הסופה המושלמת בליסינג: תאונת שרשרת אבל לא טוטאל-לוס ענפי

ענף הליסינג הישראלי מצוי בעיצומה של סופה מושלמת, שבה כמעט כל מה שיכול היה להשתבש על הנייר, משתבש במציאות. מדובר בענף שיש לו נוכחות בולטת על כבישי ישראל - עם כ-240 אלפי רכבים, והוא מעסיק במצטבר כעשרת אלפים עובדים. ארבע מתוך חמש החברות הגדולות בישראל בתחום זה גייסו איגרות חוב מהציבור בהיקף מצטבר של כ-7.3 מיליארד שקל, כך שלכולנו מידה מסוימת של עניין בענף. חברות הליסינג נדרשות לפרוע בשנת 2020 חוב אג"ח בהיקף מצרפי של כ- 1.7 מיליארד שקל.

גל האבטלה השוטף את ישראל מאיים ישירות על ענף הליסינג, שכן עובד המפוטר מעבודתו מן הסתם יחדל להחזיק ברכב חברה. אולם גם עובד אשר שכרו קוצץ ישקול ברצינות ויתור על רכב חברה לטובת הגדלת השכר. החשש הוא כי גם אם המשבר יסתיים תוך שבועות מעטים, הרי שרבים מהעובדים לא ישובו להחזיק במשרתם ערב המשבר, ו/או בתנאי העבודה הקודמים שלהם, מה שמגביר את חוסר הוודאות הענפית.

אדם מובטל העסוק בהישרדות כלכלית אינו ממהר לרכוש רכב משומש, ולפיכך משימת המכירה של כלי רכב משומשים על ידי חברות הליסינג צפויה להיות מורכבת, על אף העובדה שזרועות המכירה של החברות משומנות ומקצועיות.

הנזלת הרכבים המשומשים בתנאי השוק הנוכחיים עשויה להתבצע במחירים נמוכים משווי הספרים של רכבים אלו, ולאיים על שארית ההון העצמי של החברות. העובדה שמגרשי המכירה סגורים בימים אלה מהווה אתגר נוסף במאמץ להפוך ברזל למזומן, אך סביר להניח כי אלו ייפתחו בעתיד הלא רחוק.

לכל העננות הכבדה הזו מצטרפת השאלה, מה תעשה הסיטואציה הענפית הקשה למחירון הרכב של יצחק לוי, אשר לא יוכל להתעלם מתנאי השוק, ובכך יושפע ערך הגרט של הרכבים (הערך של נכס קבוע בתום חייו השימושיים) המהווים את ליבת המאזן הענפי. הפיזור הגדול של תיק הלקוחות בחברות הליסינג הגדולות מהווה גידור מסוים, אך הסיטואציה המשקית הנוכחית שוחקת גם יתרון חשוב זה.

ייעצרו רכישות רכבים, אך זה גם יקטין את התזרים

המכניזם העסקי של הארכת חוזי הליסינג בשנה ללקוחות קיימים, שבו נעשה שימוש בשנת 2008, צפוי להקל על תזרים חברות הליסינג, אולם לריקוד טנגו שכזה צריך שניים. לפיכך, סביר כי חברות הליסינג יידרשו להציע תעריפים אטרקטיביים על מנת שהלקוחות יסכימו למתווה.

העובדה ששווי השימוש ללקוח הקצה לא פוחת גם אם הרכב סיים את תקופת הליסינג, מקטינה את האטרקטיביות של פתרון זה. כך או אחרת, ח ברות הליסינג צפויות ללחוץ עם שתי הרגליים על דוושת הבלם של רכישות רכבים חדשים, על מנת להצטייד בנזילות עד יעבור זעם, אולם קיטון הצי יביא עימו לקיטון בתזרים העתידי.

אם לא די בפגיעה בשוק הליסינג, הרי שגם שוק השכרת הרכב לטווח קצר, הנשען במידה רבה על תחום התיירות, ספג מכה ישירה מהדממת התיירות העסקית ותיירות הפנים, וזה גם כשקודם למשבר מרבית הפעילים בתחום זה לא ליקקו דבש.

מכירות רכבי ה"אפס קילומטר" שתמכו ברווחי החברות, הופכות בימים אלו לזיכרון רחוק וספק אם יתאוששו בקרוב.

האם יבואני הרכב והבנקים יפתחו את הלב ואת הכיס

צורת המימון הענפית המתבססת על הנפקת אג"ח בעלות משך חיים קצר, המגובות בצי רכב ביחס חוב-לבטוחה צפוף, לצד צורכי מחזור שוטפים גדולים וכרית הונית צנועה - אינה בנויה להתמודד עם הסיטואציה המאקרו כלכלית ההזויה ששוררת בשוק, ותשואות האג"ח של החברות בענף מספרות זאת היטב.

יבואני הרכב נתפסים כ"כיסים העמוקים" בענף, ויהיה מעניין לראות אם יירתמו למשימה לייצב את הלקוחות הגדולים שלהם, או שיתנהגו בשמרנות יתר ויגבירו את מחנק האשראי.

עבור יבואני הרכב הנזילים, המציאות הענפית יכולה להוות הזדמנות ארוכת טווח אם ימצאו את הדרך לבצע השקעה בחברת ליסינג במשבר, וכך לייצר אינטגרציה אנכית משופרת בתנאים עסקיים נוחים. במקביל המדינה צריכה להקל על מיזוגים בענף למרות הריכוזיות שלו, כדי למנוע קריסות עסקיות מיותרות.

הנכונות של הבנקים, אשר הקטינו חשיפה לענף הליסינג בשנים האחרונות, להגדיל חשיפה באמצעות הענקת אשראי לטווחים שונים, היא קריטית לכושר ההישרדות של חברות מרכזיות בענף. הבנקים אינם קמיקזות, ונכונותם להיכנס בנעלי שוק ההון תהיה מבוססת על הבטוחות שיעמידו להם החברות. הבנקים אינם מסתפקים ביחס חוב לבטוחה של כ-100% המקובל בשוק הסחיר, ולכן היכולת של החברות להעמיד בטוחות נוספות לבנקים ברמות חוב-בטוחה של כ-75% היא מפתח להזרמת אשראי בנקאי לחברות הללו.

חלק מחברות הליסינג קצרות מאוד בכל האמור בהיקף הנכסים הפנויים משעבוד שניתן לגייס למשימת המימון הבנקאי, או המימון המוסדי הלא סחיר, ולפיכך בעלי השליטה יידרשו להכניס יד לכיס ולהביא בטוחות מתאימות על מנת שלא לשמוט חובות. בשוק ההון נותנים קרדיט ליכולות התמיכה של קבוצת שלמה בפעילות הליסינג, ובהתאם מתמחרים בצורה שונה את כושר ההחזר של החברה ביחס למתחרות.

בעולם אנו רואים מעורבות של הבנק המרכזי בשוק ניירות הערך המסחריים (נע"מ) אשר התייבש, מתוך מטרה לספק נזילות לחברות טובות ולמנוע את קריסתן, ואילו בישראל הבנק המרכזי מדיר רגליו מהשוק הקונצרני בכלל, ובתוכו מהשוק הקטן יחסית של הנע"מ. ענף הליסינג כמו ענף המימון החוץ בנקאי עשה שימוש לא מבוטל במכשיר מימון זה, ובמציאות הנוכחית טוב היה עושה בנק ישראל לו היה בוחן התערבות בשוק הנע"מ במתכונת של "האח הגדול" מארה"ב, וכך מייצר ערוץ מימון חוץ בנקאי קצר טווח במחירים סבירים. 

הכותב הוא יועץ כלכלי, דירקטור וחבר ועדות השקעה בגופים מוסדיים. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בני"ע המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם