גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות החברות דוחפת את תע"א ואת רפאל למודל עסקי חדש

בימים הקרובים תיכנס לבתי חולים שורת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים פרי שיתוף-פעולה בין התעשיות הביטחוניות ומכוני המחקר לבין בתי החולים ומשרד הבריאות ● מודל העבודה נבנה לתקופת משבר, אך ברשות החברות שיזמה את המהלך כבר מזהים הזדמנות לפיתוח עסקי

מי שיבקרו בימים הקרובים במרכז הרפואי שמיר (בית החולים אסף הרופא) אולי ייתקלו ברובוט קטן, ועליו מתקן מוזר דמוי מנורת נאון אנכית, המשוטט במסדרונות בית החולים ונכנס לתוך חדרים ריקים. מדובר במערכת (ניסיונית) לחיטוי חללים סגורים בטכנולוגיה של קרניים אולטרא סגוליות (UVC), שאותה יצרו מהנדסי התעשייה האווירית בתוך פחות משבועיים.

הרובוט הזה הוא רק תוצר אחד של שיתוף-פעולה שנולד ממשבר הקורונה, בין התעשיות הביטחוניות ומכוני המחקר לבין בתי החולים ומשרד הבריאות. בימים הקרובים צפויה להיכנס לבתי החולים הממשלתיים שורה של אמצעים טכנולוגיים מתקדמים שיסייעו לטיפול בחולי קורונה בדרכים שונות. על הצורך ברובוט לחיטוי שמעו בתעשייה האווירית לראשונה ממנהלי בתי חולים וצוותים רפואיים שחברים ב"שולחן עגול" שפתחה רשות החברות הממשלתיות בעקבות משבר הקורונה. 

הרעיון הפשוט מאחורי היוזמה של הרשות היה לחבר בין בתי החולים לתעשיות הביטחוניות ומשרד הבריאות. הצוות הרפואי מעלה את הדרישות, התעשייה מייצרת פתרונות והרגולטור מתכלל ונותן אור ירוק עקרוני שמאפשר להוציא לדרך פתרונות טכנולוגיים בזמן שיא. "מתוך 30 פיתוחים שונים אנחנו הולכים על בודדים", אומרת ד"ר אמירה שרון, סמנכ"לית מו"פ חדשנות וטכנולוגיה בתעשייה האווירית, שמוסיפה כי "העיקרון הוא מה שיכול להביא ערך כאן ועכשיו". ברשות החברות, שיזמה את החיבור, סבורים כי מעבר למשבר עצמו נוצרו כתוצאה מהחיבור הבלתי אמצעי תנאים שיאפשרו לתעשיות הביטחוניות של ישראל להרחיב את פעילותן לענף הטכנולוגיה הרפואית.

פורום חדשנות בחברות הממשלתיות הוא קבוצה שהוקמה בתחילת משבר הקורונה ביוזמת רשות החברות במטרה להעמיד את היכולות של התעשיות הביטחוניות ומכוני המחקר הלאומיים לרשות המערכת הרפואית בהתמודדות עם האתגרים שמייצרת מגפת נגיף הקורונה. בין היתר חברים בפורום רפאל והתעשייה האווירית; חברת רותם, זרוע הביצוע של הקרייה למחקר גרעיני; חברת איסורד של המרכז למחקר גרעיני שורק; והחברה הישראלית לחקר מדעי החיים של המכון הביולוגי. מולן נמצאים בפורום מנהלי בתי החולים, ובכירים מחטיבות הטכנולוגיה הרפואית ובתי החולים הממשלתיים במשרד הבריאות. את הפורום מרכז יניב אדרי מרשות החברות הממשלתיות.

ד"ר אמירה שרון, סמנכ"לית מו"פ חדשנות וטכנולוגיה בתעשייה האווירית / צילום: יגאל עמר

עבודה חוצת תחומים עם מעט אגו

לאחר תהליך קצר של מיפוי הצרכים וסינון, התפצל הפורום לצוותי עבודה לפי תחומי פעילות מרכזיים: חיטוי ומחזור, בדיקות מדדים באמצעות רובוטים, מיגון אנשי צוות רפואי, אמצעי תקשורת ומניעת פיזור רסס. העבודה השוטפת מתנהלת ברובה בקבוצות וואטסאפ של צוותי משנה ייעודיים: "אנחנו בסיטואציה של משבר שלא משאירה הרבה מקום לאגו", אומר ד"ר ש' המדען הראשי של רפאל.

"יש שיח מאד פורה בוואטסאפ", אומר משתתף באחד הקבוצות "העבודה היא חוצת תחומים. התחום של מיגון הצוות הרפואי למשל משלב טכנולוגיות מעולמות של חומרים, תקשורת, עיבוד תמונה ורובוטיקה. מישהו מעלה רעיון או טכנולוגיה ואז בא גורם אחר ואומר את זה כבר בדקנו לפני שנתיים, ניסו את זה במדינה כזו או אחרת או כתבתי כבר על זה בדוקטורט".

ש' המדען הראשי ברפאל סבור שהמודל שנבנה מתאים במיוחד למשברים כמו הנוכחי "בשלב הראשון זה מתחיל אצלנו בישראל בחבר רופא שמביא חבר טכנולוג. אבל כדי שיקרה משהו צריכים לעבור משלב א' לשלב ב' שבו יש תהליך מסודר של גוף מגדיר, גוף מפתח וגוף מאשר. רשות החברות היא הגורם הראשון שהקים צוות כזה שמתכלל את כל הגורמים מבתי החולים מבתי החולים שבאים עם הדרישה המבצעית דרך התעשיות והמכונים הלאומיים שמייצרים פתרונות ועד משרד הבריאות שמאשר".

בין שמונה לעשרה צוותי עבודה ברפאל מועסקים היום בפרויקטים השונים שבמרכזם מיגון הצוותים הרפואיים ("מעיל רוח" לצוות הרפואי), לצד מציאת פתרונות פרקטיים ומהירים בתחומים נוספים. בתעשייה האווירית אומרים כי בחברה מועסקים כיום כמה עשרות צוותים בפיתוח מוצרים שונים הקשורים להתמודדות עם מגפת הקורונה. לדברי ד"ר שרון, התחומים שבהם מתמקדים בחברה הם חיטוי ומחזור של חומרים מתכלים, טיהור חללים וחישה מרחוק. "נחשפנו לעולם חדש של תוכן", היא אומרת.

גם במכון הביולוגי מציינים את העבודה על חיטוי ומחזור של ציוד רפואי מתכלה - שתאפשר לחסוך לא רק כסף אלא גם תקטין את כמות הפסולת. "אנו עוסקים בבעיות חיטוי וטיהור ברמה המדעית הגבוהה ביותר ובתנאי בטיחות הולמים" נאמר בתגובה שהועברה ל"גלובס", "בנוסף מקיים המכון קשרים עם מוסדות אקדמיים בארץ, חברות ביוטכנולוגיות ופארמה במטרה למצוא פריצות דרך חדשות ורלוונטיות. המדד המדעי והרלוונטיות הם בראש סדר העדיפות. ואכן יש התחלות קשרים כאלו".

טלפונים ניידים, מצלמות וגם מכ"ם

לצד המערכת הרובוטית לחיטוי חללים צפויים להיכנס לשלבי ניסוי בבתי החולים פתרונות נוספים, פרי התעשייה הביטחונית. את מרב האתגרים מזמן ככל הנראה תחום ההגנה על הצוותים הרפואיים מפני חשיפה והידבקות לנגיף. כך למשל מתברר כי בעת חיבור ופירוק של מכונות ההנשמה משתחררים לחלל החדר ברסס כמויות גדולות של נגיפים - הפתרון שמציעים בתעשיות הביטחוניות לבעיה הוא לבישת ברדס בעת הפירוק וההרכבה שמספק הגנה טובה יותר מהמסיכות הרגילות.

התעשיות הביטחוניות נרתמו להתמודדות עם משבר הקורונה לאתר

פתרון אחר שבא לטפל בבעיה פשוטה יחסית הוא העברת נתוני מוניטורים אל מחוץ לחדרי האשפוז. אחד הקשיים שעלו במפגשים בין מהנדסים לצוותים הרפואיים הוא הצורך של אנשי הצוות הרפואי להיכנס מספר רב של פעמים ביום לחדרי הטיפול בחולים על-מנת לבדוק את המדדים המוצגים במוניטורים שלהם. הפתרון שהציעו בתעשיות הביטחוניות לבעיה היא מערכת מבוססת מכשיר טלפון נייד ומצלמה שישדר את הנתונים מהמוניטורים החוצה ויפחית משמעותית את מספר הכניסות היומיות.

אמצעי מרכזי נוסף שנועד לצמצם את החשיפה של הצוות לנגיף הוא הרובוט. הרובוטים הקיימים מסוגלים כבר לחלק מזון ותרופות אך הכוונה היא לפתח לרובוטים יכולות לבצע מדידות פשוטות של חום גוף, לחץ דם ומדדים נוספים.

תחום אחר שבו מתמקדת רפאל הוא שיפור התקשורת בין אנשי הצוות הנמצאים בתוך חדרי האשפוז לבין הרופאים המפקחים על עבודתם מחוץ לחדרים. הפתרון הנבחן הוא להקריא את הנחיות הרופא לרמקול המותקן בתוך חדרי האשפוז. באמצעות טכנולוגיית "מקול לטקסט" יועברו ההנחיות לצמיד הדיגיטלי שעונד על חולה על פרק ידו.

חלק מהפיתוחים נוגעים לתחומי פעילות נוספים שהופכים רלוונטיים בגלל הצורך למנוע הידבקות בקורונה. כך למשל, בכניסה למיון באחד מבתי החולים הממשלתיים צפויה להיכנס לשלבי ניסוי מערכת שתאפשר מדידה מרחוק של מדדים שונים בגוף האדם: חום גוף, קצב הנשימה ודופק. מהנדסי התעשייה האווירית שילבו במערכת מכ"ם של אלתא עם טכנולוגיות אופטיקה ובינה מלאכותית של מפא"ת והטכניון. המערכת שתהיה מסוגלת לזהות מרחוק בני אדם הסובלים, למשל, מחום גבוה, תוכל להחליף בדיקות ידניות בכניסות לא רק לבית החולים, אלא גם במרכזי קניות או משרדים ממשלתיים ובעצם בכל מקום ציבורי. 

הזדמנות להתרחב לטכנולוגיה רפואית

ברשות החברות כבר מזהים במודל שנוצר הזדמנות לפיתוח עסקי עבור התעשיות הביטחוניות: התרחבות לתחום הטכנולוגיה הרפואית. "אלה שני סוגי תעשיות שיש בהן כסף גדול", אומר מנהל הרשות יעקב קוינט, "התעשיות שמפתחות אמצעים להרוג אנשים והתעשיות שמפתחות אמצעים להציל אותם". בתעשייה האווירית וברפאל אומרים כי נושא הפיתוח העסקי העתידי אינו רלוונטי בשלב זה, וכל תשומת הלב מוקדשת למשבר.

"אם אנחנו מסתכלים רגע על היום שאחרי, אז אם היום יש הבנה שיש צורך שנהיה ערוכים בעולם הביטחוני, אנחנו צריכים להיות ערוכים בעולם הרפואי", אומר אורי שיינין סגן מנהל הרשות האחראי על החברות הממשלתיות. "ברור שבשנים הקרובות נראה מדינות שמזרימות הרבה כסף למערכות הבריאות שלהן. העובדה שאפשר לייצר אקוסיסטם של מערכת הבריאות והתעשייה המקומית - מעלה שאלה האם גוף כמו חטיבת הטכנולוגיות הרפואיות במשרד הבריאות לא יכולה לשמש כמו מפא"ת, גוף שמוביל פיתוח של טכנולוגיות רפואיות. והניסיון של מפא"ת מראה שאפשר להקים תעשייה שלמה בהשקעה שנתית של סכומים קטנים יחסית של מאות בודדות של מליוני שקלים".

עוד כתבות

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

מספר מניות אירופיות יכולות להציג תשואות עודפות למשקיעים / צילום: Shutterstock

מגמה שלילית במסחר באירופה: החוזים העתידיים על וול סטריט אדומים

הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט מתמתן: מחיר חבית ברנט עומד על כ-87 דולר ● ירידות קלות בחוזים העתידיים על וול סטריט

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

דיווח: גורם מודיעיני הבהיר שאיראן לא תגיב

דיווחים על תקיפה ישראלית באזור איספהאן באיראן ● מוקדם יותר: פגיעה ישירה בגליל העליון, לא היו נפגעים • לראשונה אחרי שבועיים: אזעקות הופעלו באשקלון, שיגור אחד נפל בשטח פתוח • ארה"ב הטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל • בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" • גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים • עדכונים בולטים 

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?