מחקר אחד בשבוע: להפנים לא לגעת בפנים

החזרה לשגרת עבודה חדשה תחת איום הקורונה דורשת מאיתנו פיתוח הרגלים חדשים המונעים הידבקות בווירוס. הקפדה על שטיפת ידיים תכופה, הימנעות מנגיעה בפנים, שמירה על מרחק אחד מהשני ועוד. פיתוח ההרגלים החדשים הוא דבר מורכב ביותר, במיוחד כאשר מדובר בפיתוח הרגלים בריאים ובהפסקת הרגלים שאינם בריאים. אפילו בקרב חולי לב קשים הנמצאים בסיכון לאירוע לבבי, מחקר מצא כי רק כ-20% מהנבדקים פיתחו הרגלי תזונה בריאה, החלו לעסוק בפעילות גופנית והפסיקו לעשן.

מה אומרים המחקרים?

הרגלים הם תגובות התנהגותיות אוטומטיות לסיטואציה, המתקבעים בשל חזרתיות התנהגותית. מחקר מצא שכדי שהתנהגות תהפוך להרגל צריך לחזור עליה בין 18 ל-254 פעמים, ובממוצע 66 פעמים. החזרתיות יוצרת אסוציאציה בין הסיטואציה לפעולה וכך מתקבע ההרגל כזיכרון במוח. מה שהופך את הפעולה להרגל היא העובדה שאיננו עושים את הדברים במודע. ככל שההרגל מקובע יותר, כך קשה לשנות אותו באמצעות גורמים חיצוניים.

כיצד מתחילים התנהגות חדשה ומעודדים חזרתיות שלה עד כדי הפיכתה להתנהגות אוטומטית? מחקרים מראים כי תגמול או ענישה אינם מספיקים על מנת לבסס הרגלים חדשים, ויש לתת אלטרנטיבות להרגלים הישנים. בבריטניה למשל, מנסות הרשויות לגרום לציבור להפחית נגיעה בפנים - פעולה שאנו מבצעים 25-15 פעמים בשעה. הוחלט לא לצאת במסר שיבהיר רק מה "לא לעשות", אלא אף להציע אלטרנטיבה - לשמור את הידיים בכיסים.

 איור: חן ליבמן

דרך נוספת ליצירת הרגלים חדשים היא לשנות את הסביבה כך שתעודד התנהגויות חדשות. בהקשר של עידוד לשטוף ידיים, מחקר השתמש בסימון פשוט וזול - חצים על רצפת השירותים שמובילים לכיורים - והצליח להגדיל ב-15% את השימוש בסבון בקרב כ-19 אלף נבדקים. ואם רוצים לגרום לעובדים לאכול בריא יותר? מחקר שנערך בקפיטריה של בית חולים במשך כשנתיים, מצא שארגון מחדש של המאכלים הבריאים יותר והוספת תגיות צבע שמייצגות רמות בריאות שונות, שינה את הרגלי התזונה לחיוב, ובין השאר הוביל לירידה של 9% ברכישת משקאות לא בריאים ו-4% של אוכל לא בריא, כשבמקביל נרכשו יותר משקאות בריאים (8%) ואוכל בריא (5%).

האדם מושפע מאוד מאחרים סביבו, ולכן כדאי להתאים את המסר לפיתוח ההרגל לכזה המשדר "כולם כבר עושים את זה". מחקר הראה שכשרוצים לקדם התנהגות - לדוגמה, תליית מגבת באמבטיה במלון לשימוש חוזר - מסר המציין כי האורחים ששהו בחדר קודם תלו את המגבת, גורם לעלייה של 40% במחזור.

תובנות:

בתקופה המאופיינת בכאוס ואי ודאות אנשים מחפשים תשובות ונושאים עיניים למנהיגות מנחה, שמקבלת החלטות ומתקשרת אותן באופן ברור.

אם אתם רוצים לבסס הרגלים חדשים בסביבת העבודה, שדרו נחישות ועקביות, הסבירו את הרציונל לשינוי והציעו אלטרנטיבה להתנהגות קיימת.

שנו את הסביבה כך שתעודד התנהגות חדשה בלי שתדרוש יותר מדי מחשבה ומאמץ.

העבירו מסרים חיוביים על כך שרבים מאמצים את ההרגל החדש והקפידו על דוגמה אישית. מסתכלים עליכם כל הזמן, במיוחד כשאינכם שמים לב.

פרופ' גרינשטיין הוא מרצה וחוקר בתחומי השיווק והיזמות באוניברסיטאות Northeastern בבוסטון ו-VU באמסטרדם. כותב בטוויטר על מחקר התנהגותי @AmirGrinstein | יאנה שכטרמן היא יועצת ארגונית, מאמנת מנהלים ומלמדת באוניברסיטת Northeastern בבוסטון. בטוויטר: shechterman@

ברוכים הבאים למדור הניהול החדש של מגזין G. על המדור הזה עמלנו עוד לפני תקופת הקורונה מתוך מחשבה שהמוסף השבועי של "גלובס" יכול וצריך להוות במה עיתונאית רלוונטית לאוצרות של ידע בתחומי הניהול, ומתוך רצון להציג מגמות עדכניות, כלים חדשניים ומקורות השראה למנהלים בדרגים שונים.

ואז הגיעה הקורונה. ומתוך הכאוס התעסוקתי התחדד עוד יותר הצורך לייצר בית שירכז מגמות ניהוליות שונות ויסייע בקבלת החלטות.

המדור שאותו אתם קוראים כעת הוא הסנונית הראשונה, מעין גרסת בטא שתלך ותתרחב עם הזמן. נשמח לתגובות, הארות והצעות: g@globes.co.il