משבר הקורונה מאלץ את הודו להדביק פערים

למטיילים בהודו ברור כי תפיסת הזמן שלה ייחודית. מנקודת מבט מערבית, "הזמן" מוריד הילוך מרגע נחיתת המטוס על אדמת הודו, ומעלה אותו בחזרה בדרך הביתה. לכלכלנים ברור כי התנהלות מנומנמת אופיינית לא רק לתושבים ולעסקים המקומיים, אלא גם לקובעי המדיניות במדינה בעלת האוכלוסייה השנייה בגודלה בעולם. מבחינה זו, משבר הקורונה לא היה שונה.

בשבוע שעבר התעוררה כלכלת הודו ליום של בשורות: באיחור של כמה שבועות טובים, השיק ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חבילת תמריצים פיסקאליים בהיקף של כ-20 טריליון רופי (כ-266 מיליארד דולר ארה"ב). מודי, בדומה לרוב המכריע של מנהיגי העולם, הבין כנראה כי בהיעדר סיוע ממשלתי מאסיבי, לא ניתן יהיה לצאת מהמשבר בזמן סביר.

מדובר בסכום שווה ערך לכ-10% מהתוצר (יחד עם מיני-חבילה של 1.7 טריליון רופי שהושקה בתחילת מרץ) - מה שממקם את הודו, הנמצאת במקום חמישי בדירוג תוכניות הסיוע של מדינות G-20, בשורה אחת עם מדינות כמו ארה"ב או גרמניה (ביחס לתוצר של אותה מדינה).

בשונה ממדינות אחרות ובניגוד לנטייתה לדחיינות סדרתית, מחליטה הודו לקחת צעד אחד קדימה ולעשות מהפך. כך, בנאומו לאומה, הסביר ראש הממשלה מודי כי הזרמה ממשלתית אולי הכרחית, אבל לא מספיקה. הוא קרא להשתמש בפנדמיה כהזדמנות לשדרג את הכלכלה, לנקוט שורה של רפורמות אמיצות ולסלול דרך למה שהוא מכנה "המאה של הודו". "הקורונה תהיה כנראה חלק מחיינו לזמן מה, אבל אסור שחיינו יסתובבו סביבה".

חבילת התמריצים של ממשלת הודו תעסוק באדמה, בתעסוקה, בנזילות ובחוק. היא תתחלק לתתי נושאים רבים, כמו תעשיות שונות, עסקים קטנים ובינוניים, מעמד הביניים ועוד. בכוונת הודו למכור אדמות במחיר מסובסד למשקיעים, מקומיים וזרים. זהו צעד ראשון ב"קונפליקט האדמות" עתיק הימים של המדינה. האדמות הן משאב שנמצא במחסור חמור, אבל יחד עם זאת, מהווה מקור פרנסה לכמחצית מאוכלוסיית הודו. החקלאות, שמהווה כ-15% מהתוצר, סובלת אמנם מפרודוקטיביות נמוכה, אבל מעסיקה כ-50% מכוח העבודה ההודי. זוהי בעיה מבנית קשה ואחת הסיבות העיקריות לעוני. הממשל מאמין כי שימוש יעיל יותר באדמות צפוי לתרום לפריון במדינה, ודרכו להוביל לשגשוג כלכלי של האזרחים.

 צמיחת התמג של הודו

מצמיחה שאיפות לעצמאות כלכלית

באותה הזדמנות שבה השיק ראש ממשלת הודו את חבילת התמריצים הכלכליים, נשמעה הכרזה רשמית להפוך את הודו ל"מדינה שמסתמכת בעיקר על עצמה" ((self-reliant, כשהכוונה היא להקטין עד לאפס את הישענותה על יבוא, ובמקום זה לעודד ייצור מקומי (מעין פרוטקציאוניזם כלכלי). הודו אינה הראשונה שמאמצת מדיניות פרוטקציוניסטית - שתי דוגמאות בולטות לכך הן סין, עם תוכנית "סין 2025", וארה"ב עם "ארה"ב לפני הכל" של הנשיא דונלד טראמפ. כלכלני מיינסטרים, שהתחנכו על יסודות הגלובליזציה, לרוב מסתייגים ממדיניות כזו בטענה כי היא מחבלת בפוטנציאל הצמיחה העולמי.

נראה כי משבר הקורונה, על כל השלכותיו, נתפס בעיני רבים, והודו ביניהם, כהוכחה נוספת לצדקתו של תהליך הדה-גלובליזציה, שכמובן התחיל הרבה לפני המשבר.

המשבר הבריאותי סיפוק להודו הזדמנות פז לעקוף את סין, יריבתה הכלכלית משחר עלייתה של אסיה כשחקן חשוב בזירה הגלובלית. הפעם הודו החליטה לפעול על ידי "מינוף" החולשה הזמנית של "מולדת הקורונה" לטובתה.

בשבועות האחרונים ניהל מודי מרתון של התייעצויות עם שרים ויועצים חיצוניים כיצד לגרום לתעשיינים מארה"ב, מיפן וממקומות אחרים להשקיע בכלכלה ההודית. בכוונת מודי לפנות לחברות מערביות שסבלו משיבושים בייצור ובאספקה עקב הסגר שהוטל במקומות רבים בעולם, וכיום מחפשות דרכים לפזר את שרשרת הייצור הגלובלית שלהן הרחק מסין.

אחרי אינספור ניסיונות כושלים לפרוץ קדימה, בשווקים לא מפסיקים לתהות האם תהיה זו מקפצת הקסם, שתאפשר לפנינה הדרום האסיאתית הזו לממש את מלוא הפוטנציאל הגלום בה?

סגר כללי של יותר מתשעה שבועות

כלכלת הודו נמצאת כבר יותר מתשעה שבועות בסגר כללי - מה שלא רק גרם לקיפאון בפעילות, אלא גם יצר משבר הומניטרי חמור. 140 מיליון עובדים נותרו ללא פרנסה, ואף התעורר חשש לבעיות באספקת המזון במדינה. למרות הקשיים, בקרן המטבע הבינלאומית סבורים כי הודו תסיים את השנה הפיסקאלית שתסתיים במרץ 2021 עם צמיחה של 1.9% - מהבודדות בין הכלכלות בעולם (יחד עם סין) שצפויה לסיים את השנה באופן חיובי, למרות משבר הקורונה.

שנה לאחר מכן, חוזים בקרן המטבע צמיחה של 7.4% בכלכלה ההודית. לתחזית של הקרן כמה הנחות יסוד חשובות: השתלטות על המגפה, יישום יעיל של התמריצים הפיסקאליים והמוניטריים, וכן, לא פחות חשוב, מחירי אנרגיה נמוכים.

בשעה שיצרניות בענף האנרגיה העולמי מסכמות רבעון עגום, עם ירידה דרמטית במחיר הנפט ופגיעה אנושה ברווחיות, הודו נמנית עם הנשכרות הגדולות מההתפתחות. משבר חמור במחיר "הזהב השחור" משפר את מצבן של יבואניות גדולות, והודו, שמספקת כ-86% מצורכי האנרגיה שלה על ידי יבוא, ניצבת בראש הרשימה. לפי משרד האוצר של הודו, הוזלת מחיר הנפט לכ-30 דולר לחבית צפויה להפחית את סעיף היבוא הרלוונטי לשנת 2021 בכ-50%. התפתחות כזו תקל לא רק על אזרחי הודו, אלא גם ובעיקר תיטיב עם קופת המדינה, שגם בלי הקורונה הייתה שרויה בגירעון.

 10 המניות הגדולות במדד

רגשות מעורבים בשוק ההון

המשקיעים עוקבים בדריכות אחר מאמצי הבנק המרכזי וממשלת הודו להתמודדות עם משבר הקורונה. כרגיל, שוק המניות ושוק האג"ח רואים את התמונה הכלכלית מזווית קצת אחרת.

הודעת ראש הממשלה מודי על חבילת הסיוע עוררה רגשות מעורבים. בעוד שבשוק האג"ח שמרו על איפוק מתוך הבנה כי יש לצפות לגל של גיוסים ממשלתיים שיממנו את התמריצים, בשוק המניות העדיפו לראות את "חצי הכוס המלאה" - מאמץ לעורר את הפעילות הכלכלית.

בבורסות של הודו, כמו ברוב הבורסות בעולם במהלך המשבר, בשורות על חבילות סיוע, ועוד כזו שמגיעה עם "בונוס" בדמות הרפורמות המבניות, התקבלו בברכה בגזרת המניות. למשקיעים ברור כי מדובר רק בתחילת המסע: אתגר המנהיגות האמיתי של מודי יהיה להתגבר על מכשולי הביורוקרטיה ומערכות פיננסיות מסורבלות, שבוודאי יעמדו בדרך ליישום התוכניות. ראלי אמיתי בשווקים, ככל הנראה, מחייב דביקות בתהליך הרפורמות.

שוק המניות של הודו מיוצג, בין השאר, על ידי מדד המניות Nifty 50, שכולל את 50 החברות המובילות שנסחרות בבורסת NSE במומבאי. משקולות המדד מחושבים על בסיס שווי שוק.

שווי השוק של המדד עצמו נאמד ב-2.3 טריליון דולר. משקל הבנקים במדד Nifty 50 עומד על כ-36%, הטכנולוגיה על כ-15%, אנרגיה כ-13% וצריכה בסיסית כ-11%. כלכלני בית ההשקעות Nomura סבורים כי חבילת הסיוע מעלה את הסיכוי להתאוששות ברווחי החברות ההודיות, שהתכווצו במשבר. מתוך כך, היא צפויה להיטיב במיוחד עם הענפים המקומיים, בעיקר ענפים מחזוריים.

התמריצים צפויים גם לסייע לענף הפיננסים, משום שתמיכה ממשלתית בצמיחה יכולה להקטין את תופעת הדיפולטים. נוסף על כך, בבית ההשקעות לא פוסלים כי חלק מהמימון יגיע מהבנק המרכזי של הודו - החיסכון המקומי והזר, ככל הנראה, לא יספיקו כדי לממן את הגירעון. 

הכותבת היא מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקסם מדדים, מקבוצת אקסלנס. לחברות מקבוצת אקסלנס ולמחזיקיהן יש עניין אישי בנושאים המוצגים לעיל. המידע האמור הוא למטרות מידע בלבד ואין לראות בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. אין לראות באמור ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.