גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גואטה בביקורת על תוכנית ברקת לסיוע לאג"ח הקונצרניות: "לקדם מתווה שלם והוליסטי חלף מתווים נפרדים וחלקיים"

רשות ניירות ערך פרסמה את התייחסותה הביקורתית לתוכנית של רשות שוק ההון לסיוע לחברות שנפגעו ממשבר הקורונה ● הרשות קוראת להקלה בתנאים לקבל דחיית לוח הסילוקין מהמוסדיים, כך שיותר חברות סחירות יזכו למענה

רשות ניירות ערך, בראשות היו"רית ענת גואטה, יוצאת נגד התוכנית של רשות שוק ההון, שבראשות הממונה משה ברקת, להחלפה ודחייה זמנית של לוחות סילוקין של אג"ח קונצרניות. במכתב פומבי וחריף מפרסמת גואטה את התייחסותה לתוכנית של ברקת ביחס להתנהלות של הגופים המוסדיים המנהלים את החיסכון לטווח ארוך של הציבור בישראל בשוק האג"ח הקונצרניות הסחירות, בעקבות משבר הקורונה והקשיים שהשית על חברות לוות רבות, שהמודל העסקי שלהן נפגע מיידית ומהותית. המכתב החריף והביקורתי הינו חלק מיחסים מתוחים ועכורים בין שני הרגולטורים מזה זמן, שאינם רואים עין בעין בשורת נושאים.

לפני כשבועיים פרסמה רשות שוק ההון "נייר התייעצות בדבר 'מתווה דגל' - אספקת נזילות לחברות סולבנטיות עקב השלכות מגפת הקורונה", שבו קבעה "עקרונות מנחים למתווה החלפה ודחייה זמנית של לוחות סילוקין של הלוואות ואג"ח שהועמדו על ידי גופים מוסדיים, בנסיבות הללו". במסגרת נייר התייעצות זה, שפורסם ללא הסכמות עם רשות ניירות ערך ושלא תאם את המלצותיה בנושאים אלה, ציין ברקת כי "כי כדי לשמור על טובת העמיתים עשוי להידרש דיאלוג אקטיבי בין הגופים המוסדיים לבין אותם לווים סולבנטיים, שנקלעו למשבר נזילות זמני באופיו, לשם ביצוע התאמות לחוב". זאת תוך שמירה על מספר עקרונות ובהם אי ביצוע תספורת לחוסכים לצד מנגנון פיצוי בריבית על דחיית התשלום, שהחברות הלוות יהיו חזקות דיין לולא הקורונה ולאחריה ועם דירוג מקבוצת ה-A טרום המשבר עם תשואה לפדיון לא גבוהה, ושבעל השליטה באותו תאגיד שמבקש דחייה באג"ח לא היה מעורב בהסדר חוב במשך 20 שנה.

עתה יוצאת רשות ניירות בביקורת חריפה על התוכנית תוך שרשות ניירות ערך גורסת כי לתפיסתה ההתנהלות של ברקת אינה המיטבית ביותר וכי במקום תוכנית נפרדת לרשות שוק ההון דווקא "יש לקיים התייעצות רחבה ולקדם הצהרה משותפת של הרגולטורים הפיננסיים (רשות שוק ההון, בנק ישראל והפיקוח על הבנקים ורשות ניירות ערך) במסגרתה יוצג מתווה שלם והוליסטי שיתייחס לסוגיית דחיית הפירעונות במקרים המתאימים, חלף קידום מתווים נפרדים וחלקיים".

לתפיסתה של גואטה משבר הקורונה טרף את הקלפים להרבה מאוד חברות ועסקים במשק, כאשר תחום האשראי העסקי בכללותו נחלק בין שלושת הרגולטורים, החל מהאשראי בבנקים שתחת הפיקוח על הבנקים, השוק המוסדי לטווח ארוך שתחת האחריות של רשות שוק ההון, ושוק החיסכון לטווח קצר (בעיקר קרנות הנאמנות) והשוק האג"ח הקונצרניות הסחירות שתחת אחריות רשות ניירות ערך.

לגבי התחום האחרון, של החברות הציבוריות, נציין כי מהערותיה לתוכנית של ברקת, שבעברו היה ראש מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, עולה כי גואטה עצמה דואגת לכך שחלקים נרחבים ככל האפשר מתוכו יזכו לסיוע והקלה דרך המוסדיים שמנהלים את החיסכון של הציבור לפנסיה, כשהיא גם רוצה שהחברות שהיא אחראית על פיקוחן לא יפצו את החוסכים לפנסיה על הדחייה רק דרך העלאת הריבית. ברשות ניירות ערך מסתכלים בהקשר זה גם על הבנקים ששם, למשל, ניתן גרייס שווה לכל הלקוחות שיבקשו כן בהחזרי המשכנתאות.

לדעתה של גואטה התוכנית של ברקת נותנת פתרון למעט מאוד חברות מדווחות שנמצאות במצוקה ואינו רחב מספיק לתפיסת רשות ניירות ערך, שרוצה להרחיב את היריעה, "כל עוד מדובר בחברות סולבנטיות שנקלעו למשבר נזילות תזרימי בעל אופי זמני, בשל השפעות משבר הקורונה בלבד", נכתב במסמך של רשות ניירות ערך ובהמשך לעיקרון של רשות שוק ההון ביחס לתוכנית זו.

ככל הידוע לתפיסת רשות ניירות ערך, מתוך כ-250 חברות בעלות חוב קונצרני, כמחצית מהחברות אינן בבעיה בחוב בימים אלה וגם ללא התוכנית "והן בכל זאת ייהנו מהמתווה של ברקת", כדברי גורם שמעורה בעמדת הרשות. ואולם, ברשות ניירות ערך חוששים כי כשני שלישים מהחברות הנותרות, שלתפיסת רשות ניירות ערך כן צריכות עזרה, לא יקבלו מענה בתוכנית של ברקת. מה גם שלתפיסת רשות ניירות ערך המתווה של ברקת לא מטפל טוב דיו בניגודי העניינים בין הנוסטרו לבין כספי העמיתים.

נציין כי ברשות שוק ההון מציינים כי הם "דואגים לפנסיות של הציבור" ושיש להם גיבוי מקצועי מהשוק ושהם אינם רואים מקום להרחיב את התוכנית משום שלתפיסתם הקלת התנאים להרחבת רשימת החברות הלוות שיוכלו לקבל דחייה והקלות בחוב מהמוסדיים יובילו לצירופם של גופים שיש חשש לגביהם "ואז זה יפגע בחוסכים".

כאמור, ברשות ניירות ערך חושבים שיש להרחיב את סוגי החברות שיוכלו להיעזר בתוכנית של ברקת. "לעמדתנו חלף תנאי הסף המוגדרים במסגרת הדוגמה ליישום הכלולה במתווה המוצע, נכון יותר היה להציע קווים מנחים לגופים המוסדיים אשר בסוף היום האחריות לניהול החוב מוטלת על כתפיהם, והם יוכלו לשקול אותם בבואם לדון בבקשת דחיית פירעון על ידי חברה. תנאי הסף המוגדרים במתווה שפורסם מייצרים תוצאה לפיה הרוב המכריע של התאגידים המדווחים אשר עשויים להזדקק למתווה לא ייכללו במסגרתו, אף שחלקם סולבנטיים ובצוק העתים זקוקים לפתרון תזרימי".

בהקשר זה מפרטת גואטה כי לתפיסתה "אין הצדקה להגביל את הגדרת 'תאגיד מזכה', כפי שהוגדרה בדוגמא, רק לאיגרות חוב המדורגות בדירוג A ומעלה. תנאי זה יפחית באופן ניכר את מספר החברות שייכנסו תחת המתווה, בפרט נוכח קיומן של סדרות רבות שאינן מדורגות כלל או כאלה שהן בדרגת השקעה לפי הדירוג המקומי אבל מתחת לדירוג A.

"בנוסף, המתווה מבקש לקבוע כי יש לבחון את דירוג ההשקעה של החברה למועד הצעת הדחייה, תוך הבאה בחשבון של שיקולי הורדת הדירוג החל מהמועד הקובע. בהקשר זה, רצוי לשקול להותיר את הבחינה ל'מועד הקובע' כברירת המחדל, תוך הבאה בחשבון של שיקולי שינויי דירוג לאחר המועד הקובע".

עוד אומרת גואטה, כי הדרישה של ברקת לרף תשואה לפדיון שנתית ממוצעת של עד 10% למועד הצעת הדחייה בתשלומים "עלולה להוציא מתחולת המתווה חברות רבות שהן סולבנטיות, כאשר התשואות בשוק בימים אלה גבוהות לרוב נוכח המשבר". לכן מציעה גואטה, כי "רצוי לקבוע את המבחן לפי תשואה ממוצעת ב-30 ימי המסחר שקדמו למועד הקובע". עוד מציעה גואטה להרחיב את התנאי לגבי אי הכללת "הערת עסק חי" בדוחות החברות הלוות שמבקשות דחייה כך שיותר למוסדיים לדחות את לוח הסילוקין גם של חברות שדוחותיהן לשנת 2019 כללו לראשונה הערה שכזו "שמקורה מכשל תזרימי ארעי בלבד כתוצאה ממשבר הקורונה".

גואטה גם לא שבעת רצון מהרצון של ברקת לקבוע שחברה שעשתה הסדר חוב ב-20 השנים האחרונות או שבכל השליטה בה עשה לציבור הסדר חוב ב-20 השנים האחרונות לא תיכלל בתוכנית ההקלה, כשהיא רוצה להוציא מההחרגה את ההתייחסות לבעלי שליטה וגם את כל החברות שעשו הסדר חוב במשבר הכלכלי הגדול הקודם - כך שחברות שעשו הסדרי חוב בגל ההסדרים הגדול יקבלו חנינה ביחס לתוכנית של ברקת. כך עולה מאמירתה לפיה "מוצע לצמצם מבחן זה רק ביחס לחברה עצמה, וכן להגבילו לתקופה של שנים בודדות חלף תקופה ארוכה של 20 שנים".

לצד כל אלה קוראת גואטה לשלב את הנאמנים באג"ח בתהליכים אלה, כשהיא גם לא מרוצה מכך שמנגנון הפיצוי בתוכנית של ברקת הינו רק דרך העלאת הריבית, כשהיא רוצה להקל על החברות שתחת פיקוחה באופן כזה שהפיצוי האפשרי לא יוגבל רק לתחום של הוספת ריבית, "אלא לאפשר מתן פיצוי גם בדרכים נוספות כדוגמת חיזוק בטוחות". בהקשר זה גואטה מפרטת כי "יש ליישם את המודל של תוספת ריבית במתווה של דחיית פירעונות לתקופה קצובה (להבדיל ממודל של החלפה) על התשלום הנדחה בלבד (שגובהו יקבע בין הצדדים לעסקה) ולא על תשלומים שמועד פירעונם נותר בעינו".

ולסיום, גואטה חוששת מכך שהתוכנית של ברקת אינה נותנת מענה לניגוד העניינים בין פעילות ניהול הנוסטרו של הגופים המוסדיים, כשבהקשר זה היא מכוונת בעיקר לחברות הביטוח, לבין פעילות ניהול כספי החוסכים שלהם. על כן היא מציעה לברקת "להוסיף דרישה כי החברה תפעל ותעשה ככל שביכולתה להשגת הסכמות מקבילות גם מול נושים פיננסיים אחרים, כדוגמת בנקים וגופים מוסדיים, שהלוו לחברה כספים כחוב פרטי. דרישה זו תמנע חשש שהדחיה על ידי מחזיקי האג"ח תוביל לשיפור במעמדם של הנושים הפיננסיים האחרים אל מול החברות, וכן הפחתת החשש לניגודי עניינים אפשריים בין חוב פרטי לחוב הציבורי שניתן לחברה על ידי אותו גוף מוסדי".

עוד כתבות

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

נשק אמריקאי נוחת בישראל אחרי המתקפה ב־7 באוקטובר / צילום: ap, Lolita Baldor

אמברגו הנשק הקנדי על ישראל רק נכנס לתוקף, וכבר עומד בסימן שאלה

ברקע החלטת הפרלמנט הקנדי לעצור את היצוא הביטחוני לארץ, הודיע משרד החוץ במדינה כי חברות עם אישורים בתוקף, יוכלו להמשיך ● בשלהי 2023, זינק יצוא הנשק מקנדה לישראל

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

בזכות אגד: הרווח הנקי של קיסטון זינק ב-300%

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, אך רציו מאכזבת עם ירידה חדה ברווח ובהכנסות ● מדור חדש

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

עידן וולס, מנכ''ל קבוצת דלק / צילום: רון קדמי

העסקה שתגדיל את פוטנציאל הנפט של קבוצת דלק ב-100 מיליון חביות

הקבוצה סיימה את שנת 2023 עם הכנסות של 12.3 מיליארד שקל, צמיחה של 2.8% אבל הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ירד ב-60% ● החברה הבת איתקה צפויה להתמזג עם חברת נפט הפועלת בים הצפוני ● התגמולים לשלושת בכירי קבוצת דלק הסתכמו ב-2023 בעלות מצרפית של כמעט 50 מיליון שקל

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד - אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

בנייה חדשה בירושלים / צילום: Shutterstock

תל אביב מול ירושלים: הגרפים שמראים איפה שוק הנדל"ן צומח יותר

לפי נתוני הלמ"ס, אחת משש דירות שהחלה בנייתן אשתקד נמצאה בערים תל אביב או ירושלים, כשבאחרונה מדובר בהיקף שיא של 2.5% מהדירות הקיימות ● אבל כשברקע מגמת ההאטה הכללית, תל אביב הידרדרה למקום חמישי במספר העסקאות, בעוד שירושלים מובילה בבטחה

דורי נאוי / צילום: איל יצהר

דורי נאוי על ישראכרט: "צריכים להחליט אם להכניס שותף או לוותר"

לאחר שבנק ישראל הבהיר לחברת אחים נאוי כי לא תוכל לשלוט בחברת כרטיסי האשראי עם פחות מ-30% מהמניות, בעל השליטה אומר כי "לא תם המשחק מבחינתנו; ישראכרט יכולה להמריא ולייצר תחרות אם יתנו לה את הכלים המתאימים"

שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב / צילום: שלומי יוסף

נציב התלונות על השופטים מצא תלונה נגד השופט חאלד כבוב כמוצדקת

בשנת 2019 השופט חאלד כבוב נתן שתי החלטות, במסגרת בקשות לצווים במעמד צד אחד, הקשורות לתיק בו ארבעת ילדיו היו מעורבים בעקיפין ● הנציב אורי שהם ציין כי תמוה שכבוב לא ידע על הדבר, שכן שמותיהם הופיעו בחלק מנספחי התיק, אך כבוב טען כי הנתונים נמצאו בשולי הנספחים, שכללו 200 עמודים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

יאיר לפיד, יש עתיד / צילום: כדיה לוי

האם עסקת שליט בוצעה זמן לא רב לפני הבחירות לכנסת?

יש קשר בין עסקת גלעד שליט מ־2011 לבחירות שהתקיימו ב־2013? אנחנו לא מצאנו כזה ● המשרוקית של גלובס

ביל אקמן ואישתו נרי אוקסמן / צילומים: RICHARD BRIAN, רויטרס; ויקיפדיה, Noah Kalina

המיליארדר ביל אקמן: "בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה בגלל המלחמה"

אקמן ואישתו נורי אוקסמן רכשו בתחילת השנה כ־5% ממניות הבורסה תמורת כ־100 מיליון שקל ● "אני מאוד מתרשם מההנהלה, התוכניות העסקיות שלהם והיכולות הטכנולוגיות שלהם", כתב בציוץ ב-X

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה