נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, קבעה כי הדיון בעתירות נגד הטלת המנדט על נתניהו ובעתירות נגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן יישמע בפני הרכב מורחב של 11 שופטים.
הרכב השופטים נקבע על-פי עיקרון הסניוריטי. הנשיאה חיות החליטה להוציא צו על-תנאי עוד טרם הדיון, שיתקיים במשך יומיים רצופים, בימים ראשון ושני הקרובים. עוד הודיעה חיות כי בכוונתה לאשר את צילום ושידור הדיון בשידור חי.
הרכב השופטים הוא: הנשיאה אסתר חיות; המשנה לנשיאה חנן מלצר; השופט ניל הנדל; השופט עוזי פוגלמן; השופט יצחק עמית; השופט נעם סולברג; השופטת דפנה ברק-ארז; השופט מני מזוז; השופטת ענת ברון; השופט ג'ורג' קרא; והשופט דוד מינץ.
מוקדם יותר היום (ג') בג"ץ קיבל את בקשת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, וקבע כי תגובתו בעניין העתירות תוגש עד ליום חמישי בשעה 14:00.
בהחלטתו כתב השופט יצחק עמית כי "עולה מהבקשה כי לנוכח צוק העתים והעניינים הדחופים הרבים המונחים בימים אלה לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה, לרבות כאלה הקשורים למשבר הקורונה, לא מתאפשר ליועץ המשפטי לממשלה לעמוד בלוח הזמנים. בנסיבות אלה איני רואה מנוס אלא להיעתר לבקשה, וזאת מבלי שנעלמה מעיניי התנגדותם של חלק מהמשיבים".
מלבד היועץ המשפטי לממשלה, גם היועצת המשפטית של בית הנשיא, עו"ד אודית קורינלדי-סירקיס, והייעוץ המשפטי של הכנסת ימסרו את תגובתם עד לזמן זה.
יש לציין כי דחיית הגשת התשובות תעמיד את שופטי בג"ץ בפני סדר זמנים קצר במיוחד. זאת כיוון שהדד-ליין מבחינת כחול לבן והליכוד לכונן ממשלה לפני שהכנסת תפוזר מאליה הוא 7 במאי, יום חמישי הבא. בזמן זה יצטרך בג"ץ לקרוא את הררי החומר של הצדדים השונים לעתירות השונות, לקבוע מועד לדיון ולכתוב פסק דין מנומק.
מוקדם יותר היום הגיבו המפלגות השונות לעתירות. מפלגת הליכוד, מטבע הדברים, דרשה לדחות את כל העתירות נגד הטלת המנדט על נתניהו ונגד ההסכם הקואליציוני. לטענת הליכוד, התערבות בית המשפט בעניינים אלה מהווה פגיעה בהליך הפוליטי הנורמטיבי וסיכול רצון הבוחר.
מעניינת יותר תגובת כחול לבן של בני גנץ. בתגובה נכתב כי "לאור צבר הנסיבות המאוד מיוחדות אליהן נקלעה מדינת ישראל... בעת הזו יש לדחות את העתירות". כלומר, לטענת כחול לבן, יש לדחות את הטענה בשל הצורך באיזון ובשל האינטרס הציבורי בתקופת חירום זו.
מנגד, סיעת יש עתיד-תל"ם דרשה כי בג"ץ יורה כי נתניהו איננו כשיר לכהן כראש הממשלה לאור כתב האישום שהוגש נגדו בינואר 2020.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
