קרן ההלוואות של המדינה ממשיכה להערים קשיים על העסקים

"קרן ההלוואות בערבות מדינה היא לא קרן להלוואת סיוע. הבדיקה היא בדיקה כלכלית קרה, כמו בכל הלוואה. אי-אפשר לפנות לבנק או לבנק אחר לבחינה מחדש של סכום ההלוואה אלא בחלוף 45 ימים מיום שניתנה תשובה בקשר להלוואה. והרי מי שצריך סיוע לא ימתין 45 ימים, אלא ייקח את מה שמאשרים לו וזהו, גם אם זה לא מה שיאפשר לו לצלוח את התקופה". כך מספר בעל עסק, שלדבריו המחזור החודשי שלו עומד על כ-70 אלף שקל ושאושרה לו הלוואה בהיקף הנמוך ממחצית מהסכום המקסימלי שמותר לו לקבל על פי התנאים שקבע האוצר - ושנמוך מההלוואה המקורית אותה ביקש.

בדבריו מאיר אותו בעל עסק בעיה, שגם אחרים מציפים בימים אלה, ושנוגעת לדברים שאומר בכיר בחברה אחרת שנקלעה לקשיים בשל משבר הקורונה: "כרגע ניתן להגיש בקשה רק לבנק אחד ולא ניתן להגיש במקביל בקשה לכמה בנקים (דבר שעשוי לסייע ללווים לקבל היענות גבוהה יותר לבקשתם)", כאשר "במידה והבנק יאשר לנו סכום מופחת - לא נוכל לדעת בזמן אמת אם היה ניתן לקבל אולי בבנק אחר סכום גבוה יותר".

בעלי העסקים מכוונים לכך שעל פי תנאי הקרן, כפי שהם מוצגים נכון ליום ב' באתר הממשלתי הרלבנטי, מבקש ההלוואה יבחר בנק אחד בלבד. אם הבנק לא מאשר את ההלוואה, אז מבקש הלוואה יידרש לחכות 45 יום עד שיפנה לבנק אחר.

גם במערכת הבנקאית ערים לבעייתיות הרבה שטמונה בהמתנה ארוכה של חודש וחצי בין קבלת מענה שלילי לבקשת הלוואה לבין המועד שבו מותר לפנות בבקשה חדשה לבנק אחר. לדברי גורם במערכת הבנקאית ראוי שהיא תקוצר במידה ניכרת, "אך זה באחריות משרד האוצר".

ואולם, ייתכן שהיבט זה עומד בפני תיקון והקלה. לאחר ש"גלובס" פנה לאוצר בעניין, נמסר לנו כי ההסכם כפי שהוא באתר יתוקן, כך שיקבע "אין תקופת המתנה. אם בנק אחד סירב - אפשר לגשת מייד לבנק אחר". באוצר מסרו כי התיקון האמור כבר בוצע בהסכמים מול הבנקים.

עם זאת, באוצר כי תקופת ה-45 יום רלבנטית עבור עסקים שמבקשים לקבל שתי הצעות במקביל משני בנקים", וזאת מתוך רצון מכוון להביא לכך שהלווה יפנה לבנק הרגיל שלו ואף לסניף שלו - שם מכירים אותו היטב.

בדברים אלה מכוונים באוצר לטענה אחרת שמושמעת בקרב לווים.

לדברי אותו בכיר בחברה שנקלעה לקשיים בשל משבר הקורונה, "הפתרון הקל לכול זה חייב להיות שתפתח לנו האפשרות להגיש בקשה לכמה בנקים במקביל". לדבריו דבר שכזה ייצור תחרות על ההלוואות, שהמחיר בהן כבר קבוע מראש, ועומד על פריים פלוס 1.5%.

ואולם, על פניו הטענה לפיה יש לאפשר פנייה במקביל לכל הבנקים הרבה פחות מוצדקת ורלבנטית. זאת משום שמענה לה עלול לייצר פניות סרק רבות מבחינת כל בנק, ובהתחשב בהיקף הפניות האדיר להלוואות ובהיקף העבודה הרב בלוח זמנים מוגבל ולוחץ, שנדרש בגין כל בקשה מצד הבנקים, שגם כך לא פועלים במלוא כוחם בשל השלכות משבר הקורונה.

 שי באב"ד / צילום: יונתן בלום, גלובס

בנוסף, בבנקים מסבירים כי יש היגיון בלפנות לבנק שבו יש למבקש ההלוואה חשבון, ושמכיר אותו הכי טוב. בהקשר זה מסבירים בבנקים, כי אם הבנק שמכיר את העסק מסרב לו להלוואה - סביר שגם היתר יסרבו, כשעל פניו פנייה לבנק חדש בימים אלה מהווה תמרור אזהרה.

"אין היגיון להגיש לבנק שאתה לא עובד איתו כי בימים אלה ובלוח הזמנים שנקבע בהוראות לא יהיה אפשרי להתחיל לעבוד עם בנק חדש שלא מכיר את פרטי העסק. למרבית העסקים הקטנים אין כמה בנקים. לכן זו כשלעצמה לא נראית כבעיה גורפת", כדברי גורם במערכת הבנקאית. עם זאת לא מן הנמנע שניתן לבחון לאפשר לעסק שיש לו מספר חשובות בבנקים נפרדים לפנות במקביל לבנקים הללו.

כך או כך, לדברי גורמים שמעורים בקורה בקרן, הבעיה רחבה בהרבה. אתמול דובר על כך שלקרן לעסקים קטנים ובינוניים הוגשו עד כה כ-41 אלף בקשות בהיקף בקשות כולל של כ-28 מיליארד שקל. הבקשות הוגשו לקרן לעסקים קטנים ובינוניים שבהיקף של 8 מיליארד שקל, כאשר היום מדברים על עוד 6 מיליארד שקל אשראי שיוקצה בקרן ייעודית לעסקים גדולים ועוד 2 מיליארד שקל באשראי ייעודי למסעדות ולגופים בסקטורים אחרים שבבעיה. לפיכך, תסריט הכי חיובי יהיה שיעור היענות של פחות מ-60% מהעצמאים, העסקים והחברות, כך שבכל תסריט - רבים ימצאו עצמם בפני שוקת שבורה, מבחינתם.

"מציאות זו אומרת שהמדינה העמידה בתסריט הכי חיובי מבחינתה פיתרון חלקי מאוד, והיא מבינה שתישאר פה בעיה גדולה מאוד. זה גם מסביר מדוע האוצר מסיט את האש לבנקים ושולח את כולם לטעון כנגדם, בעוד שהוא נותן מענה מוגבל וגם שגוי של שליחתם לקבל עוד הלוואות, שימנפו אותם מאוד ושיכבידו את הוצאות המימון שלהם, במקום לתת מענק", אומר גורם בכיר במערכת הבנקאית.

לצד זאת הוא מסכים עם טענות של עסקים ועצמאים במשק, באומרו כי "לא סתם העסקים והעצמאים צועקים הצילו. יש פה בעיה אמיתית, ואפילו מובנית, במבנה הסיוע באמצעות קרנות ההלוואה וזה יוצר קושי בחיים העסקיים פה".