גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השגרה אולי חזרה אבל הסיוע עדיין תקוע: רק 7.7 מיליארד הגיעו למשק מתוך 80 מיליארד

ראש הממשלה ושר האוצר הבטיחו לשחרר חסמים ולאפשר הזרמת כספים למשק, אבל בפועל חלק קטן מאוד מהסכום עבר • מעקב "גלובס" מראה כי בתום שישה שבועות מההכרזה על תוכנית החילוץ בסך 80 מיליארד שקל רק 7.7 מיליארד ש' הוזרמו, ובשבועיים האחרונים קצב השחרור של הכסף איטי מאוד

כחלון ונתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס
כחלון ונתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס

לפני שבועיים החל "גלובס" במעקב אחר קצב הביצוע של תוכניות הממשלה לחילוץ המשק ממשבר הקורונה. באותה בדיקה התברר כי הסכומים שהממשלה הוציאה בפועל מתקציבה נמוכים משמעותית מכפי שדווח, והם עומדים על כ-6 מיליארד שקל.

עד כמה התקדם קצב השחרור של הכסף מאז? לא הרבה. הבדיקה החוזרת שערכנו העלתה כי עד היום הוצאו כ-7.7 מיליארד שקל מתקציב המדינה לתמיכה במשק, סכום משמעותי ללא ספק אך רחוק מאד מהסכומים שעליהם מדברים הפוליטיקאים. ובמילים אחרות, שישה שבועות מאז הכריזו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון על התוכנית, באותה הצהרה משותפת לתקשורת ב-31.3 - פחות מ-10% מהכסף יצא בפועל אל האזרחים.

העובדה שמאז הבדיקה הקודמת נרשם גידול נמוך למדי בהוצאה הכוללת מעידה על כך ש"הכסף הגדול" עדיין לא נכנס לחשבונות הבנק של המובטלים, היוצאים לחל"ת ובעלי העסקים הקורסים.

כיצד בדקנו? מדיניות הסיוע הממשלתית מתבססת על עשרות תוכניות וסעיפים שונים. על-מנת לנסות ולפשט במעט את התמונה המורכבת פיצלנו אותה לפי הערוצים שדרכם מוזרם הסיוע הממשלתי ליחידים ולעסקים שנפגעו מהמשבר הכלכלי, שפרץ כזכור כתוצאה מצעדי הסגר וההשבתה שעליהם הכריזה הממשלה.

הערוץ הראשון הוא המוסד לביטוח לאומי שאחראי על תשלום דמי האבטלה, המענקים לילדים וסיוע לקבוצות אוכלוסיה נזקקות נוספות. הערוץ השני הוא רשות המסים שאחראית על תשלום "דמי האבטלה" לעצמאים בשלוש פעימות ועל קרן הפיצויים לעסקים קטנים. הערוץ השלישי הוא משרד האוצר עצמו, במטפל, באמצעות אגף החשב הכללי בקרנות האשראי לעסקים שנפגעו מהמשבר.

מיליארד שקל אתר

הביטוח הלאומי: הכסף הגדול יגיע באמצע מאי, אולי

שולם עד כה: 4 מיליארד שקל
ישולם במאי: כ־6 מיליארד שקל

דמי האבטלה לעצמאים וליוצאים לחל"ת הם ההוצאה התקציבית הגדולה ביותר במסגרת ההתמודדות עם משבר הקורונה. לפי הערכות האוצר, המדינה צפויה לשלם כ-16 מיליארד שקל בדמי אבטלה למי שאיבד את מקום עבודתו או הוצא לחופשה ללא תשלום כתוצאה ממשבר הקורונה.

מתוך הסכום האדיר הזה שולמו בפועל עד היום בקושי 10% כלומר כ-1.6 מיליארד שקל. הסכום הזה כולל בתוכו גם את העלות של שורת הקלות שהוכנסו באמצעות תקנות לשעת חירום לתנאי הזכאות הנדרשים לצורך קבלת דמי אבטלה. מדובר, למשל, בקיצור תקופה האכשרה המינמלית הנדרשת לצורך זכאות לדמי אבטלה ל-12 חודשים ל-6 חודשי עבודה שקדמו לאבטלה.

מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר מנסה לקדם הארכה של ההקלות האלה גם לחודש מאי - בינתיים ללא הצלחה. במשרד המשפטים דורשים כי הארכת ההקלות תיעשה בהליך חקיקה רגיל ולא באמצעות תקנות לשעת חירום.

מאיר שפיגלר  / צילום: שלומי יוסף

מעבר לתשלום הגדול של דמי האבטלה שילם הביטוח הלאומי סכומים נוספים, קטנים בהרבה, במסגרת תוכנית המענקים לבני 67 ומעלה, שעבודתם הופסקה ושאינם זכאים לדמי אבטלה. עד היום קיבלו הזכאים לסיוע הזה כ-78 מיליון שקל.

סכום נוסף של 2.315 מיליארד שקלים העביר הביטוח הלאומי בחג הפסח כמענקים לכל ילד, קשיש ולנכה. מה שכתבנו לפני שבועיים על המענקים האלה נכון גם היום - למרות כל הביקורת עליה, זוהי עדיין התוכנית היחידה שהממשלה הצליחה להשלים את ביצועה. סה"כ הוציא עד היום הביטוח הלאומי מקופתו כ-4 מיליארד שקלים לטיפול במשבר הקורונה.

ומה הלאה? דמי האבטלה לחודש אפריל אמורים להגיע לחשבונות הבנק של כמיליון תובעים עד ל-17 במאי. מדובר בסכום ענק של כ-6 מיליארד שקל, שתשלומו מעורר קשיים טכניים גדולים. בחודש רגיל, לשם השוואה, מעביר הביטוח הלאומי כ-300 מיליון שקל כדמי אבטלה, סכום קטן פי 20.

מתי ייכנס הכסף לבנק? במוסד לביטוח לאומי לא יודעים להתחייב על תאריך, אך מעריכים שכל הזכאים יקבלו את דמי האבטלה המגיעים להם לכל המאוחר ב-17 במאי. בביטוח הלאומי מקווים להתחיל בשבוע הקרוב בתשלום מקדמות לזכאים,

רשות המסים: פעימה ראשונה יצאה, הבאות בדרך

שולם עד כה: כ־800 מיליון שקל
ישולם במאי: 4־8 מיליארד שקל

לדמי האבטלה מהביטוח הלאומי זכאים רק שכירים. עצמאים ובעלי שליטה בחברות שמועסקים כשכירים, אינם זכאים לדמי אבטלה, אך במסגרת המשבר הוחלט להעניק להם סיוע דומה לזה שמקבלים שכירים מובטלים. האחריות לטיפול בכ-480 אלף עצמאים וכ-90 אלף בעלי שליטה בחברות יחיד - הוטלה על רשות המסים.

"דמי האבטלה" לעצמאים ישולמו בשלוש פעימות: אחת של עד 6,000 שקל (לחודש מרץ), השנייה של עד 10,500 שקל (לחודש אפריל) והשלישית של עד 3,025 שקל (לחודש אפריל).

לכל פעימה נקבעו תנאי זכאות שונים. לפעימה הראשונה זכאים עצמאים שמחזור העסקים שלהם אינו עולה על 230 אלף שקל לשנה (ליחיד), בעוד שאת הפעימה השנייה יוכלו לקבל עצמאים שמחזור העסקים השנתי שלהם אינו עולה על 1 מיליון שקל. בשני המקרים התנאי לקבלת הסיוע הוא ירידה של 25% במחזור כתוצאה ממשבר הקורונה.
ברשות משלימים בימים אלה את תשלום הפעימה הראשונה בסיוע המיוחד. עד כה הועברו כ-800 מיליון שקל לחשבונות הבנק של כ-200 אלף עצמאים שבקשותיהם לפיצוי אושרו. הסכום הממוצע שקיבל כל אחד עומד על כ-4,000 שקל. השבוע החלה הגשת הבקשות לפעימה השנייה והשלישית, ונכון ל-7 במאי בשעות הבוקר היום בבוקר אושרו 100 אלף בקשות לפעימה השנייה ועוד 66 אלף לפעימה השלישית - בסכום כולל של 550 מיליון שקל. ברשות המסים מבטיחים שהכסף ייכנס לחשבונות הבנק של המבקשים בסוף השבוע הנוכחי וביום ראשון.

ומה הלאה? במהלך חודש מאי המדינה תשלם לפי הערכות מעל 3 מיליארד שקל לכל העצמאים ובעלי השליטה המועסקים כשכירים, שיימצאו זכאים לקבלת מענקי הפעימה השנייה והשלישית. בנוסף, תתחיל המדינה לשלם פיצויים לעסקים שנפגעו מהמשבר. עסקים שמחזורם השנתי בין 300 אלף ל-20 מיליון שקל יוכלו לתבוע פיצויים החל משבוע הבא. סכום הפיצוי המירבי לכל עסק הוגבל ל-400 אלף שקל.

משרד האוצר: קרן ההלוואות נכנסה להילוך גבוה

שולם עד כה: כ־1.1 מיליארד שקל
ישולם במאי: עד 2 מיליארד שקל

אחד הצעדים הראשונים שבהם נקט האוצר עם תחילת המשבר היה הקמתה של קרן למתן אשראי בערבות מדינה במסגרת אשראי של 8 מיליארד שקל. מדובר בהלוואות לחמש שנים שנותנים הבנקים לעסקים קטנים ובינוניים (עד למחזור מכירות שנתי של 400 שקל) - בערבות מדינה של 85% ובריבות נמוכה.

קרן האשראי עוררה ביקורת ציבורית רבה בגלל הזמן הרב שלקח לה להיכנס לפעילות. תנאי הקרן שונו תוך כדי תנועה והטיפול בבקשות רבות ארך יותר מ-9 ימי עסקים כפי שהתחייבו באוצר. גם בבנק ישראל מתחו ביקורת על הקרן בגלל שהמדינה הגבילה את החשיפה שלה לקרן ל-15% (שיעור ההלוואות שיגיעו לדיפולט) בעוד שמדינות אחרות במערב אירופה הבטיחו הגנה של 80% ו-90%.

אלא שבינתיים הקרן נכנסה להילוך גבוה. על-פי העדכון האחרון שנכון ל-7 במאי בבוקר, אושרו עד כה 19,130 בקשות לאשראי מהקרן בהיקף כספי כולל של 7.2 מיליארד שקל. עד כה נבדקו על-ידי הבנקים 27 אלף בקשות, כמחצית מסך הבקשות לאשראי שהוגשו לקרן.

לנוכח קצב ההתרוקנות המהיר ביקש האוצר בשבוע שעבר את אישור ועדת הכספים להגדלת מסגרת האשראי בקרן ב-6 מיליארד שקל נוספים. הבקשה אושרה רק לאחר ששר האוצר משה כחלון הבטיח ליו"ר ועדת הכספים הזמנית ח"כ עודד פורר להקים קרן נוספת לאשראי לעסקים בסיכון - רק שמאז שפורר שחרר את הכסף, האוצר כבר לא ממהר לקיים את חלקו בהסכם.

כמה שולם? מאחר ושיעור החשיפה של המדינה לקרן עומד על 15%, רשמנו את ההוצאה התקציבית בגינה על 1.1 מיליארד בלבד.

מה הלאה? לצד הקרן לעסקים קטנים ובינוניים החלה לפעול השבוע קרן אשראי נוספת בהיקף של 6 מיליארד שקל, לעסקים גדולים (שהיקף המחזור השנתי שלהם 200 מיליון דקל ומעלה). הקרן הזו מציעה אשראי בתנאים דומים לאלה של הקרן לעסקים הקטנים ובינוניים אך עדיין אין נתונים על מספר הבקשות שהוגשו ואושרו.

על שולחן הדיונים נמצאות עדיין שתי תוכניות סיוע לעסקים במשק: תוכנית מענקים בהיקף 6 מיליארד שקל לעסקים גדולים וקרן של 4 מיליארד שקל לאשראי לעסקים בסיכון גבוה, שתיהנה מהגנה גבוהה במיוחד של 40% או 50%.

בתחילת השבוע שעבר, הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על תקציב של 6 מיליארד שקלים עבור מענקים לעסקים לצורך שימור ועידוד תעסוקה.

התוכנית הפכה למפורסמת בזכות הראל ויזל וחבריו, בעלי הרשתות הקמעונאיות הגדולות, שהכריזו על שביתה בניסיון ללחוץ על הממשלה להיענות לדרישותיהם. הקמעונאים דורשים שהפיצוי ייתן עבור כל עובד בחופשה ללא תשלום שייקלט מחדש בעבודה, אבל הממשלה נוטה לאמץ מודל אחר שהציע בנק ישראל, שמבוסס על מספר המועסקים לפני ואחרי המשבר, וזאת כדי לא להפלות לרעה מעסיקים שלא שלחו עובדים הביתה והמשיכו לשלם את שכרם גם בתקופת המשבר.

בדרג המקצועי באוצר לא אוהבים את התוכנית הזאת, ומתנגדים לתת את המענקים רק לעסקים גדולים. בינתיים נראה שהיא לא מתקדמת לשום מקום.

הצורך בקרן אשראי לעסקים בסיכון גבוה נוצר לאחר שהתברר לחשב הכללי רוני חזקיהו שהבנקים מסרבים לתת אשראי לעסקים שפועלים בענפים שנפגעו יותר מכולם במשבר הקורונה: מסעדות, בתי קפה, עסקי תיירות בידור ופנאי. 50% מהבקשות של העסקים האלה לאשראי מהקרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים - נדחו על-ידי הבנקים.

על הרקע הזה יזם חזקיהו הקמת קרן נוספת, ייעודית לעסקים באשראי גבוה, שהמדינה תעניק לה רשת ביטחון גבוהה במיוחד של 40% או אפילו 50% (לעומת 15% בקרן לעסקים הקטנים והבינוניים ו-12% בקרן לעסקים גדולים). את האשראי לקרן הזו אמורות לספק חברות כרטיסי האשראי. 

עוד כתבות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא