ניר קלקשטיין לנתניהו: "האסטרטגיה הממשלתית למאבק בקורונה לא נכונה"

מדיניות הסגרים והשבתת המשק פוגעים לא רק בכלכלה אלא גם בהתמודדות עם מגפת הקורונה. כך טוענים מייסד מדינט עו"ד רואי קידר ויזם ההייטק ניר קלקשטיין במאמר המשך בנושא אסטרטגית הכלת המגפה.

לטענת השניים, מערכת הבריאות רחוקה מאד מגבול הקיבולת שלה לטפל בחולי קורונה - ובתנאים אלה האסטרטגיה של השבתה מלאה של המשק היא מדיניות שאיננה נכונה, והגורמת נזק לא רק לכלכלה אלא גם למערכת הבריאות עצמה (בין היתר משום שמחלות אחרות אינן זוכות לטיפול ראוי).

"טוב עשו קובעי המדיניות בכך שעשו מאמצים גדולים להעלות את הספיקה, להגדיל את מספר מכונות ההנשמה, מיטות האשפוז ועוד משאבים חיוניים", כותבים השניים. "אולם במקביל ריסנו מאוד את עקומת המאושפזים, ובמיוחד החולים הקשים והמונשמים, על ידי צעדים של הפרדה וסגר מחמירים. הדבר גורם לכך שהמערכת רחוקה משולי ביטחון מחמירים ככל שיהיו, ובניצולת מאד נמוכה".

חברת הכנסת אורית פרקש הכהן ממפלגת כחול לבן שהעבירה את המאמר לראש הממשלה בנימין נתניהו, כתבה כי "המערכת הבריאותית כיום מצויה במצב של תת-ניצול, ומצב זה מאפשר לנו לקחת סיכונים גדולים יותר ולהחיות את הפעילות הכלכלית בהדרגה".

תחזיות האימים התבדו

קידר וקלקשטיין טוענים כי האסטרטגיה של הממשלה לטיפול במגפה לוקה בחיסרון אחד משמעותי: "כדי להתמודד עם המגפה בצורה סבירה לאורך זמן", כותבים השניים, "ישראל צריכה לייצר "עקומת הכלה" שמאזנת כל העת בין "ספיקת" מערכת הבריאות לבין היקף הפגיעה במשק.

"את מינימום הניצולת משיגים על ידי התרה זהירה של מדיניות הריסון החמורה שיש היום, לנקודה שעדיין רחוקה מאוד מהנקודה המסוכנת. לדוגמה, עדיף שבתי החולים יעבדו ב-40% מהתפוקה המקסימלית שלהם, מאשר ב-5%".

קלקשטיין וקידר טוענים כי מצבה של ישראל טוב יחסית בהתמודדות מול מגפת הקורונה. ראשית שיעורי התמותה והתחלואה נמוכים יחסית למרבית המדינות, ואפילו אבסולוטית ביחס למדינות עם אוכלוסיות גדולות הרבה יותר.

בהקשר זה מעירים השניים כי "אם נבחן את מצבנו כיום אל מול ההערכות המקדימות נראה שמצבנו טוב יותר. המודלים הראשונים שהוצגו דיברו על תחזיות קודרות של תמותה ותחלואה קשה עם קצב גידול מעריכי (אקספוננציאלי) דובר על אלפי מונשמים לאחר חג הפסח. המציאות, למרבה השמחה, מראה שישראל לא שם.

"הערכות שלנו מראות כי עד לערב פסח מספר המונשמים צפוי להגיע לכ-160. זו כמות נכבדת, אך רחוקה מאד מיכולות הספיקה של המערכת כיום, ספיקה שהולכת וגדלה ככל שהזמן עובר". השניים מציינים כי "בכוונה בחרנו שולי ביטחון קיצוניים של פחות מחצי מהספיקה של המערכת, כדי להתכונן גם להפתעות קיצוניות, ועלייה מהירה ודרמטית בתחלואה".