גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה : מדיניות הממשלה בעת המשבר - הפוך, שאול, הפוך

צריך לומר זאת בבירור: הדוגמתיות האולטרה-אורתודוקסית של מרידור וחבריו באוצר, הממשיכים לדגול במדיניות הצנע, היא מסוכנת לכלכלה ולאזרחיה

שאול מרידור, הממונה על אגף התקציבים באוצר / צילום: יוסי זמיר, גלובס
שאול מרידור, הממונה על אגף התקציבים באוצר / צילום: יוסי זמיר, גלובס

הנורה האדומה הראשונה נדלקה לי כשהאוצר קיצץ את תקציבי האוניברסיטאות והמכללות וכפה עליהן להוציא לחל"ת 70% מהסגל המנהלי והטכני. לא היה לזה שום הצדקה, כי ההשכלה הגבוהה התארגנה במהירות להמשיך לפעול מהבית, והסגל המנהלי והטכני הוא חיוני לא פחות מהמרצים לקיום הפעילות האקדמית. משרד האוצר עשה הפרד ומשול קלאסי: חתמו על הסכם עם ארגוני הסגל הבכיר והזוטר, המרצים המשיכו לעבוד מהבית, ואת שאר העובדים הוציאו ל"חופשה" כפויה.

האגודה הסוציולוגית שאני עומד בראשה הוציאה הודעה ובה גינוי למדיניות האוצר שפגעה ביכולת תפקוד האוניברסיטאות והמכללות, פגעה באווירת ההתגייסות והסולידריות של הקהילה האקדמית, ובמורל עובדיה.

הוצאת סגל המנהלה והטכני ל"חופשה" כפויה הייתה חלק מהסכם בין האוצר עם ההסתדרות לכלל הסקטור הציבורי ולפיו 70% מהעובדים יוצאו לחל"ת, ללא קשר ליכולת שלהם לעבוד מהבית, או לחיוניות עבודתם, דוגמת עובדי הרווחה. בעוד רוב מדינות העולם משתדלות למנוע פיטורים ומנסות לממן את שכר העובדים שנאלצים להישאר בבית בגלל הסגר, מדינת ישראל יזמה בעצמה לפני הסגר הוצאת 70% מעובדיה ל"חופשה" ועודדה את הסקטור הפרטי ללכת בעקבותיה. היא הפכה אנשים יצרנים ומועילים למשק למבקשי דמי אבטלה.

הנורה השנייה נדלקה כששמעתי את ראש הממשלה בנימין נתניהו באחד הנאומים הראשונים ל"הרגעת האומה" מצטט את מילטון פרידמן להצדקת המדיניות המרסנת של הממשלה, לעומת מדינות העולם ששפכו כסף רב לעידוד הפעילות הכלכלית. בשיעור על תאוריית הכלכלה המונטריסטית - המכונה לרוב כלכלת שוק חופשי או נאו-ליברלית, ובעולם קוראים לה מדיניות הצנע - הסביר נתניהו שאם מזרימים יותר מדי כסף למשק יש סכנה של היפר-אינפלציה. אם יש דבר שברור כעת הוא שאין סכנה של היפר-אינפלציה אלא מיתון, מיתון עמוק ומתמשך. כדי למנוע את המיתון חייבים להפוך את מדיניות הצנע ב-180 מעלות: להזרים כסף, הרבה כסף. הוויכוח בעולם הוא בין בעלי גישה שמרנית המאמינים ב"חילחול מטה", לבין גישה נאו-קיינסיאנית הדורשת להזרים את הכסף לעובדים והעצמאיים הקטנים כדי להרחבת הביקושים. אבל אף אחד לא דוגל בהמשך מדיניות הצנע ודאגה לאיזון תקציבי באופן מיידי. בעלי עסקים ניסו למנוע, לדחות ולצמצם את הסגר הגורם למיתון, תוך כדי לקיחת סיכוני בריאות עצומים, כמו באנגליה ובארה"ב, אבל גם הם מבינים שכך או כך צריך להזרים הרבה כסף למניעת התמוטטות הכלכלה.

כדי להתמודד עם משבר צריך קודם כל לאבחן את אופיו. אין בעיה היום של חוסר כסף בכלכלה העולמית, להיפך, יש כסף בשפע שנצבר בעידן הגלובליזציה שהעשירה את ההון הפיננסי הבינלאומי. הבעיה היא אי הוודאות וחוסר היציבות של השווקים והבורסות בעולם. לכן ההון הגלובלי הנייד מחפש עכשיו השקעות בטוחות. במובן הזה ישראל נכנסה למשבר הקורונה במצב מעולה, עם חוב קטן יחסית לתל"ג ורזרבות גדולות. אלה מעוררים אמון המשקיעים, ונותנים הזדמנות למדינה לקחת הלוואות למימון ההוצאה הגדולה.

ולאחר שנדלקו שתי הנורות האדומות ראיתי על המסך את תלמידי לשעבר, שאול מרידור, הממונה על אגף התקציבים, מסביר שצריך למצוא את המקורות למימון ההוצאה, ולדאוג לגירעון. האלף-בית של הדוגמה האורתודוקסית המונטריסטית: מדיניות הצנע, ברגע הכי לא נכון שאפשר לדמיין. היא גם לא הייתה מתאימה למשבר ההיפר-אינפלציה ב-1985, וכדי לבלום אותה שילבו צעדים קיינסיאנים, של הקפאת מחירים, שכר, ושער החליפין. אבל לדאוג למקורות תקציביים ולגירעון בשעה שהסכנה היא מיתון חריף שכמותו לא ידענו מעולם, כשההון מחפש מקום להשקעות בטוחות? המדינה היא זו שצריכה לקחת על עצמה הלוואות, והיא זו שצריכה לתת מענקים וערבויות להלוואות לעסקים הקטנים והבינוניים, כדי שיוכלו לשוב ולפעול, וגם להבטיח את יציבותן של קרנות הפנסיה על ידי הנפקת אגרות מיועדות. והמדינה היא זו שצריכה לממן את שכר העובדים שעבודתם צומצמה עקב המשבר הבריאותי ולא להוציא אותם ל"חופש" ללא צורך. רק כך אפשר להבטיח שיהיו מספיק ביקושים שיאפשרו לחדש הפעילות הכלכלית ולחזור לעבודה.

צריך לומר זאת בברור: הדוגמתיות אולטרה-אורתודוקסית של מרידור וחבריו באוצר, הממשיכים לדגול במדיניות הצנע, היא מסוכנת. העדר הפיקוח הפוליטי על פקידי האוצר, אחרי שלוש מערכות בחירות ללא הכרעה, מחמיר את המצב. המדיניות הצנע פוגעת קשות בעצמאים הקטנים ובשכירים רבים, ודוחפת לממדי אבטלה אימתניים. מדיניות הצנע פוגעת בתקציב הבריאות ובהצטיידות כבר עשר שנים, אבל כעת הכל יוצא החוצה, לאור שמש הקורונה. ובהעדר הנהגה פוליטית, החברה האזרחית מתארגנת להגנה על עצמה. היא עושה זאת בפעולות סולידריות מרשימות, אבל ההגנה העצמית צריכה להיות גם ביקורת על האוצר, ודרישה להקצאת משאבים גדולה הרבה יותר שיחלצו באמת את רוב האזרחים ממצוקתם, ולא רק מתנות קמחא דפסחא. 

הכותב הוא נשיא האגודה הסוציולוגית הישראלית, פרופסור באוניברסיטת בן גוריון, חוקר סוציולוגיה היסטורית, כלכלית ופוליטית

עוד כתבות

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי