גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הזדמנות? האם האג"ח הקונצרניות יתקנו מעלה לאחר המשבר

הנה אנחנו בעיצומו של משבר וירוס הקורונה, ופרמיית הסיכון נפתחה שוב, וחזק ● על בנק ישראל להתערב בשוק כדי לספק לו נזילות, ולמטרה זו בלבד ● השאלה היא אם כדאי לנצל את התשואות הגבוהות לפידיון שמעניקות הקונצרניות עקב המשבר

דירוג אג"ח / צילום: שאטרסטוק
דירוג אג"ח / צילום: שאטרסטוק

שוק איגרות החוב הקונצרניות בישראל קיים אמנם כמה עשרות שנים, אבל את צעדיו הגדולים הוא החל לעשות בעקבות רפורמת בכר, שאחת ממטרותיה הייתה לגוון את שוק האשראי ולפתח שוק אשראי חוץ בנקאי שיתחרה בבנקים. כיום זהו שוק גדול מאוד ששוויו נכון לסוף שנת 2019, לפני הירידות החדות האחרונות, עמד על 365 מיליארד שקל, ונסחרות בו כ-750 איגרות חוב. הוא הפך בהחלט לגורם רב משמעות במערכת הפיננסית בישראל, ומהווה גורם משיכה לחברות שמבקשות לגייס כספים בדרך של חוב, לא רק ישראליות, אלא אפילו אמריקאיות.

השוק הצעיר הזה, אבל גם המפותח, עבר ב-15 השנים האחרונות לא מעט זעזועים ויכל להם.

איגרות חוב קונצרניות הן במהותן השקעה מסוכנת יותר מאשר השקעה באיגרות חוב ממשלתיות. הנחת המשקיעים היא שמדינות ישלמו את חובותיהן, מה שלא כן בהכרח לגבי חברות עסקיות. לכן המשקיעים מוכנים אמנם להשקיע באיגרות חוב של פירמות עסקיות, אבל רק בתנאי שאלה יתנו להם תשואה גבוהה יותר מאשר איגרות חוב ממשלתיות, תשואה שתפצה אותם על הסיכון הנוסף שהם לוקחים על עצמם. התשואה הנוספת הזו מוגדרת כ"פרמיית הסיכון" והיא מיוצגת על ידי ה"מרווח", ה"ספרייד" בין התשואה שמספקת איגרת החוב הממשלתית לבין התשואה שמספקת איגרת החוב הקונצרנית עם אותו בסיס הצמדה ואותו מח"מ - משך חיים ממוצע של איגרות החוב.

המרווח הזה הוא, כמובן, שונה בין איגרת חוב אחת לשנייה, בהתאם לענף הפעילות של כל אחת מן החברות, למח"מ שלה, לדירוג שלה, וגם בהתאם לתפיסת הסיכון של החברה כפי ששחקני השוק רואים אותה, ולא תמיד בהתאמה לדירוג.

מכיוון שאיגרות החוב של פירמות עסקיות מספקות תשואות גבוהות יותר לפידיון מאשר איגרות חוב ממשלתיות, אנחנו כמשקיעים מצפים שכך יהיה גם במבחן התוצאה. ואכן, המדד הכללי של איגרות החוב הקונצרניות סיפק למשקיעים תשואות גבוהות יותר מאשר המדד הכללי של איגרות החוב הממשלתיות. כך למשל, בין 31.12.08 לבין 31.12.19 עלה מדד זה בשיעור של 112.5% בעוד מדד איגרות החוב הממשלתיות עלה ב-60.9%, פער שנתי ממוצע של כ-3.5%. בדרך היו לא מעט הסדרי חוב שהחזירו למשקיעים רק חלק מן החוב כלפיהם, ובכל זאת, אחרי כל הסדרי החוב, עדיין כלל איגרות החוב הקונצרניות, כולל אלה שהגיעו להסדר, סיפקו תשואה גבוהה יותר.

מה קרה למרווחים בסלי השקעה שונים ובדירוגים שונים בכל אחד מהמשברים העיקריים שעברו על שוק איגרות החוב הקונצרניות, והיכן אנחנו נמצאים כיום?

1. סלים

א) בסל תל בונד 20, בסוף 2007, ערב משבר 2008, המרווח (כלומר, פרמיית הסיכון), עמד על כ-1.1% לשנה, והוא טיפס לרמה של 3.6% בסוף 2008.

ההתאוששות הכלכלית ב-2009 וב-2010 הורידה אותו לרמה של 1.5% בסוף 2010, אבל אז, משבר החובות של 2011 הקפיץ אותו לרמה של 2.6%. מרמה זו הוא ירד, עם עליות ביניים, כאשר משבר דצמבר 2018 הביא אותו ל-1.5%. "שנת החלומות" של 2019 הביאה את המרווח לרמה הנמוכה ביותר של 0.95%, ואילו המשבר הנוכחי הקפיץ באופן דרמטי את פרמיית הסיכון לרמה של כ-3.5%, כמעט בדיוק כמו הרמה בסוף 2008. העליות של הימים האחרונים צמצמו את המרווח ל-2.6%.

ב) סל תל בונד 40 שהושק רק במהלך 2008, פתח ברגל שמאל עם מרווח ענק של7.8% בסוף 2008, ממנו הוא ירד בהדרגה, למעט ב-2011, ב-2014 וב-2018, והגיע לתחתית גם הוא בסוף 2019: 1%. הוא נסק לרמה של 3.7%, ושוב, המרווחים הצטמצמו ממש בימים האחרונים ל-2.6%.

2. דירוגים

ומה לגבי רמות הסיכון, כפי שהן עולות מהדירוגים השונים של איגרות החוב?

א) איגרות החוב בדירוגים הכי גבוהים של AA+ נסחרו לאורך כל השנים (פרט לשתיים) במרווח נמוך ביחס לאיגרות החוב הממשלתיות של פחות מ-1%. בסוף 2008 המרווח עמד על 1.9%, ושוב הגיע במשבר הנוכחי לכ-1.7% ושוב המרווח הצטמצם ל-1.2% כיום.

ב) איגרות החוב בדירוג גבוה של AA ו-AA מינוס, שבסוף 2006 יצגו מרווח נמוך מאוד של 0.9%, נפלו במשבר 2008 והמרווח שלהן זינק ל-5.5%, אבל מאז המרווחים היו בירידה כמעט רצופה, עם "זיזים" קטנים כלפי מעלה מעת לעת, עד שווירוס הקורונה הפך את המגמה והמרווח הגיע לכ-4%, רק כדי לרדת שוב ל-2.5%, תודות לעליות של הימים האחרונים.

ג) איגרות החוב בדירוג השקעה שבין A, כולל A מינוס ו-A פלוס, התחילו את דרכן במרווחים נמוכים ביותר של 1.1% (סוף 2006) והיו קורבנות המשבר הגלובלי של 2008, כאשר פרמיית הסיכון שלהן נסקה ללא פחות מ-18% ושיקפו אימה מפני פשיטות רגל המוניות. עם ההתאוששות הכלכלית, ירדה פרמיית הסיכון והגיעה לתחתית בשלהי 2019: 1.6%. ואז, שוב, וירוס הקורונה הקפיץ את פרמיית הסיכון לרמה גבוהה מאוד של 8.7%. בימים האחרונים המרווח הצטמצם ל-5.8%, עדיין מרווח גדול.

ד) איגרות החוב בדירוג BBB, שעדיין נחשבות איגרות חוב בדירוג השקעה, אם כי נמוך, בהן (אג"ח אמריקאיות) הגיעה הקפיצה של פרמיית הסיכון לרמה אפילו הרבה יותר גבוהה: מ-3.6% רק לפני פחות מ-3 חודשים לכ-13.4% כיום.

3. ענפים

שני ענפים עומדים במרכזו של כל משבר בעשרות השנים האחרונות. אלה הם הנדל"ן והבנקים והביטוח.

בנקים: באופן מסורתי, הבנקים הישראלים נחשבים עוגן של יציבות. יש הנחה מקובלת בציבור, שהממשלה לא תאפשר מצב שבו בנק ישראל פושט את הרגל ואינו עומד במחויבותו לציבור הישראלי. לפיכך, פרמיית הסיכון שמשתקפת מאיגרות החוב שלהם עומדת לאורך שנים, בדרך כלל ברמה שבין 0.6% לשנה לבין 1.0% לשנה.

בנקודה הקיצונית הראשונה איגרות החוב היו רק לפני כ-3 חודשים, ובנקודה הקיצונית השנייה בסוף 2008 (2.6%). במשבר הנוכחי פרמיית הסיכון כבר הגיעה ל-1.6% לפני שירדה ל-1.2% כיום.

נדל"ן: כאן יש פער גדול בין חברות נדל"ן, שאיגרות החוב שלהן מדורגות בדירוג A ומעלה, ופרמיית הסיכון שלהן נעה בשנים האחרונות סביב 2% עד 3%, לבין איגרות חוב נדל"ניות שמדורגות בדירוג של A מינוס ומטה, ושבהן המרווח נע בדרך כלל בשיעור כפול שבין ל-3% לכ-7%.

הפערים ביניהן בולטים מאוד בעת משבר.

ומה כיום?

המרווחים עלו מאוד בשתי קבוצות הדירוג ל-3.8% בקבוצת הדירוג החזקה, ול-18.1% בקבוצת הדירוג החלשה.

ככלל, הפער הגדול בין ההתנהגות של אג"ח בדירוגים גבוהים מאוד לבין ההתנהגות של איגרות החוב עם הדירוגים הנמוכים ביותר, בולט מאוד כאשר משווים מה קרה לכל אחת מהקבוצות האלה מאז ראשית השנה. איגרות החוב בדירוגים הכי גבוהים ירדו בשיעור ממוצע מתון יחסית של כ-3% בעוד שאיגרות החוב החלשות, אלה שמיוצגות על-ידי "סל תשואות" ירדו ביותר בכ-19%.

אז מה עושים עם כל המידע הזה?

האם המצב שבו משבר כזה או אחר, כפי שקרה לא פעם בעבר, גורם לפתיחת מרווחים שמייצגת עלייה בפרמיית הסיכון, ואז כאשר הדברים נרגעים, המרווחים יורדים, מה שאומר הזדמנות לרווחי הון גדולים למשקיעים, או שאנחנו ב"סרט" אחר, ומה שקרה במשברים קודמים לא צפוי לחזור בפעם הזו?

לטבלת המרווחים באג"ח הקונצרניות הקליקו כאן.

משבר כלכלי שהעולם טרם חווה

מדד איגרות החוב הקונצרניות ירד מתחילת השנה בכ-9%, מדד תל בונד 20 נחלש בכ-7% ומדד תל בונד תשואות התרסק ב-19%. המשמעות היא שאם הכל יחזור לקדמותו, והתשואות לפדיון יחזרו למקום שבו הן היו, כי אז פוטנציאל העליות הוא בשיעור חד-ספרתי גבוה, כשמדובר באיגרות חוב תל בונד 20, 40, ו-60, בשיעור חד-ספרתי נמוך כשמדובר באיגרות חוב בדירוג גבוה, ובשיעור דו-ספרתי גבוה כשמדובר באג"ח בדירוג BBB או באג"ח שאינן מדורגות.

אבל, מדובר ב"אם". ה"אם" הזה תלוי קודם כל בווירוס הסיני, אבל לא רק בו באופן ישיר. הווירוס הזה חולל משבר כלכלי מסוג שהעולם טרם חווה. הוא גורם בימים אלה לשיתוק כלכלי. המשמעות מבחינת החברות העסקיות שגייסו בעבר חוב היא כפולה.

ראשית, ההכנסות שלהן יורדות והן נאלצות לקצץ בהוצאותיהן, אך הירידה בהכנסות היא בהרבה מקרים מיידית והקיצוץ בהוצאות נפרס לאורך זמן ולא תמיד יש בו די כדי להקביל אותו לירידה בהכנסות. התוצאה, תזרים המזומנים שלהן נחלש, וזה נכון כמעט לגבי כל חברה בורסאית.

שנית, במצבים רגילים, חברות עסקיות נוהגות "לגלגל" את חובותיהן, למחזר אותם על ידי הנפקה וגיוס חוב חדש שבאמצעותו הן מחזירות את החוב הישן. הנסיבות של שוקי ההון בעשור האחרון היטיבו איתן. לא רק שהן איפשרו לחברות לעשות זאת, הן עשו זאת בתנאים אופטימליים כאשר החוב החדש שילם ריבית הרבה יותר נמוכה מהחוב הישן לנוכח ירידת הריבית ועודפי הכספים שנצברו אצל הגופים המוסדיים ויצרו ביקושים גדולים ל"סחורה".

ואילו עכשיו, התשואות לפידיון גבוהות יותר, מה שאומר שכל עוד המצב אינו משתנה, החברות הללו יצטרכו לגייס חוב חדש בעלות גבוהה הרבה יותר, אם בכלל השוק יהיה מוכן לתת להן כסף חדש.

אז האם השוק הזה יחזור לקדמותו, לנקודת ההתחלה שלו, כפי שקרה במשברים קודמים?

ההערכה שלי היא שלא, לפחות לא מהר.

המצב כיום בשוק הוא אכן מוגזם, אבל לא במידה שהיה למשל במשבר 2008. מחישוב שעשיתי אז עלה שההסתברות שהשוק מייחס לפשיטות רגל (בהנחות המחמירות ביותר) היא של 30% לפירמות שהיו מדורגות AA! קבעתי שהתשואות הדמיוניות שניתן היה אז להשיג הם פרי באושים של משבר נזילות ולא של מציאות כלכלית אמיתית. כיום, ב-2020, מדובר גם כן בהזדמנות, אבל ממש לא באותם סדרי גודל.

שחקני השוק והמשקיעים קיבלו כאן לקח חשוב. שמה שאינו הגיוני, לא יכול להחזיק מים לאורך זמן, וזו רק שאלה של זמן, עד שמה שהגיוני שיקרה אכן יקרה, ושהשוק יחזור לנקודת שיווי משקל נכונה יותר, לא זו שהייתה לפני כחודשיים-שלושה.

מה כן הגיוני? שהמרווחים יצטמצמו לרמות שאכן ייצגו את רמות הסיכון האמיתיות. רמת הסיכון האמיתית תושפע, כמובן, מהאופן שבו יתפתח משבר וירוס הקורונה והכל עניין של הנחות עבודה.

בהנחה, שתוך 3-6 חודשים, הווירוס ייעלם מחיינו, הוא אמנם יספיק לגרום לנזקים כלכליים גדולים הן ברמת המאקרו והן ברמת המיקרו של החברות העסקיות הספציפיות, אבל החברות החזקות, ואלה שתתאמנה את עצמן למה שעתיד להתרחש בחודשים הקרובים, ייצאו מחוזקות ומחירי איגרות החוב שלהן יעשו את ההתאמה המתבקשת.

אז היכן נמצאת נקודת שיווי המשקל ההגיונית?

התשובה שלי היא "אי שם באמצע": שתי הנקודות, זו שלפני 3 חודשים וזו של היום, מייצגות נקודות קיצון. לכן, חזרה של איגרות החוב לפרמיות הסיכון ששררו בשוק לפני 3 חודשים איננה הגיונית בנסיבות הנוכחיות וגם איננה בת קיימא. לכן גם, המשקיעים לא יכולים לצפות לרווחי הון גדולים מדי באיגרות החוב בדירוג השקעה, אלא לרווחי הון צנועים יותר, ו/או תשואה שוטפת נאה על השקעתם אל מול הריבית האפסית שתמשיך, מן הסתם, ללוות אותנו בשנים הקרובות.

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Nathan Howard

ארה"ב: מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית ירד ל-2.8%, כצפוי

מדד ה-PCE החודשי ירד ל-0.3% לעומת 0.5% בחודש שעבר ● מזרחי טפחות: "אי ההפתעה תומכת להערכתנו בתוואי הפד הנוכחי" ● היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8% ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף