גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראלית שמחפשת תרופה לקורונה: "הנגיף לא ייעלם כמו הסארס, ואסור להתייחס אליו כאל שפעת"

פרופ' מיכל ליניאל, מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, חוקרת את נגיפי הקורונה: את הנוכחי, את סארס המקורי ואת מרס שהופיע ב-2012 ● "הפיתוחים שהיו בקנה להתמודדות עם הסארס לא יעזרו לקורונה, כי הנגיפים שונים בהתנהגות שלהם"

עובדת בצוות רפואי מחוץ לבית חולים בניו יורק, ארה"ב / צילום: Kathy Willens, AP
עובדת בצוות רפואי מחוץ לבית חולים בניו יורק, ארה"ב / צילום: Kathy Willens, AP

"כפי שקשה לדמיין שליחת חייל לקרב בלי אפוד קרמי, כך יש לראות גם שליחת צוותים רפואיים לטפל בחולי קורונה, ללא מיגון מתאים" - כך אומרת ל"גלובס" פרופ' מיכל ליניאל, מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, החוקרת את נגיפי הקורונה: הווירוס הנוכחי, סארס2 (Sars CoV-2), הסארס המקורי (Sars Cov-1) שהופיע בשנת 2002, והמרס MERS שהופיע בשנת 2012 באיזור ערב הסעודית, ומקורו בגמלים.

אספקת מיגון מתאים לצוותים הרפואיים - רופאים, אחים, ורוקחים - אומרת ליניאל, היא ראשונה בסדר החשיבות, שכן "אם לא תהיה לנו מערכת בריאות מתפקדת, נגיע למצב של איטליה או של ספרד וכמו המדינות שעומדות בתור, ואנו לא רוצים להיות שם".

"וזאת אני אומרת לאו דווקא כחוקרת קורונה, צריך שיהיה דיבור שוטף בין המערכות שמנהלות את הלוגיסטיקה של המדינה לבין המערך המחקרי בארץ", מציינת ליניאל. "הצבא בנוי לטיפול במשבר כזה, לתגובתיות מהירה, צריך לנצל את היתרון הזה, ואסור לבזבז זמן. צריך למצות ולנצל את הנקודות שישראל חזקה בהם: מחקר, מקוריות ,הייטק. צריכים לעבוד בהרבה כיוונים. הכרחי שהמדענים ומקבלי ההחלטות ידברו באותה שפה, כמו במלחמה, כי אחרת לא נוכל לנהל את הדבר הזה. פועלים צוותים שלא מונו על ידי שום גורם רשמי, אבל מתבססים על הדבר היחידי שמדען יודע לעשות והוא ללמוד מידע ונתונים  ולהתייעץ עם מדינות שטיפלו ומטפלות היטב במשבר".

"בין היתר, מאוד חשוב להחזיר איזו נורמליות לפעלתנות של המשק. יש מקומות בעולם שעברו לעבוד במשמרות, כך שצוות שעובד בשעות מסוימות לעולם לא יפגוש את הצוות שעובד בשעות האחרות, ותמיד יהיה צוות לגיבוי. המלחמה בקורונה היא כמו ניהול של קרב, וכך צריך לחשוב על זה. גם ברמה הלוגיסטית, ולא רק ברמת מחקר הבסיס. להחלטות לא נכונות עלולות להיות תוצאות שליליות דרמטיות. הצוותים הרפואיים הם החיילים שלנו בקרב הזה, וכמו שלא נשלח לקרב חיילים בלי מיגון מתאים, כך אי אפשר לשלוח את הצוותים הרפואיים לקרב הזה מבלי לספק להם את המיגון המתאים".

פרופ' מיכל ליניאל / צילום: נתי ליניאל

"כל מי שמשווה את זה לשפעת טועה ומטעה"

ליניאל מציינת כי יש מאמץ כביר ושיתוף פעולה בין מדענים בכל העולם, כדי לנסות לפתח חיסון לנגיף, או לפחות תרופות כלשהן, שכן אין לצפות שהנגיף הנוכחי ייעלם מחיינו כפי שנעלם הסארס 1, לאחר שהביא למותם של כ-800 מתוך כ-8,000 שחלו שיעור תמותה 9.6%). "הסארס 1, עם כל הדרמה סביבו, הרג בצורה מאוד יעילה", אומרת ליניאל. "הנגיף הנוכחי מביא לשיעור תמותה שעדיין לא ידוע לנו אך הוא כנראה בסדר גודל של 1%.למרות שבאיטליה וספרד המספרים המדווחים הם קרובים ל-10%, מי שנבדקים היום הם כאלה שיש להם סימפטומים, אך אנו יודעים שיש גם חולים שאין להם סימפטומים. כאשר לוקחים זאת בחשבון מגיעים למעשה לשיעור תמותה נמוך יותר (שכן מספר החולים, שהוא המכנה בשבר הזה גבוה מהידוע). זה לא קיים בווירוסים אחרים שאליהם כבר התרגלנו. אפילו בשפעת, גם אם הסימפטומים קלים, עדיין יש סימפטומים".

"ברור שמדובר בשיעורי תמותה שונים לגמרי (בין הסארס הראשון לנוכחי), אבל לנגיף הנוכחי יש יכולת הדבקה מאוד יעילה", מסבירה ליניאל. "ויש עוד אלמנטים לא פתורים לגבי הווירוס הזה, כמו למשל, למה ילדים חולים פחות, למה נשים חסינות לו יותר. הוא גם מאוד שונה בהתנהגות הקלינית שלו: גם אחרי ההדבקה החולה מרגיש טוב ורק אחרי מספר ימים יש נפילה. כך שכל מי שמשווה את זה לשפעת טועה ומטעה. אסור להתבלבל, זו לא שפעת. אולי מבחינת שיעור תמותה סופי ההבדל נראה לא מצדיק את ההתנהלות של העולם, אבל יש עוד הרבה שאלות בסיסיות לא פתורות לגבי הנגיף הזה".

עדיין מי שחולה ואינו בקבוצת הסיכון, לא חווה את זה קשה יותר משפעת.

"המשפטים האלה מטעים, כי אנשים אומרים לעצמם: מקסימום נהיה ארבעה ימים בבית. אסור לשכוח - איטליה מלאה היום באנשים בני 40 שמחוברים למכונות הנשמה. זו מחלה שעדיין רב הנסתר בה על הגלוי. זה נכון באמת שהקשישים בסיכון מאוד גבוה, וגם נכון שבשפעת עונתית מספר המתים באיטליה גבוה בצורה מאוד משמעותית מהמספרים בישראל. הסיכון לקשישים הוא מאוד גבוה ממחלות אחרות שאנו מכירים, אבל זו לא מחלה קלה וחלילה לנו להגיע למצב שבתי החולים יהיו מלאים בחולים צעירים או מבוגרים. הם אולי ייצאו מהמחלה, אבל זה יהיה רע מאוד אם ייחסרו מיטות ואם ייפגע הטיפול האנושי, שהוא חשוב לא פחות מהיבט הקליני. בהרבה מדינות מתחילים עכשיו להקצות בתי חולים למקרים הקלים, וגם כאן עשו את זה בתבונה עם בתי המלון, ועדיף שחולים כאלה יקבלו טיפול תומך, כדי לא להעמיס על המערכת, שזה מה שקורה בספרד ואיטליה. מדינות נוספות כמו ארה"ב ואנגליה ואולי גם הולנד, נמצאות קרוב לנקודת האל חזור".

איך מסבירים את העובדה שבגרמניה המספרים אחרים לגמרי, נמוכים בהרבה, מבחינת תחלואה ותמותה?

"אנחנו מדברים באופן שוטף גם עם מדענים בגרמניה כדי לנסות להבין מה קורה שם, וגם הגרמנים לא לגמרי מבינים. מה שידוע לנו עד עכשיו, זה שבגרמניה אין כמעט חיים בין-דוריים, כלומר אין כמעט מגע בין הסבים והסבתות לנכדים, לא כמו אצלנו שמשאירים את הנכדים אצל סבא-סבתא כשנוסעים לשבוע סקי. כנראה שיש לזה משמעות עצומה; שנית, מערכת הרפואה שם גדולה פי 2-3 מבחינת צוותים רפואיים פר חולה; ודבר שלישי שלמדנו מהם שיש להם מיגון.

"צריך גם לזכור שחלק מהמספרים הלא מוסברים נובעים גם מהבדלים בנהלים ובהגדרות בין הארצות השונות. למשל, איך תדווח על אדם שיש לו מחלות רקע שהגיע לבית חולים כי יש לו שלשול חריף והוא מאובחן כחולה קורונה ולאחר שבועיים מת. האם תכלול אותו במניין חולי הקורונה? יש טענה כי בגרמניה אדם שמגיע לבית החולים עם לחץ בחזה ובין היתר יאובחן כחולה קורונה, וימות מהתקף לב, לא ייספר כנפטר קורונה. כך שצורת הספירה השונה יכולה גם היא להיות הסבר למספרים הנמוכים בגרמניה. כל השאלות החשובות האלו מחייבות דיבור ישיר עם צוותי הרפואה שבשטח כדי להבין את השונות".

בהתייחסה להבדלים הנוספים בין הסארס המקורי לנגיף הנוכחי, הסבירה ליניאל ששני הנגיפים מאוד דומים מבחינת רצף ה-DNA, וכן בחלבון הספייק שלהם (זה החלבון שבונה את ה"כתר" של הנגיף ואחראי על הקשירה לחלבון בתאים האנושיים). ואולם, "למרות הדמיון בספייק ובאיזור הקישור, מסתבר שהם לא 'פותחים את הדלת' באותה צורה".

מה זה אומר מבחינה מעשית?

"הניסיון בזמנו לפתח תרופות לסארס 1, לא יכול להיות בסיס לתרופות לסארס 2, כי הם שונים באופן שבו הם ״פותחים את הדלת״ לחלבון של התא. ולכן הפתרונות שהחלו לפתח לגבי הסארס 1, לא יתאימו, וחבל לבזבז זמן על זה. כל אותם דברים שהיו מוכנים בקנה לטובת סארס 1 ולא הגיעו לשלב קליני (כי הסארס למעשה נעלם מחיינו ולא היה טעם להמשיך ולפתח), לא יצלחו למשימה הנוכחית. המאמץ החשוב מאין כמותו ליצור נוגדנים שינטרלו את ה'דלת' של סארס 2, חייב להתחיל מהכרות מעמיקה עם הנגיף הנוכחי שגם הוא משתנה ויש ללמוד מה משמעותם של שינויים אלו בהקשר הקליני". 

"הפעם לא כמדענית אלא כאזרחית מודאגת", מציינת ליניאל  ואומרת כי לקראת ליל הסדר, המדינה חייבת להיערך לדאוג לאוכלוסיית הקשישים ולאפשר להם לקיים ליל סדר מבלי להיפגש פיזית עם בני המשפחה. "בעניין הזה נכון לעכשיו, לא שמענו עדיין קול צלול וברור ברמה הלאומית. שמענו ולמדנו איך להתעטש ואיך להגיד שלום או נמסטה ללא מגע ישיר, וזה חשוב מאוד, אך שמירה על ההורים שלנו ועל הסבים והסבתות בליל הסדר ובשבוע פסח היא חובתנו הלאומית, וזה עדיין בידינו". 

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1 בדרך לירושלים

משפחות חטופים חסמו את כביש 1: "כל חטוף חייב לשוב"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים 

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נאסד"ק ננעל בירידות יום שישי ברציפות; מניית אנבידיה צנחה ב-10%

ה-S&P 500 רשם את השבוע השישי ברציפות של ירידות - ברצף ההפסדים הארוך ביותר שלו מזה למעלה משנה, הנאסד"ק סגר יום שישי ברציפות של ירידות לראשונה מאז אוקטובר 2022 ● הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט התמתן ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד