האותיות הקטנות של המענק לעצמאים בפעימה השנייה (הפעימה הראשונה הייתה בחודש מרץ) מתחילות להתגבש. מהשיחות שמקיים האוצר עם הארגונים המנהלים בימים אלה את מאבק העצמאים לקבלת סיוע מהמדינה, עולה כי האוצר יאמץ הצעות שהציגה נשיאת לשכת רואי החשבון בפני שר האוצר בנוגע לתנאי קבלת המענק.
בין היתר מסתמן כי המענק לעסקים על בסיס מנגנון של הכרה בהוצאות קבועות יינתן לעסקים בעלי מחזור שאינו עולה על 20 מיליון שקל, שהנזק שנגרם להם בעקבות משבר הקורונה הוא לפחות 50% ממחזור הכנסותיהם. גובה הפיצוי לכל עסק טרם נקבע, כאשר האפשרויות שנבחנות כרגע הן כי הפיצוי יחושב כ- 15% מגובה המחזור (עד לתקרה כלשהי), או שיעור מסוים מהיקף ההוצאות של העסק.
לדברי רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון "הפעימה השנייה עומדת בפני עצמה, ואין קשר לפעימה הראשונה, למעט חריג אחד.
"החריג הוא לגבי בני זוג שאחד מהם פתח עסק בשנת 2019, והעסק רשום על שם בן הזוג השני. כעת יבוצע תיקון שיאפשר לשני בני הזוג לקבל את המעמק הראשון. בנוסף, בראייה כללית, אם מדובר בטעויות טכניות שנעשו במענק הראשון, ניתן לתקנם ולקבל מענק זה. תנאי הזכאות לפעימה השנייה הורחבו ביותר, ולכן כמות הזכאים גדלה משמעותית".
עוד מסבירה רו"ח שטרק כי "לגבי דמי אבטלה לשכירים קרובי משפחה של בעלי השליטה, אין כל שינוי בעמדת הביטוח הלאומי לפחות משנת 2006 ולא חל שינוי עקרוני כעת.
"בטופס התביעה לדמי אבטלה יש למסור מידע על קרבה משפחתית ועל שליטה בחברה. השינוי היחיד שיש בתקופת המשבר, בשל היקף המובטלים העצום והרצון לשלם דמי אבטלה במהירות, הוא שאישור הזכאות לדמי אבטלה מהיר, והמוסד לביטוח לאומי שומר לעצמו את הזכות לערוך בדיקות נוספות לאחר סיום המשבר, ככל שיהיה צורך בכך.
"מדובר בשכירים לכל דבר, בהתאם לכך שמתקיימים יחסי עבודה רגילים, ללא סמכויות שליטה, והם עונים על מבחני עובד-מעביד רגילים, אזי לא ישללו מהם זכויות סוציאליות גם לעניין חל"ת וגם לעניין דמי אבטלה כפי שראוי".
לדברי רו"ח שטרק, "המענק על בסיס מנגנון של הכרה בהוצאות קבועות נותן מענה מיידי לעסקים שניזוקו על בסיס מנגנון פיצוי בדומה לתקנות מס רכוש, ומתייחס בשלב ראשון להחזר הוצאות קבועות, שהעסקים ממשיכים לשאת בהם, דוגמת שכר דירה או פחת, דמי ניהול, מיסי עירייה וארנונה, הוצאות ביטוח ועוד, גם כאשר העסק מושבת או מופעל במתכונת חירום. אנו סבורים שזהו פיצוי הכרחי, למניעת קריסה כלכלית של עסקים רבים. בנוסחה שגיבשנו יש דרך לקבוע תקרת פיצוי. כמו כן מוצע תשלום מקדמות בגין מענק מוצע זה. לגבי עסקים בתחומים כגון תעופה ותיירות, שהושבתו לחלוטין והיקף הנזקים הוא כבד ביותר, מוצע להתייחס בנפרד".
באשר למענק לעצמאים ושכירים בעלי שליטה, כפי שפורסם לראשונה ב"גלובס" במתווה החדש בוטלה דרישת תקרת ההכנסות לתא המשפחתי המשותף (בני זוג שהרוויחו מעל 340 אלף שקל בשנה לא היו זכאים לפיצוי) על פי המתווה הקורם עור וגידים בימים אלה, ויפורסם סופית בימים הקורבים, מבחן ההכנסה יחושב לכל אחד מבני הזוג כמבחן עצמאי, עד מחזור של מיליון שקל (תקרת ההכנסות בפעימה הראשונה עמדה על 240 אלף שקל). בין טווח הכנסות של 15,000 - 40,000 שקל, ממוצע סכום המענק יהיה 10,500 שקל במגבלה של 70% מסך ההכנסה. בין טווח הכנסות של 83,000-40,000 שקל המענק יפחת בהדרגה עד 3,000 שקל.
בנוסף נקבע כי בעלי שליטה שמשכו דמי ניהול ולא משכורת, יחשבו כעצמאיים לצורך קבלת המענק, והם זכאים למענק גם במסגרת הפעימה הראשונה וגם בפעימה בשנייה. בסיס החישוב לקבלת המענק יהיה ההכנסות בשנת 2018, למעט חריגים לגביהם הבסיס לחישוב יהיה הכנסות שנת 2019, בהם מי שהחל בפעילות בשנת 2019 ופתח תיק עד ה-1 לספטמבר 2019 או מי שעסקו הפסיד בשנת 2018.
עוד הוחלט כי כל בן זוג יהיה זכאי למענק בהתאם למועד פתיחת עסקו, והנושא יתוקן גם לגבי הפעימה הראשונה.
באשר לבעלי שליטה שכירים סוכם כי מבחן ההכנסה יחושב כמבחן עצמאי עד מחזור של מיליון שקל לכל אחד מבני הזוג בתא המשפחתי, בהתבסס על הדו"ח האישי לשנת 2018, ויתייחס לכל המקורות לרבות הפסדים שקוזזו והכנסות פטורות. הכנסות משותפות יחולקו שווה בשווה בין בני הזוג, ולאחר מכן, יתבצע מבחן נוסף בהתבסס על יחוס הכנסות החברה.
שטרק מסבירה: "אם הכנסת בעל השליטה יחד עם הכנסות החברה (ללא קשר לאחוז ההחזקה) נמוכה ממיליון שקל, בעל השליטה יהיה זכאי למענק.
ככל שהכנסות בעל השליטה והכנסות החברה יעלו על מיליון שקל, בעל השליטה יידרש לדווח על אחוז אחזקותיו בחברה, והכנסות החברה לצורך החישוב ייזקפו בהתאם לאחוז החזקתו בחברה".
כמו כן, תנאי נוסף לקבלת המענק הוא שמחזור ההכנסות בחברות שבשליטתו, מהן הוא מקבל משכורת, ירד בתקופת החודשים מרץ-יוני 2020 לפחות בשיעור של 25%.
סכום המענק יחושב אך ורק בהתבסס על משכורות שנת 2018 זאת, עד לתקרה של 10,500 שקל במגבלה של 70% ממשכורתו, ובהתאם לטווח ההכנסות שנקבע כאמור.
במסגרת הדיונים הקדחתניים המתקיימים טרם הוכרע אם מקור המידע לעניין זיהוי בעלי השליטה יילקח ממרשמי ביטוח לאומי או מנתוני רשם החברות או רשות המסים. הנושא עדיין בדיונים.
לעניין זכאותם של שכירים קרובי משפחה של בעלי שליטה לדמי אבטלה - אין כל שינוי בעמדת הביטוח הלאומי, לפיה עובדים שכירים זכאים לגמלאות, לרבות דמי אבטלה וזכויות בשל פירוק חברה או פשיטת רגל של מעסיק, אך כידוע עצמאים ובעלי שליטה בחברות מעטים אינם זכאים לתשלומים אלה מהביטוח הלאומי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
