גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

80 מיליארד שאלות ותנאים: “גלובס” בעקבות תוכנית הסיוע הגדולה אי-פעם

התוכנית שפרסם האוצר לחילוץ המשק ממשבר הקורונה רצופה הסתייגויות, תנאים וניסוח רשלני • היא נבנתה מבלי לדעת מתי ייגמר המשבר ומה יהיה גובה הגירעון שיאושר, וניכר בה הלחץ של הפוליטיקאים על הדרג המקצועי לקבל בתוך שבוע תוכנית עם סכום מפוצץ שירגיע את הציבור

ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבה מיוחדת על רקע חשש הקורונה / צילום: Oded Balilty, Associated Press
ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבה מיוחדת על רקע חשש הקורונה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

הפוליטיקאים רצו משהו גדול. ענק. 100 מיליארד שקל ישראלי כתשובה ל-2 טריליון דולר האמריקאי. הדרג המקצועי רצה שהסיוע לשקם את המשק ממשבר הקורונה יהיה ממוקד. אם יש משהו שהאוצר שונא זה להוציא כסף סתם. לכן התוצאה נראית כפי שהיא נראית - סכום מפוצץ שמאחוריו מסתתרים אינסוף הסתייגויות, שאלות, תנאים.

כדי לעמוד בדרישה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ולהגיע לסכום של 80 מיליארד שקל, דחס האוצר לתוך התוכנית שעליה הכריז את כל האמצעים הקונבנציונליים הרגילים. מי שציפה למשהו מעבר, שהמדינה תשפוך על המשק כסף בהליקופטרים כדי לחלץ אותו מהמשבר הכלכלי הכי חמור בעשורים האחרונים - לא מבין איפה הוא חי.
תוכנית ה-80 מיליארד שקל שהוצגה אתמול על ידי נתניהו ושר האוצר משה כחלון לא מספקת תשובות לשאלות הגדולות. אף אחד לא באמת יודע מתי ייגמר המשבר ואיך המשק יחזור לפעילות מלאה. אף אחד לא יודע מה יהיה הגירעון ומתי יאושר תקציב חירום שיאפשר לממשלה להוציא את הכספים שהובטחו. אפילו על השאלה האם נדרש לאשר תקציב מדינה או שמספיק לחוקק חוק רגיל עם "קופסה" חוץ-תקציבית - לא ממש יודעים לענות.

אבל לא רק במאקרו - גם במיקרו קיים הרבה אי בהירות. בלגן חסר תקדים. המצגת של התוכנית עמוסה בססמאות ריקות כמו "הקלות ברגולציה" - משהו שהמדינה מבטיחה כבר שנים; אמירות שגויות כמו "דחיית תשלומי מים וחשמל"; אמירות קצת מצחיקות כמו "דחיית תיקון ליקויים שאינם מסכני חיים בהצהרה"; וסתם ססמאות ריקות כמו "תוכניות רבות נוספות".

ככה זה נראה כשהפוליטיקאים משגעים את הפקידים, משנים כל יומיים את הדרישות מהם, ומצפים לקבל בתוך שבוע תוכניות בהיקף חסר תקדים.

הכי פשוט היה לשלוח צ'קים של עשרת אלפים שקל לכל משק בית - כפי שעשה טראמפ בתוכנית החילוץ שלו למשק האמריקאי - אבל באוצר לא היו מוכנים לשמוע. זה בזבוז כסף נורא, כי העשירים לא זקוקים לו והעניים יחסכו מתחת למזרן במקום להשתמש בו לצרכים שיתרמו למשק. אז במקום הפשטות האמריקאית הורכבה שמיכת טלאים של תוכניות, קרנות ומתווכים מכל מיני צורות וסוגים.

קרן אשראי, וקרן מענקים, וקרן מנוף, וקרן לעסקים קטנים ובינוניים וגדולים. ופיצוי מסוג א' לעובדים מסוג ב' שמרוויחים בין סכום Y וסכום X, ואם נגלה שהדיווחים לא היו נכונים - נוכל תמיד לדרוש בחזרה את הכסף. כמובן עם ריבית. עד עכשיו לא ראינו פרסום מלא ומסודר של כל התוכנית ושל הזכויות והזכאויות של בעלי העסקים והעצמאים. מי זכאי לקבל כמה? איך מגישים את הבקשה ולמי פונים? מה התנאים ומתי יגיע הכסף?

התוכנית הכלכלית ליציאה ממשבר הקורונה איך מחלקים לאתר

סיוע מיידי: קונים מכל הבא ליד

אז מה כן יש בתוכנית? התוכנית מחולקת לארבע רגליים, שמסתכמות כאמור ב-80 מיליארד שקל. החלק הראשון בתוכנית הוא 10 מיליארד שקל שיועברו למערכת הבריאות. תקציב בריאות הוא לא בדיוק תוכנית חילוץ למשק, אבל גם הוא גויס והוכנס לחבילה במסגרת המאמץ להגיע לכותרת של 80 מיליארד שקל.

לא צריך להיות מומחה לתקציבים עם רקע בפסיכיאטריה לאומית כדי לקבוע שהתקציב הזה הוא פוסט-טראומטי. ממש כמו תקציב הביטחון אחרי מלחמת יום כיפור. קונים הכול, כאן ועכשיו בלי חשבון. 20 מיליון בדיקות לקורונה, מיליוני מסכות מגן, אלפי מכונות הנשמה, מחלקות חדשות לטיפול בחולי קורונה בבתי החולים, מתחמי בידוד במוסדות גריאטריים, הסבת בתי מלון, תגבור כוח-האדם במעבדות ואפילו יציבות פיננסית לבתי החולים - חלום ישן של מערכת הבריאות שמתגשם עכשיו בזכות טראומת הנזק האדיר למשק שחולל נגיף.

חוץ מהתקציב הענק לבריאות נכנסים לפרק הזה עוד מיליארד שקל שהולכים להגדלת מכסות מים לחקלאים, יבוא ביצים, מימון הכשרת מתנדבים, תקציב למכון הביולוגי לצורך הניסיונות למצוא חיסון והגנה על אוכלוסיות בסיכון. כל אלו תחת הכותרת "צמצום היחשפות אוכלוסיות בסיכון לקורונה".

רשת ביטחון: תשלומים לא בהכרח יידחו

החלק השני בתוכנית מוגדר "רשתות ביטחון סוציאליות". יש שם 14 מיליארד שקל לתשלום דמי האבטלה למיליון איש לשלושה חודשים. יש שם 1,000 עד 4,000 שקל למובטלים בני 67, ו-5,000 עד 14 אלף שקל שיושלמו בחודשיים הקרובים לעצמאים - מצד אחד תקדים, ומצד שני סכום מצחיק שמגיע עם כל-כך הרבה תנאים וחוטים שאף עצמאי לא יוקיר עליו תודה לממשלה.

הלחץ של כותבי המצגת ניכר כאן לעין: בניגוד לכתוב, תשלומי חשמל ומים לא יידחו ומאחורי הביטוי "תוכניות רבות נוספות" לא עומד כלום.

כספים להמשכיות: הרוב יגיע מהלוואות

החלק השלישי בתוכנית מוגדר כ"המשכיות עסקים" - תוכניות שנועדו להבטיח את המשך פעילות המגזר העסקי בימי ההשבתה. היקף האשראי שיועמד לטובת המגזר העסקי יגיע ל-18.5 מיליארד שקל - אך מתוכו המדינה תשלם מתקציבה רק 3.5 מיליארד. כל השאר אמור להגיע מהמערכת הפיננסית. מדובר שם על הקרן המפורסמת לעסקים קטנים ובינוניים (8 מיליארד שקל), קרן אשראי לעסקים גדולים (6 מיליארד שקל), קרנות מנוף (4.5 מיליארד שקל), הקלות באשראי לענף הנדל"ן.

יש שם החזר מקדמות מס הכנסה ששולמו עבור חודשים פברואר-מרץ בסכום כולל של 5 מיליארד שקל או 3 מיליארד - תלוי את מי שואלים. יש שם פטור מתשלום ארנונה לשלושה חודשים בעוד 3 מיליארד שקל, שאת רובם תשלים המדינה ואת מקצת יספוג השלטון המקומי. ויש גם סכום של 5 מיליארד שקל שאמור להגיע מקרן שתשלם פיצויים יחסיים למעסיקים: סכום גבוה יותר באופן יחסי ככל שהעסק מעסיק פחות עובדים. כמה ואיך בדיוק? נדע רק אחרי פסח.

ויש עוד פרק, שאותו צריך לקרוא עם קורטוב נוסף של ספקנות, על ההקלות ברגולציה שהממשלה מבטיחה להעניק לעסקים: קבלת היתרי בנייה ברישוי עצמי, הארכת רישיונות והיתרים רגולטוריים, פטור מהתייצבות והגשות פיזיות, ואפילו "צמצום חובת המענה לצרכן וזמני אספקה וטיפול" (הכוונה כנראה ל"קיצור" ולא לצמצום) ו"דחיית תיקון ליקויים שאינם מסכני חיים בהצהרה".

מבט לעתיד: ערפל ורזרבה לא ברורה

החלק האחרון בתוכנית הוא המבט לעתיד - מה שזכה לכינוי "האצה". אמנם התוכנית איננה מספקת את האופק שאליו ייחלו כל-כך בסקטור העסקי אבל היא מציעה צעדים שיעזרו למשק להתאושש מהמיתון, בהיקף כולל של 7.9 מיליארד שקל: יש שם פתרונות מימון להייטק (1.5 מיליארד שקל), האצת פרויקטים בתשתיות (1.1 מיליארד שקל) ורזרבה של 4.8 מיליארד שקל.

מהי אותה רזרבה ולאיזו מטרה או צרכים היא מיועדת? תסמכו על אנשי האוצר שגם את הכסף הזה הם ידאגו לשמור היטב בקופה. והכל כמובן בשם היעילות.

עוד כתבות

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

פיגוע ירי בבקעת הירדן: מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן, גרנות הגליל וראש הנקרה • דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה ובמקביל פועל באיו"ש • עדכונים שוטפים

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר