דעה: הכסף קיים ועל המדינה להשתמש בו כדי למנוע אסון כלכלי

שר האוצר, ממשלת ישראל: זה הזמן להושיט יד לכיס קרן הפיצויים מכוח חוק מס רכוש ולהציל את הכלכלה מפני קריסה

ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון /צילום: אוליביה פיטוסי-הארץ
ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון /צילום: אוליביה פיטוסי-הארץ

מאז התפרצותו של נגיף הקורונה, העולם כולו מצוי במשבר חסר תקדים שמביא כבר כיום לנזקים כלכליים בהיקפי ענק. נכון למועד זה לא ניתן לחזות את סיום המשבר ולכן גם לא ניתן לאמוד את ההשלכות הכלכליות במלואן, אך כבר כעת ברור שמדובר בהשלכות בקנה מידה עצום, שיביא עימו ככל הנראה קריסה של עסקים רבים.

ממשלת ישראל הודיעה על נקיטתם של מספר צעדים על מנת להפחית את עוצמת הפגיעה בכלכלה, העיקריים בהם נוגעים להעמדת הלוואות לעסקים בערבות המדינה. צעדים אלה הם בבחינת "טיפה בים", אינם מספיקים והם רחוקים מלהושיע. אז מה בכל זאת ניתן לעשות? מצבי קיצון מחייבים פעולות יצירתיות, ולכן אנו חושבים שהגיע הזמן שמדינת ישראל תושיט ידה לעבר קרן הפיצויים הקיימת מכוח חוק מס רכוש.

מדינת ישראל מטילה מיסים שונים על עסקאות במקרקעין וכן על בעלות במקרקעין (כך למשל, מס רכוש מוטל על בעלי קרקעות, ומס רכישה מוטל על רוכשי מקרקעין). החוק קובע כי 25% מתוך מס הרכוש ו-15% ממס הרכישה הנגבים על ידי המדינה כל שנה יוקצו לקרן ייעודית לפיצויים. למעשה, מדובר במעיין "קופת חיסכון" של המדינה, אותה יצר המחוקק לצורך פיצויים בגין נזקים שנגרמים באירועים יוצאי דופן בחומרתם (בעיקר פעילות צבאיות שונות או מעשי איבה), אשר מטבעם אינם צפויים ומביאים לנזקים בהיקפים משמעותיים עבור ציבור רחב.

מדינת ישראל השתמשה בקרן הפיצויים לא אחת במהלך שנותיה; הקרן שימשה לתשלום פיצויים לאזרחים ובעלי עסקים תושבי הצפון במהלך ולאחר מלחמת לבנון השנייה, בעת מבצעים צבאיים ("דין וחשבון", "ענבי זעם", "צוק איתן" ועוד) וכן פיצויים שהוענקו לנפגעי גל השריפות שפקד את ישראל בשנת 2016. בקרן הזו נאספו מיליארדי שקלים. משבר הקורונה, שסופו מי ישורנו, מביא לפגיעה אנושה עד קטלנית לפעילות עסקית המתרחשת באופן שוטף. האם הקריסה הכלכלית הצפויה בעקבות משבר הקורונה אינו מצדיק שימוש בקרן הזו?

אין עוררין על כך שהמשבר הנוכחי, שיש הגורסים כי הוא רק בתחילתו, הינו משבר חריג בעוצמתו ובעל השלכות שליליות משמעותיות על כלכלת ישראל. עד כה ניתן להצביע על נזקים אנושים למגזרים רבים, בהם התעופה, התיירות וכל תרבות הבילויים, האירועים והפנאי, עלייה של כ-10% בשיעור המובטלים בישראל תוך חודש אחד וירידות חדות בבורסות, עד כדי הפסקות מסחר לחלוטין. כדי לצלוח את המצב הנוכחי, שמשפיע על כל העסקים בישראל - קטנים כגדולים, אין די בדמי אבטלה והעמדת הלוואות לעסקים. משבר הקורונה מצדיק שימוש בקרן הפיצויים להצלת הכלכלה.

שר האוצר, ממשלת ישראל: כיום אין היתר חקיקתי לגעת בקרן בהקשר של הקורונה, ולכן אין אפשרות להשתמש בה כדי לפצות את נפגעי הקורונה. זה הזמן לעשות תיקון חקיקה ולהרחיב את האירועים הגורמים לנזק המקנה זכאות לפיצוי מקרן הפיצויים, כך שניזוקים ממשבר הקורונה יהיו זכאים אף הם לפיצוי.

נכון, הדבר מצריך תיקון חקיקה אשר משמעויותיו הכלכליות כבדות, ואנו גם נמצאים במצב פוליטי מורכב. אך המצב הפוליטי מטריד כרגע את האזרחים פחות מ"החיים עצמם"; כך בעל דוכן הפלאפל, שמוצא עצמו ממתין ללקוחות שלא מגיעים; כך נהג המונית שנוסעיו יעדיפו להישאר בבית והוא נותר ללא פרנסה; וכך בעל המפעל שניאלץ להוציא את עובדיו לחופשה כפויה. מצב החירום אליו נקלענו מחייב צעדי מיידי, ובלעדי צעד כזה, כך נדמה, לא תוכל המדינה למצות את יכולותיה לסייע לציבור להתמודד עם האירועים החריפים. 

הכותבים הם מומחים למיסוי ממשרד עו"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'