בג"ץ הקפיא את מעקב השב"כ אחר אזרחים: צריך לעגן בחקיקה

הרכב בג"ץ, בראשות הנשיאה אסתר חיות ובהסכמת המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט נעם סולברג, קיבל היום (א') את העתירות שהופנו נגד החלטת הממשלה להסמיך את השב"כ להפעיל אמצעים טכנולוגיים (איכונים טלפוניים) למעקב אחר אזרחי המדינה ותושביה, כחלק מהמאבק בהתפשטות נגיף הקורונה.

בפסק הדין נקבע כי ככל שהמדינה תבקש להמשיך ולהסתייע בשב"כ אחרי 30 באפריל, יהיה עליה להתחיל בהליך של חקיקה ראשית, שאותו יש להשלים בתוך שבועות ספורים לכל היותר.

לדברי חיות, יש צורך לעגן את סמכות השב"כ במסגרת חקיקה ראשית מתאימה, דוגמת הוראת שעה זמנית. זאת בהינתן העובדה כי האמצעי שנבחר ע-ידי המדינה במסגרת החלטת ההסמכה הוא אמצעי הפוגע פגיעה קשה בזכות החוקתית לפרטיות, ואין להקל בו ראש.

בהקשר זה צוין כי הבחירה לעשות שימוש בארגון הביטחון המסכל של המדינה לצורך מעקב אחר מי שאינם מבקשים לפגוע בה, מבלי שניתנה הסכמה לכך מצד מושאי המעקב, מעוררת קושי רב ביותר, ויש לחתור למציאת חלופה הולמת אחרת, המגשימה את עקרונות הגנת הפרטיות.

עוד נקבע כי המצב המשברי החריג והנדיר בכל קנה-מידה שעמו אנו מתמודדים, הצדיק את נקיטת האמצעים החריגים שתוארו, אך "יש לשמור מכל משמר שהאירועים החריגים לא יותירו אותנו עם מדרון חלקלק של שימוש באמצעים חריגים ופוגעניים ללא הצדקה".

השופט סולברג הוסיף וציין כי "בשעה הקשה הזו נדרשת גם אחריות חברתית וסולידריות. הדעת נותנת, וסקרי דעת קהל בתקופה זו לימדו על נכונות אנושית לוותר קמעא על הפרטיות על-מנת לסייע באיתור מוקדם של נדבקים; ניכרת נכונות שלא למצות עד דק את זכויות הפרט, מתוך אחריות כלפי הזולת ולמען החברה". 

מתווה למעקב אחר עיתונאים

כמו כן, הרכב בג"ץ קיבל בעמדת רוב גם את עתירת ארגון העיתונאים נגד השימוש באמצעים הטכנולוגיים של השב"כ כלפי עיתונאים אשר אובחנו כחולים בנגיף הקורונה.

לדעת השופטים חיות ומלצר, לחופש העיתונות ולהגנה על מקורות עיתונאיים יש משנה חשיבות בימים של משבר לאומי. לפיכך נקבע מתווה, לו הסכים ארגון העיתונאים, ולפיו רשימת העיתונאים המחזיקים בתעודת עיתונאי תימסר למשרד הבריאות, ועיתונאי שיאובחן כחולה בנגיף יתבקש על-ידי משרד הבריאות להסכים להעברת פרטיו לשב"כ.

ככל שתינתן הסכמה כאמור, יופעל המנגנון בדרך הרגילה. ככל שהעיתונאי יסרב, תינתן לו שהות בת 24 שעות לפנות לבית המשפט ולקבל צו אשר ימנע את העברת פרטיו לשב"כ. בד-בבד תיערך לו חקירה אפידמיולוגית פרטנית, והוא יתבקש לחתום על הצהרה לפיה הוא מתחייב ליידע בעצמו את מקורותיו העיתונאיים, ככל שבא עמם במגע ב-14 הימים שקדמו לאבחונו. זאת, בשים לב לכך שממילא בימים אלה רוב השיחות עם מקורות נעשות בטלפון ואינן כרוכות במפגש פיזי, ועל כן המתווה שנקבע אינו צפוי לעורר קושי מיוחד. מתווה זה יחול ממועד מתן פסק הדין.

מנגד, השופט סולברג, בדעת מיעוט, הסתייג ממתווה זה, משום שלדבריו משמעותו היא שלילת זכותם של מי שנחשפו לעיתונאי חולה קורונה לקבל הודעה בהקדם האפשרי על כך שהם נחשפו לסיכון. לטענת סולברג, פגיעה זו בזכותם לבריאות, שלהם ושל קרוביהם, אינה מוצדקת.

השופט סולברג ציין כי הזכות לחיים גוברת על החשש הרחוק לפגיעה בחופש העיתונות. לדבריו, ניתן להסתפק במתווה שהוצע על-ידי הממשלה, ולפיו תיערך לעיתונאים שאובחנו כחולים בנגיף הקורונה חקירה אפידמיולוגית פרטנית בנוסף לבדיקה באמצעים הטכנולוגיים של השב"כ, אשר לתוצאותיה לא ייחשף איש.