרר בדחיפות את תקציבי רשות החדשנות לחברות - זה המינימום הנדרש על מנת להימנע מנזק עתידי רחב היקף. חשוב להבין כי גם מבחינה תקציבית וגם מבחינת מגפת הקורונה הבעיה העיקרית הינה חוסר ודאות, המאיצה משברים כלכליים וקריסת חברות".

האם יש הצדקה לבידוד?
"אין לי ידע ומידע בנושא הנידון ולכן אני והארגון בראשו אני עומד מצייתים להוראות משרד הבריאות".

איך לעזור לחברות כמו אל על?
"במדינת ישראל יש חשיבות לחברת תעופה לאומית בעיקר במצבי חירום. חברת תעופה לאומית, בדומה לתעשיית ייצור מקומית, כמו חקלאות וכדומה - היא קריטית לכלכלה הישראלית ושומרת על חוסננו הכלכלי בתקופות משבר ולאורך שנים. משברים מסוגים שונים, מטבעם שיגיעו מעת לעת והיכולת שלנו לעמוד מולם כחומה בצורה, תלויה במידה רבה ביכולנו לייצר ולאפשר למשק שלנו לפעול עצמאית - גם בהינתן בעיה גלובלית או מקומית מסוג שאנו חווים כיום". 

הפחתת החרדה ותחושת הכאוס משפיעה על הכלכלה

אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד הפנים

 אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים היוצאת, בטקס הפרידה שנערך היום / צילום: רפי קוץ

האם המשק גולש למיתון?
"המשק מגיב בינתיים למשבר, שבמובנים רבים יכול להיות דומה לתגובה על תקופת מלחמה; כולל פגיעה בתיירות, באירועים, בעסקים קטנים. השאלה כמה זמן זה יימשך ומה תהיה הההשפעה על העובדים במשק, וכל האדוות האפשריות אם יתרחב מעגל הבלתי מועסקים - בין אם בגלל בידוד ובין אם בגלל פיטורין".

מה צריך לעשות?
"הממשלה קודם כל צריכה להפגין את יכולותיה ופתיחותה בתפקוד וניהול סיכונים בשעת חירום, כפי שנערכה לכך בהקשרים של פגיעה משמעותית בעורף בתרחיש של מתקפת טילים, שגם הוא מניח נטרול של מאות אלפי אנשים ופעילות כלכלית נרחבת. ממשלה מתפקדת משדרת ביטחון ויציבות, ולהפחתת החרדה ותחושת הכאוס יש השפעה על הכלכלה.

"שמירה על תפקודים חיוניים בתעשיה, במגזר העסקי ובשירותים הממשלתיים השונים, מתן שירותים מרחוק, פתרונות לטיפול ביתי, התמודדות עם מוסדות החינוך, ויצירת סדרי עדיפויות עניינים לגבי מי זקוק לתמיכה וכיצד להקצות את המשאבים, בהינתן שאין יכולת לתת פיצוי מלא לכולם".

האם יש הצדקה לבידוד?
"אני מאמינה למנכ״ל משרד הבריאות וסומכת על שיקול דעתו. ההחלטה על הבידוד מוצדקת. לממשלה שליטה טובה על עשרות אלפי עובדיה שלה, ועליה להפגין אכיפה קפדנית קודם כל כלפיהם, כדי להעביר מסר ברור לשאר המעסיקים".

איך לעזור לחברות כמו אל על?
"יש משמעות לחברת תעופה לאומית במדינה הנתונה למצבי חירום, ונטולת נגישות יבשתית. הדבר נכון לגבי כל חברות התעופה הישראליות".