גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך משטחים את עקומת המיתון? מומחה למשברים פיננסיים מסביר

הצעתו של פרופ' פייר אוליבייה גורינשה מכה גלים בעולם: קובעי המדיניות צריכים להתעורר, להתעלות לגודל השעה ולגבש תוכניות סיוע כלכלי דרמטיות, כדי למנוע מהתפרצות הקורונה להפוך למיתון בקנה-מידה היסטורי

"אם ישראל חושבת לנקוט סגר מאוד נוקשה כמו במדינות אחרות, אז צריך בהחלט ללוות אותו במדיניות תמיכה כלכלית מאוד מאוד משמעותית, כדי לוודא שנגרם כמה שפחות נזק למשק", אומר פרופ' פייר-אוליבייה גורינשה (Pierre Olivier Gourinchas). "אפשר לעשות את זה בכל מיני דרכים, אבל המסר הגדול הוא: אל תחשבו שזו הולכת להיות האטה קטנה. אל תחשבו שפשוט אפשר לעבור את זה. תידרש כאן בבירור תמיכה מסיבית".

קובעי המדיניות צריכים להתעורר, להתעלות לגודל השעה, ולגבש תוכניות סיוע כלכלי דרמטיות, כדי למנוע מהתפרצות הקורונה להפוך למיתון בקנה-מידה היסטורי. זו השורה התחתונה של הניתוח הדחוף אותו פירסם לפני כשבוע פרופ' גורינשה, כלכלן מוביל המלמד באוניברסיטת ברקלי, ושזכה מאז לתהודה נרחבת בעיתונות העולמית. בראיון בלעדי ל"גלובס", גורינשה, חוקר עטור פרסים המתמחה בין היתר במשברים פיננסיים, מספר שברקע הניתוח שלו עמדה התרשמותו שקובעי המדיניות בעולם הססנים מדי, ולא תופסים את היקף הפעולה הנדרשת כרגע. וזה מה שהוא מנסה להבהיר עכשיו.

בלב הניתוח שלו עומד רעיון פשוט: אנחנו יכולים, וחייבים, לשטח את עקומת המיתון. כבר שמענו רבות בשבועות האחרונים על הצורך ל"שטח את העקומה" של התפשטות וירוס הקורונה, כך שההתפרצות לא תגיע לממדים שיובילו לקריסת מערכת הבריאות. זו הסיבה שמדינות רבות בעולם נוקטות במדיניות של בידוד חברתי ובצעדים קיצוניים כמו סגר על האוכלוסיה. ולכל המאמצים האלה יש מחיר כלכלי בלתי נמנע: מיתון. אבל כמו שאפשר לנסות למנוע מהתפרצות הווירוס לצאת משליטה, ככה גם אפשר לנסות לרכך את השפעת המיתון ולמנוע ממנו לצאת משליטה. ואת זה צריך לעשות מראש, באמצעות צעדים כלכליים נחרצים, שבהיקפים אנחנו מכירים ממלחמות עולם ומשברים פיננסים חמורים.

לשטח את עקומת המיתון

אתה מזהיר מהסכנה שווירוס הקורונה "יעבור מוטציה וידביק את הכלכלה". למה הכוונה?

"למגיפה יהיה נזק בסיסי כלכלי בסיסי שהוא בלתי נמנע. אנשים מסתגרים בבית, מטפלים בילדים שלהם, ולא יכולים ללכת לעבודה. חלק מהאנשים יכולים לעבוד מהבית. אבל אם חושבים על אנשים בתחום הייצור, ההסעות, התיירות - כל אלה מושפעים על ידי ההסגר.

"כל זה בלתי נמנע. אבל הנזק הוא מעבר לכך. כשמכניסים את הכלכלה להשהיה, כמו שאנחנו עושים כרגע, יש סכנה שזה יהיה טריגר להחלטות כלכליות שיהפכו את הנזק לאפילו יותר גדול. ואלה החלטות שיכולות להיות הגיוניות לגמרי, כל אחת בעצמה, אבל אם לא מאזנים אותן באמצעות מדיניות כלכלית, יכול להיות להן נזק אדיר, מעבר לנזק שגורמת מדיניות הסגר. וזה מה שאני מנסה להזהיר מפניו".

תוכל לתת דוגמה?

"נניח שיש לך עסק קטן, חנות ספרים. יש לך עובדים, ואתה מנהל את החנות. כשיש סגר, גם חנות הספרים שלך הולכת להיסגר. היא לא עסק חיוני. ואף אחד גם לא יגיע אליה - כולם נשארים בבית. בקיצור, אתה לא הולך למכור ספרים. אז מה יקרה אחרי חודש או חודשיים? כבעל עסק, אתה תצטרף לפטר את העובדים שלך. בלי הכנסות, אתה לא תהיה מסוגל לשלם משכורות. במקביל אתה צריך לשלם שכר דירה, ריבית על הלוואות מהבנק. בלי תזרים מזומנים, אתה לא תוכל לעמוד בתשלומים האלה.

"מנקודת המבט של העובדים שלך, זה לא רק שהם לא מסוגלים לעבוד זמנית בגלל הווירוס, אלא שהם איבדו את מקום העבודה שלהם - או שהם מפחדים לאבד אותו. אז הם הולכים להוריד את ההוצאות שלהם, ולשנות את ההתנהגות שלהם, מעבר למה שהסגר מכתיב.

"מהצד העסקי, יכול מאוד להיות שאחרי כמה חודשים כאלה, חנות הספרים תפשוט רגל. היא לא תהיה מסוגלת לשלם חשבונות, להחזיר את ההלוואה לבנק, ולכן תיאלץ להיסגר. ואז לבנק שנתן את ההלוואה יש חוב מסופק במאזן שלו, וזה פוגע במאזן וגורם לו להיראות שברירי יותר. אם מספיק מהעסקים ייסגרו, אז הבנק עצמו עלול להיראות מאוד פגיע. ואז יש פוטנציאל למשבר פיננסי, או חוסר יציבות פיננסית, בנוסף לכל יתר".

עסקים שנסגרים, עובדים שמאבדים את מקום העבודה, מוסדות פיננסיים שמסתכנים בחוסר יציבות - כל זה עלול לקרות כשהכלכלה נכנסת למצב השהייה, שנועד להתמודד עם הווירוס, כשכל התשלומים הרגילים אמורים להמשיך להתבצע ברקע. "אם הם לא מתקיימים, אז החיבורים הכלכליים בין עובדים ובעלי עסקים, ובעלי עסקים ומוסדות פיננסיים - כל זה מתחיל להתפרק, ומגביר את הנזק שנגרם לכלכלה".

ומה קורה כשהסגר מסתיים?

"בוא נניח שעוד חודשיים או שמדיניות הבידוד הצליחה, או שמצאנו תרופה לווירוס, והחלטנו לחזור לשגרה. בנקודת הזמן הזאת מצב העניינים כבר לא יהיה שגרתי. העובדים עדיין יהיו מובטלים, העסקים עדיין יהיו סגורים, ולבנק עדיין יהיו חובות מסופקים. אנחנו לא נחזור לאותה רמת הפעילות הכלכלית, לפחות לא מידית.

"בסופו של דבר אנשים ימצאו עבודה, אבל התהליך הזה לוקח זמן. ואנחנו יודעים שהוא לוקח זמן - היה לנו משבר פיננסי ב-2008-2009, ולקח לאנשים שנים לחזור. וסביר שהפעם ייקרה אותו דבר. זה משבר מסוג מאוד שונה ממשברים קודמים. העניין הוא לא לנסות לגרום לאנשים להמשיך להוציא ולוודא שהכלכלה עדיין מתקתקת. הפעם צריך לוודא שאנחנו מכניסים גם את הצד הפיננסי של הכלכלה למצב השהייה, שהעובדים לא מאבדים את העבודה שלהם, שהעסקים לא פושטים רגל, והבנקים לא הופכים ליותר שבריריים. נדרשת התערבות עצומה מצד קובעי המדיניות, כדי לוודא שכל הדברים האלה לא יקרו".

וזה הרעיון של לשטח את עקומת המיתון?

"בדיוק. יש רמה בסיסית של מיתון שהוא בלתי נמנע, והוא כבר מאוד גדול. אבל הנזק יכול להיות גדול פי כמה מהרמה הבסיסית הזאת. כי אנחנו משבשים את הכלכלה, אנחנו קורעים לגזרים את הקשרים שמחברים את כל השחקנים הכלכליים. זה זעזוע כלכלי אלים, שהוא תוצאה של מדיניות הבריאות שאנחנו צריכים ליישם. ולגבי הגברת הנזק אנחנו כן יכולים לפעול. אנחנו לא יכולים לבטל את הבסיס, את מה שאנחנו לא מייצרים כי אנחנו בבתים שלנו במקום על קו הייצור, או במקום להטיס מטוסים. במידה רבה, זה אבוד. אבל אנחנו כן יכולים להימנע במידה רבה מעסקים שנסגרים, מאבטלה מסיבית.

"אבל זה דורש פעולה מאוד מהירה. בארה"ב צפויים להתפרסם נתוני אבטלה שיהיו מרחץ דמים. זה יהיה מספר שהוא הרבה הרבה יותר גבוה מכל מה שראינו, ויהיה בר השוואה ואולי אפילו גרוע יותר ממה שראינו בזמן המשבר הפיננסי של 2008. במילים אחרות, תהליך ההגברה הזה כבר קורה. מסעדות כבר מפטרות עובדים, מלונות מפטרים עובדים. מגזרים שלמים של כלכלת ארה"ב שבה אני ממוקם, פשוט מפוטרים בעודנו מדברים. וזה קורה גם באירופה ובמספר גדול של מדינות".

אז מה המדיניות שאתה מציע?

"כמובן שיש אתגרי יישום משמעותיים, אבל מבחינה רעיונית, המדיניות שצריך ליישם היא די אינטואיטיבית. אנחנו רוצים לוודא שעובדים לא יפוטרו. כך שאידאלית, היינו רוצים שהעסקים יוכלו להשאיר אותם במצבת השכר, ולא יאלצו לפטר אותם. כאמור, לעסקים אולי לא תהיה יכולת, ובטח שאין להם כרגע את תזרים המזומנים לשלם את המשכורות האלה. אז הממשלות יכולות להיכנס לתמונה ולהגיד - אנחנו הולכות לכסות זמנית את העובדים האלה תחת מדיניות פיטורים זמניים, שבמסגרתה נשלם חלק מהמשכורת שלהם. הם יישארו מועסקים, גם אם הם לא עובדים. העובדים יושבים בבית, אבל הם מקבלים הכנסה, הם משלמים שכר דירה, לא מפנים אותם. הם יכולים לקנות אוכל לשים על השולחן למשפחה שלהם, לשלם את החשבונות. מנקודת מבטם - דואגים להם". במדיניות דמי האבטלה למי שהוצא לחל"ת בישראל, אגב, אפשר למצוא קווי דמיון להצעה של גורינשה.

מה לגבי העסקים?

"בגלל העזרה בתשלום השכר ומדיניות הפיטורים הזמניים, העסקים יכולים לשאיר את העובדים במצבת השכר שלהם. זה לא פותר את כל הבעיה. עסקים עדיין צריכים לשלם שכר דירה, אולי הם צריכים לשלם לספקים, לשלם ריבית על ההלוואות שלהם. הם צריכים סיוע נוסף: אולי באמצעות הלוואות מסובסדות מבנקים ציבוריים, או הקלות מסים, או השעיית תשלומי מסים - שישחררו תזרים מזומנים לעסקים, כך שיוכלו לעמוד בתשלומים שלהם. ואם הם עומדים בתשלומים, כולל בהלוואות, אז אין חובות לא מסופקים. ואז העסקים לא צריכים להיסגר, הם לא צריכים לפשוט רגל, הם יכולים לשלם בחזרה את ההלוואות שלהם - הבנקים מוגנים במובן מסוים.

"אז ברגע שהצבנו את שלוש הרגליים האלה - העובדים מוגנים, העסקים מוגנים, המוסדות הפיננסיים מוגנים - הכלכלה תוחל להתחיל מחדש כשנצא מזה. העובדים יוכלו לחזור לעבודה, העסקים יוכלו למכור את המוצרים והשירותים שלהם, והפעילות הכלכלית תוכל להתחיל מחדש, בשיבוש מינימלי. שיטחנו את העקומה, ונשארנו עם שיבוש מינימלי, שנגרם כתוצאה של מדיניות הבריאות. וזה דורש התערבות בשלוש הרמות האלה".

וזה דורש התערבות ממשלתית מסיבית.

"זה אומר שפתאום, באופן עקיף, האוצר הציבורי אחראי לכסות חלק, ואולי חלק משמעותי של השכר במגזר העסקי, אולי אחראי לכסות הלוואות בחלק מהמגזר העסקי, או לספק תמיכה לעסקים קטנים ובינוניים, שתהיה מאוד מאוד חשובה. תג המחיר על מדיניות כזאת עולה מאוד מהר. אם להשתמש בכלל אצבע, גודל ההתערבות הממשלתית יהיה שקול לירידה בפעילות הכלכלית. אם יש 10% ירידה בפעילות הכלכלית בחישוב שנתי, אז היקף חבילת הסיוע יהיה 10% מהתוצר השנתי. זה מאוד מאוד משמעותי, אבל זה יכול להיות בר קיימא אם המשבר יהיה תחום בזמן, לכמה חודשים או לרבעון. אם זה יימשך שישה חודשים, שנה, 18 חודשים, העלות הופכת למופרזת. כלומר, הכל מבוסס על הרעיון שמדיניות הבידוד יכולה להצליח - אבל היא חייבת להיות לטווח קצר. במקרה כזה, רמת תמיכה מאוד אגרסיבית יכולה להבטיח שמדיניות הבידוד קצרת הטווח הזאת לא גולשת לשפל גדול".

נדמה לי שרמות גירעון של 10-12% מתקרבות לרמות שראינו במלחמות עולם.

"בדיוק. זו רמת הוצאה ממשלתית שלא היינו רואים בזמן שלום. עם הסתייגות אחת - כשיש משבר פיננסי, אנחנו יכולים לראות רמות הוצאה כאלה, וראינו אותן בהרבה מדינות אחרי המשבר הפיננסי של 2008. אבל באופן כללי, אלה רמות ההוצאה שאתה מצפה לראות בזמנים כלכליים קשים ומאתגרים באופן קיצוני. ואנחנו בזמן כזה". זה לא הזמן להיות זהירים, גורינשה כותב, ומוסיף עכשיו: "העלות של זהירות עלולה להיות אדירה, כי זה אומר שאנחנו מוסיפים לממד הבריאותי של המשבר הזה כמות אדירה של אי ודאות כלכלית".

יש מי שאומר שצריך לחכות לראות מה הנזק ואז לפצות.

"פה ההקבלה עם הווירוס מאוד רלוונטית. כמו שאנחנו לא רוצים לחכות עד שמספר הנדבקים יהפוך לבלתי נשלט, וזה יכול לקרות מאוד מאוד מהר, באותו אופן אם נחכה עד שהנזק הכלכלי ייקרה, זה יכול להיות מאוחר מדי. ברגע שאנשים פוטרו מהעבודה שלהם, ברגע שעסקים סגרו את דלתותיהם, ברגע שמוסדות פיננסיים מתנדנדים על סף קריסה, אתה כבר במגננה. יש מעט מאוד סיכון שנעשה יותר מדי עכשיו. ואם נעשה יותר מדי עכשיו, רשויות המס תמיד יוכלו לגבות חלק מזה בחזרה. אם נימנע מקטסטרופה, ויהיה לנו רק מיתון חמור, ונבין שאולי חלק מהכספים שחילקנו לא היו הכי יעילים, תמיד יש דרכים לגבות חלק מזה בחזרה. אבל זה לא עובד בכיוון ההפוך.

"אני רוצה להבהיר. כשמסתכלים על דוח התעסוקה בכל חודש, הרבה אנשים מאבדים את מקום העבודה והרבה אנשים מוצאים עבודה חדשה. עסקים פושטים רגל ואחרים מתרחבים. זה מתאזן, וזה בסדר, והכלכלה יכולה לספוג את זה. אבל כשיש מיתון, זעזוע בגודל הזה, דברים יוצאים מאיזון. נוצרת מסה של עובדים לא מועסקים, ויהיה להם מאוד קשה למצוא אחיזה בשוק העבודה במהירות. בהתחלה תהיה הרבה אי ודאות. אנשים יהיו מאוד זהירים. וגם צרכנים יירצו להיות זהירים לפני שיתחילו להוציא שוב - מה אם תהיה חזרה של הווירוס? מה אם הוא חוזר בנובמבר? מה אם יגיע זן חדש בשנה הבאה? האפיזודות האלה משאירות צלקת בכלכלה, ואנחנו רוצים להימנע מכך ככל הניתן".

בשבוע שחלף מאז פרסום המאמר שלו, אומר פרופ' גורינשה, שורה של מדינות הכריזו על חבילות סיוע מסיביות לכלכלה - כולל גרמניה, צרפת, ובריטניה. "הייתה הסלמה בתגובות של קובעי המדיניות, וזה מאוד מבורך. יש מדינות שעדיין מאחורה, ובין הכלכלות המתקדמות הגדולות, ארה"ב בהחלט נראית שניים-שלושה צעדים מאחור". 

עוד כתבות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף