דעה - ביידן על המוקד: אנס או לא אנס, זו השאלה

לא היה ולא נברא, אמר ג'ו ביידן בראיון טלוויזיוני על ההאשמה שהוא תקף מינית עובדת צעירה במשרדו ב-1993 • הדמוקרטים נמצאים בדילמה עצומה: הם התייצבו חד-משמעית לצד נשים בעידן #MeToo, אך עתה נותרו דוממים • בינתיים, הרפובליקנים טוענים ל"צביעות" ומלקקים את שפתיהם

ג'ו ביידן / צילום: Rogelio V. Solis, AP
ג'ו ביידן / צילום: Rogelio V. Solis, AP

זה קרה, או לא קרה, לפני 27 שנה. טארה רייד הייתה עובדת זוטרה במשרדו של ג'וזף ביידן, הסנטור הדמוקרטי הוותיק ממדינת דלאוור, מבכירי הסנאט (הוא היה יושב ראש ועדת המשפטים רבת הכוח).

גב' רייד אומרת שהיא נשלחה למסור אוסף מסמכים לביידן באחד מבנייני המשרדים בגבעת הקפיטול. ביידן הזמין אותה לצעוד אתו, דחק אותה אל הקיר, הכניס את ידיו אל מתחת לחצאיתה. כאשר דחתה אותו, הוא נסוג, אמר לה שכל זה אינו מעלה או מוריד בעיניו, והלך לדרכו.

המתלוננת טארה רייד / צילום: Donald Thompson
 המתלוננת טארה רייד / צילום: Donald Thompson

מאז, ביידן הספיק להיות טוען כושל לנשיאות (2007­-2008), מועמד רשמי לסגן נשיא (2008), סגן נשיא ארה"ב (2009-2017), טוען לנשיאות (2019-2020) והמועמד דה-פקטו של מפלגתו לנשיאות (מארס 2020 ואילך).

חלק מהמבקרים אומרים כי אם עניינה של גב' רייד הוא למנוע אנס מלהיות נשיא ארה"ב, היא יכלה לתת פומבי להאשמותיה בכל אחת מנקודות-הציון האלה, כדי לחסל את שאיפותיו באיבן. היא לא עשתה כן עד השבוע הרביעי של חודש מרץ, לאחר שביידן הבטיח את ניצחונו במקדימות הדמוקרטיות, ונעשה מה שהאמריקאים קוראים "המועמד המשוער" של מפלגתו לנשיאות.

מדוע היא חיכתה

מה בדיוק קרה כאן, ספק אם נדע בקרוב. יום אחד אולי מישהו יכתוב זיכרונות, או יתוודה על ערש דוויי. כל ניסיון להעריך את הנסיבות ואת הסיבות שקול כנגד ניחוש, מלומד או לא-מלומד.

כשלעצמן, ההאשמות נגד ביידן חמורות מאין כמותן. הן שקולות כנגד אונס. אפילו ב-1993 היה בכוחן לסיים את הקריירה של פוליטיקאי. למען האמת היה אז סנאטור בולט מאוד, בוב פקווד, שהוכרח להתפטר מן הסנאט ב-1995 על רקע האשמות דומות.

אנחנו יודעים שנשים הנופלות קורבן לאונס, בייחוד כאשר האנס הוא גבר רב כוח, נוטות לא לדבר, לפעמים שנים רבות, לפעמים לנצח. השאלה המתעוררת כאן אינה אפוא מדוע טארה רייד חיכתה כל כך הרבה שנים כדי להשמיע את סיפורה. השאלה שעולה היא מדוע חיכתה לרגע שבו הגילוי יגרום את מקסימום הנזק לא רק לביידן, אלא גם למפלגה הדמוקרטית, שרוב חבריה הצביעו לטובתו בבחירות המקדימות.

מדוע היא חיכתה עד הרגע שבו סיכול מועמדותו של ביידן לנשיאות יצריך שווה-ערך של מלחמת אזרחים בתוך המפלגה, ויגדיל מאוד את הסבירות של ניצחון דונלד טראמפ בנובמבר.

מה הן השאלות והנסיבות

בנסיבות כה פוליטיות מותר לשקול את האפשרות שמניעים פוליטיים מדריכים את גב' רייד, אם לא בתיאור המעשה שהיא מייחסת לביידן כי אז לפחות בלוח הזמנים.

האם מניעים כאלה מפחיתים מחומרת הגילויים? בוודאי שלא. האם הם מעמידים בספק את אמיתיות גירסתה של גב' רייד? לאו דווקא. האם הם צריכים למנוע את מינויו הרשמי של ביידן למועמד המפלגה בוועידתה, הפיזית או הווירטואלית, בחודש אוגוסט?

ובכן, עצם הצורך להציג את השאלה הזו מבטא את עומקו הפוטנציאלי של המשבר. בשעה שביידן נאבק על תשומת לב ציבורית במערכת בחירות ללא עצרות וללא לחיצות ידיים, הוא נאלץ להעניק ביום שישי האחרון ראיון טלוויזיה של 17 דקות על ההאשמות, שבו עשה שורה של שגיאות, וניכר היה, כמעט כרגיל, שלא היה מוכן.

בנסיבות נורמליות, אם עדיין נשארו כאלה בפוליטיקה האמריקאית, החשד היה צריך ליפול מיד על מטה הבחירות של דונלד טראמפ. אנשיו עצמם חשדו במטה הבחירות של הילרי קלינטון, כאשר באוקטובר 2016 דלפה הקלטת הלוהטת הידועה לשמצה, שבה התרברב טראמפ, שהוא אוחז באברי המין של נשים זרות, "והן אינן מתנגדות".

ההיסטוריה רימתה את ברני

יש רק בעיה קטנה אחת: טארה רייד היא, או לפחות הייתה, תומכת פעילה של ברני סנדרס. חשבון הטוויטר שלה היה מלא הבעות תמיכה בטוען הסוציאליסטי לנשיאות. הבה נזכור שבמחצית השנייה של פברואר ובימים הראשונים מאוד של חודש מרץ, סנדרס היה הפייבוריט. הסקרים העמידו אותו הרחק לפני ביידן.

סנדרס רשאי לחשוב, שההיסטוריה קצת רימתה אותו השנה. הוא העמיד במרכז מסע הבחירות שלו את יוזמתו לרפורמה היסטורית עצומת ממדים של מערכת הבריאות, שבמרכזה עמדה הלאמת הביטוח הרפואי. הוא הציע לגרש 900 חברות ביטוח מן השוק, ולהעביר את כל תפקידיהן לידי הממשלה. זה היה עולה, על פי חישוב אחד, אולי 18 טריליון דולר.

זה היה לפני משבר הקורונה, ולפני שאמריקאים, משמאל ומימין, התרגלו לחוקי הקצאה של טריליונים. בסוף השנה שעברה, הצעת סנדרס נשמעה מוטרפת, ובסופו של דבר שמטה את הקרקע מתחת לרגליו.

מאז פרץ המשבר, ענייני בריאות עומדים במרכז תשומת הלב. מאז, הטאבו רב השנים על הלאמת שירותים נחלש מאוד, אם לא הוסר מעיקרו. בימי הקורונה אנשים מתרגלים לצפות, שממשלתם תאכיל אותם, תלביש אותם, תפרנס אותם, תדאג לכל מחסורם. אין זה אלא עניין מובן מאליו שהיא גם תרפא אותם.

אילו משבר הקורונה היה מתחיל חודש אחד קודם, או שבועיים קודם, תכנית הבריאות של ברני סנדרס היתה הופכת למצרך החודש, או השנה. סיכוייו לנצח במקדימות הדמוקרטיות היו משתפרים פלאים.

כיוצא בזה, אילו טארה רייד הייתה מפרסמת את האשמותיה חודש אחד קודם, אפשר שהיוצרות היו מתהפכים. בסופו של דבר הן התפרסמו באתרי רשת המזוהים עם סנדרס. הראשון היה theintercept.com, מייסודו של גלן גרינוולד, רדיקל שמאלי, תעמלן אנטי-אמריקאי בלתי נלאה (אמריקאי בעצמו), ושותף קרוב של ג'וליאן אסאנג' מוויקיליקס. השני היה פודקאסט שמנחה תומכת פעילה של סנדרס, קייטי האלפר. האלפר היתה הראשונה שראיינה את גב' רייד.

ההיסטוריה של מסע הבחירות של סנדרס שזורה במלחמות גרילה של אנשי מטהו נגד יריבים פוליטיים, כולל רצח אופי והכפשה. בנקודה אחת הוא נאלץ להתנצל על התנהגותם, והבטיח שהיא לא תישנה.

הייתכן שלוחמי הגרילה האלה שלפו רגע אחד מאוחר מדי? כפי שהצענו למעלה, נחכה לזיכרונות ולווידויים.

דו-פרצופיות של הדמוקרטים?

כרגע, בעייתה הגדולה ביותר של המפלגה הדמוקרטית היא הרושם של משוא-פנים ושל דו-פרצופיות. המפלגה הזו התייצבה חד-משמעית לצד תנועת #Metoo, אשר נולדה בסימן הארווי וויינסטיין, וטענה לטובת הנשים שהאשימו את הבדרן ביל קוסבי ואת השופט ברט קאבאנו. כה נאמנים היו הדמוקרטים להאשטאג, שהם היו מוכנים אפילו להעלות את אחד הסנאטורים המבטיחים ביותר שלהם, אל פראנקן, על מזבח ה-#Metoo.

הפעם, כל הנשים המרכזיות של הדמוקרטים שהשמיעו את קולן בפרשה הזו (חלק מהן עדיין שותקות), עשו כן בהבעות תמיכה חד-משמעיות בביידן. הן מכירות אותו, הן יודעות שהוא לא כזה, הן מאמינות לו - והן מכירות לו טובה על תפקידו הבולט במאמצי חקיקה להגנת נשים.

'ניו יורק פוסט' הימני, מבית רופרט מרדוק, מרח אתמול את ביידן ואת טארה רייד על עמוד השער שלו, לצד הכותרת, "מאמינים לכל הנשים, חוץ מאשר זו". פוקס ניוז, מבית מרדוק, מתעללת בביידן, מלגלגת על סנגוריו, וחושפת את "צביעותם".

״מאמינים לכל הנשים, חוץ מאשר זו״, מלגלג ה׳ניו יורק פוסט / צילום: צילום מסך
 ״מאמינים לכל הנשים, חוץ מאשר זו״, מלגלג ה׳ניו יורק פוסט / צילום: צילום מסך

משיכת הכתפיים הרגילה במקרים של "היא-אמרה-הוא-אמר" לא תועיל כאן. הדמוקרטים ייאלצו להיזהר שלא לפגוע בכבודה של גב' רייד, או להעמיד בספק את היושרה שלה. זה יזכיר להרבה נשים את היחס כלפיהן וכלפי תלונותיהן באין ספור מקומות עבודה במרוצת השנים.

כיוצא בזה, בחירות ממשות ובאות אינן הזמן הנאות להעמיד בספק כלשהו את תנועת Me Too, ולטעון נגד הדינמיקה שהיא יוצרת. גם התשובה הדמוקרטית הקונבנציונלית, ש"צריך להאזין לנשים", לא תצלח כאן, מפני שהיא לא תביא את המחלוקת אל קיצה.

אמא התקשרה לאולפן

ה'ניו יורק טיימס' ואחרים חקרו את תלונותיה של גב' רייד, ולא מצאו להן ביסוס בעדויות מפורשות של בני הזמן ההוא, אם כי שתי נשים אומרות שהן שמעו את פרטי האונס מפי גב' רייד לאחר מעשה. נמצאה גם הקלטה, לכאורה של אמה המנוחה של גב' רייד, שהתקשרה לפני 25 שנה אל תכנית טלוויזיה פופולרית, והזכירה את בעיותיה של בתה עם איש קונגרס בכיר.

אף אחת מן העדויות האלה אינה מפלילה. אבל בבית המשפט של דעת הקהל, הרושם חשוב כמעט כמו העובדות.

הייתכן שמישהו, הפוסל את ביידן בגלל הרקורד שלו עם נשים, יעדיף את טראמפ? קצת קשה להאמין בזה. הסכנה אינה נובעת מצד עריקת דמוקרטים אל טראמפ. היא נובעת לעומת זאת מהחלטה אפשרית של דמוקרטים להישאר בבית ביום ההצבעה. אדישות וציניות הן אויבות מובהקות של מפלגת אופוזיציה, התלויה לחלוטין ביכולתה להביא מספר מקסימלי של מצביעים אל הקלפי. יכולת כזאת תלויה בהתלהבות, והתלהבות תלויה ב... במה?

ההזדמנויות להלהיב ניתנות במרוצת מערכת בחירות: בעצרות, בנאומים, בוועידות. לא ברור כלל מה מן האמצעים הקונבנציונליים האלה יעמדו לרשות המועמדים בימי הקורונה.

לשנות את נעימת-הרקע

עונת הבחירות המקדימות מסתיימת בדרך כלל בתחילת יוני. הפעם היא עומדת להתארך, מפני ששורה של מדינות דחו את ההצבעה. ביידן היה רוצה לשנות בהקדם את נעימת הרקע של מסע הבחירות שלו. לפני חודש וחצי הוא הבטיח למנות אשה למועמדת לסגן נשיא. זו בהחלט הבטחה בעיתה, ויש בה פוטנציאל ניכר של תיקון. אם ייבחר, ביידן יהיה האיש הזקן ביותר מאז ומעולם בבית הלבן. סגנית הנשיא תהיה מועמדת טבעית לרשת אותו בעתיד הלא-רחוק.

ביידן הגיע אל המקום שאליו הגיע בזכות סדרה של פשרות, שהמצביעים עשו. חודשים ארוכים הוא איכזב את תומכיו. הוא נמצא חסר בעניינים של ברק רטורי, של שכנוע ושל חזון. רוב הדמוקרטים נהרו אליו בסופו של דבר מפני שהניחו כי הוא ה"אלקטאבילי" מכולם, זאת אומרת בעל הסיכוי הטוב ביותר לגבור על טראמפ.

הפרשה הזו מחלישה אותו, לא רק בגלל פרטיה אלא גם מפני שהיא מעניקה לרפובליקנים את ההזדמנות לרדת לחייו של מי שטראמפ מכנה "ג'ו המנומנם".

זו עומדת להיות מלחמת עצבים בלתי נעימה מעיקרה. רבים מן הצופים היו מעדיפים לעצום את עיניהם ולהתפלל שהיא תסתיים לכל הרוחות, ושרגלינו יעמדו כבר בחצות של השלושה בנובמבר.

רשימות קודמות ב yoavkarny.com וב https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב twitter.com/YoavKarny