גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חם לכם עכשיו? "בעתיד הלא רחוק לא נתרגש מטמפרטורה מתחת ל-50 מעלות"

השרב הכבד, ששורר בישראל מאז יום שבת והביא למותם של שלושה בני אדם, לא צפוי להיות האחרון ● עפ"י הערכות, משבר האקלים יוביל לגלי חום ארוכים וממושכים, עד שיהיו אזורים שלא ניתן יהיה לחיות בהם ● "יש מחלות שאנחנו עדיין לא מכירים, ויהיו להן תנאים אקלימיים נהדרים לשגשג בהם"

אנשים מבלים בים בתל אביב בזמן גל החום שפקד את המדינה / צילום: Oded Balilty, AP
אנשים מבלים בים בתל אביב בזמן גל החום שפקד את המדינה / צילום: Oded Balilty, AP

שרב כבד שורר בכל רחבי ישראל מאז יום שבת. באזורים רבים בארץ נמדדות טמפרטורות של יותר מ-40 מעלות, ובעמקי המזרח מטפסת הטמפרטורה עד כדי 45 מעלות צלזיוס. בשרב הכבד ועומס החום קיפחו את חייהם שלושה אזרחים - שניים מתוכם רק אתמול. לפי מגן דוד אדום, עומס החום הכבד אשר פקד את ישראל בימים האחרונים הוביל לעלייה קיצונית במספר הפונים למוקד מד"א, בשל תלונות על התייבשות, סחרחורות, עילפון ומכות חום. מלבד הנפטרים, נרשמו מקרי חירום נוספים ובהם פגיעות קשות, ובמשך שבוע, טיפולו אנשי מד"א בכ-1,000 פניות הנוגעות לגל החום.

גל החום צפוי להימשך בימים הקרובים, ולפי השירות המטאורולוגי, צפוי להיות חסר תקדים באורכו ובערכי הטמפרטורה הקיצוניים עם רצף של 6 ימים בהן תשרור טמפרטורה של מעל 38 מעלות במישור החוף, ו-36 מעלות בהרים, או מעל 42 מעלות באזור הכנרת.

ככלל, רצף ימים של שרב כבד אינו נדיר בחודשי האביב, אולם רצפים של ימי שרב באביב היו בעבר קצרים יותר או שאופיינו בטמפרטורות פחות גבוהות. גל החום הנוכחי, לפי התחזיות, עשוי לשבור שיאי עבר. "אנחנו חווים כעת שרב אביבי שנובע מנוכחותה של רמה ברומטרית מעלינו. זו תופעה שכיחה שמאפיינת את עונות המעבר, אך מה שחריג בשרב הזה זה האורך והעוצמה שלו", מסבירה פרופ' שלומית פז, קלימטולוגית מאוניברסיטת חיפה. "זו תופעה שאנחנו רואים בעולם ובאגן הים התיכון; יותר גלי חום ששכיחותם, משכם והעוצמה שלהם במגמת עלייה. התופעה הזו היא חלק משינויי האקלים, הגורמים לשינויים אטמוספריים, שמובילים לשינויים במזג האוויר".

2019 הייתה השנה השנייה החמה ביותר מאז החלו מדידות הטמפרטורה ב-1850, כך לפי נאס"א, והעשור החולף היה החם ביותר שידע העולם. חודש אפריל החולף, אגב כך, היה השני החם ביותר מאז החלו המדידות. על פי תחזית הטמפרטורה השנתית של NCEI, לשנת 2020 יש סיכוי של מעל 99.9% להיות מדורגת בין חמש השנים החמות ביותר בהיסטוריה, וסיכוי של 69% להיות השנה החמה ביותר שבהן.

מספר אירועי החום והלחות הקיצוניים הכפיל את עצמו ב-40 השנים האחרונות, ומדענים צופים כי משבר האקלים ההולך ומחריף יוביל ליותר גלי חום ארוכים וממושכים, עד כדי קיץ בלתי נסבל, שלא יאפשר מחייה באזורים מסוימים בעולם. עליית הטמפרטורות בישראל כמעט כפולה מהממוצע העולמי - שתי מעלות מאז תחילת המדידות. על פי התרחיש הפסימי, אם פליטת גזי חממה תמשיך במגמה הנוכחית, הטמפרטורות יעלו בעוד 1.2 מעלות עד 2050, ומספר הימים שבהם הטמפרטורה בארץ תעלה על 30 מעלות, תגדל בעשורים הקרובים ב-40 ימים בשנה.

"אלו הם פני העתיד. זו טעימה קטנה מדברים שיהפכו להיות נפוצים יותר, ככל שנכנס עמוק יותר לתוך המאה הזאת. גלי חום כאלו יהפכו שכיחים וחזקים יותר, לפי התחזית שלנו", מסביר ניר סתיו, מנהל השירות המטאורולוגי. "אנשים מדברים על בכמה תעלה הטמפרטורה בממוצע, אך הממוצע מורכב מאירועים של תנודות ופיקים. אם נסתכל על הממוצע של מאי הנוכחי, אולי לא נבחין בשום דבר דרמטי - השבוע הראשון היה קר מהרגיל, אמצע החודש לוהט, סוף החודש כנראה מתחת לממוצע. השיאים ואירועי הקיצון יהיו קשים יותר, גם אם הממוצע לא יהיה קיצוני בסופו של דבר. צריך להתחיל להבין שזה לא סתם יותר חם, אלא יכול לשנות את צורת החיים שלנו. במקום להתרגש מטמפרטורה של 40 מעלות, אנחנו נדבר עוד בימי חיינו על שבירת שיאים שמעל 50 מעלות. טמפרטורה כזוכ כבר נמדדה בשנה שעברה, וזה עוד יחזור. בעתיד הלא רחוק, בעונה החמה כנראה שלא נתרגש מטמפרטורה מתחת ל-50 מעלות".

אנשים יושבים בטיילת בתל אביב ליד חוף הים בזמן גל החום / צילום: Oded Balilty, AP

"אין ולא יהיה חיסון למשבר האקלים"

"בעתיד זה יהיה הרבה יותר גרוע. כל המודלים צופים החמרה משמעותית של התופעה", אומרת פז. "יש אשליה שאנחנו מורגלים לחום ושהבתים ממוזגים, אך זו שאננות. בישראל יש אוכלוסיות רגישות - קשישים שנמצאים בסיכון לתמותה מגלי חום, ואנשים שסובלים מ'עוני אנרגטי' - אין להם כסף לרכוש מזגנים או להפעיל אותם. הסיכון השלישי הוא סיכון לשריפות; הן מסכנות חיים ורכוש, והן פולטות מזהמי אוויר רבים, והם נשארים גם אחרי שמכבים את השריפה. התקופה הזו היא מאוד מסוכנת מהבחינה הזו".

לאחר חודשים רבים שבהם מהדורות החדשות ותשומת הלב הציבורית הופנתה למגפת הקורונה באופן מוחלט, פז מדגישה שהשפעותיו הבריאותיות של משבר האקלים על בני האדם הן הרסניות, ויהפכו גרועות יותר ככל שלא יופנו תשומות להתמודדות עם הבעיות הגוברות. "ההתייחסות למשבר הקורונה הייתה מאוד רצינית. במקביל, הגיע הזמן להתייחסות רצינית ולהפנמה של הסכנות לבריאות שיש בסיכוני אקלים. בגל חום ב-2003 נהרגו במערב אירופה 70 אלף בני אדם בתוך שבועיים-שלושה, במדינות חזקות כלכלית כמו צרפת, בלגיה וספרד. רוב המתים היו קשישים, מעל גיל 65. יש הנחות של ארגון הבריאות העולמי, שבשנים 2030 עד 2050, ימותו 250 אלף איש נוספים בשנה, בשל השלכות של משבר האקלים - מכות חום, מלריה, מחלות שקשורות בתזונה ומחסור במים. זה, בנוסף ל-7 מיליון בני אדם שנהרגים כיום מזיהום אוויר ברחבי העולם מדי שנה.

"מדינות העולם הוכיחו שהן יכולות להוריד את השלטר כשצריך. ודאי שהתנהלות כזו לא יכולה להמשיך לאורך זמן, אבל צריך לקוות שייקחו את הסיכונים לבריאות האדם ברצינות רבה יותר עכשיו, ושהחזרה לשגרה תיקח בחשבון התנהלות שתפחית גזי חממה ופליטת מזהמי אוויר".

עד כה, מדגישה פז, לא נעשה די. בניגוד להתגייסות העולמית למאבק בקורונה, מתוצאות משבר האקלים, ממשיכים בני אדם רבים למות בשקט. "רק בשנים האחרונות, מאות מיליוני בני אדם הושפעו מאסונות טבע אקלימיים. מגלי חום בצרפת לשיטפונות בסין, שריפות ענק באוסטרליה, וסופות טרופיות קיצוניות בארה"ב ובאפריקה. ההתייחסות לבריאות האדם וביטחונו היא לא רצינית, בלשון המעטה. השפעות של שינויי אקלים אי אפשר לפתור בכך שיושבים בבית ומסתגרים. אין ולא יהיה חיסון למשבר האקלים. אם לא ננקוט באמצעים מידיים להפחתה של פליטות של גזי חממה, אנחנו נגיע למצב שיהיה קשה מאוד להתקיים כאן. העונה החמה תהפוך להיות בלתי נסבלת, עם טמפרטורה מסכנת חיים. הימים האלו, הם נורת אזהרה רצינית ביותר".

האם ישראל תצליח להתמודד עם גלי החום הגוברים והממושכים? גם סתיו מציע לראות בשבוע הנוכחי קריאה לפעולה. "התשתיות שלנו לא מוכנות לזה. איך, למשל, בעידן שבו צריך לעבור לתחבורה ציבורית - אדם יכול לעמוד בתחנת האוטובוס ולחכות במזג אוויר כזה? יש לנו עכשיו גל חום וקורונה, ואנחנו מבינים את המורכבות של השינויים. אנחנו רוצים לפתוח את הכיתות ולאוורר אותן, וכדי למנוע העברה של מגפות - צריכים להימנע ממיזוג מרכזי. בגל חום, אנחנו רוצים מיזוג בעוצמה מקסימלית וחלונות סגורים. זה הרי לא ייגמר בקורונה, כשלא תהיה קורונה, תבוא מגפה אחרת. המגפות הן בילד-אין במשבר הסביבתי והקיומי שאנחנו נמצאים בו. מדובר בחיים בצפיפות גדולה יותר, בחיכוך גדול יותר עם בעלי חיים שמצליחים לשרוד על הפלנטה הזו. שינויי האקלים יגרמו לשינויי דפוסים, מגפות יהיו נפוצות יותר ובגלל הגלובליזציה יקפצו ממקום למקום. יש מחלות רבות שאנחנו עדיין לא מכירים, ויהיו להן תנאים אקלימיים נהדרים לשגשג בהם. צריך להסתכל על הימים האלו, ולחשוב על כך שהם יכולים להפוך להיות הסטנדרט. אנחנו בדעיכה של הקורונה, אבל כשדבר כזה מגיע יחד עם גל חום - צריך לתת עליו את הדעת. המערכות שלנו צריכות להגיע למצב שיש להן בו אוויר לנשימה, כי עוד משברים יבואו".

ובכל זאת, האנושות הצליחה להתגייס באופן חוצה גבולות למאבק בקורונה. למרות מחאת האקלים שסחפה מיליונים ברחבי העולם, ההתגייסות של המנהיגים - כמעט ולא נראית בשטח. פרופ' פז מדגישה שהמנהיגים והציבור גם הוא - לא יכולים להמשיך להתייחס לנושא כעניין זניח. "בקורונה יש משהו מאיים ומוחשי. הנושא של שינויי האקלים נראה ערטילאי, אך יש תזוזה בשנים האחרונות. מקבלי ההחלטות הראו עכשיו שכשהם רוצים לשים דגש על בעיה ולמצוא לה פתרון מהיר, כל התשומות, התקציבים והמחקר הולכים לשם. אבל בזמן הזה, מזניחים משהו שמסכן אוכלוסייה הרבה יותר גדולה. זה מאוד מדאיג. אם היינו מתעוררים מוקדם יותר, ומשקיעים משאבים לאומיים בהפחתת פליטת גזי חממה ומציאת פתרונות רחבים לשימוש באנרגיות מתחדשות, היינו היום במצב יותר טוב. כרגע, אני מקווה שלא איחרנו את הרכבת".

כשיש מיליון מובטלים במשק, אולי זה הזמן לגרין ניו דיל.
"זה הזמן לחשיבה מחודשת, ברמה לאומית. מה אפשר וצריך לעשות אחרת. יש בישראל מנהלת שינויי אקלים, גם אני חברה בה. היו לנו כמה פגישות, אבל זה לא רציני. צריך להוביל ליישום החלטת הממשלה למאבק בשינויי האקלים ולהפחת הפליטות, ההתקדמות שנעשתה עד היום, לא מספיקה. אנחנו צריכים לחזור לשגרה מאוזנת. לא צריך, למשל, לנסוע לעבודה כל יום, אם אפשר לעבוד מהבית באופן לא פחות יעיל".

עוד כתבות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו