בנק ישראל טען שהבנקים לא מעלים ריביות, ואז הגענו לאותיות הקטנות

ראשי הבנקים הגדולים נפגשו עם שר האוצר, מנכ"ל משרד והחשב הכללי, בצל התקפות על הקושי של עסקים קטנים ובינוניים לקבל אשראי, דווקא כשהם זקוקים לפתרון תזרימי מיידי

מאבטח בסניף בנק לאומי. בבנקים מסבירים כי הם ממשיכים לעבוד ויש להם הוצאות / צילום: שלומי יוסף, גלובס
מאבטח בסניף בנק לאומי. בבנקים מסבירים כי הם ממשיכים לעבוד ויש להם הוצאות / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הבנקים מעלים ריביות בשיעור חד על ההלוואות שהם מעמידים לציבור, עוצרים אשראי לגופים שנקלעו למשבר וממשיכים לגבות עמלות כרגיל. אלה הן חלק מהטענות שמושמעות בימים אלה נגד הבנקים המקומיים, כשגם בפיקוח על הבנקים הצטרפו לאחרונה לביקורת כשקראו לבנקים להקל את המדיניות שלהם בתחום האשראי בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים. ראשי הבנקים הגדולים אף נפגשו היום עם שר האוצר משה כחלון, עם מנכ"ל משרדו שי באב"ד ועם החשב הכללי רוני חזקיהו, שבעבר היה המפקח על הבנקים.

בפגישה שטחו מנכ"לי הבנקים את טענותיהם, כשהם מוצאים עצמם תחת התקפות חריפות על כך שרבים מהעסקים הקטנים והבינוניים מתקשים לקבל אשראי בימים אלה, שבהם הם זקוקים לפתרון תזרימי מיידי, כשהריבית בהלוואות שהם כן מעמידים עלתה לאחרונה כשהיא צפויה לעלות בהמשך בגלל הגידול בסיכון.

בנק ישראל פרסם היום ניתוח על האשראי והריביות במערכת הבנקאית בחודש מרץ, ושלפיו חל גידול ניכר באשראי שהעמידה המערכת תוך יציבות בריבית הממוצעת שנגבתה מהלקוחות, כולל ירידה קלה בריבית בהלוואות הצרכניות. ואולם, בתחתית ההודעה של בנק ישראל הוא ציין כי "הפיקוח עודכן כי הלכה למעשה ניתנו לאחרונה הצעות להלוואות במחירים גבוהים יותר במגזרים השונים, שחלקם לא בוצעו בפועל ולכן לא מתבטאים בנתונים הממוצעים שמוצגים במסמך זה. כך למשל, הערכות על סמך נתוני הימים האחרונים מלמדות על עלייה של 0.7%-1% בריביות על משכנתאות". דבר זה מלמד כי בבנק המרכזי ערים למגמת ייקור בהלוואות חדשות, וזאת תוך שהוא פירט כי חלק ניכר מהגידול באשראי היה ניצול קווי אשראי שהיו קיימים טרום המשבר. 

עלייה חדה בריבית המשכנתא

"כל לקוח מתומחר אחרת, אך יש אינדיקציות שלפיהן הריביות באשראים שהבנקים מעמידים עלו בכ-20%-30% בכל הבנקים שזה כ-1% שלם בריבית", להערכת גורם בשוק. כך למשל, מבדיקת הצעות חדשות למשכנתאות שהגיעו לידינו עולה כי בבנק גדול אחד הריבית על המשכנתא עלתה בשיעור חד בתוך כשבועיים בלבד.

על פי המסמכים שהגיעו אלינו לגבי מבקשי משכנתא - האחת מ-13 במרץ והשנייה מ-29 במרץ, באותם תנאים ואותם מאפיינים ואותו היקף הלוואה, נוצרו הפרשי ריביות שהביאו להגדלה של ההחזר החודשי מ-7.7 אלף שקל ל-8.5 אלף שקל. מדובר בגידול של 10.2% בהחזר החודשי, ובשקלים מדובר על הוצאה נוספת של 787 שקל לחודש, שהם הוצאה נוספת של 9.4 אלף שקל לשנה, שמתמצים בעלות נוספת של כ-220 אלף שקל לכל אורך שנות המשכנתא.

מאיר וידר מוידר משכנתאות הסביר היום כי "הבנקים למשכנתאות ממשיכים להעלות ריביות ולנצל את המצב החמור שגם ככה המשק הישראלי נמצא בו", כשהוא מזהה כי "יש התאמת ריביות למצב החדש". לדברי וידר, "הריביות על המשכנתאות עלו בשבועות האחרונים בכ-0.8%-1% בהלוואות בריביות קבועות" כאשר "הריביות על משכנתאות לא צמודות אף הגיעו לכ-4% ואף ל-5% לנוטלי משכנתא של 75%. הריבית הצמודה כבר פחות אטרקטיבית ועומדת על כ-3.5%", הוסיף.

עוד הוא מספר בין היתר כי "הבנקים למשכנתאות החליטו להעלות מרוויחים במטרה להפחית את הסיכון בתקופה הזו שבה למעלה ממיליון מובטלים ושוק התעסוקה רק הולך וגועש" כאשר לדבריו מציאות זו מתבטאת בכך ש"הריביות בכל המסלולים קפצו בכ-30% וההחזר החודשי לאותם מסלולים עם אישורים עקרוניים לפני תקופת הקורונה ולאחר תקופת הקורונה, עלו בכ-300-500 שקל בהחזר החודשי".

כל זאת קורה בצל כך שהריבית הבסיסית ועלות המקורות של הבנקים עלו בתקופה האמורה, במקביל לגידול בסיכון הלווים, כפי שבנק ישראל אף ציין לאחרונה בניתוח שפרסם. לצד זאת, במערכת הבנקאית מספרים מנגד כי במרץ היו ביצועי משכנתא שוברי שיאים, ליותר מ-8.5 מיליארד שקל, אך החודש הזה לא היה רווחי לבנקים במשכנתאות אלא פחות מהרגיל. כי הציבור בא עם הצעות מתחילת החודש כשהמקורות התייקרו עבור הבנקים. בהקשר זה מציג גורם במערכת הבנקאית את המורכבות באומרו כי "הצעות חדשות במשכנתאות לא מבוצעות כמעט, בעוד שמה שבוצע עד כה ב'היסטריה' היה הלוואות שההליך בהן החל לפני כמה שבועות ורובן בוצעו במרץ, בריביות הישנות כשהמקורות של ההלוואות לפי עלות המקורות החדשה, כשעתה כמות הביצועים קטנה משמעותית בהלוואות החדשות שהן בריביות המעודכנות מעלה".

משלמים על דחיית החזרים

אך לא מדובר רק במשכנתאות ולא רק בריביות, שעלו בשיעור חד וגורף בכל הבנקים, בצל העלייה בסיכון במשק והתייקרות חלק מהמקורות, ובשל הרצון של הבנקים לשמור לעצמם שלייקס. מדובר גם בעלויות נוספות שעלולות להיגרם ללקוח שרוצה לנצל חלק מההקלות שהבנקים מציעים בימים אלה.

מדובר למשל בניצול תקופות הגרייס שהבנקים הכריזו עליהן (שבמהלכן אין צורך בתשלום לבנק בגין החזרי הלוואה), שיש להן עלות. כך לקוח בבנק גדול מספר כי הקפאה זמנית ולא ארוכה של שתי הלוואות רגילות, האחת עם החזר חודשי "רגיל" של 2,000 שקל והשנייה עם החזר "רגיל" של 3,300 שקל לחודש, תביא לתוספת של 1,000 שקל בהחזר.

נושא זה עלה במכתב ששלחה קבוצת ח"כים לראשי הבנקים ולראשי בנק ישראל, ושבו נכתב בין היתר כי "בעיצומו של משבר הודיעו הבנקים בישראל על העלאת הריביות במסלולי ההלוואה השונים ובמשכנתאות בשיעורים הנעים בין 0.5% ל-1%. ולא זאת בלבד, מתברר שיוזמת הבנקים לגבי דחיית תשלומים לבעלי הלוואות ו/או משכנתאות למספר חודשים (צעד שהוצג כמחווה יפה לטובת הלקוחות הרבים המתקשים לעמוד בנטל בעת הקשה הזו( טמנה בחובה גזירה כלכלית שמשום מה לא הובלטה כנדרש: תשלומי ריבית דריבית על אותם תשלומים שידחו".

כמו כן, גורסים נגד הבנקים כי בימים אלה הם ממשיכים בגביית עמלות כרגיל, להוציא יוצאי דופן, גם אם מדובר במהלכים שנדרשים לעשייה בשל השלכות משבר הקורונה. לכך משיבים בבנקים ומסבירים כי הם לא מבטלים עמלות באופן גורף מאחר והם ממשיכים לעבוד ויש להם הוצאות ואי אפשר לצפות מהם לערום הפסדים. 

גורם בבנקים ממשיך ואומר בהקשר זה כי "בימים אלה כוח אדם מופחת מהרגיל והבנקאים עובדים הרבה יותר מהרגיל, והפעולות ממשיכות להיעשות כסידרן. אז מצפים מהם לעבוד בכח אדם מכווץ, לעשות יותר פעולות מבדרך כלל ולוותר על עמלות ולסבסד ריביות? לצעדים שכאלה תהיה עלות לעתיד".

בתוך כך, מיכה אבני, מייסד ומנכ"ל פנינסולה ויו"ר איגוד חברות האשראי באיגוד לשכות המסחר, שלח בשם איגוד חברות האשראי החוץ בנקאיות מכתב לנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שבו כתב כי יש לפעול "לייצוב התייקרות מקורות האשראי שכן מקורות האשראי של משקי בית, עצמאיים ועסקים קטנים ובינוניים, ממשיכים להתייקר". לדבריו "קיימת חשיבות ראשונה במעלה לפעולות נחרצות אשר יביאו לריסון הגידול בתשואה של האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח, ואף לקיטון בה, על מנת לרסן ולהקטין את עלות האשראי שגובים הבנקים".