הקורונה העניקה למדענים הזדמנות חד־פעמית ללמוד על גורמי הזיהום מחוץ למעבדה

הסגרים שהוטלו בעולם הביאו לשפל בזיהום האוויר שלא נראה במשך 70 שנה • הממצאים מלמדים שקהילות בעלות הכנסה נמוכה סובלות מזיהום גבוה יותר מקהילות מבוססות

סגרי הקורונה נותנים למדענים את מה שהם מעולם לא חשבו שיקבלו: לראות מה יקרה לכדור הארץ אם הכלכלה העולמית הייתה נעצרת.

התוצאה היא צניחה של זיהום האוויר לרמות שלא נראו זה 70 שנים לפחות, הנשימה קלה יותר לבני אדם עם קשיי נשימה ונופים ברורים יותר שבדרך כלל מוסתרים על ידי ערפיח, כמו האותיות המרכיבות את המילה הוליווד בלוס אנג'לס וקו הרקיע של מנהטן.

הסיבות לכך, אומרים המומחים, הן שמפעלים נסגרו, ואנשים שלא יכלו ללכת באופן חופשי למשרד, לכנסייה או למסעדות, פשוט הפסיקו לנסוע אליהם. תנועת כלי רכב בלוס אנג'לס ובניו יורק צנחה בכ־90% מהרמות בינואר 2020, כך לפי נתוני חברת ניתוח הנתונים, "סטריטלייט דאטה".

מפה של נאס"א שמראה את הירידה בזיהום מחנקן דו חמצני (NO2) בצפון מזרח ארה"ב. למעלה: חודש מרץ בשנים קודמות; למטה: מרץ 2020 / צילום: Associated Press
 מפה של נאס"א שמראה את הירידה בזיהום מחנקן דו חמצני (NO2) בצפון מזרח ארה"ב. למעלה: חודש מרץ בשנים קודמות; למטה: מרץ 2020 / צילום: Associated Press

"היו בעבר כמה חצאי ניסיונות מעניינים שאיפשרו לנו ללמוד מהם, כמו ב־2008 כשבייג'ין סגרה את המפעלים שלה בזמן האולימפיאדה, אבל זה היה רק לכמה ימים", אמרה מליסה לונדן, המדענית הראשית של "אקלימה", חברה מסן פרנסיסקו שמודדת זיהום אוויר בחיישנים בגובה הרחוב. "עכשיו, כל אחד בעולם יכול לראות את השינויים".

ירידה של עשרות אחוזים בזיהום

אחד המזהמים הגדולים ביותר שריכוזם באוויר צנח בימי הקורונה הוא בחנקן דו־חמצני (NO2), שהוא תוצר לוואי של פליטות דלק מאובן (פוסילי), שרוב המדענים מאמינים שהוא תורם מרכזי לשינוי האקלימי. נתוני לוויינים מנאס"א מראים שרמות NO2 בצפון־מזרח ארה"ב ירדו ב־30% במרץ מהממוצע הארבע־שנתי של החודש הזה.

אקלימה אספה נתונים שמראים, שהירידה ברמות הגז המזהם הזה נרשמה בסין בינואר, באירופה בפברואר ובארה"ב במרץ. על פי המדענים שחוקרים את השפעות הגז הזה, זו הפעם הראשונה שבה כל כך הרבה ערים הפכו נקיות בבת אחת.

הנתונים המקיפים ביותר של החברה הם לחצר האחורית שלה, אזור מפרץ סן פרנסיסקו, שבו מתגוררים שמונה מיליון תושבים. האזור רשם ירידה של 31% בריכוז החנקן הדו־חמצני בעשרת הימים עד 6 באפריל, מול הממוצע לאותם ימים בשלוש השנים האחרונות. בנוסף נמצאה ירידה של 39% בחלקיקי עשן ושל 41% בפיח שנגרם מאדי דיזל (סולר) ומקורות אנושיים אחרים. המדענים מעריכים שמדובר ברמות הנמוכות ביותר מאז המחצית הראשונה של המאה ה־20.

"ידענו כמה גרועים המזהמים היו, מה של ידענו הוא כמה משמעותית יכולה להיות הירידה שלהם", אמרה דווידה הרצל, מנכ"לית אקלימה.

אפרו־אמריקאיים סובלים יותר

הירידה בזיהום האוויר לא הייתה אחידה באזור מפרץ סן פרנסיסקו. בפינה הצפון־מערבית של אוקלנד, רמת הפחמן הדו‏־חמצני שנפלט ממקורות אנושיים צנחה ב־56% באותם עשרה ימים עד ה־6 באפריל, לעומת 43% בכל אזור המפרץ. מערב אוקלנד היא אזור מגורים אפרו־אמריקאי ברובו, וגם אזור תעשייה שמוקף אוניות, רכבות ומפעלים.

הממצאים תומכים בטענה של המדענים שקהילות בעלות הכנסות נמוכות סובלות מיותר זיהום מאזורים אחרים של ערים. שיעור אסטמת הילדים במערב אוקלנד גבוה פי חמש מהממוצע הארצי בארה"ב. "זה מוכיח שהנה, יש מתאם ישיר בין בריאות של קהילות־שכונות כמו ווסט אוקלנד ורמות זיהום האוויר", אמר מומחה.

דווידה הרצל מעריכה שרמות הזיהום אמנם יחזרו להיות גבוהות בארה"ב, אך העלייה הזו תהיה הדרגתית יותר מאשר הירידה, מפני שהכלכלה תיפתח לפעילות מחודשת רק בהדרגה.