מתתם הבידוד בבית החולים שיבא / צילום: שאול גולן
ערב התפרצות נגיף הקורונה, סבל מערך הטיפול במגפות בישראל מכשלים שעלולים להקשות את ההתמודדות עם המגפה הנוכחית ועם מגפות עתידיות - כך עולה מדוח מבקר המדינה.
● כולם ידעו מה המצב, ואולי בגלל זה הגיבו מהר לקורונה | גלי וינרב, דעה
סוגיית המוכנות הישראלית למגפות תפסה את תשומת לבו של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בעקבות עדויות על כשלים ובלבול בטיפול במחלות השפעת, הלישמניה, העכברת, ובמיוחד חצבת, שהפכה ממחלה זניחה לקטלנית בגלל התנגדות לחיסונים. העבודה על הדוח החלה בתחילת 2019, בין היתר בעקבות העלייה בשיעורי החצבת ב-2018, והסתיימה בנובמבר 2019.
הדוח עסק ברובו באיום של "שפעת פנדמית", כלומר, מגפה כוללת שהייתה צפויה להתפתח באופן דומה מאוד לקורונה. "מיגור מהיר של מחלות ומניעת התפרצות והתחדשות מגפות הם מטרה חברתית נעלה שיש לה משמעויות בחיי אדם וגם משמעות כלכלית כבירה", נכתב בדוח. "מגפה פנדמית יכולה לעלות לעולם כ-5% מהתל"ג". המסקנה של הדוח ברורה: אף שהאיום היה ברור וידוע, היערכות המדינה לשפעת פנדמית הייתה לקויה.
לקראת סוף העבודה על הדוח, כבר החלה להתפשט מגפת הקורונה, ומחבריו הבינו שהוא עלול להפוך בקרוב רלוונטי הרבה יותר מכפי שחשבו. הוא נחתם ב-20 בפברואר 2020, כשהמגפה החלה לגלוש מחוץ לסין. שבוע לאחר מכן כבר נחת בישראל חולה מס' 1 מאיטליה.
בעקבות פרסום הדוח, אמרו באיגוד הרופאים לבריאות הציבור כי המחסור החמור בכוח אדם בבשגרה פוגע קשות במוכנות שלנו בחירום. אפילו כעת, במצב החירום הנוכחי, "לא מגויסים 'מילואים', לא מוקצים תקציבים לתגבור כוח האדם בבריאות הציבור ומסרבים לשלם לעובדים המסורים עבור עבודה בלילות ובסופי השבוע. אם היינו מתכוננים כמו שצריך לשגרה, למחלת השפעת העונתית ולמחלת החצבת, היינו מוכנים גם הרבה יותר טוב לפנדמיה. אנו מקווים שקברניטי המערכת יהיו פתוחים לקבל את הביקורת ולתקן את הליקויים שניתן לתקן בדחיפות".
1. מערך האשפוז: משרד הבריאות צפה את המחסור במיטות, אך לא הצליח להיערך אליו
"קופות החולים ומערך האשפוז אינם ערוכים באופן מלא למקרה של התפרצות שפעת פנדמית, שבגינה עלולים לחלות כ-2.25 מיליון איש, כ-25% מהאוכלוסיה" (מתוך דוח מבקר המדינה).
לפי הדוח, ישראל לא ערוכה למגפה בשלושה מישורים: תרופות, חיסונים ומיטות אשפוז. בסופו של דבר, חיסונים ותרופות לשפעת התגלו כלא רלוונטיים במגפה הנוכחית, כי לקורונה אין תרופה או חיסון ידועים. עם זאת, המחסור ב-150 אלף מיטות אשפוז ובאנשי צוות הדרושים לטיפול בחולים הוא רלוונטי מאוד למשבר הנוכחי.
"מערכת האשפוז נמצאת כבר בעומס רב כל ימת השנה", נכתב בדוח. "מחלקות רבות בבתי החולים הכלליים פועלות בתפוסת יתר וקיים מחסור במיטות טיפול נמרץ. למערכת הבריאות אין תוכנית להשלמת הפערים במיטות האשפוז ובצוותים הרפואיים בעת התפרצות. אין התייחסות למספר חדרי הבידוד שידרשו".
מחברי הדוח מעריכים, לפי מסמך שנכתב במשרד הבריאות עצמו, שמתוך 150 אלף מאושפזים חדשים במחלקות, כ-25 אלף חולים יזדקקו לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ במהלך מגפה כזו וכ-12,500 חולים יזדקקו להנשמה. בחודשים הקרובים נדע עד כמה ההערכות האלה היו מדויקות. כך או כך, משרד הבריאות לא הצליח להיערך למצב, אף שחזה אותו, לדבריו משום שלא קיבל תקציב לכך.
2. הכשלים בטיפול בחצבת: 4,000 חולים, 3 מתים ואיתור מאוחר של חולים
דוח המבקר טוען כי משרד הבריאות לא גיבש "תורת לחימה" מסודרת מספיק לטיפול בחצבת ובמחלות נוספות. "משרד הבריאות קבע הוראות רק לכמה מחלות - שפעת פנדמית, אבולה, אנתרקס ואבעבועות שחורות", נכתב. לכל המחלות האחרות נקבעה היערכות משותפת כללית וכן פורסמו לגביהם הוראות בחוזר מנכ"ל, אך לא תורת לחימה ייעודית.
לגבי הטיפול בחצבת, מחלה שהחלה להרים ראש בישראל בשנים האחרונות אחרי שכבר כמעט נעלמה, נמצאו בדוח חקירות אפידמיולוגיות לקויות. "רק ב-57% מהמקרים החלו החקירות בתוך 48 שעות", נכתב. מדובר לא רק בכשל פרוצדורלי, אלא בכשל שיש לו השלכות בריאותיות של ממש. "ככל שהחקירה מתאחרת, מערכת הבריאות מאחרת להגיע למי שנחשף, ועולה החשש שידביק אחרים".
החצבת, מחלה זניחה יחסית (9 חולים בלבד ב-2016), הפכה בשנים האחרונות לסיכון משמעותי. יותר מ-4,000 איש נדבקו בה בשנים 2018-2019, מתוכם כ-10% הגיעו לאשפוז בבית חולים ואצל כ-4% מהם נרשמו סיבוכים הקשורים בדלקת ריאות ובדלקת קרום המוח. שלושה מהחולים נפטרו. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, ישראל היא במקום השביעי בעולם בתחלואה בחצבת לנפש.
דוח המבקר מציין לטובה את שיעורי ההתחסנות לחצבת בישראל אך מציין גם "כיסי אי התחסנות" שעלולים להביא לחזרתה של המגפה. כמחצית מהחולים בחצבת היו מתנגדי חיסונים וילדיהם. כלומר, כמחצית מהחולים לא היו מתנגדי חיסונים, אלא מחוסנים עם מערכות חיסון חלשות.
באוכלוסייה שאיננה מחוסנת לחצבת, אדם חולה ידביק בממוצע 18 אנשים נוספים. יעילות החיסון היא 93% לאחר מנת חיסון אחת ו-97% לאחר שתי מנות. גם אצל מי שהחיסון לא מנע את המחלה, חומרתה פחותה.
אין כיום תרופה לחצבת, וב-30% מהנדבקים במחלה יהיו סיבוכים, לרוב אצל ילדים קטנים. 1 מכל 600 פעוטות חולים ו-1 מ-1,400 ילדים גדולים יותר שחלו יסבלו מניוון של המוח ושל מערכת העצבים המרכזית, המוביל לנכות מצטברת ולבסוף למוות. ההידרדרות מתחילה שנים אחרי שהילד החלים לכאורה מהמחלה.
על פי דוח המבקר, למרות העלייה בתחלואה, לא נקבעו באופן מסודר אופן הטיפול בחולים - תנאי האשפוז והבידוד, לדוגמה, ולא נקבע אילו צעדים יינקטו נגד כיסי האי-התחסנות. כמו כן, לא הוגדרו הגורמים האחראים לתת מענה בעת התפרצות חצבת והממשקים ביניהם. לא נקבע אופן הדיווח לתקשורת על התפרצות המחלה, ולא נכתבו הנחיות לציבור לצורך מניעת התפשטות המחלה בעת הצורך. התוצאות ניכרות בשטח. למשל, לא בוצעו חקירות אפידמיולוגיות כראוי בגלל עומס העבודה בתקופת ההתפרצות. לא תוגבר כוח האדם באזור ירושלים, שבה אירעה ההתפרצות, ולא היה תקן למספר האחיות האפידמיולוגיות הדרושות בשטח.
לפי הדוח, לדוגמה, קיים מחסור במספר אחיות טיפת חלב לעומת התקינה ב-13 מתוך 15 מחוזות ונפות. באיגוד רופאי בריאות הציבור אומרים כעת כי "האיוש בפועל של תקני אחיות בתחנות טיפות חלב עומד על 77%, ובמחוזות מסוימים, כמו מחוז ירושלים, מגיע לשפל של 44%! למיטב ידיעתנו, בשירותי הבריאות לתלמיד, שהופרטו וקוצצו, המצב חמור אף יותר".
משרד הבריאות טען בתשובתו למבקר המדינה כי אכן יש מצוקת כוח אדם במקצוע הסיעוד בשירותי בריאות הציבור - בשגרה ובחירום - וכי אין למשרד הבריאות אפשרות לגייס "כוח מילואים" בעת חירום. עם זאת, המשרד פעל לתגבר את מוקדי ההתפרצות בכוח אדם חיצוני.
כתוצאה מכך, חל עיכוב בהגעה לחולים, והיו מקרים שבהם אותרו החולים רק חמישה ימים לאחר החשיפה לחצבת (לעומת 48 שעות לפי התקן המחייב). לפי הדוח, הדבר הוביל לעיכוב במתן חיסון ובידוד למניעת הדבקה נוספת, ובפועל ליותר חולים וליותר סיבוכים לחולים שקיבלו חיסון מאוחר.
3. קרב סמכויות: האחריות הכוללת לטיפול במגפה צריכה להיות של משרד הביטחון
המאבק שמתנהל בימים האחרונים בין משרד הבריאות למשרד הביטחון על תפקידיו של כל גוף בניהול המשבר מקבל הד גם בדוח המבקר, הטוען לשיתוף פעולה לקוי בין משרדי הממשלה, ובינם לבין רשויות אחרות בכל הנוגע לטיפול במגפות.
לכאורה, היערכות לשפעת פנדמית, אירוע שהיה צפוי להתגלגל באופן דומה מאוד לזה של מגפת הקורונה, הייתה אמורה לאפשר למשרדים לחלק את הסמכויות מראש. כפי שנכתב בדוח, "במצבי משבר וחירום במרחב האזרחי, כאשר יש נפגעים רבים ופגיעה של ממש בפעילות המשק, האחריות הכוללת לקדם את תפקוד הגופים השונים במשק מוטלת על משרד הביטחון.
"כהיערכות להתפרצות גובש במשרד הבריאות, בתיאום עם מטה עוזר שר הביטחון להתגוננות שבמשרד הביטחון, תרחיש ייחוס להתפרצות השפעת הפנדמית בישראל. מטרת תרחיש הייחוס היא להציג למקבלי ההחלטות את האיום הנשקף למדינת ישראל, כדי לאפשר להם לקבוע את הצעדים שיש לנקוט בהתאם להיקף האיום ולאופיו, ולתכנן מערך תגובה מיטבי . בתחילת שנת 2019 שלח משרד הבריאות תרחיש ייחוס מעודכן למשרד הביטחון לבדיקתו ולאישורו של שר הביטחון, אולם עד נובמבר 2019 הוא טרם אישר אותו".
הדוח מזכיר גם את חוסר שיתוף הפעולה בין משרד הבריאות לרשות הטבע והגנים בכל הנוגע למחלות המועברות מבעלי חיים. "פרטי התפרצות התחלואה בלישמניה אינם מועברים באופן מלא. משרד הבריאות אינו מדווח למשרד להגנת הסביבה פרטים אודות מיקומה המדויק של התפרצות המחלה וצה"ל אינו מדווח למשרד הבריאות על רוב מקרי ההידבקות של חיילים במחלה זו".
4. רפואה מרחוק: קופות החולים יתקשו לתת מענה דיגיטלי לכל הפונים
בימים אלה קופות החולים מתגאות במענה המקוון שהן נותנות למטופלים המבקשים להימנע מהגעה למרפאות, מחשש הידבקות בקורונה או משום היותם בבידוד. דוח מבקר המדינה מתייחס גם לנושא הזה וקובע שהקופות אינן ערוכות לתת מענה דיגיטלי בהיקף שעלול להידרש בעת מגפה, המוערך ב-12 אלף פניות ביום.
בשלב הזה, נראה שהקופות נותנות מענה דיגיטלי נאה למגפה, אולם ייתכן שעומס רב יותר בעתיד יאתגר אותן.
5. התקציב: לא נקבע מנגנון עדכון
דוח מבקר המדינה קובע לבסוף שעצם המחסור בתקצוב של תחום הבריאות הוא חוסר היערכות למגפה. "משרד הבריאות ומשרד האוצר לא קבעו מנגנון מוסכם לעדכון תקציב סל שירותי בריאות הציבור שבאחריות משרד הבריאות, לרבות רפואה מונעת", נכתב.
לא ברור כמה מזה הספיקה המערכת ליישם בסופו של דבר, טרם התממשו הנבואות. מאז נחתם הדוח אי-אפשר היה לחתום על הרחבת תקציבים מאחר שאין תקציב מדינה. התקציב המאושר האחרון עמד על כ-42 מיליארד שקל. מדובר בתקציב שאמנם גדל בהתמדה בשנים האחרונות (14% מהתקציב הקודם), וגם שיעור המימון הציבורי גדל, אך ההוצאה הלאומית על בריאות עדיין נמוכה ביחס לצרכים וביחס לממוצע ה-OECD.
"כולי תקווה כי הפרק, אשר הוגש כאמור עוד לפני התפרצות הקורונה בישראל, סייע לקבלת החלטות מיטביות ותרם להיערכות משרד הבריאות וממשלת ישראל למניעת התפשטות נגיף הקורונה בישראל, וכי כעת, עם פרסומו, הוא יגביר את מודעות הציבור לצורך במילוי הנחיות הגורמים המוסמכים לך"', כתב מבקר המדינה.
6. המגפה הבאה: אין מספיק משאפים ותרופות וגם לא מדיניות חיסונים
המדינה לא הצטיידה במספיק תרופות אנטי-ויראליות
חלק מההיערכות לשפעת פנדמית אמנם לא רלוונטי לקורונה, מאחר שלא ניתן היה להצטייד מראש בתרופות ובחיסונים, אולם שפעת פנדמית היא עדיין איום שיכול להפתיע אותנו אחרי משבר הקורונה, או אפילו תוך כדי. תוכנית ההיערכות קובעת שיש להצטייד בתרופות אנטי ויראליות שיספיקו ל-25% מהאוכלוסייה. בפועל, הצטיידה המדינה, נכון למועד כתיבת הדוח, בכמות המספיקה רק ל-16% מהאוכלוסייה. בתשובתו למבקר המדינה, טען משרד הבריאות כי החוסרים נובעים מהעדר תקציב.
לגבי משאפים עם תרופות אנטי-ויראליות, משרד הבריאות הצטייד במשאפים לילדים ולנשים בהיריון, אולם לפי דוח המבקר, תוקף התרופה פג לפני כמה שנים. בהליך מבוקר שעשה המשרד ולאחר בדיקת החומר הפעיל במשאפים, הוא האריך את תוקף התרופה מפעם לפעם, אולם לפי הדוח, לא נבדקה תקינות המשאפים עצמם. משרד הבריאות טען כי אין לו אפשרות טכנית לבדוק את הפלסטיק במכשירים אלה, אולם הבדיקה של פיזור החומר מורה באופן עקיף על תקינות הפעולה של המשאף.
לגבי חיסונים, חוזר המנכ"ל בנושא היערכות לשפעת פנדמית קובע כי מרגע שהחיסון המסוים לזן הפנדמי יהיה זמין, יבוצע רכש מרוכז על ידי חברת שראל ועל ידי קופות החולים. עוד קובע החוזר כי יש להניח שלא יתאפשר לרכוש כמות חיסונים שתספיק כדי לחסן את כל תושבי ישראל, ולכן יש לחסן את האוכלוסייה לפי סדר עדיפות שפורט בחוזר.
מנכ"ל המשרד מינה ב-2018 ועדת היגוי לבחינת הקמת מפעל לחיסונים עבור שפעת. הוחלט כי הקמת מפעל כדאית יותר מרכישה וכי יידרשו לכך שש שנים. בדיון של צוות ההיגוי בינואר 2019 דנו שוב בחלופות של מפעל ממשלתי או פרטי, אך לא הגיעו להסכמות. סוכם שיש לקדם את הנושא מול משרד האוצר ומשרד הכלכלה. המשרד החל לקדם את האפשרות של הקמת מפעל בארץ מול המועצה לביטחון לאומי בספטמבר 2019 (לקראת מועד סיום הביקורת), אבל לדברי המבקר לא נכתבה תוכנית סדורה - לא לגבי אופן ההצטיידות בחיסונים בהיעדר מפעל עצמאי, ולא לגבי תעדוף האוכלוסייה לצורך התחסנות.
תגובות
משרד הבריאות: "הדוח הלמד על ידינו ואנחנו מיישמים חלק מהמסקנות במשבר הנוכחי. אנו תקווה כי הדוח המתפרסם תוך כדי התמודדות עם אתגר הקורונה יעשה שימוש ללמידה וביקורת עניינית ולא לשם ניגוח.
"התפרצות נגיף הקורונה החדש הינה יוצאת דופן, ייחודית בעוצמתה ויוצרת אתגר לכלל מערכות הבריאות בעולם. מערכת הבריאות הישראלית נערכה בנושא עוד מאמצע חודש ינואר כאשר ממועד זה החל רכש של ציוד מיגון, הנשמה וערכות בדיקה לקורונה, בתי החולים נערכו לפתיחת מחלקות ייעודיות וכך גם קופות החולים.
"ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות שהבינו את חומרת המגפה ובהובלת המל"ל ומשרד הבריאות ננקטו צעדים דרסטיים של סגירת גבולות הארץ, צעדים אשר התבצעו לאחר מכן כמעט בכל מדינות העולם".
באשר ליתר סעיפי הדוח נמסר: "ישראל היא ככל הנראה אחת המדינות אשר התמודדו באופן הטוב ביותר עם ההתפרצות הגלובלית של החצבת. ישראל הצליחה להגיע למספרים בודדים בחודש של הידבקות, כאשר מראשית שנת 2020 דווח על 5 חולי חצבת:4 בינואר ו-1 בפברואר, בחודש מרץ לא דווח על חולים חדשים! תוצאה זו מיוחסת לאיכות השירות הניתן על ידי שירותי בריאות הציבור במשרד ולהתגייסות האחיות במערך טיפות החלב.
"החוזר הראשון של האגף לבריאות הציבור המתריע בנושא החצבת הופץ ב-4/2018, כלומר פחות מחודש אחרי הופעת המקרה הראשון ו-4 חודשים לפני הפצת ההודעה של לשכת הבריאות ירושלים. דיונים בנושא ברמת האגף נערכו מדי יום והופצו 8 חוזרים להתמודדות עם ההתפרצות לרבות הנחיות בסוגיות ייחודיות כגון: חיסון צוותי אוויר, הנחיות בעניין חיסון חצבת בקרב ילדים היוצאים במשלחת משרד החינוך, והפעלת סמכויות על ידי רופא המחוז לפי סעיף 19 לפקודת בריאות העם, 1940 למניעת כניסת ילדים לא מחוסנים למוסדות חינוך בעת התפרצות החצבת.
"מנכ"ל משרד הבריאות גם הוא טיפל באופן שוטף ואינטנסיבי בהתפרצות החצבת ובשיח ישיר עם הנהלת שירותי בריאות הציבור. התקיימו הערכות מצב שוטפות ואף הוקם חמ"ל לאומי בעניין. נקבעו תכניות ייעודיות להתמודדות עם כיסי החיסונים בשיעור נמוך והוקצה לכך תקציב ייעודי.
"הישיבה האמורה עם מנכ"ל משרד הבריאות בחודש אוקטובר לא הייתה הראשונה בעניין ונקבעה בעקבות עלייה משמעותית בחולים במהלך חודש ספטמבר. נזכיר עוד כי כיסוי החיסון בישראל הוא בין הגבוהים בעולם ועומד על 97% למנה הראשונה ו-96% למנה השנייה.
"אכן קיימת בעיה של כיסי אי-התחסנות. להיווצרות כיסי אי-התחסנות מספר סיבות: אזורים עם ריבוי טבעי גבוה. אוכלוסיות (לרוב ברוכות ילדים) עם אחוז גבוה של מאחרי חיסון (מעבר לגיל המומלץ). אוכלוסייה שאינה מוגדרת כאזרחים או תושבים, אך שוהים בישראל לתקופות ארוכות יחסית ואינה ניתנת ליישוג, והססנות וסרבנות לחיסון.לא ניתן למנוע היווצרות של כיסים אלא לצמצם את היקפם.
"במהלך ההתפרצות בוצעו פעולות ברמת המחוז, הנפה והתחנה, וכן ברמת המטה: מבצעי הסברה. מבצעים ליישוג (פניה של מערכת הבריאות לאזרח) פעיל בתחנות בהן אותרו כיסים של אי-התחסנות. הכיסים אותרו תוך שימוש במערכת מיפוי הממוחשבת (GIS).הגברת נגישות וזמינות על ידי הרחבת שעות הפעילות ותחנות ניידות. אמצעים משפטיים נגד מתנגדי חיסונים כגון נגד רופאים הנותנים המלצות שונות ממשרד הבריאות, ומניעת כניסה של תלמידים לא מחוסנים למוסדות חינוך בעת התפרצות. במחוזות עם שיעורי תחלואה גבוהים, תועדף מתן המנה השנייה נגד חצבת מוקדם ככל האפשר בכתה א' במסגרת שירותי בריאות התלמיד".
משרד ראש הממשלה: "מערכת הבריאות הישראלית מדורגת במדד בלומברג 2019 כאחת מעשר מערכות הבריאות הטובות בעולם. בעשור האחרון כמעט הוכפל תקציב מערכת הבריאות והוכפל תקציב סל הבריאות. עם זאת, יש מקום לשיפור ונלמד את פרטי הדוח.
"הדוח לא רלוונטי לעניין נגיף הקורונה, שכן לא היה אירוע כזה במאה האחרונה ואין אף מדינה בעולם שהייתה יכולה לחזות או להיערך להתפשטות הנגיף. ואכן, אף מערכת בריאות בעולם, גם הטובה ביותר, לא נערכה להתמודד עם המגפה. מגפת הקורונה הוא לא אירוע שניתן להתמודד איתו באמצעות מערכת הבריאות אלא באמצעות נקיטת צעדים נחושים לבלימת התפשטות המגיפה.
"בזכות צעדי רה"מ שהקדימו את העולם, מצבה של ישראל טוב מזה של מדינות מפותחות רבות. עוד טרם התפשטות נגיף הקורונה בישראל, קיים רה"מ נתניהו דיונים מקיפים בהם ניתנה בין השאר ההנחיה להקים מפעל חיסונים שיסייע להתמודדות עם מגפות. רה"מ גם הנחה לתגבר את מערך הצוותים הרפואיים, להצטייד באלפי מכונות הנשמה ולהגביר את היערכות בתי החולים. לצד כלל מאמצי ההצטיידות, בשבועיים הקרובים יוסבו בבתי החולים עוד כ-1000 מיטות, למיטות טיפול נמרץ וטיפול מוגבר, שימצבו את ישראל במקום גבוה ביחס לעולם. נוסף על כך יוספו למערכת הבריאות 200 תקני רופאים, 605 תקני אחיות, כ- 300 עובדי ניקיון, כ-6,000 סטודנטים לסיוע ומאות תקני סטאז'רים לרפואה.
"כל המדינות וכל מערכות הבריאות בעולם ניצבות כעת בפני אתגר אדיר בתחלואת הקורונה. הדרך היחידה היא בלימת ההתפשטות. אם לא תיבלם ההתפשטות, כל מערכת בריאות לא תעמוד בפני נחשול החולים הקשישים. ישראל נוקטת צעדים נמרצים ותמשיך לנקוט בהם. לצד זאת, אנו ממשיכים בהיערכות המערכת למתן מענה למספר רב ככל הניתן של חולים באמצעות תגבור כוח אדם, ציוד ומכונות הנשמה.
"באשר למערכת הבריאות, ראש הממשלה נתניהו הביא לקפיצת מדרגה במערכת הבריאות הישראלית כך שהיא מדורגת כאחת מעשר מערכות הבריאות הטובות בעולם. הכפלת תקציב הבריאות בעשור האחרון שיפרה משמעותית את מערכת הבריאות בישראל".
איגוד רופאי בריאות הציבור: "דוח מבקר המדינה בנושא מחלות מתפרצות ומתחדשות חושף תמונה עגומה של הזנחת בריאות הציבור בשגרה, הפוגעת בנו גם בחירום. לצערנו, הכתובת הייתה על הקיר וחרף כל אזהרותינו לא מושקעים בשגרה ולא בחירום המשאבים וכוח האדם הנדרשים לצורך הגנה על בריאות הציבור. בלתי נתפס שגם כיום, בתוך מגפה עולמית של נגיף קורונה, ממשיכים לחפש רק פתרונות טכנולוגיים ומזניחים קשות את ההון האנושי, שהוא המפתח להגנה על בריאות הציבור.
"לדוגמה, על פי נתוני הדוח, קיים מחסור באחיות טיפות חלב לעומת התקינה (שגם היא לא נותנת מענה מספק לצרכים) ב-13 מתוך 15 מחוזות ונפות. האיוש בפועל של תקני אחיות בתחנות טיפות חלב עומד על 77%, ובמחוזות מסוימים, כמו מחוז ירושלים, מגיע לשפל של 44%! למיטב ידיעתנו, בשירותי הבריאות לתלמיד, שהופרטו וקוצצו, המצב חמור אף יותר.
"המחסור החמור בכוח אדם בבריאות הציבור בשגרה פוגע קשות במוכנות שלנו בחירום. רופאי ורופאות בריאות הציבור, יחד עם אחיות בריאות הציבור ועובדי מעבדות בריאות הציבור, עובדים בעומס אדיר בשגרה וביתר שאת בחודשיים האחרונים במענה לקורונה. אפילו במצב חירום זה, לא מגויסים 'מילואים', לא מוקצים תקציבים לתגבור כוח האדם בבריאות הציבור ומסרבים לשלם לעובדים המסורים עבור עבודה בלילות ובסופי השבוע. על מנת לבצע את החקירות האפידמיולוגיות כראוי, צריך לדאוג לכוח אדם מספק ולמערכות ממוחשבות מתאימות. 'פתרונות קסם' בלתי מדויקים ובלתי מקצועיים כדוגמת איכון דיגיטלי אוטומטי, יובילו לטעויות חמורות ואינם יכולים להוות תחליף מתאים.
"השקעה במערכת בריאות הציבור וברפואה הציבורית איננה ב'שוליים'. היעדר תקינה לכוח אדם בבריאות הציבור והיעדר מנגנון מוסכם לעדכון תקציב סל שירותי בריאות הציבור פוגעים בנו בשגרה ופוגעים בנו בחירום. למרות הזנחת מערכת הבריאות בשגרה, ואובדן זמן יקר שלא נוצל מספיק טוב להיערכות מערכת הבריאות, עדיין אפשר להשקיע עכשיו את מירב המאמצים בחיזוק מערכת הבריאות, בהשקעה בעובדי הבריאות ובמתן המעטפת המיטבית לאפשר להם לבצע את עבודתם החיונית ולהגן על בריאותנו.
"כפי שעולה מדוח המבקר, השקעה בבריאות הציבור היא ההשקעה הטובה ביותר. אם היינו מתכוננים כמו שצריך לשגרה, למחלת השפעת העונתית ולמחלת החצבת, היינו מוכנים גם הרבה יותר טוב לפנדמיה. חיוני שבעת הזאת קבלת ההחלטות תהיה שקופה ותישען על נתונים ועל אנשי המקצוע בבריאות הציבור. אנו מקווים שקברניטי המערכת יהיו פתוחים לקבל את הביקורת ולתקן את הליקויים שניתן לתקן בדחיפות".
פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל: "אנו התרענו על תת תקצוב של מערכת הבריאות בזמן אמת. כידוע אנו לא מהססים להשמיע קולנו בנחישות ובבהירות בנושא זה, אולם אני סבור שאין זו העת להתעסק עם העבר.
"אנו נמצאים בעיצומו של מאבק במגפה, ולכן כולנו צריכים לעבוד שכם אל שכם ולרכז את כל הכוחות והמוחות במאבק בנגיף הקורונה. כל צוותי הרפואה בישראל מוכנים ונחושים להמשיך במאבק בנגיף ויעשו ימים כלילות להגן על בריאות תושבי ישראל.
"הציבור בישראל חייב לקיים את הוראות הריחוק הפיזי והוראות לשעת חירום בקפדנות וכך יחד נצליח להפחית משמעותית את נזקי המגפה. כדי לשפר את ההיערכות אנו דורשים לרכוש במיידי יותר מיגון לכל צוותי הרפואה, לרכוש יותר מכשירי הנשמה, תרופות וציוד רפואי להרחיב את מערך האשפוז ולהרחיב משמעותית את היקף הבדיקות. לאחר שנשתלט על המגפה ניתן יהיה לדון בממצאים ובהפקת לקחים לעתיד".