גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צרות המס של ישראלים שחזרו למדינה בצל הקורונה, אך לא מתגוררים בה כדרך קבע

הנחיות ה-OECD קובעות כי עובדים שנאלצים לשהות במדינה אחרת ממדינת הקבע עקב משבר הקורונה לא יחויבו בתשלום מס לאותה מדינה • אלא שרשות המסים רואה בהנחיות המלצות בלבד, אינה מתכוונת לאמץ אותן וטוענת: "בישראל קיימים מבחנים שונים"

נוסעת חוזרת לשדה תעופה ריק בצל הקורונה. כ־75 אלף איש נחתו בנתב"ג מאז המשבר לאחר שהות ממושכת בחו"ל / צילום: רויטרס
נוסעת חוזרת לשדה תעופה ריק בצל הקורונה. כ־75 אלף איש נחתו בנתב"ג מאז המשבר לאחר שהות ממושכת בחו"ל / צילום: רויטרס

יש לנטרל את השהייה הכפויה של אזרחים במדינות שאינן מדינות המגורים הנוכחיות שלהם עקב משבר הקורונה, ולא להחשיב אותם לתושבי או אזרחי המדינה שבה הם שוהים כעת, באורח זמני, לצורכי חיובם במס - כך קובע ארגון ה-OECD בנייר עמדה חדש שפרסם הארגון בנוגע לתושבות וחיוב במס בתקופת הקורונה.

על פי עמדת הארגון, יש להמשיך לראות את השוהים בכפייה במדינות השונות כתושבי המדינה שבה הם גרים ועובדים באורח קבע, ולא לראות בנוכחותם במדינה שבה הם נמצאים כעת כנוכחות המייצרת אזרחות או כ"מוסד קבע" של חברה זרה או נוכחות המקימה שליטה וניהול של חברה זרה מהמדינה שהם נמצאים בה. המשמעות לגבי החוזרים מרילוקיישין בחו"ל לישראל היא שאין לספור את ימי שהותם בישראל כעת לצורך מיסוי הכנסתם, גם אם השהות פה עלתה או תעלה על 183 ימים בשנה - רף הימים שבהם ניתן לשהות בישראל בשנה, מבלי להיחשב תושב לצורכי מס.

לכאורה מדובר ב"איתות הרגעה" מכיוון ה-OECD לכל מי ששהה ברילוקיישן וחזר בימים אלה לישראל כדי להעביר כאן את תקופת המשבר. נייר העמדה של הארגון אינו נוגע רק ליחידים ברילוקיישן אלא גם לשאלת התושבות של חברה (היכן השליטה והניהול שלה) ומוסד קבע של חברות רב לאומיות.

מכוח חברותה של ישראל בארגון

ה-OECD עמדת הארגון אמורה לחייב גם את רשות המסים, כך שלכאורה אזרחים שחזרו לאחרונה לארץ לתקופה זמנית, וממשיכים לעבוד עבור חברות בחו"ל, לא אמורים להיות מחויבים במס בישראל בתום המשבר.

ואולם, ברשות המסים בישראל לא ממהרים לאמץ את המדיניות המוצגת בנייר העמדה של ה-OECD. לדברי גורמים ברשות מדובר בהמלצה ולא בהתייחסות ספציפית לדינים הפנימיים של כל מדינה. עוד לטענת הגורמים, ההמלצות חלות רק על אנשים ש"נתקעו" במדינות שונות ולא על מי שבחרו ובוחרים להעביר את תקופת המשבר במקום אחר ממקום מגוריהם.

להימנע ממיסוי כפול

המשבר הוביל לחזרתם לישראל, בעל כורחם, של ישראלים לשעבר, שנחשבים זה מכבר לתושבי חוץ. הגל הראשון היה תושבי סין והונג קונג ש"היגרו" לארץ עד "יעבור זעם". אחר כך החלו ישראלים לחזור מאירופה, ובהמשך גם מארה"ב. לנוכח סגירה מוחלטת של השמיים האוויריים במדינות רבות בעולם, רבים מהם נאלצים להישאר בישראל עד לסיום המשבר, שעיתויו אינו ידוע.

על-פי הערכות משרד הפנים, מאז תחילת המשבר נחתו בנתב"ג כחצי מיליון ישראלים. כ-15% מהם חזרו אחרי "שהות ממושכת", כהגדרת משרד הפנים. סיבת החזרה ארצה של הרוב המכריע של אנשים אלו משויכת למשבר הקורונה. חלק מאותם חוזרים מ"שהות ממושכת" מתכוונים להישאר בארץ גם עם שוך הסערה, אך רבים מהם פשוט "תקועים" כאן.

לדברי עו"ד (רו"ח) יועד פרנקל, ראש תחום מיסוי בינלאומי במשרד עורכי הדין זיו שרון, לשעבר מנהל חילופי מידע ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, מטרת הנייר שפרסמה מזכירות ארגון ה-OECD לקבוע הקלות בתחום המיסוי ביחס להיבטים של תושבות יחיד, תושבות חברה, יצירת מוסד קבע ומיסוי משכורות עובדים.

באשר למוסד קבע, מסביר פרנקל, "החברות המעסיקות הביעו דאגה, כי שהייתם של עובדיהן במדינות השהייה הכפויה עלולה ליצור מוסד קבע לאותן החברות".

"מוסד קבע" הוא מקום עסקים קבוע שבאמצעותו מקיים המיזם הזר פעילות עסקית ובהתאם למקובל באמנות רק עם היווצרותו של מוסד הקבע יכולה מדינת המקור שבה ממוקם מוסד הקבע למסות את רווחי המיזם הזר המיוחסים לו. כלל האצבע המקובל באמנות המס הוא בדרך כלל מיקום משרד לתקופה הממושכת מ-183 ימים בשנת המס או הפעלת סוכן תלוי במדינת המקור. יש מדינות (ישראל לא ביניהן) שהגדירו בחקיקה הפנימית "מוסד קבע" וקבעו רף נוכחות נמוך יותר או שהמסים החלים לא כלולים באמנה (למשל מסים מדינתיים בארה"ב) וה-OECD מעודד מדינות אלה לקבוע הקלות בעקבות משבר הקורונה בדיניהן הפנימיים.

בהקשר זה קובע ה-OECD, כי אף אם העובד עובד מהבית, ביתו לא יהווה מוסד קבע של מיזם זר, שכן הבית לא נמצא ב"שליטה" (disposal) של אותו מיזם זר. פרנקל: "קיימת החלטת מיסוי של רשות המסים הסותרת הנחיות אלה, שלפיה בית העובד עשוי ליצור מוסד קבע למעביד הזר. על פי ה-OECD ההחלטה שבית של עובד אינו מהווה מוסד קבע עבור מיזם זר מקבלת משנה תוקף כעת. אנשים עובדים מהבית לאור הנחיות הממשלות ומדובר ב’כוח עליון’ ולא בדרישת החברה המעבידה. לפיכך, עבודה מהבית לא תקים לחברה המעבידה הזרה מוסד קבע".

"מדריך לא מחייב"

שאלה נוספת שמעורר משבר הקורונה נוגעת לשליטה והניהול האפקטיביים של חברה, לאור הימצאות המנכ"ל או בכירים במדינות השהייה הכפויה. על פי ה-OECD, מאחר שמשבר הקורונה זימן נסיבות חריגות וזמניות, יש לנטרל נסיבות אלה כאשר בוחנים את מקום השליטה והניהול של חברה בתקופה זו.

המסמך של ארגון ה-OECD מתייחס כאמור גם למיסוי יחידים, ולשאלה מתי ניתן למסות תושב של מדינה אחת על הכנסותיו במדינה אחרת. ה-OECD קורא למדינות השונות - מדינת התושבות, מדינת המקור שבה ביצע העובד את העבודה לפני משבר הקורונה ומדינת השהייה הכפויה - לשתף פעולה כדי לנטרל את ההשפעות על המיסוי. כלומר: הארגון קורא למדינות להימנע ממיסוי כפול ו"ממלחמה" על המס מהכנסתו של העובד.

ההגדרה של "תושב" לצורכי מס קובעת כי מי ששהה בישראל יותר מ-183 יום בשנת המס, או מי ששהה 30 יום לפחות בשנת המס הנוכחית, ובספירה תלת-שנתית של השנה הנוכחית יחד עם השנתיים שקדמו לה, יותר מ-425 יום - נחשב לתושב ישראל.

לצד המבחן של "מספר הימים" קיים גם מבחן מהותי הגובר על החזקות המספריות, והוא "מבחן מרכז החיים" המשקלל קריטריונים שונים, ובכללם בית הקבע, מיקום התא המשפחתי, מיקום העסק או העבודה, מיקום הנכסים, מיקום הקשרים החברתיים, שייכות לארגונים מקצועיים וכיו"ב.

כעת קובע הארגון כי אסור ש"השהייה הכפויה" של אדם במדינה מסוימת בגין משבר הקורונה תשפיע על תושבותו לצורכי מס. הארגון מתייחס לשני מצבים: אדם הנמצא באופן זמני במדינה אחרת, ייתכן שבחופשה או בעבודה מספר שבועות במדינה הזרה, ו"נלכד" במדינת השהייה הכפויה בגלל המשבר וענה על הגדרת "תושב" לפי דיניה הפנימים של מדינת השהייה הכפויה; ואדם העובד במדינה שבה נמצא ביתו ומקום עבודתו והוא נחשב בה "תושב" לצורכי מס, אך בשל משבר הקורונה הוא שב למדינת מוצאו. OECD קובע שהן במקרה הראשון והן במקרה השני אותו אדם לא צריך להיחשב תושב לצורכי מס של מדינת השהייה הכפויה.

לדברי פרנקל, בניגוד לרשויות מס מערביות כגון אירלנד, אוסטרליה ובריטניה שפרסמו הנחיות העולות בקנה אחד עם ההנחיות המקלות של ה-OECD, רשות המסים בישראל שותקת. הדבר משתלב עם מדיניות ‘היד הקפוצה’ שמפגינה המדינה כלפי ציבור העצמאים והחברות במשבר. חרף אי פרסום מפורש של הנחיות על ידי רשות המסים, אני סבור שהיות שישראל חברה בארגון ה-OECD, הרי שהיא כפופה להנחיות אלה".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "פרסום מזכירות ארגון ה-OECD מהווה מעין מדריך למדינות בעת יישום הוראות האמנה, שנועד להעניק כלים לרשויות המס ולרשויות המוסמכות של המדינות לעת צורך, ולהבנתנו אינו מחייב לבצע שינויים בדין הפנימי של כל מדינה. קיימים שני מבחנים חלופיים לקיומו של תושב ישראל: מבחן מרכז החיים, ומבחן כמותי, שבוחן את מספר הימים בישראל למשך שנה. עבור מי שחזר ארצה ‘מרצון’, בשונה ממי שנקלע לכאן בלי יכולת לצאת את הארץ, הפרסום של מזכירות הארגון כלל אינו רלוונטי ותושבותו של אותו נישום תיבחן בהתאם לנסיבותיו".

עוד כתבות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"