גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חובות ממשלתיים: האם משבר הקורונה יחולל שינוי פרדיגמה?

נראה כי העשור הקרוב יהיה מאופיין בלא מעט מחילת חובות לממשלות ע"י בנקים מרכזיים ויותר אינפלציה ממה שרובנו מצפים ● להערכתנו, המורשת הכלכלית של המשבר תהיה משמעותיות הרבה יותר מאשר שינוי במוסכמות החברתיות ובדרך ניהול העסקים

ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב / צילום: Sarah Silbiger, רויטרס
ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב / צילום: Sarah Silbiger, רויטרס

העשור הקודם היה בפירוש העשור של הבנקים המרכזיים, שבמהלך המשבר הפיננסי העולמי של 2008, היו אלה שהתחילו להוציא לפועל כלים חסרי תקדים למניעת קריסה טוטלית של המערכת הפיננסית באותה עת.

עד ל-2010, הרחבת מאזני הבנקים על ידי רכישות אג"ח נועדה בעיקר לתת מענה למחסור בנזילות במערכת הפיננסית ושמירה על יציבותה. מאז 2010, תוכניות ההרחבה הכמותית עברו אבולוציה, ובמקום להיות מכשיר להפעלה בעת משבר, הן נהפכו למכשיר שבאמצעותו הבנקים המרכזיים שמרו על מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר או פחות (בעיקר יותר). זאת, בשל העובדה שכלי הריבית הקלאסי נהפך כמעט ללא רלוונטי, שכן הריביות ירדו לרמות אפסיות, ואף שליליות בכמה מהמדינות.

הבנקים המרכזיים ראו כי המדיניות שלהם עובדת בתמיכתה בשווקים, ובכל פעם שעלו סימני חולשה כלכלית או פיננסית, כלי הריבית/הרחבה כמותית היה הכלי המיידי שאליו הם פנו. מבחינת השווקים, נוצרה לאורך השנים הציפייה לכך - וכל עוד לא היה מיתון מעבר לאופק, כל פעולה מרחיבה של הבנק המרכזי באה לידי ביטוי בתגובה חיובית של השווקים.

התוצאה היתה דחיפה של שוקי המניות בתגובה לפעולות הפדרל ריזרב, תוך דיכוי סביבת הריבית ועידוד העסקים ומשקי הבית לנטול אשראי. כתוצאה מכך, נרשמה עלייה משמעותית ברמות הסיכון בשוקי החוב, כשבמהלך השנים האחרונות ראינו שכמעט כל מי שרוצה לגייס חוב, יכל לעשות זאת בקלות יחסית, גם אם איכותו בתור מנפיק אינה גבוהה.

המדיניות הקונבנציונלית כבר לא קיימת

על פי הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS), ב-2018 חוב קונצרני בדירוג BBB, הנמוך ביותר מבין דירוגי ההשקעה, היווה כ-45% מתיק ממוצע של קרנות נאמנות בארה"ב ואירופה, וזאת לעומת משקל של 20% בלבד ב-2010. ה-BIS הזהיר כי משבר צפוי לדחוק לא מעט חברות לקשיים, שעלולים להוביל ללא מעט הפחתות דירוג בחודשים הקרובים. במקרה כזה, משקיעים רבים יאלצו למכור ללא שום שיקול דעת את החברות המדורגות BBB ושעברו הפחתת דירוג ל"זבל" - וכיום, זהו אחד הסיכונים המרכזיים שעומדים בפני השוק הקונצרני עקב משבר הקורונה.

ולכן, הפד נכנס לשוק עם הרחבות כמותיות בהיקפים דמיוניים, שכוללים מעתה גם רכישה של איגרות חוב קונצרניות - מהלך שהוא נמנע ממנו גם במהלך המשבר הפיננסי העולמי של 2008. 

חשוב מאוד להבין כי משבר הקורונה פגש את השווקים הפיננסים בנקודה רגישה - רמות חוב גבוהות מאוד, הן ברמת הממשלות והן מבחינת המגזר העסקי, וזאת בשילוב עם ריביות אפסיות ואף שליליות, בסביבה כלכלית עולמית שנמצאת בהאטה. שילוב זה אותת על כך שבמשבר הבא, תהיה בעיה למקבלי ההחלטות - שכן המדיניות המוניטרית הקונבנציונלית כבר לא קיימת.

ואכן, מה שאנו רואים במהלך השבועות האחרונים הוא בדיוק מה שכלכלנים דיברו עליו במהלך השנים האחרונות לגבי איך ייראה המשבר הבא. כמובן שכל עוד השווקים עלו והכלכלה צמחה, דיון זה נותר במחוזות התיאורטיים בלבד ולא קיבל הרבה תשומת לב. כיום, אנחנו כבר עמוק בתוך השלב הבא של המדיניות - והוא השילוב, שעד היום נחשב לחטא של ממש, בין המדיניות המוניטרית לפיסקאלית. ואם לדייק, החטא הוא מימון כמעט ישיר של הממשלה על ידי הבנק המרכזי. ביפן עושים את זה בפועל כבר כמה שנים, וכיום ארה"ב נכנסה עמוק אל תוך מחוזות אלה.

מאזן הפדרל ריזרב 16.4

משבר הקורונה הפך את המונח התיאורטי "כסף ממסוקים", שפעם דובר עליו בעיקר בחוגים אקדמיים, די קרוב למציאות הנוכחית בארה"ב. ארה"ב השיקה תוכנית פיסקאלית חסרת תקדים, בהיקף של 2 טריליון דולר, המהווים בערך 10% מהתוצר - ובמסגרת תוכנית זו, הממשלה תשלח צ'ק ישירות לאזרחים. נוסף על כך, התוכנית פחות או יותר מחלצת תעשיות שלמות, תוך מתן מענקים והלוואות.

ומי מממן זאת? תוכנית זו צפויה להוביל לעלייה דרמטית בצורכי הגיוס של ממשלת ארה"ב ולהצפה של שוק האג"ח בהיצע. הסכנה בכך היא שנראה עליית תשואות חדה, הן בשוק הממשלתי והן בשוק הקונצרני. עליית תשואות כזו עשויה בעצמה לגרום לקריסה של המערכת הפיננסית.

לכן, במשבר הזה מגשים הפד לחלוטין את תפקידו של הבנק המרכזי כמלווה של מוצא אחרון: כדי שלא תהיה עלייה חדה בריביות שתוביל להידוק דרמטי של התנאים הפיננסיים, הפד כיום מוכן לקנות כל כמות של אג"ח ממשלתיות או קונצרניות במטרה לשמור על רמת תשואות נמוכה, באופן שיאפשר תפקוד שוטף של השווקים ושל המגזר העסקי הריאלי. לכן, בפועל, הממשלה מנפיקה אג"ח בכמויות גדולות, כשהיא יודעת שהבנק המרכזי יהיה שם כדי לקנות את אותו חוב.

התהליך חייב להסתיים באינפלציה

טוב, אז מה הקאץ' כאן? זה נשמע כמו פתרון קסם. ובכן, ברגע שחומה זו נפרצה, והבנק המרכזי מממן את הממשלה - תופעה שלא מאפיינת רק את ארה"ב, אלא למעשה את כל מדינות העולם כיום (גם ישראל, במידה פחותה) - נקבע תקדים. התוצאה של המהלכים הנוכחיים צפויה להוביל לעלייה כמעט דמיונית של כמות הכסף במשק, ואיתה רמות החוב של הממשלות.

לאן זה מוביל? איננו יודעים מתי זה יקרה, אבל בסופו של דבר, תהליך זה יהיה חייב להיגמר באינפלציה בצורה זו או אחרת. כן, שמענו הרבה אנליסטים מזהירים במשבר הקודם, שמדיניות ההרחבה הכמותית תוביל לאינפלציה - מה שבבירור לא קרה, בעיקר מכיוון שכל הזרמות הכספים הלכו ישירות למערכת הפיננסית ותרמו לעלייה במחירי הנכסים. במקרה הנוכחי, שהוא משבר ריאלי ולא פיננסי, הממשלות הולכות לקבוע תקדים, תוך סיוע ישיר לאזרחים. כלומר, הפעם הכסף אמנם גם מגיע למערכת הפיננסית, אבל על פי הכיוון שאליו הולכת המדיניות הפיסקאלית בעולם, הכסף גם יגיע באופן ישיר לאזרחים ולעסקים - כך שהסיכון האינפלציוני בסיבוב הנוכחי הרבה יותר גבוה.

מעבר לכך, מכיוון שהבנק המרכזי יקנה, למעשה, יותר ויותר חוב ממשלתי, וחובות אלה צפויים להמשיך לתפוח, סביר להניח כי בשלב כלשהו הבנקים המרכזיים יתחילו למחול על חלק מהחובות האלה לממשלות.

לסיכום, נראה כי העשור הקרוב יהיה מאופיין בלא מעט מחילת חובות לממשלות על ידי הבנקים המרכזיים, ויותר אינפלציה ממה שרובנו מצפים. לכן, להערכתנו, המורשת המשמעותית של משבר הקורונה לא תהיה רק בשינוי הצפוי במוסכמות החברתיות ובדרך שבה אנו מנהלים עסקים, אלא מורשת כלכלית משמעותית הרבה יותר. 

הכותבים הם מנהל מחלקת מאקרו בפסגות ומנהלת מחלקת מחקר בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם, או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, והוא אינו הצעה לרכישת ניירות ערך

 

מבט אל שוק האג"ח הקונצרניות וחברות הנדל"ן בישראל

השנים האחרונות היו שנים של שגשוג בתחום ההנפקות של איגרות החוב הקונצרניות. בחודש פברואר נרשם שיא בהנפקות, והמרווחים הקיימים בין האג"ח הקונצרניות לאג"ח הממשלתיות המשיכו להתכווץ, למרות התגברות החששות מהתפרצות של מגפה עולמית ותחילת הלחץ בשווקים. ואולם בשבועות האחרונים, נוכח שינוי המגמה בשוקי המניות בעולם, התחילו להירשם ירידות גם במסחר באג"ח - ושוק ההנפקות האט (אם כי עדיין לא נעצר).

בעשור האחרון, הפחתת הריביות לצד העלייה בנזילות בשווקים הפיננסיים אפשרה היקף גדל והולך של הנפקות של איגרות חוב קונצרניות בתשואות שלא בהכרח משקפות את הסיכון התפעולי והפיננסי של חלק מהחברות המנפיקות. סיכון זה בא לידי ביטוי באופן דרמטי בעט משבר: בסיטואציה כזו, מתחיל תהליך של הרחבת המרווחים מול האג"ח הממשלתיות ומתחילות לבלוט החברות הממונפות עם קשיי הנזילות, נוכח העלייה בתשואות גם בהשוואה לאג"ח קונצרניות של חברות דומות בענף. כך למעשה, חוזר האיזון בשוק האג"ח - והמרווחים הנוצרים מתחילים לשקף את הסיכון.

נציין כי בעת ששורות אלה נכתבות, להוציא את מגזר הליסינג, עדיין לא נרשמו דרמות בשוק האג"ח הקונצרניות - וכפי שציינו, יש עדיין חברות מגייסות. עם זאת, ככל שיעמיק המשבר, אנו עשויים להיות עדים לעצירה מוחלטת של ההנפקות ולתהליך שבו ההיסטריה אוחזת בשווקים ומובילה לתשואות גבוהות, המשקפות יותר מידה של פאניקה של הציבור מאשר סיכון - מצב שאינו בריא להתנהלות פיננסית תקינה בדיוק כמו הקיצון השני.

נציין כי על פי נתוניהן של חברות דירוג האשראי הפועלות בישראל, 2019 אופיינה בהיקף הנפקות שיא: אלה הסתכמו בכ-72 מיליארד שקל, בהשוואה ל-68 מיליארד שקל בשנת 2018. היקף האג"ח בשוק הקונצרני הסתכם ב-411 מיליארד שקל בסוף 2019, בהשוואה להיקף של 380 מיליארד שקל בסוף 2018 - כלומר, יותר מכחצי מהיקף ההנפקות מקורו במיחזור חוב חברות.

חברות הנדל"ן מובילות את הגיוסים בשוק האג"ח, ולמרות ש-2019 היתה השנה השנייה שבה נרשמה ירידה בהיקף הנפקות החוב בסקטור הנדל"ן, עדיין הסקטור הוביל בהיקף הנפקות, אם כי בפער קטן יחסית בהשוואה לסקטורים אחרים - בעיקר בהשוואה לסקטור הבנקים, שרשם עלייה של עשרות אחוזים בהיקף ההנפקות במהלך 2019.

היקף הגיוס של סקטור הנדל"ן בשנת 2019 הסתכם ביותר מ-20 מיליארד שקל, בהשוואה לגיוסים בהיקף של 28-29 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2017-2018. במקביל לגיוס החוב בענף ולהארכת המח"מ במהלך 2019, פדה הענף איגרות חוב בהיקף של כ-11 מיליארד שקל.

במהלך 2020 הענף צפוי לפדות אג"ח סחיר בהיקף של קרוב ל-16 מיליארד שקל, אם כי בניגוד לשנת 2019, שבה היו תנאים מצוינים למיחזור חוב והארכת משך חיים ממוצע (מח"מ), 2020 צפויה להיות שנה שבה יהיה קושי במיחזור של לפחות חלק מחוב החברות ועלייה בתשואות, שצפויה להוביל גם לקושי בהארחת מח"מ. חשוב לציין כי לירידה בשיעורי התפוסה בשוק המשרדים, נוכח הפיטורים במשק ולירידה בצריכה ובפדיון החנויות בנדל"ן המסחרי, צפויה גם כן השפעה שלילית.

בבנק ישראל, העוקב אחר המתרחש בשוק האג"ח, טוענים כי אם המצוקה תימשך גם לאחר התוכנית הפיסקאלית של הממשלה, הם ישקלו אפשרות של רכישת איגרות חוב קונצרניות. אם תוכנית זו תתממש, היא תתמוך בחברות מצד אחד - ובחיסכון הציבור מהצד השני. עם זאת, יהיה מעניין לראות כיצד, מתי ובאיזה היקף מתכוון הבנק ליישם תוכנת מעין זו.

חשוב לציין כי התיקון שנרשם בשוק עד כה, מכניס שפיות ופותח את המרווחים גם מול האג"ח הממשלתיות, אבל גם בין המגזרים והחברות. זאת, לאחר שבשנה האחרונה אלה התכווצו לממדים שגרמו לנו לשפשף את העיניים בכל פעם מחדש, כאילו שלא תמחרו את הסיכון התפעולי והפיננסי של החברות (יש כאלה גם כיום).

מנגד, אנו עשויים להיות עדים לקיצוניות שנייה ולפתיחת תשואות, כפי שראינו במשבר של 2008, שבו איגרות החוב עוברות להיסחר בתשואות שמגלמות היסטריה - ובמקרים מסוימים אינן מביאות בחשבון איתנות פיננסית ויכולת פירעון של חברות רבות אחרות. כרגע אנחנו עדיין לא שם, אבל זה הזמן להקטין סיכון באמצעות הפחתת חשיפה לחברות ממונפות שיצטרכו לגלגל את החוב שלהן קדימה, ולחברות ממונפות שצפויות לסבול מירידה בפעילות על רקע ההרעה בפעילות הכלכלית בישראל ובעולם. 

עוד כתבות

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

המייסד של החברה בעלת הצמיחה המהירה בעולם מגלה את הסוד

הסטארט-אפ הראשון שהקימו נמכר למיקרוסופט, חברת אבטחת הענן שלהם מכניסה 350 מיליון דולר בשנה, ורק החודש הם עשו עסקת ענק נוספת ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות