איך אוכפת המשטרה את צווי הבידוד, ומהן הסכנות הטמונות בכוח הרב שניתן לה?

כחלק מהמאמצים להילחם בהתפשטות הקורונה צוידה המשטרה בכלי אכיפה רבים, בהם מעצרים, קנסות ואיכון טלפונים • בכיר לשעבר במשטרה מזהיר מ"תוצאות טרגיות" אם השוטרים לא יעברו הדרכה

אלה, תושבת חיפה, הסיעה ברכבה את בתה הבכורה. בהגיען לשכונה שבה הן מתגוררות, הצטרף לנסיעה גם נער הלומד באותה כיתה עם בתה של אלה. שניות ספורות לאחר שעלה הנער לרכב, הגיחו שתי ניידות משטרה והפרו את השקט שמאפיין את השכונה בימים כתיקונם. השוטרים מנעו מאלה להמשיך בנסיעתה, וניגשו לרכבה. "מה שם הבחור שיושב מאחור?", שאל אותה אחד השוטרים. "דני'", השיבה האם המודאגת. - "לא משה?", ניסה להקשות השוטר. "לא", ענתה אלה. "אם כך, הכול בסדר", אמר השוטר. "אנחנו במעקב אחרי נער ששמו משה, שעליו להיות בבידוד בשל  חשד לקורונה".

בעקבות המקרה הלא-נעים, סיפור ל"גלובס" בן זוגה של אלה שעדיין נסערת מ'החוויה',  "התחושה היא שזה לקוח בכלל ממדינה אחרת". (יצוין, שמטעמי צנעת הפרט, שונו שמות המעורבים במקרה. השמות המלאים שמורים במערכת, מ' ב').

הררי מילים כבר נכתבו ונאמרו על החשיבות הרבה כי כל מי שבאו במגע עם חולי קורונה מאומתים, יקפידו על שהייה בבידוד ביתי של שבועיים לפחות מרגע החשיפה. שורה של מקרים שבהם נשאים של הנגיף הפרו את הנחיית הבידוד, והפיצו את הנגיף למי ששהו בקרבתם, עזרה להוכיח את הטענה שנשמעת השכם וערב מצד משרדי הממשלה.

עוד בשלביה הראשונים של התפשטות הנגיף בישראל, הבינו בממשלה כי לצד פעולות ההסברה וההצהרות המצולמות לתקשורת, על-בסיס יומי, דרושה גם אכיפה אפקטיבית של הוראות הבידוד. לכן, כבר לפני מספר שבועות הקימו במשרד הבריאות את "המלשינון", שהזמין אנשים לדווח על שכניהם ומכריהם שאמורים לשהות בבידוד, אך מפירים אותו. כך דווחו למשרד הבריאות אלפי מקרים על אנשים חשודים שהפרו את חובת הבידוד הביתי, לרוב, והמידע הועבר גם למשטרה.

משרד הבריאות והמשטרה לא הסתפקו בכך, והחליטו להעביר מידע גם על השבים לישראל מחו"ל,  למאגר המידע של המשטרה, שמשמש אותה לפעילותה השוטפת. בנוסף, דווח כי המשטרה ביצעה איכונים למכשירי הטלפון של מי ששבו לישראל, ושעלו נגדם חשדות להפרת צו הבידוד.

קנסות מינהליים

נוסף לדיווחים שהגיעו דרך משרד הבריאות ו"המלשינון", והצעדים היזומים שבהם נקטו משרד הבריאות והמשטרה, הגיעו למשטרה - מאז תחילת חודש מרץ ועד עתה - גם פניות ישירות של אזרחים. כך, שמתחילת החודש, לפי דיווחי המשטרה, חלה עלייה של כ-7% בכמות השיחות של אזרחים שפנו למוקד החירום של המשטרה (100); ומה שבולט יותר - שבמוקד המידע הארצי של המשטרה (110) נרשמה עלייה חדה הרבה יותר - של 1250% בכמות השיחות.

בהתאם למידע הרב שזרם אליה, פעלה המשטרה באופן מוגבר, הן במישור הגלוי והן בסמוי, במטרה לסייע למשרד הבריאות במאמצי האכיפה. כמעט כל חשד להפרת הצווים שהוציאה הממשלה, או לקיומה של העבירה הפלילית "הפצת מחלה" - עבירה שהעונש עליה הוא עד 3 שנות מאסר, ולמי שעושה זאת בכוונת זדון ,7 שנים - הובילו לפתיחת חקירה של המשטרה.

נכון לאתמול (א'), נפתחו במשטרה 52 תיקים פליליים הקשורים להפרות הבידוד. בנוסף, ערכה המשטרה ביקורי פתע במאות בתי עסק שונים ברחבי הארץ, ודיווחה שרובם המוחלט קיימו את ההנחיות במלואן. במסגרת פעילות המשטרה, תועדו מספר מעצרים לא פשוטים לצפייה, שביצעו שוטרים ממוגנים מכף רגל ועד ראש, למפירי צו הבידוד.

אמצעים דיגיטליים

עד כמה רחוק ראוי שתלך המדינה, באמצעות המשטרה, כדי לעצור את התפשטות הנגיף ולהבטיח שמי שאמור להיות בבידוד ביתי אכן יעשה זאת?

מתברר כי צעדי האכיפה שננקטו עד כה על-ידי המשטרה, הכוללים גם הפעלת אמצעים טכנולוגיים ומעצרים שבוצעו לעיני כול, לא מספקים את הממשלה. בתחילת השבוע אישרה הממשלה בישיבתה המיוחדת גם תקנות מיוחדות לשעת חירום, במסגרת ההתמודדות עם נגיף הקורונה וההגנה על בריאות הציבור.

בעקבות התקנות שאושרו, יוכלו שוטרי משטרת ישראל ופקחי הרשויות המקומיות להטיל קנסות מינהליים על מפירי צווי הבידוד וגם על מי שיפר את צווי הגבלת ההתקהלות שהוצאו על-ידי משרד הבריאות. הכול במטרה למנוע את התפשטות הנגיף והדבקת האוכלוסייה. לפי התקנות שאושרו, בגין הפרת חובת הבידוד או הוראת שוטר להתפזרות התקהלות המנוגדת לצו הבידוד, יוטל קנס בסך 5,000 שקל. בגין הפרת חובת הדיווח למשרד הבריאות על כניסה לבידוד, או על חזרה ממדינה המחייבת בבידוד, יוטל קנס בסך 3,000 שקל.

אמצעים אלה שעומדים לרשות המשטרה, מצטרפים לאמצעים דיגיטליים נוספים שאישרה אתמול הממשלה לנקוט בהם. זאת, כדי להתחקות אחר מסלול חייהם של מי שאומתו כחולים בקורונה, החלטה שלדעת רבים מהווה פגיעה חמורה בפרטיות.

תוצאות טרגיות

שאלנו את ד"ר עמיקם הרפז, תנ"צ בדימוס, מרצה במכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, ומי שעוסק רבות בתפר שבין משפט לשיטור, אם לאור היכרותו את המערכת והעובדה כי בידי המשטרה נמצאות סמכויות נרחבות, קיים חשש כי המשטרה מפעילה או תפעיל את האמצעים שעומדים לרשותה באופן שאינו מידתי.

ד"ר הרפז: "אני מעריך שיינתן בידי הרשויות, והמשטרה בראשן, כוח אכיפה עצום ובלתי מבוקר, שכן בתי המשפט לא יוכלו לסייע מפני שייתכן שיושבתו. כוח זה מופנה בעצם כלפי אנשים שלא בחרו מרצונם להיות חולים או נשאים, וממילא נמצאים בחרדה קיומית גדולה. חרדה היכולה להשפיע על שיקול דעתם ולהביא אותם להתנהגות שאינה ניתנת לצפייה".

הרפז סבור גם, שיש להקפיד מאוד עם השוטרים העוסקים באכיפת צווי הבידוד ומציאת מפיריו, היות שהם אינם מורגלים בעבודה מהסוג שאליה הם נדרשים כעת. לדבריו, "לגבי השוטרים, אני מעריך שבהיעדר הדרכה כיצד לנהוג במצב נתון זה (לא זכור לי שהמשטרה טיפלה בעבר בדבר דומה, ולא ידוע לי על תורת הפעלה שהוכנה לתרחיש כזה), יחד עם חשש שלהם עצמם מהידבקות במחלה, הדבר עלול להגיע לכדי התנגשות שעלולה להסתיים בתוצאות טרגיות".

הרפז גם הבהיר את עמדתו בנושא הבידוד: "יש בהחלט מקום לאכיפת צווי הבידוד, אבל צריך לדעת שלא מדובר בעבריינים מקצועיים, ולכן יש לנהוג באכיפה אנושית". הרפז, שבדק לעומק במסגרת עבודת הדוקטורט שלו את נקודות החיכוך בין המשטרה לקהילה, מציע "לצרף לצוותי האכיפה איש רפואה שיקרין סמכות מקצועית במגע עם החשודים.  הייתי מוסיף אפילו איש צוות מתחום הפסיכולוגיה.

"עדיף להרכיב מספר צוותים מצומצמים אך מקצועיים כאמור, להכשיר אותם לפחות יום או יומיים, לספק להם אמצעים ומיגון, ורק אחר-כך לצאת לדרך. אם ימהרו לאכוף את הצו או ייתנו לכל שוטר לבצע אותו ללא הכנה מתאימה, התוצאות עלולות להזיק יותר".

אמצעים גלויים וסמויים

מהמשטרה נמסר: "בהתאם להנחיות משרד הבריאות, משטרת ישראל ממשיכה בפעילות מוגברת לסיוע למשרד הבריאות במאמץ האכיפה למניעת התפשטות נגיף הקורונה בישראל, במישורים המבצעי, החקירתי והמודיעיני. בשלב זה, האכיפה המשטרתית כוללת פעילות יזומה - ומגיבה - לאיתור מפירי צווי בידוד, פתיחת בתי עסק (שנאסרה), ואיסור התקהלות בניגוד להנחיות.

"האכיפה מתבצעת בכל רחבי הארץ באמצעים גלויים וסמויים. על-ידי כלל השוטרים ובפרט באמצעות כוחות משימה ייעודיים שהוקצו לכך בכל הארץ,  בשיתוף עם פקחי משרד הבריאות. במרבית המקרים שבהם אזרחים משתפים פעולה עם המשטרה, השוטרים מבצעים את פעילות האכיפה במלוא הרגישות הנדרשת ובמקצועיות, ללא צורך בהפעלת סמכויות אכיפה או פתיחה בחקירה פלילית.

"עם זאת, במצבים של הפרות חריגות, פותחת המשטרה בחקירה ומפעילה את הסמכויות הנתונות לה, מכוח החוק לביצוע משימה לאומית זו. המשטרה קוראת לציבור להישמע להנחיות ולהוראות משרד הבריאות".