הגרף היומי: האם הסגר האגרסיבי היה חיוני להתמודדות עם המגפה?

מודל שבנו שלושה חוקרים מהאוניברסיטה העברית מראה כי במקרה הגרוע ביותר, ללא סגר, יהיה צורך בלא יותר מ-600 מיטות בטיפול נמרץ עבור חולי קורונה

מחסום משטרתי בתל אביב. המשטרה פרסה מחסומים ברחבי הכבישים בערים כדי לפקח על הגבלות התנועה של הממשלה בצל הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס
מחסום משטרתי בתל אביב. המשטרה פרסה מחסומים ברחבי הכבישים בערים כדי לפקח על הגבלות התנועה של הממשלה בצל הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

במשך יממה אובחנו בישראל 250 חולי קורונה חדשים, מקדם ההדבקה ירד, ויותר מ־6,600 חולים החלימו. במקביל לגידול במספר הבדיקות, שיעור החולים החיוביים מסך הבדיקות המבוצעות נמצא במגמת ירידה. במרבית הימים בשבועיים האחרונים מספר המחלימים היומי גבוה יותר ממספר הנדבקים החדשים.

צעדי ריחוק חברתי וסגר הצליחו להאט את ההתפשטות, ובאין חיסון או תרופה באופק, לאפשר למערכת הבריאות להיערך להתמודדות עם העלייה במספר החולים. אך התקופה הארוכה בין כותלי הבית הובילה עסקים רבים למשבר חמור, פיטורי עובדים והוצאתם לחל"ת, ויש השואלים; האם צעדי הסגר היו חריפים מדי, והאם הייתה דרך אחרת להתמודד עם גרף המקרים העולה, מבלי להוביל לשיתוק המשק.

שיעור הנבדקים שמתגלים כחולים בבדיקות קורונה
 שיעור הנבדקים שמתגלים כחולים בבדיקות קורונה

"התחלנו במקום מאוד טוב, מפני שננקטו פעולות נכונות של סגירת השמים, בידודים, חקירה אפידמיולוגית וצעדים בשלב מוקדם מאשר מדינות אחרות. כשיש מעט חולים, אפשר לטפל בהם בצורה טובה ויש פחות נפטרים", אומר ד"ר גיל צ'פניק, מומחה ברפואת ילדים וחבר עמותת 'מדעת'. "אין שום דבר שמונע מאיתנו להגיע למקום של מדינות שלא התחילו טוב. ההתחלה הטובה, אפשרה לנו 'הקפאת מצב'. את הירידה בתחלואה, רק הסגר יכול היה להשיג. התחלנו עם מקדם הדבקה גבוה, ומקדם ההדבקה ירד ל־0.9. לומר שהסגר לא היה הכרחי על סמך זה שהוא היה יעיל, זה להתעלם מהעובדות. אורך הזמן שבו נהיה ללא סגר, תלוי בהתנהגות שלנו. אנחנו יכולים לחזור לסגר מאוד מהר, והציבור צריך לגלות אחריות".

חזרה לשגרה לא תוביל למיגור הקורונה, ועד אשר יתקדם המחקר, ייאלצו המדינות היוצאות בהדרגה מהסגר ללמוד 'לרקוד' עם המחלה. שלושה חוקרים מהאוניברסיטה העברית, פרופ' דודי גרשון, פרופ' אלקס ליפטון ופרופ' חגי לוין, טוענים כי הטלת הסגר על האוכלוסייה יכולה לבלום התפשטות נגיפית, אך "המחיר של סגר מתמשך קטסטרופלי". כעת, אומרים החוקרים כי "שיטוח העקומה" יכול להתרחש בשגרה באמצעות מדיניות נכונה.

במודל שבנו השלושה, הם טוענים כי סגר תלוי במספר המיטות בטיפול הנמרץ, וכי גם לפי ההנחות הגרועות ביותר, ללא סגר, יהיה צורך בלא יותר מ־600 מיטות בטיפול נמרץ עבור חולי קורונה, וכעת ישנן כ-3,000 מיטות. "משמעות הדבר היא שהסגר היה מיותר, ובוודאי שאין כל צורך בהמשך מדיניות הסגר, אלא ניתן להסתפק במדיניות שקולה ואחראית המאפשר לחיים להימשך", אומרים החוקרים, ונותנים כדוגמה את שבדיה, סינגפור, טאיוואן ודרום קוריאה, שבהן לא הונהג סגר ומערכת הבריאות לא התקרבה לקצה היכולת, למרות שבכולן מספר מיטות הטיפול נמרץ למיליון תושבים קטן מאשר בישראל.