לב, כליות ואפילו אצבעות הרגליים: מחקרים חדשים מגלים מה הקורונה באמת עושה לגוף שלנו

בכל יום מתגלה עוד איבר בגוף שווירוס הקורונה (Covid -19) פוגע בו, ועדיין רב הנסתר. אנחנו לא מנסים להפחיד אתכם מול אווירת האופטימיות והתחושה בציבור שהווירוס מאחורינו, אבל ככל שמשחררים את הסגר, כך ההחלטה עד כמה להסתכן עוברת לאדם הפרטי - כל אחד לפי הרקע שלו, רמות הסיכון האישיות והמחירים שהוא מוכן לשלם על שני התרחישים. שחרור הסגר נובע מכך שהעם לא מסוגל לעמוד בו ונזקיו הולכים ומתבררים, ופחות משום שמשרד הבריאות חושב שאכן הסכנה חלפה.  

הסימנים העיקריים לקורונה הם עדיין שיעול, חום ועייפות. רוב החולים יעברו את המחלה רק עם התסמינים הללו או בכלל בלי תסמינים. אבל כשהמחלה יוצאת משליטה, קורים כל מיני דברים מאוד משונים. זו כנראה לא מחלת ריאות בלבד.

בעולם הרפואה מקווים שככל שיבינו טוב יותר את המחלה, אפשר יהיה גם לטפל בה טוב יותר ולהפחית את אחוזי התמותה אפילו עוד לפני שיימצאו תרופה או חיסון. אולי יתברר בהמשך שחלק מהתופעות הנדירות יותר מגיעות בכלל מהתרופות הניסיוניות. כך או כך, המחלה הזאת מרובת הפתעות, ולא מחלת נשימה בלבד כפי שחשבנו תחילה. 

מוח: שבץ, פרכוסים וירידה קוגניטיבית

רופאים המטפלים בחולי קורונה מדווחים על רמות גבוהות מהצפוי של שבץ, בלבול קוגניטיבי ובמקרים נדירים יותר גם פרכוסים. התופעות הללו מופיעות בעיקר בחולים המבוגרים עם מחלות הרקע, אך תועדו גם בחולים צעירים יחסית ובריאים לכאורה, שלקו לפתע בשבץ על רקע קורונה שנראתה תחילה קלה יחסית.

יש כמה דרכים שבהן מחלת הקורונה עלולה להשפיע על המוח. שיעורי השבץ המוחי מרמזים למחלת קרישיות, כפי שנצפתה במקומות אחרים בגוף. קרישי הדם יכולים לחסום כלי דם קטנים יותר או גדולים יותר במוח, ולגרום שבץ או הפרעות קוגניטיביות קלות. כמו כן, ייתכן שמערכת החיסון של החולים תוקפת את הגוף ואת המוח בעודה מנסה לתקוף את הווירוס - זה קורה גם במחלות זיהומיות אחרות במקרים נדירים.

אפשרות שלישית היא שהווירוס תוקף את המוח ישירות. החוקרים חושבים שייתכן שהוא נכנס דרך האף - ועדות לכך היא הפרעות בחוש הריח שתועדו כסימן ראשון למחלה בחלק מהמטופלים. החוקרים מציינים כי בלבול קוגניטיבי הופיע גם מוקדם יחסית במהלך המחלה, כלומר לפני שרוב הנזק החיסוני התפתח.

מאמר שאיגד תוצאות מהעיר ווהאן בסין הראה כי 36% מהחולים שהגיעו לטיפול רפואי בקורונה הציגו תסמין נוירולוגי (,כ-40% מהחולים האלה הגיעו עם מחלה קלה יחסית). החוקרים מזהירים שחוסר מודעות לפנים הללו של המחלה עלול להוביל לנטישה של חולי קורונה קלים בבידוד כך שלא יאובחן אצלם שבץ בזמן, ומנגד לאי אבחון של חולי שבץ בקורונה, כך שהם עלולים לסכן את יתר החולים. החוקרים מוסיפים כי אבדן חוש הריח בחלק מחולי הקורונה יכול להעיד על כך שהווירוס אכן עושה דרכו לתוך המוח.

לב: התקף לב בחסות הנגיף

אחת מחולות הקורונה הראשונות שתועדו בארה"ב הייתה אישה בשנות ה-50 לחייה, אמנם בעלת עודף משקל אך ללא מחלות רקע, שהתעמלה בקביעות. לא המועמדת הטבעית למה שבסופו של דבר קרה - הלב שלה התפוצץ. הווירוס חדר ללבה ופגע באחד המסתמים באופן שגרם לכשל במסתם. הרופאים העריכו תחילה שנפטרה מהתקף לב, ורק לאחר שאובחנה בקורונה, בוצעה הנתיחה לאחר המוות שחשפה את המסתם הפגום. גם במקרה הזה לא לגמרי ברור אם הווירוס הזיק למסתם, או שמערכת החיסון עשתה זאת כשניסתה לפגוע בווירוס שבלב.

מחקר קטן שיצא גם הוא מווהאן שבסין הראה כי אחד מכל חמישה חולי קורונה שהגיעו לבית החולים סבל מאוחר יותר מנזק כלשהו ללב. חלקם הגיעו עם מחלות רקע לבביות, וחלקם לא. אצל החולים שלבם ניזוק מהמחלה, סיכון התמותה היה גבוה הרבה יותר. כלומר לא רק קשיי הנשימה הורגים את חולי הקורונה הקשים. אגב, גם במחלת השפעת נרשם נזק ללב וחולי שפעת רבים מתים ממחלת לב, ולא מדלקת ריאות.

לב (ילדים): האם הקורונה גורמת להם נזק?

ילדים חולים פחות בווירוס הקורונה, אך בשבועות האחרונים עולה האפשרות שמעטים מאלה שנדבקים יספגו נזק ייחודי ללב. בכ-100 ילדים מרחבי העולם, אובחנה דלקת בכלי הדם סביב הלב ובלב עצמו. הדלקת דומה לסינדרום המופיע לעיתים נדירות אחרי מחלות זיהומיות אחרות של ילדים, ונקרא סינדרום קווסאקי, וסינדרום זה יכול לגרום לנזק קבוע ללב. אך לא בטוח כי התופעות זהות. כמו כן, בכלל לא ברור כי מדובר בתסמין של קורונה, כי לא כל הילדים אומתו כחולים. ייתכן שחלקם כבר החלימו מהווירוס, אך הפגיעה בלב בגלל הפעילות החיסונית בגוף התפתחה רק מאוחר יותר.

כלי דם: מחקר הקרישים בעיצומו

אחד הממצאים המשמעותיים של השבועות האחרונים לגבי חולי קורונה הוא שרבים מהם סובלים מקריש דם בעקבות המחלה. קרישי הדם יכולים להופיע בכלי דם קטנים או גדולים, והם נצפו כגורם מוות משמעותי בקרב צעירים שהיו בריאים לפני שנדבקו בווירוס. קרישיות מופיעה אצל חלק מהחולים במוח, בכלי הדם של הריאות, הכליות, הגפיים והלב עצמו. לא ברור אם הווירוס עצמו הוא הגורם לקרישיות, או שמדובר בתופעת לוואי שנובעת משילוב של תגובה חיסונית שגורמת לדלקת גם בכלי הדם, חוסר תנועה בגלל המחלה ומחסור בחמצן. קרישיות בכלי דם קטנים בריאות ואולי גם בכל הגוף, גם בהיעדר תסמינים אחרים, היא תופעה ייחודית יחסית לקורונה והמחקר בתחום הזה נמצא בעיצומו.

כליות: מכשיר הדיאליזה יהפוך למנשם החדש?

המצב של הכליות בקרב חולי קורונה הוא מורכב במיוחד, בעיקר עבור מי שמגיע לטיפול עם מחלת כליות קיימת, אבל גם אצל מי שאין לו מחלה כזו בתחילת הדרך. הכליות יכולות להיפגע ישירות על ידי הווירוס כי הן נושאות קולטנים שהנגיף נקשר אליהם בדרך כלל. הן גם רגישות מאוד לחוסר חמצן בגוף ולבעיות קרישיות. מחקרים נוספים מסין מראים כי בערך 5% מחולי הקורונה זקוקים לדיאליזה, והחשש הוא שמכשיר דיאליזה הוא המנשם החדש, כלומר המכשיר שבו יהיה מחסור, בעיקר כיוון ששימוש של החולה במכשיר דיאליזה כשיש לו מחלה זיהומית, מחייב הרבה יותר התארגנות. מכשירי דיאליזה קבועים וטיפול דיאליזה ביתי עשויים לעזור.

אשכים: שינוי בהורמוני המין

מערכת הרבייה הגברית מכילה קולטנים שעשויים לארח את הווירוס. האשכים פחות חשופים מיתר הגוף למערכת החיסון, ולכך יכולים להיות יתרונות וחסרונות. מצד אחד, קשה יותר להיפטר מהווירוס, ומצד אחר, ייתכן שהנזק שנובע מפעילות יתר של המערכת החיסונית יהיה נמוך יותר באיבר זה. הממצאים מעידים על שינויים משמעותיים בהורמוני המין בחלק מהגברים עם קורונה. כמו כן, דגימות משישה חולים שנפטרו מהמחלה הראו שכולם סבלו מפגיעות כלשהן באשכים: דלקות אשכים, מוות של תאים מקדימים לתאי זרע ופגיעות נוספות.

גברים ונשים נדבקים בווירוס הגורם למחלת Covid-19 באותם שיעורים, אך גברים מתים כמעט פי 2 יותר. גורמים שונים יכולים להסביר זאת, כמו שיעורי העישון הגבוהים יותר אצל גברים, הרגישות הגבוהה פחות של נשים למחלות לב (בעיקר בגיל הפוריות), וכן עוצמה יחסית גבוהה יותר של מערכת החיסון אצל נשים. אבל ייתכן שהסיבה היא גם הפעילות של הווירוס במערכת הרבייה הגברית.

ריאות: אין כרגע דרך לעצור את היווצרות הנוזלים

הצרה הגדולה של הקורונה היא הריאות. שם ברוב המקרים נאחז הווירוס בשלב הראשון. לכן רוב חולי הקורונה המאובחנים סובלים משיעול, שאליו מתלווים כאב, צמרמורות, עייפות קשה, ולעתים רחוקות יותר גם תסמיני צינון כמו כאב גרון או נזלת. אחרי כמה ימים עד שבוע של התסמינים הללו, חלק מהחולים חווים החמרה פתאומית במחלתם. רוב החולים הקשים, גם אלה שתוארו בקבוצות האחרות, לוקים קודם כול בדלקת ריאות. הכוונה היא שמערכת החיסון מגיבה לווירוס ומפרישה נוזלים לתוך הריאות, שמפריעים לנשימה. כרגע, לעומת מחלות אחרות שמאופיינות בנוזלים בריאה, אין דרך לעצור את התהליך עצמו. הדרך היחידה לשפר את המצב היאלהגדיל את כמות החמצן הזמין (באמצעות הנשמה לסוגיה) או להביא את החמצן ישירות לדם ("אקמו"). אם ישנו נזק ישיר לריאות, מתפתח מצב שנקרא ARDS, קושי משמעותי בנשימה.

מערכת העיכול: תסמינים ב-60% מהחולים

עבור חולים מסוימים, בעיקר צעירים, תסמיני עיכול כמו שלשול, בחילה או חוסר תיאבון היו הראשונים שהופיעו ואותתו על המחלה. תסמינים עיכוליים מופיעים בכ-60% מהחולים. חולים עם תסמיני עיכול חוו בממוצע מחלה חמורה יותר, על פי מחקר אחד. התחום הזה לא נחקר עדיין באופן מקיף, אך כיווני מחקר מעניינים יכולים להיות השפעת המיקרוביום של המעי על חומרת המחלה, האם הוירוס מתרבה במעי והאם הווירוס מופרש בצואה (כרגע יש עדויות סותרות בנושא הזה).

אצבעות הרגליים: למה הן נהיות אדמדמות

Covid Toes הוא השם שניתן לתסמין של מחלת הקורונה שבמסגרתו אצבעות הרגליים הופכות אדמדמות עד סגולות, כאילו נצרבו במים קרים מאוד או קרח. גם במקרה הזה, לפעמים זהו התסמין הראשון של המחלה. ההשערות הן שמדובר בתהליך של קרישיות או בתהליך הנובע ממלחמת מערכת החיסון בווירוס. ייתכן ששני התהליכים מתרחשים בו זמנית, או אחד בגלל השני. בכל מקרה, רופאים בארה"ב מתחילים להמליץ על אדמומיות וכאב באצבעות הרגליים (בהיעדר חשיפה לקור עז) כתסמין שמצדיק בדיקת קורונה, שכן הוא ייחודי יחסית למחלה.