גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הקורונה הוא וירוס מאוד עקשן שדורש מאיתנו לקבל החלטות קשות"

פרופ' ג'וני גרשוני מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת ת"א מאמין שהדרך הטובה ביותר כרגע להשתלט על המגפה היא ע"י שמירה על ריחוק חברתי ● "מדובר בווירוס מאוד עקשן. לפעמים אנו רואים שאצל אנשים שנדבקו במחלה, ולכאורה הבריאו, הבדיקה לנוכחות הווירוס ממשיכה להיות חיובית"

חיטוי של שכונה ברומא, איטליה / צילום: Mauro Scrobogna/LaPresse, AP
חיטוי של שכונה ברומא, איטליה / צילום: Mauro Scrobogna/LaPresse, AP

פרופ' ג'וני גרשוני, מבית הספר לביולוגיה מולקולרית של התא ולביוטכנולוגיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל-אביב, חוקר כבר עשרות שנים את הווירוסים שהגנום שלהם עשוי RNA. מבלי להיכנס להסבר ביולוגי על מהו וירוס עם גנום RNA, נאמר רק שאלה נבדלים מווירוסים בעלי גנום DNA, ושהקורונה, כמו גם נגיף הצהבת מסוג C, ה-HIV (איידס), והאבולה, נמנים עליהם.

למעשה, הוא מתקן אותי, לא נכון לקרוא לקורונה בשם הזה, כי קורונה היא משפחת נגיפים, ולכל אחד מהמשפחה (כמו הסארס והמרס, וכן הנגיף הנוכחי) יש את השם שלו. הנגיף הנוכחי, ה-SARS CoV2 הוא הנגיף השביעי בבני אדם הגורם למחלת ה-COVID 19, (ראשית תיבות של Coronavirus disease 2019, מאחר שהוא התפרץ בדצמבר 2019). בחרו שלא לקרוא לו 'נגיף הואן' (העיר הואן במחוז חוביי בסין, שם התגלתה המחלה לראשונה), כדי לא לייחס את המגיפה לסין. "מעניין שמגפת השפעת הספרדית מ-1918 לא התחילה בספרד", מספק גרשוני אנקדוטה היסטורית מתחום הווירולוגיה. "מקור השם נלקח מהדיווחים הראשונים על המגפה שהתפרסמו בעיתונות הספרדית, והכינוי שנדבק למגיפה לא משמח את הספרדים".

ארבעת הווירוסים האחרים ממשפחת הקורונה שמדביקים בני אדם, בדרך כלל גורמים למחלות קלות, כמו צינון. נגיף הסארס, כמו נגיף המרס, גורמים לתחלואה ריאתית חריפה. בעוד שנגיף הקורונה הנוכחי קטלני פחות משני קודמיו, הוא הרבה יותר מדבק. "כשאנו מסווגים וירוסים", אומר גרשוני, "אנו מסתכלים על הרכב הגנים שלהם, ואם נשווה בין שלושת סוגי הקורונה הקטלניים, הנגיף הנוכחי מאוד דומה לסארס מ-2002 , יותר מאשר למרס. הסארס מ-2002 הוא נבזי, והביא לתמותה של 10%. יחד עם זאת, הוא הקיף 'רק' כ-8,000 חולים ונפטרו קרוב ל-800".

איך מסבירים את העובדה שהסארס המקורי נעלם כך פתאום בלי שעשו דבר?

"לשאלה מדוע הוא נעלם בפתאומיות, אין באמת תשובה. במגיפת הסארס הפעילו בידודים, אך לא בהיקף גלובלי כמו במגיפה הנוכחית. לא היה חיסון ולא היו תרופות יעילות. כמו שזה צץ זה גם נעלם. נגיף הסארס התפשט בערך ב-30 מדינות. בקורונה הנוכחי כבר הגענו למעלה מ-200 מדינות. הסארס גם התחיל בסין, עבר להונג קונג, משם זה עבר לטיווואן, קנדה וסינגפור, עוד כ-700 מקרים, בארה"ב היו פחות מ-30, ואז היו קצת בדרום אפריקה ובקוריאה. זה פרופיל שונה מאוד מהמצב הנוכחי.

"הנגיף הנוכחי הוא אמנם קורונה ו'בן דוד' לסארס, אבל מתנהג אחרת. הוא גורם לתחלואה קלה עד בינונית ל-80% מהנדבקים. יש הרבה נדבקים שכלל לא מודעים לכך. יש מקרים בהם הסימפטומים מאוד קלים ויש מקרים שהתסמינים לא קיימים כלל. הבעיה היא שבנגיף החדש, גם ללא תסמיני מחלה, המודבקים עדיין יכולים להדביק. לעומת זאת הסארס המקורי תועד כמדביק אך ורק כאשר יש סימפטומים ברורים. לכן היה הרבה יותר קל להפעיל את הכלי של הבידוד, כי ידעת מי חולה וממי להתרחק. לעומת זאת, אם יש לך מחלה שהיא מדבקת מאוד, גם בהיעדר סימפטומים, הרבה יותר קשה לפעול מולה.

"הבדל נוסף: מסתבר שמדובר בווירוס מאוד עקשן. לפעמים אנו רואים שאצל אנשים שנדבקו במחלה, ולכאורה הבריאו, כלומר, שאין להם עוד סימפטומים, הבדיקה לנוכחות הווירוס ממשיכה להיות חיובית. גם לאחר שחולים מבריאים, אחרי שהסימפטומים הקליניים נעלמו, חלקם ממשיכים להפיץ נגיפים ובכך יכולים להדביק אחרים".

ומדוע הנגיף הנוכחי מדביק יותר מהסארס המקורי?

"נגיפים לא מדביקים את כל הרקמות שלנו, אלא תאים מסויימים בלבד. מדוע נגיף מדביק תאים מסויימים ואחרים לא? כי על פני תאי-המטרה שלו יש חלבון תאי שהנגיף מזהה כקולטן (רצפטור) ורק תאים בעלי רצפטורים, הם בני הדבקה. הנגיף מזהה את הקולטן על תאי המטרה באמצעות חלבון המעטפת שלו. חלבון המעטפת של הנגיף מזהה בצורה מדוייקת את הרצפטור-התאי המתאים לו. לכן וירוסים מסויימים מדביקים רקמות ספציפיות. למשל נגיפי צהבת מדביקים תאי כבד, ונגיפי קורונה מדביקים תאים של דרכי נשימה.

"בשבועות האחרונים גילו שהנגיף הנוכחי משתמש באותו רצפטור, שאותו קושר נגיף הסארס המקורי. רצפטור המצוי על תאי הריאה וקרוי ACE2. אם הקישור (בין הנגיף לרצפטור) הוא חלש, הנגיף לא יצליח להדביק ביעילות. הנגיף הנוכחי קושר את הרצפטור בעוצמות גבוהות יותר, בהשוואה לנגיף הסארס המקורי, ולכן הוא יעיל יותר".

יש קשר בין רמת הקטלניות של הנגיף לבין יכולת ההתפשטות שלו?

"היעלמות מגפות לפעמים נובעת מקצב תמותה גבוה במיוחד. אם ניקח נגיף שהורג 40% מהמודבקים, ייווצר מצב שהנגיף 'יתקשה למצוא' את מי להדביק הלאה, ואז המגפה תתפוגג. זה מה שרואים בהתפרצויות של אבולה. המחלה מתפרצת באזור נידח ביערות אפריקה. בני הכפר מקפידים לשמור מרחק, ולאחר שהווירוס עושה שמות בכפר, הוא 'לא מוצא' עוד את מי להדביק, וההתפרצות דועכת מעליה.

"דרך נוספת למנוע מגפה היא חיסונים. אם היקף החיסון באוכלוסייה מגיע ל-95% מחוסנים ויותר, נוצר 'חיסון העדר' שבזכותו גם הלא מחוסנים מוגנים. הבעיה נוצרת כשהיקף החיסון יורד מתחת ל-85% מהאוכלוסייה. אז נראה התפרצויות של המחלה, שניתן למנוע עם החיסון".

מה דעתך על מדיניות חסינות העדר, כדרך התמודדות עם המדיפה הנוכחית??

"זה בעייתי. הרעיון הוא לבודד את המבוגרים מתוך שיקול שהצעירים ידבקו אך יבריאו. יהיו מקרים שלא יתנהגו בדיוק לפי הסטטיסטיקה ונראה תמותה גם בצעירים בגיל 20-40. בהיעדר תרופה או חיסון, הדבר היחידי שנותר לעשות זה הרחקה חברתית. אין לנו כלי אחר, כמובן יש במקביל להשקיע את כל המרץ במציאת חיסון ותרופות". 

אז מה שאתה אומר, זה שהנגיף הנוכחי, SARS CoV2, שדומה מאוד לסארס המקורי מבחינה גנטית שונה ממנו בהתנהגות שלו. יש לנו שני נגיפים, "בני דודים" באותה תת קבוצה. יש להם קירבה גנטית מאוד גדולה, המקורי התפוגג ונעלם. האם אנו יכולים לצפות שגם החדש ייעלם?

"אין לנו תשובה מדויקת מדוע הסארס הראשון נעלם, ואנו לא יכולים להסיק שמה שקרה אז עשוי לחזור על עצמו וגם הפעם הנגיף יעלם כשם שהוא בא. עם זאת, יש עדיין הרבה דברים לא ברורים, כי אנחנו מכירים את ה'יצור' הזה רק כשלושה חודשים".

ומה אתה אומר על ההשוואה בין הנגיף הנוכחי לשפעת?

"בשפעת יש לנו 500 מיליון איש נדבקים, וחצי מיליון איש מתים מדי שנה. אבל לשפעת יש לנו חיסון, יש לנו תרופות, יש לנו כלים להתמודד. לגבי הנגיף הנוכחי, כרגע אין לנו די תובנות, ואנו חסרי אמצעים בסיסיים של התגוננות. אין לנו לא חיסון ולא תרופה וזה לא מקל עלינו. אנו כרגע בסיטואציה של חודשיים וחצי בתוך המגיפה, מעל ל-660 אלף נדבקים, ו-30 אלף מתים. זו לא התנהגות של שפעת, שהתמותה בה היא 0.1%.

המציאות היא שהמספרים שאנו משתמשים בהם הם תלויי בדיקות, כך שככל שעורכים יותר בדיקות, בוודאי נגלה מספר חולים גבוה יותר. נכון לעכשיו אנו בתהליך מאיים והאי וודאות גדולה. טוב היה לו יכולנו להמשיך את חיינו ללא הפרעה ולקדם את הכלכלה ללא איום. אולם אנו צריכים להתמודד עם החלטה קשה - את מי מצילים: את מערכת הבריאות ובריאות הציבור או את הכלכלה? לצערי אין לי בשורה - כרגע אין לנו אפשרות להבטיח שהסתכלות כלכלית טהורה תציל את המדינה. מחרתיים נראה פתאום שקצב ההדבקות מתגבר באופן גיאומטרי בצורה קטסטרופלית, אך אז זה יהיה מאוחר מדי ולא תהיה לנו אפשרות להתמודד עם מחלה שיש בה תמותה גורפת. בינתיים יש לשמור על בידוד ולשטח את עקומת ההדבקות".

החוקרים מסכימים: רוב הסיכויים שהקורונה לא ייעלם 

פרופ' מנפרד גרין, ראש התוכנית הבינלאומית בביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, אומר שלמרות שהסארס היה קטלני בהרבה מהנגיף הנוכחי - גרם למחלה קשה ולשיעור תמותה גבוה, הרי שהיום יש לנו בעיה יותר מורכבת. "ככל שהמחלה יותר קטלנית", הוא אומר, "הרבה יותר קל לזהות את החולים ולהצליח לבודד מהר יחסית את החולים מהבריאים ,ולנגיף אין יותר לאן ללכת".

למה לדעתך הסארס נעלם בפתאומיות?

"זו תעלומה לפעמים למה נגיף נעלם, אבל זה קורה, אם כי זה לא שכיח. ב-1957 הייתה לנו פנדמיה של שפעת H2N2, ואחרי תקופה קצרה הנגיף נעלם. למה? אנו לא יודעים, כנראה הנגיף, שהגיע מהציפורים, לא עשה מספיק אדפטציה לבני אדם".

ד"ר אלה סקלאן, העוסקת בוירולוגיה מולקולרית, המחלקה לאימונולוגיה ומיקרוביולוגיה בפקולטה לרפואה, באוניברסיטת תל-אביב, אומרת שהשאלה האם הנגיף הנוכחי ייעלם בפתאומיות או יישאר איתנו זמן רב, היא "שאלת המיליון דולר". "כרגע", היא אומרת, "אנו לא יודעים איך יתנהג הנגיף, האם הוא יחזור כל שנה, או ייעלם. נכון לעכשיו, רוב המומחים מניחים שהוא לא יעלם מאחר והוא כבר התפשט מאוד. אבל הכל בגדר תיאוריות, שמבוססות על סמך התנהגות של נגיפים קודמים, וקשה מאוד לצפות איך יתנהג נגיף שאין לנו שום חסינות אליו באוכלוסייה. כל מה שאפשר לעשות כרגע זה לנסות לצמצם ככל האפשר את ההדבקה, כדי לא להעמיס על מערכת הבריאות".

ד"ר תומר הרץ, מהמחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, וחבר במכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN), מעריך שהנגיף הנוכחי ילווה אותנו עוד זמן לא מועט. "אני לא רואה כרגע שום דרך שהוא עומד להיעלם", אומר הרץ. "למען האמת, יש סיכוי סביר שהוא יהפוך להיות עוד אחד מנגיפי הקורונות העונתיים שמסתובבים בעולם בכל שנה".

לדברי הרץ, בכל הנוגע לנגיף הנוכחי, "נראה שעברנו מזמן את השלב שלב ההגבלה העצמית (self limiting) של הנגיף, ומה שחשוב כרגע זה להשפיע על ההרמה האפקטיבית של ההדבקה שלו (R-efective), וזה קשור להתנהגות שלנו: אם נקפיד על הכללים של הרחקה חברתית, ידבקו פחות, ואם נצליח להגיע לשלב שבו יהיו לנו בדיקות המוניות, נגיע למצב טוב יותר כי נוכל לבודד את הנדבקים הלא-סימפטומטיים, שאנחנו יודעים כיום שקיימים ותורמים להתפשטות הנגיף. זו הדרך היחידה שתאפשר לשפר את מצבנו במרחב הציבורי והתפקודי - הקפדה על הכללים ובדיקות. זה לא שאנשים פחות יידבקו אם נישאר בבית, אך קצב ההדבקה יהיה איטי בהרבה".

ההערכה כיום, הוא אומר, ששיעור התמותה מהנגיף הנוכחי יעמוד על 0.5%-1% מהנדבקים, הרבה פחות מאשר הסארס (שיעור תמותה של כמעט 10%), זאת בהנחה שמערכת הבריאות תתפקד ולא תתמוטט. "באיטליה, למשל", אומר הרץ, "רמת התמותה גבוהה כי מערכת הבריאות פשוט קרסה ולא ניתן לטפל בכל החולים. לו היה ניתן, שיעור התמותה שם היה נמוך משמעותית. הרבה אנשים מעריכים שמה שייקרה עכשיו באנגליה, ישחזר את מה שקרה באיטליה, כי לבוריס ג'ונסון 'נפל האסימון' מאוחר מדי".

עוד כתבות

קנאביס / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

עסקי קנאביס: אינטרקיור מתקדמת לייצוא, הכנסות פנאקסיה מזנקות

טוגדר ביצעה ביום חמישי הנפקה של אג"ח להמרה בהיקף של 13 מיליון שקל ● אינטליקנה הודיעה על קבלת אישור מיחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות, עבור חוות הגידול וחוות הריבוי שלה ● פנאקסיה רשמה ברבעון הכנסות של 12.1 מיליון שקל, צמיחה של מעל 300% בהכנסות

מפגין נושא את דגל ארה"ב הפוך ליד בניין בוער במינאפוליס, העיר שבה נרצח ג'ורג פלויד / צילום: Julio Cortez, AP

כעס, תסכול, ודגל הלאום הפוך: התמונות המצמררות והמרגשות מסוף השבוע הכאוטי בארה"ב

חניקתו למוות של ג'ורג פלויד, אפרו-אמריקאי בן 46, על ידי שוטר בעיר האמריקאית 
מיניאפוליס הובילה לגל של הפגנות מלאות זעם ואלימות ברחבי ארה"ב ● כך זה נראה בתמונות

אלדד פרשר / צילום: איל יצהר

מזרחי טפחות עם הרווח הגבוה בבנקאות, גם הודות לתגמולי הביטוח: הרוויח 357 מיליון שקל

הבנק הגדיל ב-350% את ההוצאות בגין הפסדי אשראי בשל משבר הקורונה והצפי להרעה בתיק האשראי בהמשך השנה, ונהנה מגידול בעמלות ומהכנסה של 83 מיליון שקל מחברת ביטוח

אייל רביד ויקטורי / צילום: אבי רוקח

משבר הקורונה עשה טוב לויקטורי: המכירות זינקו ב-38% ברבעון

הכנסות רשת המזון הסתכמו ב-566 מיליון שקל ברבעון והזינוק מיוחס להתפרצות נגיף הקורונה, עיתוי חג הפסח וההתרחבות המואצת של החברה ● הרווח הרבעוני זינק פי 5 ועמד על 14.5 מיליון שקל ● ויקטורי תחלק דיבידנד של 10 מיליון שקל

יאיר לפידות ודב ילין/ צילום: איל יצהר

ילין לפידות: קיטון קל ברווח לסך של 38.2 מיליון שקל ודיבידנד בהיקף 42.5 מיליון שקל

בית ההשקעות שבניהול המייסדים יאיר לפידות ודב ילין הציג גידול בהכנסות מפעילויות הליבה ומעבר להפסד השקעה ● היקף הנכסים המנוהל בבית ההשקעות הצטמק ברבעון הראשון ב-15%, אז מאז סופו ועד היום גדל בכ-5%

איך מצא את עצמו צוקרברג בצד של טראמפ, ונגד טוויטר / צילום: Associated Press

איך מצא את עצמו צוקרברג בצד של טראמפ, ונגד טוויטר

מארק צוקרברג מחושב עסקית ודואג לאימפריית הרשתות החברתיות שהקים, בעוד שג'ק דורסי פוליטי ותזזיתי • זו לא הפעם הראשונה ששני מנהלי הרשתות החברתיות הפופולריות מתעמתים על סוגיית חופש הביטוי, כשברקע מרחפת סכנה לעתיד החברות שהקימו

השרה גילה גמליאל / צילום: רפי קוץ, לע"מ

ה"גרין ניו דיל" של גילה גמליאל: לרתום את מגפת הקורונה למאבק במשבר האקלים

התוכנית היא חלק מהמתווה שמקדמת השרה החדשה במשרד, גילה גמליאל, וכוללת התמודדות עם משבר האקלים בכמה זירות והשקעות לטווח הארוך ● לדברי המשרד, מתווה זה, המוצג כאן לראשונה, הוא צעד ראשון בדרך ל-Green Deal ישראלי

מלט / צילום: שאטרסטוק

ניצחון ליבואנים? מסתמן כי לא יוטל היטל גבוה על ייבוא מלט לישראל

בשנה שעברה הוחלט למסות את יבואני המלא ב-0.25 בלבד ● הנושא עלה לדיון מחודש, כאשר הממונה על התחום אף המליץ על היטל היצף של עד 30% ● כעת נראה שוועדה מייעצת תדחה את ההמלצה

פרוביוטיקה, אנטיביוטיקה, ניסוי רפואי, חיידקים / שאטרסווק

פוליפיד בניסיון הנפקה נוסף: שואפת לשווי של 300 מיליון דולר

מתכננת הנפקה בחודש יוני ● המוצר המוביל של החברה הוא שתל לשחרור מושהה של אנטיביוטיקה שעבר בהצלחה ניסוי שלב

מיקום התאונה במג'דל שמס / צילום: מינהל הבטיחות

חודש קטלני באתר הבנייה: חמישה עובדים נהרגו בתאונות עבודה

מתחילת 2020 נרשמה ירידה מעודדת במספר תאונות העבודה הקטלניות באתרי עבודה בישראל ● מנגד בחודש מאי נהרגו חמישה פועלים, אחד מהם נהרג היום כתוצאה מנפילה מפיגום במג'דל שמס

גם זכות בקרקע יכולה להיחשב דירת מגורים / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

פס"ד: גם זכות בקרקע יכולה להיחשב דירת מגורים

יורשים שקיבלו זכות בקרקע בעסקת קומבינציה התבקשו לשלם עליה מס כמו על דירה שנייה - ולא מס על קרקע, שהוא נמוך יותר ● ביהמ"ש בחר פרשנות נרחבת

משרדי חברת הטכנולוגיה נייס ברעננה. צומחת בזכות פעילות הענן
צילום: רויטרס, Ronen Zvulun

הקטר של המשק הישראלי מוביל גם את הבורסה

תיק ההשקעות הטיפוסי של המשקיע הממוצע בבורסת תל אביב עתיר במניות בנקים ונדל"ן ● ואולם, הביצועים של סקטור הטכנולוגיה המקומי, והמגמות בעולם, מעידים כי יש צורך בשינוי

מפגין מול בית עסק להחלפת צ'קים שעולה באש ביום שישי במינאפוליס, העיר שבה נרצח ג'ורג' פלויד בן ה-46  / צילום: John Minchillo, AP

פרשנות: רצח ג'ורג' פלויד הוא הניצוץ שמצית מחדש מלחמת מעמדות בארה"ב

האלימות ברחובות והביזה של החנויות שבהן לוקחים חלק עשרות אלפי מפגינים זועמים אינן רק תוצאה של מחאה נגד יחס המשטרה לקהילה השחורה או לגזענות ארוכת השנים נגדה, אלא גם ביטוי לאי השוויון הכלכלי בין שחורים ללבנים בארה"ב

אולפן החדשות של ערוץ 13 / צילום: יח"צ

המאבק מסלים: עובדי חדשות 13 לא יספקו תכנים לרשת ביממה הקרובה

במקביל, ביקש ארגון העיתונאים מחבריו בכל כלי התקשורת להימנע משיתוף פעולה עם תוכניות רשת

שר הבריאות יולי אדלשטיין / צילום: משרד הבריאות

שר הבריאות אדלשטיין: אנחנו עוד לא במקום של החזרת הסגר. נרחיב את הבדיקות גם למי שלא מגלה תסמינים

שר הבריאות יולי אדלשטיין מודיע הערב על שינוי במדיניות הבדיקות, שתורחב גם לאסימפטומטיים, ששהו במגע עם חולה מאומת

שער טיימס המזויף בציוץ של מיקי רוזנטל / צילום: צילום מסך

מה גרם לאלפים להאמין שמגזין מכובד משווה בין היטלר לטראמפ?

גם אתם קיבלתם ברשתות את השער הפרובוקטיבי של המגזין "טיים"? ● האיור הוא זיוף, או ליתר דיוק קריקטורה בהשראת השער המוכר של "טיים" - והוא אפילו לא חדש ● כך אלפים נפלו בפח

ארץ נהדרת, ספיישל קורונה / צילום: קשת

בקשת וברשת מקצצים בעלויות הפקה; העובדים: "ביריונות תיענה בפגיעה בכל ההפקות"

ל"גלובס" נודע כי קשת פנתה בשבועות האחרונים לחברות העובדות מולה והודיעה כי תשלם 15% פחות עבור ההפקות ● ברשת הודיעו כי ישלמו את התמורה עבור ההפקות בפריסה של 18 תשלומים ● גורמים בענף: "צעד ציני של הערוצים שרוכב על המשבר"

בנימין נתניהו / צילום:  Abir Sultan, רויטרס

נתניהו: ישראל כ"ץ יציג היום את התכנית לעידוד עסקים

שר האוצר ישראל כ"ץ אמור לפרט את חלקיה העיקריים של התכנית בישיבת הממשלה ● שר הכלכלה עמיר פרץ, אמר במהלך סוף השבוע כי הוא מתנגד לתכנית כיוון שאינה מתחשבת בעסקים ששמרו על העובדים ללא חל"ת במהלך התקופה

אולם אירועים / מקור: שלומי יוסף

בעלי גני אירועים לבג"ץ: "אפליית הממשלה פוגעת באופן אנוש"

כעשרה בעלי אולמות אירועים הגישו עתירה לבג"ץ נגד החלטת הממשלה לדחות את פתיחת גני האירועים לאמצע יוני בעוד שלמסעדות, למלונות ולפאבים איפשרו להיפתח כבר בשבוע שעבר

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

הבורסה בת"א ננעלה בירידות חדות; פתאל צנחה בכ-8%

מחזור המסחר הסתכם בכ-1.03 מיליארד שקל ● מדד הבנקים צנח בכ-2.3% ● בסיכום חמשת חודשי המסחר הראשונים של 2020 מציגה הבורסה ירידה של כ-15% ● אודיוקודס השלימה זינוק של יותר מ-100% מאמצע חודש מרץ האחרון