גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האינטרנט איטי? החיבור לעבודה מתנתק? כך נראית הזנחה של שנים בתשתיות התקשורת

הצריכה המוגברת של תקשורת נותנת את אותותיה ברשתות המיושנות בישראל ● בהוט ובבזק מצטברות תלונות של לקוחות על בעיות גלישה ● מי שמחובר לרשתות קטנות עלול לסבול יותר ● המשבר רק מדגיש את כישלונה של הרגולציה להצעיד אותנו קדימה

פריסת סיבים אופטיים /  צילום: איל יצהר
פריסת סיבים אופטיים / צילום: איל יצהר

בימים אלה של משבר, ניתן לראות את כל המחלות של שוק התקשורת והרגולציה באות לידי ביטוי במלוא עוצמתן. הנושא שכולם מדברים עליו בימים האחרונים הוא "רוחב הפס". העובדה שכולם נמצאים בבית, עובדים ולומדים, גורמת לכך שאנחנו צריכים עוד ועוד רוחב פס. 

הנה דוגמה מהשבוע האחרון לחשיבות רוחב פס. האיחוד האירופי פנה לנטפליקס וביקש ממנה "לרדד" את איכות השידורים שלה, מחשש לעומסים ברשתות. נטפליקס גילתה הבנה למצוקת הרשתות האירופיות והצהירה שתבחן את הנושא ברצינות והיכן שיהיה צורך בכך תעשה זאת. במלים פשוטות זה אומר פחות באיכות HD ויותר SD (אין בכלל מ לחשוב על 4k כרגע).

ישראל נמצאת כעת במצב רגיש. מצד אחד אנחנו לא חווים משבר קשה בעומסים, שמוביל לקריסה של רשתות, אך מצד שני המצב רחוק מלהיות אופטימלי. בחלק מהרשתות העומסים מטרידים ואינם מאפשרים קבלת תקשורת תקינה.

שדרוג חבילת הגלישה לא יעזור 

ולא מדובר רק על הפריפריה. באזור המרכז יש מקומות שבהם רשת בזק לא מסוגלת לספק קצב של יותר מ-40 מגה ביט בשנייה ולקוחות מדווחים על קשיים בגלישה. בבזק המהירות המקסימלית היא עד 100 מגה ביט, אך למרות זאת הבעיה היא שישנם מקומות שבזק לא מסוגלת לספק קצבים כאלה.

גם בהוט יש לא מעט תלונות של לקוחות, שמדווחים על עומסים, בעיקר בשעות הערב, שמורידים את קצב הגלישה באחוזים ניכרים. בהוט ניתן לפנות ולשדרג את מהירות הגלישה ל-200 ול-500 מגה ביט בשנייה. עם זאת, לא בטוח שהשדרוג יעזור.

צוואר הבקבוק ברשת בזק הוא ברשת הגישה, שמבוססת על חוטי נחושתף שבמקור הוקמו לטובת טלפוניה ולא לטובת העברת נתונים. בהוט מדובר ברשת גישה מבוססת כבלים "קואקסיאליים", שגם הם מיצו את עצמם.

בשנים האחרונות דובר לא מעט, גם אצלנו ב"גלובס", על הצורך לשדרג את הרשתות לסיבים אופטיים, שמאפשרים קיבולת רחבה מאוד ויאפשרו להתמודד עם עומסים.

עם זאת, בישראל אין פריסה מספקת של סיבים אופטיים ובעיית התקשורת הזו נובעת מכישלון של משרד התקשורת.

רגולציה משנות ה-90 של המאה שעברה

בכל מה שקשור לרשתות הנייחות, הקושי הוא כמובן במודל האינטרנט הבעייתי של ישראל, שבו קיימות ספקיות אינטרנט, שהן גשר בין העולם לרשתות הנייחות. בעולם מודרני וכפי שנהוג בכל העולם - לא צריך אותן.

הספקיות הן פיקציה שהוקמה לצרכים רגולטוריים בשנות ה-90 של המאה הקודמת, כשבישראל רצו לייצר "שוק תקשורת תחרותי" ולשבור את המונופול של בזק. הבעיה של ספקיות אלה הלכה והעמיקה, משום שחלקן פשוט לא ערוכות לאפשר זרימה חלקה של מידע ללקוח הקצה. בשעת חירום "השיבר" של ספקיות האינטרנט צריך להיפתח יותר ויותר גם לחו"ל וגם בתוך הארץ, אך הוא מוגבל.

ספקיות האינטרנט הגדולות יודעות בדרך כלל לנהל את התנועה בצורה סבירה. הבעיה היא אצל הספקיות הקטנות, שבאופן טבעי מתנהלות עם רזרבה נמוכה. בדרך כלל הן מנהלות את התעבורה מול בזק והוט על "הקצה", כי כל חיבור תמסורת עולה להן כסף. לעתים המשחק של ניהול התעבורה הוא מקור כל הרווח שלהן. 

בבזק ובהוט הנתונים חסויים, אבל יש ספקיות קטנות ש"נקטמות" אצלהן. המונח נקטמות מבטא את שיא הקיבולת שמקבלת ספקית האינטרנט מול הרשת הנייחת (בזק או הוט) ואשר מעבר לו היא פשוט נעצרת.

מי שרואה טלוויזיה על גבי האינטרנט חווה את הקשיים ביתר שאת כאשר הוא נעזר בספק קטן. לכן הביקוש הגדול לאחרונה להרחבת רוחב הפס. 

יש פתרונות אבל הם ארוכי טווח

לא ניתן לעשות יותר מדי בנידון בעת הזאת. אפשר להוציא לפועל מתווה להנחת סיבים ואפשר לקבל החלטות רגולטוריות, שיקלו על המפעילים, אבל עד שהמהלכים ייצאו לפועל הם יקחו זמן.

כך למשל, אפשר לתת לחברות הסלולריות תדרים שפנויים לשימוש. עם זאת, אין לזה הרבה משמעות, כי כדי להפעיל תדרים צריך ציוד תומך שצריך להזמין אותו וספק אם אפשר יהיה להתקין אותו תחת הסגר והאיסור על עבודה משותפת.

אפשר גם להקל בהקמת אתרים בשעת חירום, אך שוב מדובר בצורך בהיערכות מוקדמת. בנוסף, מציאת אתרים סלולריים להקמה מיידית דורשת זמן.

בכל הקשור לרשתות הנייחות, קשה לראות כיצד ניתן לשפר את המצב באופן מיידי. האם אפשר לחייב ספקיות אינטרנט קטנות להרחיב קיבולת? אולי אם מישהו ישלם להן על כך. אולי כתוצאה מלחץ, הספקיות יעשו זאת מרצונן אחרי שהלקוחות פשוט ינטשו, אם יצליחו להשיג מוקד שירות בימים אלה, לחיבור או לניתוק.

חברות התקשורת הוציאו אלפי עובדים לחל"ת והמשמעות היא שהמכירות כמעט ונעצרו. הלחץ על המוקדים בימים אלה הוא אדיר. לא כל החברות ערוכות לספק פתרונות של עבודה מהבית והתוצאה היא קושי מטורף לקבלת שירות.

דווקא כאן, כדאי היה לשקול לעזור לחברות להשאיר את העובדים בעבודה כדי שיוכלו לתת שירות למאות אלפי אנשים שצריכים לעבוד מהבית, ויותר מכל זקוקים לתקשורת רחבת פס אמינה ויציבה. את החשבונות צריך לעשות אחר כך.

צעד חשוב שניתן לעשות מיידית הוא לבטל את חובת הניתוק של לקוחות בכל המסלולים, ובעיקר בחבילות הבנדל ההפוך שמשווקת בזק. אם לקוח מתנתק מתוכנית כלשהי אחרי שנה בהתאם לתוכנית שלו, חייבים לעצור את הניתוק האוטומטי, כי זה אומר שהלקוח ינותק מאינטרנט ואז יהיה חייב להתקשר למוקד כדי להתחבר מחדש.

אבל מדיניות משרד התקשורת הובילה לכך שהוט אינה פרוסה בהרבה יישובים, בניגוד לחובת השירות האוניברסלי, והובילה לכך שבקשת בזק לשדרג את רשת הנחושת שלה לטכנולוגיה מתקדמת שתאפשר אספקה של קצבי גלישה כפולים של 200 מגה - סורבה.

עם מדיניות נכונה היינו יכולים להיות היום עם פריסת סיבים משמעותית של חברת בזק והוט, אבל לצערנו אנחנו נמצאים היום עם מעט מדי פריסה, ועם ועדות על גבי ועדות ואינסוף שימועים, שמשרד התקשורת אינו מצליח לקדם. 

עוד כתבות

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים