גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם המחיר הכבד של המלחמה בקורונה שווה את זה? המחקרים הכלכליים הטריים סבורים שכן

שני מחקרים טריים הגיעו למסקנה כי ריחוק חברתי הוא המדיניות הנכונה, למרות הנזק הכלכלי הניכר ● כלכלנים מהפדרל ריזרב ו-MIT בדקו את מגפת השפעת הספרדית בארה"ב ומצאו כי ערים שנלחמו מהר ובאגרסיביות - צמחו יותר בהמשך ● האזינו

רופא מוטרד הולך מחוץ לבית החולים לחולי קורונה שהוקם במיוחד  / צילום: רויטרס
רופא מוטרד הולך מחוץ לבית החולים לחולי קורונה שהוקם במיוחד / צילום: רויטרס

האם המחיר הכלכלי של המלחמה בקורונה שווה את זה? השאלה הזאת עולה שוב ושוב בחודש האחרון: בקרב פרשנים ב"ניו יורק טיימס", אצל מי שנאלצים לשבת בבית במקום לצאת להתפרנס, וגם בבית הלבן. "אנחנו לא יכולים לתת לתרופה להיות גרועה יותר מהבעיה עצמה" - כך זיקק הנשיא טראמפ את הדילמה בשבוע שעבר, והצהיר על כוונתו להקל על מדיניות הריחוק החברתי, ו"לפתוח את הכלכלה לעסקים" תוך שבועיים (מאז הוא הספיק להתחרט).

די ברור מה אנשי המקצוע חושבים על ההצעה להסיר את במהירות את צעדי הריחוק החברתי, ולהסתכן בהתפרצות חריפה יותר של מגפת הקורונה. "זה רעיון רע באופן קטסטרופלי", כך ניסחו זאת שני מומחים לבריאות הציבור, פרופ ג'ה אשיש ופרופ אהרון קרול, בכתבה ב"אטלנטיק". "העלות האנושית תהיה הרסנית, והמחיר הכלכלי מההרס הזה עלול להיות אפילו חריף יותר ממה שאנחנו רואים עכשיו", כתבו. אבל לא רק מומחי בריאות חושבים שהריחוק החברתי הוא המדיניות הנכונה כרגע. זו גם המסקנה של שני מחקרים כלכליים טריים שפורסמו (עדיין ללא ביקורת עמיתים) בשבוע החולף.

גם בלי סגר אנשים יישארו בבית, והכלכלה תיפגע

הראשון מגיע מכיוונו של פרופ' מרטין אייכנבאום, מקרו כלכלן בעל שם מאוניברסיטת נורת'ווסטרן (שלפי הדיווחים קיבל בזמנו הצעה מראש הממשלה בנימין נתניהו להתמנות לנגיד בנק ישראל). יחד עם עמיתיו, אייכנבאום פירסם נייר מחקר ובו הוא מנסה להעריך, בהתבסס על מודלים מתמטיים, כמה ימותו בארצות-הברית מנגיף הקורונה בתרחישים שונים, ומה תהיה העלות הכלכלית.

המודלים של אייכנבאום ועמיתיו מובילים אותם למסקנה דומה לאלה של מומחי הבריאות. נכון, לפי המודל האפידמיולוגי הסטנדרטי אפשר לדמיין תרחיש תיאורטי של התפרצות לא מבוקרת של המגפה, שמלווה בנזק כלכלי מתון יחסית. בתרחיש הזה מיליונים מתים (בהנחה ששיעור הנדבקים באוכלוסייה נע בין 60% ל-70% נדבקים, ומתוכם אחוז מתים, מגיעים לכ-2.2 מיליון (!) מתים בארצות-הברית) - אבל הכלכלה סובלת מהאטה מתונה בלבד, של כ-2% ירידה בצריכה.

הבעיה היא שברגע שמכניסים עוד שיקולים למודלים, התמונה משתנה באופן דרמטי. קודם כול, כפי שהניסיון של איטליה מראה, ברגע ששיעור ההידבקות עולה משמעותית, מערכת הבריאות עלולה לקרוס, מה שמגדיל משמעותית את המחיר האנושי והכלכלי. ודבר שני, צריך להכניס גם את ההתנהגות האנושית לחישובים. כשבחוץ משתוללת מגפה, אנשים נוטים להישאר יותר בבית, ומנסים לעבוד פחות וגם לצרוך פחות, גם אם אף אחד לא נותן להם הוראה רשמית. הפחד להידבק יוביל אנשים לוותר על מסעדה, הופעה, או כנס, ואולי גם יגרום להם לא לצאת לעבוד. השיקול הזה הופך למשמעותי עוד יותר במקרה של התפרצות חריפה. זה היגיון פשוט, וגם המודלים של אייכנבאום ועמיתיו מראים שהתוצאה במקרה כזה היא ירידה חדה בפעילות הכלכלית.

במילים אחרות, גם אם מחליטים "לפתוח מחדש" את הכלכלה לעסקים, זה לא עוזר: מה שמקבלים הוא גם תמותה וגם מיתון. המסקנה של החוקרים: המדיניות האופטימלית כוללת צעדי סגר נרחבים, שמוחמרים בהדרגה, כאלה שיסייעו "לשטח את העקומה" בזמן שהאוכלוסייה מפתחת בהדרגה חסינות, אבל יובילו לירידה חדה וממושכת בתוצר. זאת בעצם המדיניות שרוב מדינות המערב נוקטות בה כרגע, בצורה כזאת או אחרת.

לא כולם מקבלים את המסקנות האלה. יש מי שמזכיר שהמודלים של אייכנבאום (שמודה בכך בעצמו) תלויים בשאלות כמו מה שיעור התמותה האמיתי מנגיף הקרונה. לשאלה הזאת אין כרגע תשובה, כי בהיעדר בדיקות, קשה לדעת כמה אנשים חולים בקורונה בארצות-הברית, ולא רק בה. אם אחוז שלם מכלל החולים מת, זה עניין אחד. אם רק 0.2% מתים, זה עניין אחר.

ללמוד מההיסטוריה: המדיניות המחמירה השתלמה

במקום לחפש את התשובה במודלים מתמטיים, אפשר לנסות ללמוד מההיסטוריה. זה מה שעושה מחקר ראשוני של כלכלנים מהפדרל ריזרב ו-MIT (קוריאה, לאק, וורנר), שהתפרסם ביום חמישי שעבר. השלושה הולכים מאה שנה אחורה, ומנסים לבדוק איזה לקחים כלכליים אפשר להפיק ממגפת השפעת של 1918.

הם לא הראשונים שחוזרים למגפה ההיא, כמובן. אחת הדוגמאות הנפוצות לאחרונה היא ההבדל בין העיר פילדלפיה, שקיימה מצעד חגיגי למרת האזהרות, לבין עיר כמו סנט לואיס, שנקטה בצעדי בידוד חריפים. סנט לואיס הצליחה לשמור על שיעור תמותה לנפש קטן בחצי מפילדלפיה. זו דוגמה נפוצה ליעילות מדיניות הריחוק החברתי. אבל המיקוד של המחקר החדש הוא אחר: הוא שואל מה המחיר הכלכלי ששילמו ערים שנקטו במדיניות ריחוק חברתי מחמירה יותר.

מגפת השפעת של 1918 דיכאה את הכלכלה, אך צעדי בריאות הציבור לא

כמו היום, גם אז חלק מהכלים המרכזיים במלחמה בהתפשטות המגפה היו דומים: סגירת בתי ספר, תיאטראות וכנסיות, איסור על התכנסויות ועל לוויות, בידוד במקרה של חשש למחלה, והגבלת שעות פעילות העסקים. אבל כמו היום, גם לפני מאה שנה לא בכל מקום נקטו באותם צעדים. היו ערים שהחמירו פחות, והיו שהחמירו יותר. ערים במערב ארצות-הברית ידעו שהמגפה בדרך אליהן, והחמירו יותר.

אז מה קרה לכלכלות של הערים השונות? הממצאים של החוקרים מרתקים: מי שהחמיר יותר ופעל מהר יותר, הרוויח אחר כך. "ב-1919, אחרי סוף המגפה, ערים שנקטו בצעדים יותר מוקדמים ויותר אגרסיביים חוו עלייה יחסית בתעסוקה בייצור, בתוצר התעשייתי, ובנכסים הבנקאיים", הם קובעים. התוצאה הזאת, טוענים החוקרים, תקפה גם בנטרול גורמים אחרים להבדלים בין הערים.

מי שנלחם במגפה מהר ובאגרסיביות - צמח יותר, כך קובעים החוקרים. הממצא הזה בעצם מפוגג את הדילמה שבין בחירה בכלכלה ובחירה בבריאות. כשמסתכלים מה קורה אחרי המגפה, הם מסכמים (אחרי הסתייגויות שונות), מגלים שלצעדים כמו סגר ובידוד מוקדמים ונחרצים, אין עלות כלכלית גדולה. להפך: "הצעדים האלה יכולים להוריד את שיעור התמותה, ובמקביל להיות מועילים כלכלית". זו נקודה למחשבה: צריך להסתכל לא רק על הנזק המיידי, אלא גם על הטווח הארוך יותר. 

כפי שהחוקרים עצמם מציינים, המסקנה הזאת, שמתבססת על ממצאים בפועל, שונה מהממצא התיאורטי של אייכנבאום: כשמסתכלים על הטווח הבינוני, מגלים שצעדים מהירים להכלת המגפה יכולים להפחית את התמותה בלי לפגוע בתוצר. זו נקודה למחשבה: צריך להסתכל לא רק על הנזק המיידי.

אלה רק שני מחקרים ראשוניים כמובן. אליהם אפשר להוסיף את סקר המומחים שעורכת אוניברסיטת שיקגו בקרב כלכלנים מובילים, כולל שורת זוכי פרס נובל. ביום שישי האחרון השאלות התמקדו במגפת הקורונה, ובתגובה אליה. בין היתר, הכלכלנים התבקשו להגיב להצהרה הבאה: "לזנוח את הסגר החמור, כאשר הסבירות של זינוק מחודש בהדבקה נותר גבוה, יוביל לנזק כלכלי כולל גדול יותר מאשר לשמור על הסגר כדי למגר את הסיכון בזינוק מחדש". 80% מהכלכלנים הסכימו או הסכימו מאוד, 14% לא היו בטוחים - והשאר לא ענו.

לקינוח, אפשר להוסיף גם הערה פילוסופית יותר, שמגיעה מכיוונה של פרופ' בטסי סטיבנסון, כלכלנית מאוניברסיטת מישיגן, ששירתה בעבר בבית הלבן. סטיבנסון מסבירה שאין הרבה היגיון במשוואה ששמה את הבריאות שלנו בצד אחד ואת הכלכלה בצד השני. אחרי הכל, היא כותבת, "הכלכלה זה אנחנו". סטיבנסון רוצה להזכיר שמושגים כמו "תוצר מקומי גולמי" הם בסך הכל דרך שהמצאנו כדי למדוד את רמת החיים שלנו - ולבריאות (שלא לומר לחיים עצמם) יש חלק די מרכזי ברמת החיים שלנו. 

עוד כתבות

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1 בדרך לירושלים

משפחות חטופים חסמו את כביש 1: "כל חטוף חייב לשוב"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים 

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

רגע לפני שנפרדים מהחמץ: מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נאסד"ק ננעל בירידות יום שישי ברציפות; מניית אנבידיה צנחה ב-10%

ה-S&P 500 רשם את השבוע השישי ברציפות של ירידות - ברצף ההפסדים הארוך ביותר שלו מזה למעלה משנה, הנאסד"ק סגר יום שישי ברציפות של ירידות לראשונה מאז אוקטובר 2022 ● הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט התמתן ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש