בישראל מתווכחים האם לסייע להייטק, בגרמניה נותנים 18 מיליארד אירו

עוד לפני המשבר, בממשלת גרמניה החליטו להזרים לתעשיית ההייטק מיליארדי דולרים כדי לדחוף אותה קדימה • כעת הם מגדילים את סכום הסיוע, ורוצים להפוך את המשבר להזדמנות • תומאס יארצומבק, חבר הבונדסטאג: "צריך לאזן בין מהירות לביורוקרטיה, זה מאתגר"

קנצרית גרמניה אנגלה מרקל, עם רובוט באוניברסיטת דרמשטאדט / צילום: RALPH ORLOWSKI, רויטרס
קנצרית גרמניה אנגלה מרקל, עם רובוט באוניברסיטת דרמשטאדט / צילום: RALPH ORLOWSKI, רויטרס

בזמן שבישראל ממשיכים להתווכח על הלגיטימיות והצורך בסיוע ממשלתי, בגרמניה מציפים את האקוסיסטם בכסף, ולא שוכחים להסתכל קדימה, הרחק אל העתיד. כך עולה מראיון ל"גלובס" שהעניק תומאס יארצומבק, חבר הבונדסטאג מטעם מפלגת השלטון הנוצרית דמוקרטית (CDU) ומדברים שנשא בכנס מקוון שקיימו בחודש שעבר עמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) יחד עם ארגון "רשת המנהיגות האירופית" (ELNET) על אתגרי ההתמודדות של ההייטק עם משבר הקורונה.

בכנס השתתפו חברי פרלמנט ואנשי ממשל בכירים מאירופה והאיחוד האירופי, שגרירים אירופאיים בישראל ובכירים בתעשיות הטכנולוגיה בארץ ובחו"ל, בעיקר מגרמניה, פולין וישראל. לצד יארצומבק דיברו גם מנכ"ל SNC יוג'ין קנדל, ונציגים של ארבעה סטארטאפים ישראליים שטכנולוגיות שפיתחו רלוונטיות למאבק בקורונה.

תומאס יארצומבק  / צילום: Tobias Koch
 תומאס יארצומבק / צילום: Tobias Koch

בגרמניה, מסתבר, הסיוע המיוחד להתמודדות האקוסיסטם המקומי עם המשבר עומד על 2 מיליארד אירו. לדברי יארצומבק, סכום זה, בערבויות ובמזומן, היה מתוכנן להגיע אל החברות כבר באפריל, אבל בעקבות חילוקי דעות בין הרשויות באשר לזהות הגוף שישלם בפועל את הכסף לחברות, הוא החל לזרום רק בתחילת מאי. בדומה למתרחש בישראל, גם בגרמניה טענו גורמים באקוסיסטם המקומי כי החברות בשטח תלויות באוויר ולא ברור להן כיצד יחולק הכסף ולמי.

אלא שתוספת הקורונה היא בעצמה תגבורת לתגבורות משמעותיות עוד יותר שכבר מזרימות או רוקחות הרשויות במדינה, בלי קשר לקורונה. סך הכל, כך מסתמן, יוזרמו להייטק הגרמני בתקופה הקרובה 18 מיליארד אירו.

סכום זה לדברי יארצומבק, יהיה מורכב מ-4 מיליארד אירו שכבר הוזרמו לאחרונה, 4 מיליארד נוספים שבדרך, ומתוכנית חדשה בהיקף של כ-10 מיליארד אירו שנועדה להשקעות בחברות בוגרות יותר (לייט סטייג'). סכום זה של 10 מיליארד, לדברי יארצומבק, כולל 2 מיליארד אירו של תוספת תקציב בעקבות הקורונה. כלי ההשקעה הראשון שיושק במסגרת זו הוא מנגנון מימון תואם (מאצ'ינג) שיאפשר מימון ממשלתי של עד 70% משיעור המימון הפרטי, ועבור סטארטאפים קטנים - עד 90%.

מימון זריז יותר: אג"ח להמרה

בגרמניה, הסביר, פועלים ארבעה מסלולי השקעה ציבוריים. שניים מהמכשירים הללו הם עקיפים - ומבצעים למשל השקעה בקרנות הון סיכון המשקיעות בקרנות הון סיכון אחרות (Funds of funds). במסלול זה קרנות ההון סיכון הגרמניות מקבלות תוספת של עד 25% מימון. איתו, לדברי יארצומבק, "הן יכולות לעשות מה שהן רוצות". שני מכשירים נוספים נועדו להשקעות ישירות: אחד במסלול לסטארטאפים בשלבי סיד עד A, והשני מסלול שמשקיע בחברות בשלבי A עד B. לצד תוכניות אלה פועלות לדבריו גם כמה תוכניות של מאות מיליוני אירו לעשר שנים.

חלק מתוספת זו יגיע, לדבריו, "למספר גבוה של סטארטאפים קטנים שלא בהכרח יכולים להתממן על ידי קרן הון סיכון. במקום זאת הם יתממנו דרך איגרות חוב להמרה". השימוש בכלי זה, שמאפשר להמיר איגרות חוב במניות בהמשך, הוא מסביר, נועד כדי "לאפשר להעביר לחברות את הכסף במהירות בלי הטרחה הכרוכה בביצוע הערכות שווי".

מהירות התגובה חשובה מאוד, הוא קובע, גם בלי לוותר על הביורוקרטיה. "זהו תמיד אתגר לאזן בין השניים, אבל אנחנו משתמשים בהרבה רעיונות וקונספטים קיימים ושכבר יש לנו ניסיון טוב איתם בתוך הממשלה".

"המהירות חשובה במצב משבר", הוא אומר, "לכן בתוכנית הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בעקבות הקורונה עוברים יומיים בלבד בין הגשת הבקשה לאישורה".

זינוק בגיוסי ההייטק בגרמניה

"יש לנו פער למלא פה", הוא מסביר את הרציונל הכללי מאחורי שלל תוכניות הסיוע, "יש בגרמניה חברות מוצלחות, שני חדי קרן אף גייסו בשנה שעברה כחצי מיליארד אירו כל אחד. אלא שברוב סיבובי הגיוס הללו רוב ההון מגיע מחו"ל, אבל אנחנו רוצים למשוך גם את חברות הביטוח להשקיע בגרמניה. לפני כמה שבועות גיליתי שחברות ביטוח גרמניות משקיעות בסטארטאפים ישראלים. זו אמנם מחמאה לכלכלה שלכם, אבל אנחנו רוצים שהם ישקיעו גם בסטארטאפים גרמניים".

לדברי יארצומבק, "האקוסיסטם הגרמני התפתח בשנים האחרונות בזכות המון מעורבות ממשלתית. אנחנו משקיעים משותפים בקרנות ובסטארטאפים רבים. עד לפני כמה שנים גודל הקרנות לא עבר את המקסימום של 100 מיליון אירו ועתה קרנות ראשונות מתקרבות כבר למיליארד אירו. זה חשוב מאוד עבורנו, משום שאנו לא מעוניינים להיות תלויים בכסף זר בשביל חברות הצמיחה שלנו", אמר יארצומבק.

כמו בישראל, בעשור שחלף גם האקוסיסטם הגרמני גדל במהירות. בזכות זינוק בהיקף ההשקעות בישראל נשמר הפער מול האקוסיסטם הגרמני, אך מספר העסקאות הנומינלי בגרמניה עקף את מספר העסקאות שנעשו בישראל. על פי דוח של פירמת ארנסט יאנג (EY), סך הגיוסים באקוסיסטם הגרמני זינק ב-36% בין 2018 ל-2019, מכ-4.6 מיליארד דולר לכ-6.2 מיליארד דולר. מספר העסקאות עלה בשיעור מתון יותר מ-621 ל-704 - גידול של 13%.

בישראל לעומת זאת, על פי דוח של חברת המחקר IVC ופירמת עוה"ד ZAG-S&W (זיסמן, אהרוני, גייר ושות'), הסתכמו הגיוסים ב-2019 בכ-8.3 מיליארד דולר, עלייה של כ-30% לעומת 2018 עם כ-6.35 מיליארד דולר. בתקופה זו ירד גם מספר העסקאות בישראל - מ-532 ל-522. אם ממירים את היקף ההשקעות בגרמניה על בסיס השער הממוצע בין האירו לדולר (1.12), היקף ההשקעות בגרמניה בשנה שעברה נמוך ב-25% מהיקף ההשקעות בישראל.

יארצומבק השווה בדבריו בכנס בין האקוסיסטם הישראלי לזה הגרמני ואמר כי בגרמניה "היתה לנו 'התחלה קרה' בכל הנוגע לדיגיטליזציה, והרבה אנשים הסתכלו על ישראל כאומת סטארטאפ שקורים בה הרבה דברים אונליין. אולי זו אחת החולשות של הכלכלה הגרמנית, שאנחנו לא בחזית בכל הנוגע לדיגיטל. אבל עכשיו בין לילה אנשים התחילו להשתמש בשיחות וידאו במערכות לימוד מרחוק וכיוצא באלה. אז עכשיו אנחנו מתחילים לפעול מהר מאוד. בכל מה שנוגע לבריאות, למשל, אנחנו לא עוסקים רק בכל מה שקושר באפליקציות מעקב, אלא למשל חוקקנו חוק שמאפשר התייעצות עם רופא באמצעות וידאו. ביום אחד במהלך חודש מארס נרשמו כ-50 אלף התייעצויות עם רופאים.

"אני בטוח שרבים מכם רואים כבר את המוקדים החמים שיש לנו במקומות כמו ברלין, מינכן, המבורג, וריינלנד", הוסיף יארצומבק.