דוח הפיקוח על הבנקים: המערכת הבנקאית תספוג הפסדים גבוהים עקב משבר הקורונה אבל תשמור על יציבותה

"השפעת משבר הקורונה על מערכת הבנקאות הישראלית מצומצמת עד כה, שכן הקשיים של משקי-הבית ושל העסקים לא מתורגמים עדיין באופן ניכר לפגיעה באיכות האשראי הבנקאי, אולם משבר הקורונה צפוי לתת את אותותיו בעתיד ולהשתקף באופן ניכר בתוצאותיהן העסקיות של הבנקים" - כך נכתב בסקירה של הפיקוח על הבנקים לשנת 2019 ותחילת 2020 בצל משבר הקורונה, שם רואים את ההתרסקות בתשואה להון בדוחות הבנקים בארה"ב, תוך שבנק בישראל מוסיף כי "משבר הקורונה שינה את עצימות הסיכונים השונים שנשקפים למערכת הבנקאות ,וסיכונים מסוימים הפכו למשמעותיים יותר. גם במשבר זה עלה המתאם בין הסיכונים השונים, שמתבטא בעלייה בו-זמנית של כלל הסיכונים שלהם חשופה מערכת הבנקאות".

לצד זאת יש למשבר הקורונה עוד השפעות שניכרות במערכת הבנקאות. בין היתר מדבר בנק ישראל על כך ש"עם תחילת משבר הקורונה, ברבעון הראשון של 2020, נרשמה עלייה חדה ביחס כיסוי הנזילות של מערכת הבנקאות וערכו המצרפי עמד על כ-136%", כאשר בבנק המרכזי מסבירים כי "עלייה זו משקפת את אמון הציבור ביציבות מערכת הבנקאות הישראלית, ומקורה בהסטה של נכסים משוק ההון אל הבנקים, נוכח משבר הקורונה והתנודות החדות בשוקי ההון", ושהיא קרתה "בעיקר על רקע היקף פדיונות משמעותי בקרנות הנאמנות".

בין אם מדובר באמון בבנקים או באינסטינקט קמאי של ציבור שחושש מירידות השערים החדות שקרו בבורסה ומממש הפסדים באמצעות הבטחת תשואה (נמוכה אך ודאית) בבנקים, ואפילו שאחריהן הגיעו גם עליות שהשיבו חלק מההפסדים, הרי שבבנק המרכזי מגלים כי "הסטה זו הביאה לגידול של כ-8% בפיקדונות הציבור ברבעון הראשון של השנה ובעיקר של פיקדונות יומיים של לקוחות קמעוניים וסיטוניים שאינם פיננסים".

בשקלים מדובר על נהירה אדירה בסדר גודל של כ-40 מיליארד שקל לפיקדונות, שהפסידו את ההתאוששות המהירה בבורסה, שהייתה חדה ושמעוררת בעצמה סימני שאלה.

כמו כן, לגבי הסיכונים הטכנולוגיים ציינה סקירת הפיקוח כי "מדובר בשינויים שצפויים להימשך גם בתום המשבר, שכן ניתן להניח שהבנקאות הדיגיטלית תוסיף להשתכלל באופן מהיר גם לאחר המשבר". עוד נאמר ביחס לאיום הסייבר כי "בעולם כבר רואים התגברות של אירועי תקיפה והונאה שמנצלים את משבר הקורונה".

כפי שנאמר לא אחת על-ידי המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר ועל-ידי נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, שהובילו שורת צעדים והקלות משמעותיים על-מנת לצמצם את פגיעת משבר הקורונה, "עם פריצתו פגש משבר וירוס הקורונה מערכת בנקאות ישראלית איתנה וערוכה לספיגתו של משבר גדול ובעלת יכולת לתמוך במשק הישראלי". זאת, לדברי המפקחת היוצאת, "תוצר של ההתנהלות השמרנית של הבנקים, שנובעת מהפיקוח ההדוק על הבנקים לאורך השנים", אשר "חיזקו את יציבות המערכת ואת מידת היערכותה למשבר כלכלי גדול". כל אלה הביאו ונלוו לכך שרווחיות מערכת הבנקאות בשנים האחרונות, וטרום משבר הקורונה, "התייצבה גם בהשוואה בינלאומית על רמה נאותה".

לדברי הדוח שפרסמה המפקחת שתוחלף בימים הקרובים על-ידי יאיר אבידן, הבנק המרכזי חשש ממצב שבו המשבר הכלכלי החריף יימשך לתוך 2021, אך שגם במקרה שכזה המערכת הבנקאית, כולה וגם כל אחד ממרכיביה, ישמרו על יציבותם.

בהקשר זה מגלה ד"ר  בר כי "הפיקוח דרש מהבנקים, מיד עם תחילת המשבר, להגיש לו ניתוח של ההתפתחויות הצפויות בכל בנק, תחת שני תרחישי קיצון", ובהם "המשבר נמשך לתוך 2021".

לדברי הבנק המרכזי, "למרות שהבנקים צפויים לספוג הפסדים גבוהים בתחום האשראי והנוסטרו, שיתעצמו ככל שהמשבר יימשך... המערכת וכל אחד מהבנקים בפני עצמו יישארו יציבים".

עוד כותרת המפקחת בר בהקשר זה כי "הניתוחים שביצענו מראים כי לבנקים יש יכולת לעבור את המשבר ולהישאר יציבים גם בתרחישים החמורים יותר".

עם זאת, בבנק המרכזי מעריכים כי התסריט הקיצוני לא קורה, לפי שעה - הגם שהם מציינים כי מוקדם להעריך כיצד ומתי תקרה היציאה מהמשבר. בכל אופן, מהסקירה של הפיקוח על הבנקים עולה כי לדעת הבנק המרכזי, יציבות הבנקים אינה מאוימת, הגם שבפיקוח מעריכים כי רווחי הבנקים יושפעו לרעה ובמידה משמעותית בשל משבר הקורונה.

עוד מגלה הממונה כי "הנחינו את הבנקים להגדיל את ההפרשה הקבוצתית להפסדי אשראי כבר בדוחות הכספיים של הרבעון הראשון של 2020". דבר זה יביא להפחתה של מיליארדי שקלים מהרווח המצרפי של הענף.

כך או כך, בסקירה של הפיקוח מוערך כי "בתרחיש המרכזי לשנה הקרובה, שמניח כי היציאה של הכלכלה מהמשבר כבר החלה ותימשך אולם היא תהיה הדרגתית, שיעור הפסדי האשראי במערכת הבנקאות, שעמד על 0.3% מתיק האשראי ב-2019, צפוי לגדול באופן משמעותי, תוך שונות בין הבנקים, בהתאם לאופי פעילותו של כל בנק. הפסדי האשראי, לצד הפסדים בגין התממשות סיכוני שוק, צפויים להשפיע משמעותית על השורה תחתונה של הרווח של הבנקים. למרות זאת, יחסי ההון צפויים להישאר גבוהים, והבנקים יוכלו לספוג את הפגיעה".

עוד מציינת המפקחת, שדחתה את פרישתה מהתפקיד בכחודש בשל משבר הקורונה, כי "המינוף והסיכון לבנקים ולמשקי-הבית מהמשכנתאות אינו גבוה בהשוואה בינלאומית", תוך שאמרה כי "הטרנספורמציה הדיגיטלית שעברה מערכת הבנקאות בשנים האחרונות, בליווי ובהנחיה של הפיקוח על הבנקים, אפשרה את המשך מתן השירותים הבנקאיים לציבור במשבר".

בהקשר זה נציין כי המפקחת ציינה בסקירה כי "בגישה צופת פני עתיד, דרשנו לחזק ולהתאים את ניהול סיכוני הסייבר וזליגת המידע, על רקע הגידול המשמעותי שחל בפעילות מרחוק במערכת הבנקאות ובפעילות הבנקאות הדיגיטלית".

תמורות באשראי לציבור

בהתייחס למצבם הקשה של העסקים הקטנים והבינוניים, שנראה כי רבים מהם יתקשו לשרוד את המשבר ולחזור ל"עסקים כרגיל", כותבת בר כי "צעדי בנק ישראל, ובתוך כך הפיקוח על הבנקים, אפשרו לבנקים לסייע לעסקים ולמשקי-הבית, ובחודשיים הראשונים של המשבר (מרץ-אפריל) הועמד אשראי בהיקף חסר תקדים של 21 מיליארד שקל, גידול בקצב שנתי של 12%".

עם זאת, בר מסייגת את הדברים ומגלה כי "הגידול באשראי לא היה אחיד על פני המגזרים השונים. עיקר הגידול באשראי היה לעסקים בינוניים וגדולים, תוך שאלה עושים שימוש במסגרות האשראי שהוקצו להם קודם למשבר, ולמשכנתאות. עם זאת, יתרת האשראי לעסקים קטנים ירדה בחודשים מרץ ואפריל".

לדברי הפיקוח, דבר זה קרה "על רקע הגידול החד בסיכון שבמתן אשראי לעסקים אלה והעובדה שהבנקים המתינו להשקת קרן למתן אשראי לעסקים קטנים אשר מותאמת למשבר, בערבות משרד האוצר", כאשר "מרגע שהושקה הקרן בערבות האוצר ב-1 לאפריל, הבנקים החלו להעמיד אשראי לעסקים קטנים בקצב מהיר מאוד, בעוד שהביקוש עלה משמעותית על ההיצע של הכספים שהקצה האוצר לקרן".

לצד זאת מציינים בבנק המרכזי כי "בחודשיים הראשונים של המשבר חלה ירידה חדה באשראי הצרכני ללא משכנתאות, של כ-7 מיליארד שקל, שנבעה בעיקרה מירידה בביקוש לצריכה", כשבמקביל הם שבים ומציינים כי "הוצאות משקי-הבית בכרטיסי אשראי ירדו חדות עם תחילת המשבר".

אפרופו הציבור והאשראי בימי משבר הקורונה, הדוח של הפיקוח על הבנקים מתייחס גם למה שהוא מגדיר כ"כעס ציבורי כלפי הבנקים על דיווחים אודות עלייה בשיעורי הריביות", שלדבריו התפתח "על רקע הקשיים הגדולים של לקוחות הבנקים עקב המשבר". בהקשר זה אומר הפיקוח כי "הנתונים בפועל הראו כי הריביות על האשראי לעסקים מסחריים וגדולים לא עלו בחודשיים הראשונים של המשבר, וכך גם הריביות על אשראי צרכני. לעומת זאת, הריביות על משכנתאות עלו בכ-0.5 נקודת אחוז, ואילו הריביות על אשראי לעסקים קטנים ירדו משמעותית (מ-5% ערב המשבר ל-3.8% בסוף אפריל), בעקבות פעילות הקרן לעסקים קטנים בערבות הממשלה וההלוואות המוניטריות הייעודיות שהציע בנק ישראל לבנקים בריבית של 0.1%, לצורך מתן האשראי לעסקים קטנים וזעירים".

בתחום האשראי הצרכני מציינים בבנק המרכזי כי "חלו תמורות גדולות בשנים האחרונות ובפרט עלייה באשראי הצרכני החוץ-בנקאי וגידול בתחרות, לצד ירידה במשקל הבנקים בהעמדת אשראי זה", כאשר בסוף 2019 האשראי החוץ-בנקאי היווה כ-23% מסך האשראי הצרכני במשק - כמעט כפול ממה שהיה שיעורו בסוף 2011. אולם בבנק המרכזי מוסיפים כי "משבר הקורונה עצר מגמה זו, כשגופים חוץ-בנקאים רבים קיבלו החלטה לצמצם את היצע האשראי על רקע העלייה בסיכון והעדר מקורות נזילות זמינים".

המשך הקיטון במספר העובדים בענף

כמו כן, ואפרופו המאבק שמתקיים בימים אלה לגבי עתיד החוב של קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, בסקירה מצוין כי "שינויים בהוראות הפיקוח על הבנקים ובחקיקה וכן רפורמות שנערכו בעשור האחרון הביאו לירידה משמעותית באשראי שהבנקים מעמידים לקבוצות העסקיות הגדולות וללווים הגדולים ולחלוקה של האשראי ללווים רבים ומגוונים יותר", ו"כתוצאה מכך צמצמו הבנקים בעשור האחרון באופן משמעותי את חשיפתם ללווים גדולים ולקבוצות לווים גדולות וממונפות בפרט", כך ש"משקל 100 הלווים הגדולים בסך תיק האשראי עמד נכון לסוף שנת 2019 על כ-9%, לעומת שיעור כ-15.4% ב-2009".

לצד זאת נציין כי מהסקירה עולה כי "ב-2019 חלה עלייה בשיעור ההוצאה להפסדי אשראי במגזר העסקי, לעומת ירידה באשראי הצרכני. הפסדי האשראי צפויים לעלות בעקבות משבר הקורונה", מעריכים בבנק המרכזי.

עוד אומרת המפקחת היוצאת כי "הפיקוח על הבנקים עודד בשנים האחרונות את הבנקים במספר כלים להתייעל ולהתאים את עצמם להתפתחות הסביבה העסקית והטכנולוגית. ואכן, מערכת הבנקאות התייעלה באופן משמעותי הודות לצמצום כוח-אדם, שטחי נדל"ן והוצאות נוספות, וזאת לצד עלייה בהשקעה בטכנולוגיה. מגמה זו נמשכה גם בשנת 2019".

עוד עולה מהסקירה של הפיקוח על הבנקים כי ב-2019 היה המשך צמצום מספר המשרות במערכת הבנקאות, עם "ירידה של כ-2.7%, שמהווים כ- 1,000 משרות". למרות הקיטון במספר העובדים שנבע מקיטון במספר המשרות ברמות השכר הנמוכות-בינוניות (עד 30 אלף שקל לחודש), הרי שגיוס של עובדים ברמות השכר הגבוהות, "חלקם מתחום הטכנולוגיה", וגידול בהוצאות הנלוות, הוביל ליציבות בהוצאות השכר והנלוות במערכת.

כמו כן, ב-2019 נמשכה מגמת סגירת הסניפים עם סגירתם של 9 סניפים, כך שבתחילת 2020 היו בישראל 1,044 סניפי בנקים, לעומת 1,183 בסוף 2012, כאשר הנתונים היום מלמדים כי המערכת בכללותה חזרה בהיבט זה ל-2006.

עוד מדווח הבנק המרכזי כי "ב-2019 הוחזרו ללקוחות בתיקים פרטניים כ-1.67 מיליון שקל, ובנוסף הוחזרו למעלה מ-5 מיליון שקל במסגרת טיפול רוחבי והחזרים לקבוצת לקוחות רלוונטיים לליקוי שאותר".

ולסיום, הפיקוח על הבנקים מעדכן כי בסוף 2019 היו בישראל 263.9 אלף לקוחות מוגבלים, "שהביאו להגבלתם של כחצי מיליון חשבונות בנק בתקופה זו". מספרים אלה נכונים לתקופה שקודם למשבר הקורונה, והם מייצגים גידול של כ-1.5% בשנה, כאשר בסוף 2018 היו במערכת הבנקאית 260.7 אלף לקוחות מוגבלים ו-488.3 אלף חשבונות מוגבלים.