מנכ״ל מכבי לא נכנע לקורונה: ״קצב התחלואה בישראל מרמז שההתפרצות עשויה להיות פחות חמורה״

נכון לאתמול, בישראל היו 86 חולי קורונה מאושפזים בביתם, 47 במלוניות והיתר בבתי חולים ברחבי הארץ. מכבי שירותי בריאות הייתה הגורם הראשון בארץ האמון על טכנולוגיה של אשפוז בית לחולי קורונה, והיא אחראית עדיין לרוב האשפוזים.

רן סער, מנכ"ל מכבי, מצהיר: "בתקופה זו אנחנו קבלנים של המדינה, ומממשים את המדיניות שלה במשבר. כל דבר שהמדינה תבקש, במסגרת הסביר, אנחנו כמובן ניערך ונעמוד ברוב בקשותיה.

"עוד לפני משבר הקורונה אנחנו במכבי התחלנו באשפוזי בית, כשירות עבור כמעט כל בתי החולים. הגענו למספר של אלפי מאושפזי בית, כך שהיו לנו כבר הצוותים הייעודיים המורגלים לעבודה בבית ויכולות של ניטור מאושפזי בית. אנחנו יודעים לבצע בדיקות דם בבית, לתת נוזלים וכל מה שנדרש לחולים לא יותר מדי קשים".

מי מחליט אילו חולים יאושפזו בבית ואילו בבית החולים?

"ההחלטה היא של קופת החולים עבור כל מטופל שלה, יחד עם המטופל. אנחנו משתדלים להיענות לבקשות. אם אנחנו מתרשמים שהבית של אותו מטופל מתאים לאשפוז ביתי, וכמובן שמצבו הרפואי מתאים, נאשפז אותו בבית".

מרגיע קצת לשמוע שזה נעשה בהתייעצות עם החולה. לא נעים לחשוב שברגע שרק חטפת וירוס, האנשים עם החליפות הלבנות באים לקחת אותך, מי יודע לאן ולכמה זמן.

"ישנם בתי חולים שהתארגנו לאשפוז חולי הקורונה היטב, אבל גם ראיתי אשפוז בתנאי צינוק, וגם חולים שבורחים מאשפוז. לשים אדם שאפילו אין לו תסמינים מחלישים בצינוק כזה למשך כמה שבועות, זה מאוד קשה. ברור שעדיף למטופל הקל להיות בבית, וגם המלונית היא בעיני רעיון הרבה יותר טוב מלתפוס מיטה של בית חולים".

טיעון הנגד הוא החשש שהחולה ידביק את משפחתו, ושהם ידביקו נוספים.

"עד שהחולה יודע שהוא חולה, הוא בוודאי הדביק כבר את משפחתו, אלא אם היה מבודד מהם. מספיק שדיברת עם בני המשפחה, אכלת יחד איתם, מן הסתם הדבקת אותם. ברגע שאדם מאושפז בבית, גם בני ביתו מבודדים".

"הספקים העולמיים עושים על הסיפור הזה קופה"

יש לכם כיום מחסור בציוד לטפל בחולים?

"לכל קופה היה מאגר חירום של מסיכות, כפפות וכיוצא בזה. ברגע שהקורונה פרצה כל אחד השיג מפה ומשם ועד כה לא היו חוסרים, ועד שבוע הבא אני חושב שאנחנו בסדר. אני לא יודע לגבי עוד שבועיים. חומרי החיטוי כמו אלכוג'ל נעלמים מהשוק.

"פניתי במכתב למשרדי הבריאות והביטחון, אני כבר לא בטוח מי אחראי, וקראתי להם לחלק את מה שיש בצורה שוויונית ולאחר מכן לבצע הזמנה מרכזית. הספקים העולמיים עושים על הסיפור הזה קופה, ולכן טוב שהממשלה תעשה את המו"מ עבור כולם יחד, כך נקבל מחירים טובים יותר וכמויות גדולות יותר".

איך אתה מדרג את המוכנות של ישראל לאירוע?

"מבחינת מדיניות אני חושב שישראל הולכת יפה על הקו שבין לטפל במשבר הרפואי, תוך ניסיון שלא להרוס את הכלכלה לגמרי. אבל המבחן הוא לא רק מבחן המדיניות, אלא גם מבחן הביצוע בפועל, בפרטים הקטנים.

"בתחום הזה אני נותן למדינה ציון 'עובר'. בסופו של דבר חסרות ערכות בדיקה, תוצאות הבדיקות לא מגיעות מהר, ובתחילת הדרך מד"א היו אמונים לבדם על הבדיקות והם לא עמדו בזה. כמובן שכולם עובדים מאוד קשה ועושים את את טוב ביותר שהם יודעים לעשות, אז בתמונה הגדולה יוצא להם די טוב ובפרטים הקטנים, רק סביר".

ומה הצעדים הבאים מבחינתכם?

"יש לנו שני צעדים שנוציא לפועל בקרוב. האחת היא להקים מרפאות התפרצות. אם המגיפה אכן תפרוץ בממדים יותר גדולים ויהיו בציבור הרבה אנשים עם קשיי נשימה וכדומה, נרצה לבחון אותם במרפאות ייעודיות שבהן כל הרופאים יהיו ממוגנים ותהיה הפרדה של אנשים בתור.

"הדבר השני הוא שתהיינה 'מרפאות זקיף', שאליהן יגיעו אנשים עם תסמינים כאלה או אחרים, ויעשו להם בדיקת קורונה כחלק מבדיקת סקר כדי לאתר התפרצות בסביבות מסוימות. זה אמור לקרות כבר בשבוע הבא, אבל נתנו לי רק 10 ערכות בדיקה. אני לא אפתח את המרפאה עם 10 ערכות".

"הקורונה היא הזדמנות. אנחנו יכולים לממש שירותים שעד היום היו בפיילוט"

יש לציין כי במעבדת הבדיקות של מכבי הצטרפו למאמץ הבדיקות הכללי. הקיבולת היא 150-200 כתלות בהשגת המטושים, המקלון שאיתו נוטלים את הבדיקה. "כרגע יש מחסור במטושים, אבל אנחנו יודעים שמשרד הבריאות פועל להביא כמויות גדולות יותר".

לאן אתה צופה שהחיים שלנו יתפתחו מעכשיו? איך אנחנו יוצאים מזה?

"אני לא אפידמיולוג, אבל כן רואה בינתיים שהתחלואה לא מתנהגת כטור גיאומטרי אלא יותר כטור לינראי ואני מקווה שזה אומר שהתפרצות תהיה פחות חמורה מכפי שהיא הייתה יכולה להיות, אבל אני אדם אופטימי מטבעי. אני מעריך שנראה איזה שהם גלים של תחלואה, הגל הנוכחי נראה תחת שליטה ואולי בחורף הבא עוד גל. אולי אחרי כן כבר ימצא חיסון, ואז נוכל להיערך מראש לכל גל נוסף".

בינתיים, כשהקורונה משתוללת, עם ישראל ממשיך גם לחלות במחלות הרגילות שלו. "החולים התבקשו לצאת מהבית כמה שפחות וחלקם אף בבידוד מלא. לכן אנחנו צריכים להגיע אליהם כמה שיותר בדיגיטל".

המרפאות עדיין מקבלות חולים?

"כן, אבל יש ירידה של עשרות אחוזים בפניות, ובחלק מהמוקדים אף ירידה של 60%-70%. אנחנו מצמצמים כוח אדם במוקדים, ומעבירים כמה שיותר מהרופאים לטיפול מרחוק. גם הרופאים שנמצאים בבידוד - ויש לנו עכשיו 1,000 רופאים בבידוד, מתוך כ-15-20 אלף רופאים - יכולים לתת שירות מרחוק. אם זה רופא עצמאי שעובד מול מכבי, הוא יקבל על שיחת וידאו כזו את התגמול של פגישה.

"הגדלנו גם את ההיקף של מה שנקרא הדיגיטל הא-סנכרוני: להזמין מרשם, טופס, בדיקה. מהבחינה הזו הקורונה היא הזדמנות ואנחנו יכולים לממש שירותים שעד היום היו בפיילוט".

ארגון חולי השבץ חושש שבגלל הוראות והתקנות המונעות יציאה מהבית, חולים (בשבץ או מקרי חירום אחרים) עלולים לחשוש לצאת ולהגיע למרפאות באיחור רב.

"זה נכון. אבל במהלך החיים השוטף בישראל, אנחנו הולכים הרבה יותר מדי לרופאים ועושים יותר מדי בדיקות, יותר מכל עם אחר. חבר מכבי עושה בדיקה וחצי בממוצע בשנה. אין דבר כזה בעולם. אני לא חושב שאנחנו מפספסים חולים, אלא שבימים רגילים מגיעים אלינו יותר מדי".

ומי שצריך טיפול אבל הוא בבידוד או שמסוכן לו להגיע למרפאה, אתם מגיעים אליו?

"אנחנו מתמקדים כעת בקהל המבוגר בבית ומנסים ליצור איתם יותר קשר טלפוני, וגם מגיעים אליהם אם צריך. אנחנו מנסים להגביר את הפיקוח והטיפול הרפואי. ניתן גם להזמין תרופות עד הבית. אם יש חולה בבידוד, אנחנו כמובן נגיע".

הקורונה הובילה להקדמת הלו"ז להשקת אפליקציית הדגל של מכבי לשנים הקרובות, הנקראת K. זוהי אפליקציית בדיקת הסימפטומים בתמיכת בינה מלאכותית, שאמורה להיות בעתיד הרחוק יותר ה"רופא הדיגיטלי" של מבוטחי מכבי. המוצר פותח על ידי חברת K Health וקסם - מכון החדשנות הרפואי על בסיס מידע שהוקם על ידי מכבי, מוריס קאהן וסמי סגול.

בשלב הראשון, האפליקציה מתשאלת את המטופל לגבי התסמינים שלו, כאשר עבור כל תסמין מדווח היא מציגה שאלות נוספות שיכולות לכוון לאבחנה מבדלת, תוך שימוש בבינה מלאכותית על בסיס מידע מהתיק האישי של המטופל ומידע מכלל מבוטחי מכבי. מצויידת בכל המידע הזה, היא מפנה את המטופל לרופא, לשיחת אונליין.

"כעת הרופא לא צריך לתשאל אותך באריכות, והוא גם יכול להסתכל לך בעיניים, תוך כדי שהוא ממשיך לשוחח איתך ולתעד אותך", אומר סער. המערכת מכוונת לאבחנה סבירה, אבל גם מציעה שאלות שהרופא יכול לשאול כדי בניסיון לאתר מקרים חריגים, שהאבחנה הקלאסית תפספס.

בעתיד, יהיה ניתן אחרי התשאול כבר לזמן את החולה לבדיקות שסביר שהרופא ירצה לראות לפני הטיפול בו, וכך למנוע את העיכוב של פגישה עם רופא, הפניה לבדיקות וחזרה לרופא עם הבדיקות. כמו כן ניתן יהיה לקדם חולים בתור לשיחה עם הרופא או לשלוח אותם במהירות למיון, אם אחד הסימנים הוא חירומי. "ובעתיד אולי נשוחח ואני אהיה פנסיונר ואת תגידי לי שהחזון שלי התממש ואת כבר בקושי צריכה ללכת פיזית לרופא".