"הסמויה" | יס והוט
הזדמנות לצפות בסדרת הטלוויזיה המוסכמת על רבים כטובה ביותר בכל הזמנים. חמש עונות של טלוויזיה שמסיימות את הוויכוח "מי מספר הסיפורים הטוב של התקופה - טלוויזיה או קולנוע?" בנוק אאוט מוחץ לצד של הטלוויזיה. הישג - בכל קנה מידה אמנותי - "הסמויה" היא גם פשוט סדרת טלוויזיה ממש מותחת, מעניינת ומרגשת לא אחת.
בגדול, זה סיפורה של העיר בלטימור בשנות ה-90, שעה שהפכה לבירת צריכת הסמים והעבירות האלימות הקשורות לסמים בארה"ב. דרך סיפור עלילה שמתמקד במשחק החתול והעכבר בין צוות מיוחד של משטרת בולטימור למלכים המתחלפים בעולם כנופיות הסמים - נפרס אחד מהסיפורים המסועפים, החכמים והמורכבים שאי פעם סופרו על עולם הפשע ויחסי הגומלין בינו לבין החוק, מערכת החינוך והתקשורת. ולמי שצריך שורה אחת טובה של הסבר: סדרת השוטרים-גנבים הכי טובה בהיסטוריה. ללא תחרות. אתם תודו לי.
"הכתר" | נטפליקס
שלוש עונות צולמו ושודרו (מתוך חמש בתכנון) אבל סוף הסדרה טרם נכתב מכיוון שהדמות הראשית עדיין בחיים ולא החליטה כיצד יסתיים סיפורה. סדרת המופת הבריטית, הבנתם נכון, עוסקת בבית המלוכה הבריטי, ובעיקר בתקופת כהונתה של המלכה הנוכחית, אליזבת השנייה.
הדמויות סביבה - פיליפ בעלה; צ’ארלס יורש העצר; מרגרט אחותה; המלכה האם ועוד. כולן שם, בסדרה שהיא הביוגרפיה הרצינית, האמינה והמפורטת ביותר שנכתבה על בית המלוכה, ובוודאי שהוסרטה.
זו לא סדרה דוקומנטרית, כי כל הדמויות מגולמות בה על-ידי שחקנים (קלייר פוי בתור אליזבת הצעירה תמיס את ליבכם), אבל אם תצפו בה - תבינו אחת ולתמיד מה פירוש להיות מלכת אנגליה. מה פירוש לחיות בבית המשוגעים העשוי זכוכית וגם למה המלכה ממעטת מאוד לחייך. הסדרה מצולמת, משוחקת ומבוימת כל-כך טוב, עד שלא נעים לפעמים כאשר הבלבול מכה בך: אלה רק שחקנים. זו לא משפחת המלוכה באמת. במשפט אחד: אופרת הסבון המתוחכמת והאלגנטית ביותר שאי פעם שודרה.
בינג' סטנד־אפ | נטפליקס
אומר זאת כך: ספריית הסטנד-אפ של נטפליקס כל-כך עשירה, מגוונת וטובה עד שתצליחו לעבור את כל הקורונה בעזרתה, גם אם נהיה כלואים שלושה חודשים בבית. הקישו "stand up" ודלת קסמים לספרייה אדירת היקף, של הקומיקאים הטובים ביותר בארה"ב ובבריטניה, תעלה ותבוא.
אין טעם לנסות ולהתחיל לעשות בזה סדר, אז אמליץ על כמה שכדאי לצפות בכל המופעים שלהם (אורך כל מופע כשעה), לפי סדר עדיפות שלי, שכמובן אינו מחייב איש. ואלה שמות: 1. דייב שאפל, 2. ביל בר, 3. אנת’וני ג’סלניק, 4. וויטני קמינגס, 5. שרה סילברמן, 6. ספיישל "קומיקאים במכונית שותים קפה" עם ג’רי סיינפלד 7. כריס רוק, 8. איימי שומר, 9. דייב אטל וג’פרי רוס, 10. לואי סי קיי.
את לואי הצבתי אחרון, בגלל, יו נואו וכו’, אבל אם הגעתם לתחתית הרשימה והקורונה הצליחה לדכא אפילו את הפוליטיקלי קורקטיות שלכם, כדאי לשוב ולהיזכר בקומיקאי המבריק הזה. אבל, כאמור, לשיקולכם.
"שובר שורות", "סמוך על סול" | נטפליקס
כתבתי קודם על "הסמויה" שהיא (אולי) סדרת הטלוויזיה הטובה בהיסטוריה, אז הנה כוכבית: "שובר שורות" וסדרת הספין אוף שלה "סמוך על סול" מהוות ביחד את היצירה הטלוויזיונית הטובה ביותר של סדרה וסדרת המשך.
בזכות עצמה, "שובר שורות" היא אחת מחמש הסדרות הטובות ביותר שהופקו. אין על כך מחלוקת בכלל. אבל אז, אחרי שסיים את "שובר שורות" (בתום הצפייה בה חפשו את "אל קאמינו", סרט הסיום של הסדרה, ששודר ממש השנה), בחר וינס גיליגן, היוצר והבמאי והכותב הראשי הגאון שלה, לעשות סדרת ספין אוף על אחת מדמויות המשנה בסדרה - סול גודמן, עורך הדין. לא היה אדם אחד אופטימי לעניין הזה. "למה הוא צריך את זה?", שאלו הכול, "ועד כמה מאכזב זה יהיה?".
ובכן, התוצאה: סדרת מופת שבעיניי עולה על אחותה הבכורה. כן, עד כדי כך. ברשימה שלי "סמוך על סול" עשויה טוב יותר מ"שובר שורות", והדמות של סול גודמן מורכבת ומעניינת ומטופלת ביתר עומק מאשר זו של וולטר ווייט. אני יודע שלמביני עניין ואוהדי הסדרה המילים האלה נשמעות כמו כפירה - אבל זו דעתי ואני תומך בה כי היא שלי.
כך או כך, חמש עונות לכל סדרה (החמישית של סול ממש בעיצומה), והשילוב בין שתיהן, כמו גם מפת היחסים בין העלילות של שתי הסדרות כה מבריקה ומרתקת, עד שאי אפשר אלא לקבוע - עשר העונות המצטברות הללו, הן ההישג הטלוויזיוני הגדול ביותר בכל הזמנים.
"משחקי הכס" | יס והוט
כן, מרביתכם בוודאי צפיתם בה בזמן אמת. ואם לא צפיתם - אם אי פעם הייתה הזדמנות להשלים בור שחור בהשכלת תרבות הפופ שלכם, הרי היא זו. אל תחמיצו את ההזדמנות. מעבר לעובדה שמדובר בסדרה היקרה ביותר שהופקה מאז ומעולם - ללא תחרות -
"משחקי הכס" הפכה לתופעת תרבות, ולא בכדי. שלל הרפרנסים, הדמויות והביטויים שחדרו לשפה וליומיום של כולנו הוא אינסופי - ואם טרם צפיתם בה, תיהנו כפליים ממי שייכנס לעניין בפעם השנייה.
משחקי הכס / צילום: באדיבות yes
אני בעיצומו של העניין הזה עכשיו - ולמרות שאני מכיר, מן הסתם, את כל הסיפור, ההזדמנות לשוב לאחור ולראות אותו מתפתח מההתחלה, ולהשלים חורים ופערים חסרים, כמו גם לשוב לסצנות בלתי נשכחות - היא תענוג של ממש.
כל הסדרות והתכנים שהומלצו מציעים בריחה לעולמות ולשפות אחרים, הרחק מהקורונה, אבל אף אחת לא תיקח אתכם רחוק יותר מ"משחקי הכס". סדרת הפנטזיה הזאת היא קלאסיקה אמיתית, וגם אם אתם לא בעניין של פנטזיה, אתם מוכרחים לצפות בה. למה דומה התעלמות ממנה? למי שאומר "אני פחות אוהב מוזיקה בריטית, ולכן לא האזנתי מעולם לביטלס". באמת? לא האזנת לביטלס? תהיה רציני, בנאדם. אז: באמת? לא צפיתם ב"משחקי הכס"? תהיו רציניים, אנשים. תהיו רציניים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
