גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות: מי צריך לקבל את ההחלטות החשובות במשבר הקורונה?

האם הגיע הזמן להעביר למערכת הביטחון את האחריות בטיפול במצב החירום? ● כשנשמעות טענות כמו "ראש הממשלה נתניהו טועה בהתנהלותו כמחליט הבלעדי יודע-הכול" אולי התשובה היא לפעול במתכונת של חדר מצב לאומי

בנימין נתניהו עם נפתלי בנט / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press
בנימין נתניהו עם נפתלי בנט / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

מי צריך לנהל את משבר הקורונה, והאם לא הגיע הזמן להעביר למערכת הביטחון את השרביט, לאור החשש מהידרדרות מהירה כמו באיטליה?

השאלה הזו צפה לראשונה לפני שבועיים בערך, כשהתבררה חומרת המשבר והחלו הצעדים החמורים באמת.

השאלה עמוקה, וההשלכות של מתן תשובה רחבות מאוד, הרבה מעבר לקבלת החלטות נקודתית כיצד להילחם בהתפשטות הנגיף. שר הביטחון נפתלי בנט מכנס תכופות את צוותי משרדו ופורומים צבאיים שונים, ובראשם פיקוד העורף. בנט גם הנחה את ראשי מערכת הביטחון להיערך למצב של הפעלה אפשרית של משק לשעת חירום.

בינתיים, לקח על עצמו שר הביטחון את הטיפול בהקמת המרחב המבודד בבתי המלון לחולים הקלים. כך נוצרה התמונה המוזרה של חיילים במדים, אנשי פיקוד העורף, הפועלים במרחב אזרחי לעילא, בלובי מפואר של בית מלון עם שטיחים מקיר אל קיר. הניגוד בלט, והשאלה הגדולה היא האם על צה"ל ומערכת הביטחון לתפוס פיקוד מלא על המשבר, או להשאיר את הטיפול בו לגופים האזרחיים. 

שאלת המפתח היא מי מנהל את המשבר ומי באמת מקבל את ההחלטות החשובות. לפני מספר ימים צייצתי בטוויטר כי ראש הממשלה נתניהו יכריע בסוגיית היקף ההגבלות. חלק מהתגובות שקיבלתי, גם מבכירים במשרדי ממשלה, גרסו כי קבלת ההחלטות אינה בלעדית. שיחות עם כמה וכמה גורמים המעורים בתהליכי קבלת ההחלטות מעלות כי ראש הממשלה מנהל מתחילת המשבר מעין כוורת, שבה שותפים נציגי המשרדים השונים, ובראשם הבריאות והאוצר.

מי מייצג כל משרד? בבריאות השרביט בידי שניים - המנכ"ל משה בר סימן טוב והפרופסור סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור. לפי אחת הטענות, הסמנכ"ל, פרופסור איתמר גרוטו, נדחק לאחור, אך מבירור שאני ערכתי עולה כי הוא שותף לקבלת ההחלטות.

כך או כך, משרד הבריאות הוא נותן הטון המקצועי, ומהיום הראשון היה גם הסמן הקיצוני יותר. נותני הטון ממשרד האוצר הם המנכ"ל ואיש אמונו של השר כחלון, שי באב"ד, והממונה על התקציבים שאול מרידור. עם זאת, נתניהו לא מסתפק בדעותיהם ומתייעץ עם מומחים בארץ ומהעולם, וכך למשל כפה על משרד הבריאות להגדיל את מספר הבדיקות, מדיניות שסדצקי לא מתלהבת ממנה.

לצדו של נתניהו ניצב יועצו הבכיר ביותר, ראש המטה לביטחון לאומי (המל"ל) מאיר בן שבת. הקשר בין השניים הדוק, ובן-שבת ביחד עם מטה משרד ראש הממשלה הוא מעין מנכ"ל-על של ניהול המשבר.

ראש המל"ל בעבר: גוף לאומי בראשות רמטכ"ל לשעבר

ראש המל"ל לשעבר, אלוף במיל' גיורא איילנד, מבקר בחריפות את המבנה הזה ואת התנהלות הממשלה בטיפול במשבר. לדבריו, ראש הממשלה נתניהו טועה בהתנהלותו כמחליט הבלעדי, יודע-הכול והמטפל בכל.

בראיון ל"גלובס" אומר איילנד כי למרות הביקורת, אין להעביר את השליטה למשרד הביטחון, שכן זהו נושא משברי של הממשלה כולה, לא עניין בטחוני.

הפתרון הנכון לשיטתו הוא לפעול במתכונת של חדר מצב לאומי (גוף קיים שנועד לעתות מלחמה). שני הגופים האמורים לטפל במצב חירום הם המל"ל ורשות החירום הלאומית, שבפועל לא עשתה דבר עד כה. איילנד חושב כי בראש חדר המצב צריכה לעמוד אישיות ציבורית עם רקע של ניהול מערכות ענק, כמו רמטכ"ל לשעבר, ומציין כדוגמה את גדי אייזנקוט במועמד אפשרי. הכפיפות תהיה לממשלה ולראש הממשלה, גם במצב של ממשלת מעבר, כי זהו מצב חירום לאומי.

במודל שהוא מציג, בחדר המצב תהיה נציגות לכל הגופים הרלוונטיים, והאחריות של משרד הבריאות תוגבל לניהול ולפיקוח על מערכת הבריאות ומתן ייעוץ והכוונה בסוגיות המקצועיות של המגפה. את מערכת הביטחון ניתן לדבריו לנצל למשל לרכש של הציוד הנדרש מחו"ל. הוא חושב שלא המוסד צריך לעסוק בזה, אלא משלחות הרכש והמפעלים הביטחוניים שלהם יש נציגויות בחו"ל.

אבל האם מערכת הביטחון יכולה לקחת את האחריות המלאה? הגוף האמור לקחת את האחריות, אם תועבר למשרד הביטחון, הוא רח"ל - רשות החירום הלאומית, שהוקמה ב-2007 כאחד מלקחי מלחמת לבנון השנייה, כשהמטרה היא להיות גוף מתכלל ומתאם בין מגוון הארגונים המטפלים בעורף בשעת חירום.

פורמלית, בראש הוועדה העליונה של רח"ל עומד שר הביטחון, וחבריה הם מנכ"לי המשרדים, השלטון המקומי, פיקוד העורף, משטרה, כבאות והצלה, ועוד.

תפקידיה בחירום הוגדרו כגיבוש תמונת מצב של המרחב האזרחי והצגתה לשר הביטחון ולממשלה; תיאום פעולות ההסברה לציבור; תיאום הפעולות הדרושות לקליטת סיוע בינלאומי; מתן המלצות למצבי חירום מתפתחים ולגבי הצורך בתחילת שימוש במלאי אסטרטגי.

כלומר, לא תפקיד ניהולי ולקיחת אחריות מלאה, אלא סיוע, תיאום ומתן המלצות. יתרה מכך, בדיון פנימי שנערך לאחרונה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, לא הובעה עמדה חד משמעית לגבי מעורבות הצבא בטיפול בנגיף.

בסיכום הדיון נאמר כי "הדרישה מהמערכת הביטחונית להשתתף במערכה האזרחית נגד התפרצות הקורונה, מתחייבת כנראה ממאפייניה המיוחדים של ישראל, ומחייבת שינוי תפיסתי בצה"ל ובארגוני הביטחון האחרים". עם זאת, בדיון הושמעה גם דעה הגורסת כי דרישה כזאת עלולה להתגלות כשגויה עקב ממד הזמן הלא ידוע של המגפה (שניתן לצפות כי יהיה ממושך יחסית), שבמהלכו יוסטו הארגונים ממשימותיהם העיקריות.

כלומר החשש הוא כי תפקוד מערכת הביטחון ובעיקר צה"ל ייפגע בשל המעורבות בטיפול במשבר, עד כדי חשש לפגיעה במוכנות ההגנתית של ישראל מול האיומים האזוריים. המלצת הדיון הייתה לכן: "לתרום ולסייע למערכת האזרחית, שתזדקק כנראה לסיוע כזה ככל שיימשך המשבר".

פחד ממשטר צבאי, ובסוף - סיבה פוליטית גרידא

בימי ממשלת מעבר, ולאור הביקורת הרבה על התנהלות הממשלה והכנסת עם צעדים שנראים כמצרים את מעמד הדמוקרטיה, ספק אם הטלת האחריות המלאה על משרד הביטחון וזרועותיו תתקבל בברכה. גם אם רבות מהטענות על פגיעה בדמוקרטיה מופרזות ומונעות מעמדה פוליטית, העברת המשק לידיים צבאיות מעלה זכרונות ממשטר צבאי וחששות כי ביחד עם חוקי החירום מישהו ינצל לרעה את המצב. גם אם הטענה והחששות מופרזים, במצב הנוכחי של ממשלת מעבר ומשבר פוליטי מתמשך ומפצל, וראש ממשלה שמואשם כי הוא מנסה לחמוק ממשפטו, החלטה כזו לא תצליח לעבור את מבחן הציבור.

אלא שמה שמונע החלטה כזו היא ככל הנראה סיבה פוליטית - נתניהו לא ירצה להעביר לנפתלי בנט, סוג של יריב פוליטי, עוצמה כל כך גדולה, שלצידה גם זמן מסך לא מוגבל כמעט.

בשורה התחתונה, הן בשל כך, והן לאור ההערכה שלה זוכה ראש הממשלה על ההופעות הממוקדות והנהגת המשבר, לרבות קבלת ההחלטות הקשות במועד, שהותירו את ישראל בשלב זה במצב סביר ביחס לשאר העולם המערבי, נדרשת הקמת גוף חירום שיתאם, יסנכרן ויעשה את כל עבודת ההכנה לקבלת ההחלטות בדרג המדיני, ויוודא את ביצוען. גוף שיידע לאזן בין הדרישות המחמירות של משרד הבריאות לאינטרסים הכוללים של המדינה. 

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין