דעה: השימוש של מערכת המשפט בטכנולוגיה לא צריך להיעצר בשידור דיוני בג”ץ

במאי 1986 הועבר בפעם הראשונה בתולדות הספורט הישראלי משחק כדורגל בשידור חי. ועוד איזה משחק. אני מספיק זקן כדי לזכור את אותו משחק במחזור האחרון של עונת הכדורגל, שבו ניצחה הפועל תל-אביב את מכבי חיפה 0-1 משער של גילי לנדאו בדקה ה-85. ניצחון שהביא להפועל את האליפות על חשבונה של חיפה.
למערכת המשפט הישראלית זה לקח הרבה יותר זמן. אחרי שנים שהנושא נדון, היום (ה') הועבר בשידור חי דיון בעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד תקנות שעת החירום שמאפשרות למשטרה ולשב"כ לעקוב אחר חולי קורונה.

הרעיון להעביר דיונים בעלי חשיבות ציבורית בבית המשפט העליון בשידור חי נדון במערכת המשפט כבר שנים. הוא החל להיות מיושם בפועל ב-2014, אז הועבר שידור חי באודיו. אבל רק משבר הקורונה שמונע מעיתונאים ומהציבור הרחב להגיע לדיונים, ובקשות של "גלובס" וכתב המשפט, אבישי גרינצייג, גרמו למערכת לשנס מותניים וסוף-סוף להתחיל לנצל את הטכנולוגיה הוותיקה כדי לעשות את מה שאמור היה להיעשות כבר מזמן. מוטב מאוחר.

אבל את המהלך הזה מערכת המשפט צריכה להרחיב ולא להסתפק בעשרה שידורים. אין למשל שום סיבה שדיונים מבג"ץ לא יועברו באופן תדיר בשידור חי. ורצוי שדיונים רבים נוספים מבתי המשפט השונים יועברו בשידור חי ככל שיש בהם עניין לציבור הרחב. הדבר יביא להגברת הפיקוח על עבודת השופטים ועורכי הדין הליטיגטורים וליישום של עקרון פומביות הדיון. הוא גם עשוי להגביר את אמון הציבור במערכת המשפט. כשהציבור הרחב יוכל לראות במו עיניו את העבודה הקשה של השופטים, את העובדה שהם יושבים שעות ארוכות ושומעים את טענות הצדדים, ללמוד את האופן שבו ההליכים המשפטיים נערכים, יגבר גם האמון במערכת.

ביטול הטקס המשפיל

השימוש של מערכת המשפט בטכנולוגיה לא צריך להיעצר כאן. אחד הכלים שבו בתי המשפט כבר משתמשים אבל ראוי שישתמשו בו יותר, הוא קיום דיונים באמצעות היוועדות חזותית ("וידאו קונפרנס"). כיום, זה קורה בעיקר כשעדים נמצאים בחו"ל ועדותם מתאפשרת באמצעות היוועדות חזותית. אבל רק במקרים חריגים. 

אחד הנושאים שבהם שימוש בהיוועדות חזותית יכול מאוד לעזור הוא דיונים של הארכות מעצר. גם הנושא הזה, כמו שידור דיונים מבג"ץ, נדון הוא כבר שנים ארוכות. במאי 2019 ניסו משרד האוצר ושרת המשפטים דאז, איילת שקד, להחיות אותו ולקדם תזכיר חוק שיאפשר קיום דיוני מעצר באמצעות היוועדות חזותית. על-פי הנתונים שהציג אז משרד האוצר, שימוש בהיוועדות חזותית בהליכי מעצר צפוי לחסוך בין 23.5 אלף ל-38 אלף הסעות של עצורים לבתי המשפט בשנה. ערכו הכספי של חיסכון זה נאמד בכ-15-25 מיליון שקל לשנה בבסיס תקציב המדינה ובערך מהוון של 200-360 מיליון שקל. 

קיום דיון באופן הזה חוסך בממוצע שלוש דקות בהשוואה לדיון פרונטלי, בין היתר בשל צמצום הזמן הנובע מהכנסת האסיר על-ידי סוהרים לאולם בית המשפט והוצאתו משם. לפי מתווה שהציעה בזמנו ועדה בראשות עו"ד רחל גוטליב, שהייתה המשנה ליועמ"ש לעניינים פליליים, שימוש בהיוועדות חזותית חוסך בין 1,220 ל-2,000 שעות בית משפט בשנה. חיסכון זה נאמד בערך כספי של עד כ-1.7 מיליון שקל לשנה וצפוי להפחית את העומס על השופטים. 

עוד עלה ממסמכי האוצר כי קיום היוועדות חזותית בהליכי מעצר יכול להפחית סיכונים ביטחוניים כגון סיכוני בריחה של עצורים ולהביא להגדלת מלאי שטח הדיור של מערכת בתי המשפט. לפי הנתונים שהציג האוצר במאי 2019, כ-30% מהתפוסה של תאי המעצר משמשת להחזקת עצורים. שטח תאי המעצר בכלל בתי המשפט עומד על כ-8,800 מ"ר. שימוש בהיוועדות חזותית צפוי להקטין בכ-40%-70% את כמות העצורים המגיעים מדי שנה לבתי המשפט, כתלות בשיעורי ההסכמה של העצורים לשימוש במערכת, ובכך להגדיל את מלאי שטח הדיור של מערכת בתי המשפט. 

אבל עם כל הכבוד לחיסכון הכספי, לקיום דיוני הארכות מעצר באמצעות היוועדות חזותית יכולות מבחינת זכויות החשודים והעצורים. רבים מכירים את הטקס המשפיל למדי שקורה היום כשעצורים מובלים ב"זינזאנה" מבית מעצר לבית המשפט. אחר כך, כשהם כבולים באזיקים במסדרונות בתי המשפט, הם נאלצים לעתים להמתין במשך שעות ארוכות עד שיגיע תורם. כשמדובר בעצורים מפורסמים, למשל כאלה החשודים בביצוע עבירות צווארון לבן, ההשפלה נמשכת כשהם נאלצים להיחשף בקלונם בשעתם הקשה ביותר.

נוכחים בגופם ובנפשם

ואולם לקיום דיוני מעצר באמצעות היוועדות חזותית יש גם היבטים בעייתיים. המתנגדות המרכזיות למהלך בעבר היו לשכת עורכי הדין והנהלת בתי המשפט, שהובילו לכך שהצעת החוק ירדה מהפרק לפחות בינתיים. מעבר לקשיים הטכנולוגיים, הטענה המרכזית נגד קיום דיוני מעצר באמצעות היוועדות חזותית היא שחשודים זכאים להיות נוכחים בגופם ובנפשם בהליך משפטי חי, באופן שיאפשר להם מעורבות אופטימלית בהליך המתקיים בעניינם, ותובטח זכותם לשמוע מכלי ראשון את הטענות כנגדם ולהגיב ולהתגונן כראוי כנגד הסנקציות או האמצעים המגבילים המבוקשים כנגדם. 

למעשה, כבר בינואר 2007 אישרה הכנסת תיקון לחוק סדר הדין הפלילי שהתיר לבתי המשפט בתל-אביב פיילוט של שנה, שבמסגרתו התאפשר להם לקיים הארכות מעצר באמצעות היוועדות חזותית. ואולם לשכת עורכי הדין לא השלימה עם ההחלטה ובאמצעות עו"ד אביגדור פלדמן עתרה לבג"ץ בדרישה לבטל את התיקון לחוק.
בעתירה הזכירה הלשכה כי עקרון יסוד בשיטתנו המשפטית היא שחשודים ונאשמים זכאים להיות נוכחים בגופם ובנפשם בהליך משפטי חי. זאת, "באופן שיאפשר להם מעורבות אופטימלית בהליך המתקיים בעניינם, ותובטח זכותם לשמוע מכלי ראשון את הטענות כנגדם ולהגיב ולהתגונן כראוי כנגד הסנקציות או האמצעים המגבילים המבוקשים כנגדם". 

עוד טענה לשכת עורכי הדין כי "הוראותיו של החוק שוללות, הלכה למעשה, את זכותו היסודית של חשוד להיות נוכח בדיון החי ופוגעות - פגיעה קשה ואנושה - בעיקרון שלפיו אין דנים אדם שלא בפניו; עיקרון אשר נועד להגן לא רק על זכותו של הפרט למשפט הוגן אלא - וכצידו השני של אותו מטבע - להגן גם על האינטרס הציבורי".
הלשכה הוסיפה וכתבה כי זכותו של הנאשם להיות נוכח במשפטו היא זכות יסוד. "נוכחות וירטואלית בדיון באמצעות אמצעי של ועידת וידאו היא תחליף דל ועלוב לנוכחות חיה בהליך, שכן מדובר באמצעי המעביר דימוי מוגבל חלקי ומסונן של המציאות". 

העתירה הדגימה בצורה טובה את הדילמות שניצבת בפני מערכת המשפט כשהיא דנה באפשרות לאמץ טכנולוגיה מתקדמת כדי לקיים דיונים. "הדמויות המרצדות הנשקפות מעבר למסך הטלוויזיה הן שטוחות וחד-ממדיות, ואין בהן החיות והדינמיות של בית המשפט", כתב עו"ד פלדמן. "כשם שנאמר על היחס בין תרגום למקור, כי כמוהו כנשיקה מבעד למטפחת, כך היחס בין הדיון הווירטואלי לבין הדיון החי. מצלמת הטלוויזיה מעבירה חלק קטן בלבד מן הדיון. האם תהיה המצלמה מכוונת אל השופט, אל השוטר המנמק ומשיב לשאלות הסנגור, אל הסנגור, אל הקהל - שהרי כל אלה הם חלק בלתי נפרד מן ההליך. כל אחד מהם דורש תשומת לב עצמאית ומיקוד המשתנה במהלך הדיון". ולמרות הניסוחים היפים והצודקים של פלדמן, לטעמי, הגיע הזמן שמערכת המשפט תחשוב מחדש על האפשרות לקיים הארכות מעצר בהיוועדות חזותית. התנאי לכך צריך להיות הסכמה של החשודים הספציפיים שמובאים למעצר ושל סנגוריהם.