מוביט לקראת אקזיט ענק: מגעים עם אינטל לרכישה תמורת כמיליארד דולר

החברה מנס ציונה שמפתחת אפליקציה לניווט בתחבורה הציבורית צפויה להימכר לענקית השבבים אינטל • אמנון שעשוע, חבר דירקטוריון במוביט, מכהן כסגן נשיא באינטל • מה עומד מאחורי העסקה?

אפליקציית מוביט / צילום: מתוך יוטיוב
אפליקציית מוביט / צילום: מתוך יוטיוב

ענקית השבבים אינטל בדרך לעסקה נוספת בישראל: החברה רוכשת את חברת מוביט הישראלית תמורת כמיליארד דולר. מוביט היא אפליקציה לניווט בתחבורה ציבורית, שאינטל קפיטל - זרוע ההשקעות של אינטל - היא אחת מבעלות המניות שלה. בדירקטוריון מוביט יושב אמנון שעשוע, מייסד ומנכ"ל מובילאיי, שנמכרה גם היא לאינטל. העסקה צפויה להיחתם בימים הקרובים לאחר משא ומתן שנמשך כחודשיים, אחרי פרוץ משבר הקורונה.

מוביט הוקמה ב-2011 על ידי ניר ארז (המנכ"ל), רועי ביק וירון אברון, וגייסה מאז 134 מיליון דולר. בין בעלי המניות שלה נמנים גם קרן ג'מיני, קרן BRM של האחים ברקת, קרן סקויה, אורי לוין מחברת Waze, שגם יושב בדירקטוריון החברה, קרן וינטג' ועוד. זאת העסקה השנייה של אינטל בחודשים האחרונים בישראל, לאחר שרכשה את חברת השבבים הבאנה לאבס בסוף השנה שעברה תמורת 2 מיליארד דולר. אינטל גם עומדת מאחורי הרכישה הגדולה בתולדות ההייטק הישראלי - של חברת מובילאיי - תמורת 15.3 מיליארד דולר.

מוביט פיתחה אפליקציה לניווט בתחבורה ציבורית, שמסייעת לנוסעים לתכנן את נתיב הנסיעה באמצעי תחבורה שונים. בעוד שהאפליקציה בעבור הנוסע היא חינמית, מוביט אוספת מידע רב על דפוסי הנסיעה של אנשים בערים וביניהן. המודל העסקי של החברה בנוי על המידע שהיא מוכרת לרשויות מקומיות, וכן לחברות אחרות שפועלות בעולם התחבורה.

כך למשל, אובר היא לקוחה של מוביט, שמאפשרת לה לתכנן טוב יותר את שירותי הנסיעות שלה, איפה יש יותר נוסעים ולאן הם נעים במהלך היום. זה גם מאפשר לחברות להתמודד טוב יותר עם בעיית ה"מייל האחרון", המרחק שאנשים צריכים לעבור בין הירידה מאמצעי התחבורה הציבורית ועד ההגעה ליעד שלהם. מידע כזה חשוב למשל לחברות הקורקינטים, שזאת הבעיה שהן מנסות לפתור. באתר שלה מדווחת מוביט על יותר מ-800 מיליון משתמשים באפליקציה ברחבי העולם.

"אנשים נוסעים, הולכים ועומדים"

ב-2018, לאחר סבב הגיוס האחרון, אמר המנכ"ל ארז ל"גלובס": "אנחנו אוספים למעלה ממיליארד נקודות מידע על תנועה כל יום. מדובר בנקודות מיקום של כלי תחבורה, אנשים נוסעים, הולכים ועומדים, והיכולת לקחת את המידע הזה ולדעת לאיזה כלי תחבורה לשייך אותו - להפוך את הנקודות לנתיב - אנחנו היחידים שיודעים לעשות את זה. גם בגלל המורכבות של ניתוח המידע, וגם בגלל שלמוביט יש את מאגר המידע הגדול בעולם, בנוגע לתחבורה ציבורית.

"חשוב לנו לפתח את היכולת שלנו לנהל כמויות עצומות של מידע באופן אפקטיבי, עם אינטליגנציה מלאכותית. אנחנו מפתחים את המערכת הזאת בעצמנו, כי זה מידע ייחודי: אנחנו נמשיך לעבוד על פיתוח היכולת שלנו לקחת מידע על כיוון, מהירות ואמצעי תחבורה ולהפוך אותו למידע אפליקטיבי".

"אנחנו צוברים המון מידע סטטיסטי מתנועת האנשים שנותן לעיריות תמונה מלאה של התנועה בעיר", הוסיף ארז באותה שיחה. "כאשר אנחנו מספקים לערים את המידע הזה, שלא היה קיים היום, לעיר יש אפשרות לשפר את תשתית התחבורה העירונית ולהתאים אותה לצרכי התושבים בצורה יותר טובה".

אינטל מנסה לעבור מהפך

אינטל מנסה בשנים האחרונות לשנות את פניה - מחברה שמתקשה להתחבר לסטארט-אפים ונחשבת למשמידה סדרתית של רכישות, היא מנסה לפתח מודל של חדשנות פתוחה. בוב סוואן, סמנכ"ל הכספים שהפך למנכ"ל, מוביל את התהליך הזה בשנה האחרונה, ולא במקרה החברה ביצעה שתי רכישות גדולות בישראל - הבאנה לאבס, שפיתחה שבבים לבינה מלאכותית, ונרכשה תמורת 2 מיליארד דולר; וכעת מוביט.

בשתי החברות האלו הייתה אינטל קפיטל בעלת מניות, וסביר להניח כי יש לזרוע ההשקעות של ענקית השבבים תפקיד משמעותי בהחלטה לבצע את הרכישות. אינטל גם הקימה אקסלרטור חדש בישראל, והעמידה בראשו את צחי וייספלד, שהיה אחראי על תוכנית האקסלרטורים של מיקרוסופט.

ועדיין, מה אינטל מחפשת בחברה כמו מוביט? אם במובילאיי עוד משולבים שבבים חכמים ואלגוריתמים של בינה מלאכותית - שני דברים שמתחברים לפעילות הליבה של אינטל - במוביט הסיפור הוא מידע, ניתוח ועיבוד שלו.

הסיפור של תחבורת העתיד הוא הרבה מעבר לסוללה חשמלית ורכב אוטונומי ואינטל בונה בשנים האחרונות את מעמדה בהקשר הזה בבטחה. הצעד המשמעותי הראשון שלה הוא רכישת מובילאיי כמובן, שגם היא לא זרוע שמפתחת חומרה ותוכנה לרכב האוטונומי, אלא חברת שמייצרת דאטה רב ערך באמצעות הנהגים - משתמשים שלה, המשמשים כ"סנסורים" שאוספים כל העת מידע על סביבתם.

באותו אופן, מוביט היא הרבה מעבר לשירות תכנון הנסיעה שצרכן הקצה רואה. כמו ווייז בשעתה, גם מוביט אוספת כל העת מידע רב ערך על הסביבה העירונית, תוך שהמשתמשים שלה משמשים כסנסורים עבורה. וכמו ווייז בשעתה, היא נעזרת לא רק בדיווח פסיבי של המשתמשים באמצעות עצם השימוש באפליקציה. מוביט נהנית מרוח ההתנדבות האקטיבית של משתמשים שמסייעים לה להעשיר ולטייב את המידע שהיא אוספת. המידע הזה נוגע למסלולי נסיעה, תחנות אוטובוס ועוד.

מוביט טוענת כי בידיה מאגר המידע התחבורתי הגדול בעולם. כך, בעוד המידע של מובילאיי מספק לאינטל מידע על צד הרכב, המידע של מוביט מעניק לה תמונה רחבה על התנהגות כלל האקוסיסטם התחבורתי, מפת הדרכים, רשתות תחבורה ציבורית שונות, ואפילו יכולת להצליב בין רצונות הנוסעים להתנהגות שלהם בפועל. למעשה, החיבור האמיתי פה הוא בין מובילאיי למוביט, ולא במקרה שעשוע הוא זה שמייצג את אינטל בדירקטוריון מוביט.

בפברואר 2018, לאחר סבב הגיוס שבו נכנסה אינטל להשקעה בחברה, אמר מנכ"ל מוביט ל"כלכליסט": "ההשקעה מעידה על כך שאינטל מעוניינת לקחת חלק בעולם המוביליטי, אבל היא גם שחקן גדול בתחום המידע. מדובר על השלמה של מידע שמגיע מכלי רכב בעזרת מידע על ביקוש ותנועה של אנשים בתוך העיר. השילוב הזה יוצר תמונה מלאה מאיפה לאיפה אנשים רוצים לנוע ומתי".

המשבר דווקא מייצר הזדמנות

כך, עם מובילאיי מצד אחד, ומוביט מצד שני אינטל תוכל ליצור מערכת תחבורה כשרות Mobility as a Service כמעט לכל עיר בעולם כבר בעתיד הקרוב, תוך שהיא מבססת את התשתית של הטכנולוגיות האלה מעבדים ושרתים של אינטל שיוצעו בחבילה אחת.

העובדה שאינטל היא חברת ענק, שחיבור עם ממשלות ורגולטורים אינו זר לה, יכולה לסייע לה בהתרחבות במיוחד בתחום התחבורה שבו נודעת חשיבות רבה לקשר עם עיריות וממשלות מצד אחד ומצד שני לגופי השלטון. לרשויות חשוב לעשות עסקים עם גופים גדולים, מוכרים ובעלי תזרים מזומנים שיישארו בשטח גם בעתיד הרחוק.

התזמון של העסקה, בתקופת הקורונה, מפתיע מעט בהתחשב בכך שמדובר באפליקציה שמנהלת מידע על תחבורה ציבורית, כשאנשים מנסים להימנע מלנסוע בה. מנגד, אנשים יעדיפו לתכנן את הנסיעה שלהם ולהיות כמה שפחות זמן באוטובוסים ורכבות. עם זאת, זה לא הסיפור מאחורי העסקה - אלא החיבור לתחבורה חכמה וערים חכמות. זה טרנד שהחל לפני משבר הקורונה אך במידה רבה אפשר להגיד שהוא דוחף אותו קדימה. הסיבה לכך היא שיש הבנה גדולה יותר עד כמה חשוב שיהיה מידע זמין שיאפשר לנהל את חיי התושבים באופן חכם, ויספק שליטה ובקרה לרשויות. בכלל, המשבר הפך אנשים וגופים להרבה יותר דיגיטליים, כך שגם בצד הזה - זאת מגמה חיובית.

מוביט תשלים את מובילאיי

כל עסקת ענק שנחתמת בימים קודרים אלה מלווה בהרמת גבות בעולם ההשקעות, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בעסקה מעולמות האוטו-טק, התחבורה השיתופית והתחבורה בכלל. הענף הגלובלי הזה סופג במהלך משבר הקורונה מהלומות מימין ומשמאל - החל מקריסת הרלוונטיות (וההכנסות) של התחבורה הציבורית בעולם, אפקט שצפוי להימשך עוד הרבה אחרי משבר הקורונה; עבור דרך המצב הפיננסי והלוגיסטי הקשה אליו נקלעה מתחילת השנה כמעט כל שרשרת המזון של תעשיית הרכב, מהיצרנים ועד לספקים ולמשווקים; וכלה בקיפאון בהשקעות באוטו-טק ובהון סיכון בכלל, שמלווה בחיתוך חד בהערכות השווי.

אבל, וזה אבל גדול, אינטל היא שחקנית לטווח ארוך, עם מספיק משאבים שמאפשרים לה להסתכל שנתיים ואפילו שלוש קדימה, הרבה מעבר לאופק הקודר של משבר הקורונה.

בחזון העתידי שאותו היא רואה, מוביט הופכת לחברה משלימה למובילאיי בתחום האסטרטגי של "תחבורה כשירות" (MAAS), שאליו מתכננת אינטל להיכנס בצורה נרחבת בשנים הקרובות בארבע יבשות.

הנדוניה שאותה מביאה מוביט לפעילות ה-MAAS של מובילאיי, שצפויה להתחיל לפעול מסחרית ב-2022, היא איסוף מידע מדויק על הצורך המעשי בשירותי תחבורה ציבורית בערים, מדינות ואפילו יבשות.

נדוניה כזו מאפשרת לחברה דוגמת מובילאיי לבצע אופטימיזציה של השקעת המשאבים העתידיים שלה בתחום ה-MAAS ולשווק ללקוחות העתידיים שלה בשוק הזה, שצפוי לגלגל עשרות מיליארדי דולרים באמצע העשור, חבילת שירותים מושלמת: החל בכלי הרכב האוטונומיים עצמם, עבור דרך שירותי מיפוי מבוססי מיקור המונים ברזולוציה גבוהה וכלה ביכולת ניהול ציי תחבורה אוטונומיים ואופטימיזציה של ההכנסות מהן.

במילים אחרות, כמה "מוניות רובוטיות" צריך להפעיל בשעות מסוימות ובמקומות מסוימים, אילו נתיבים הם הכי טובים עבורן ולהיכן לא כדאי להיכנס. יתר על כן האפליקציה של מוביט יכולה להוסיף לבסיס הנתונים הגלובלי של מובילאיי עוד כמה מאות מיליוני משתמשים שאוספים עבורה מידע.

מובילאיי ומוביט סירבו להגיב לידיעה.