גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההקלות ששלחו מיליון ישראלים לחל"ת עומדות להסתיים, אבל באוצר עדיין לא טרחו לגבש מדיניות חדשה

בשבוע הבא יסתיימו ההקלות שהעניקה הממשלה למי שאיבד את עבודתו בתקופת הקורונה, אבל האוצר מעדיף לחכות ולא ליזום הטבות נוספות • מומחים לשוק התעסוקה מזהירים ממדיניות שתגרום לכך ששיעור האבטלה יישאר גבוה מאוד גם אחרי משבר הקורונה

לשכת התעסוקה בתל אביב בחודש שעבר / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות
לשכת התעסוקה בתל אביב בחודש שעבר / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות

בשבוע הבא יפוג תוקף ההקלות למובטלים שיזמה הממשלה הקודמת בתחילת משבר הקורונה. הקלות כמו הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה עבור מובטלים שהגיעו לתום תקופת דמי האבטלה שלהם בתוך המשבר - לא יוארכו בחודש נוסף. הקלה אחרת, תקופת האכשרה המקוצרת, כבר פגה בסוף החודש שעבר, לרווחתם של שומרי הקופה.

משיחות עם גורמים העוסקים בכך עולה כי למשרד האוצר אין שום כוונה ליזום הסדר חדש לטיפול בגל האבטלה במשק. המניע הוא כמובן חיסכון בתקציבים ורצון שלא לבזבז כסף על מובטלים שיצליחו במילא למצוא עבודה. לכן מעדיפים באוצר לחכות להשלמת תהליך הפתיחה מחדש של המשק כדי שתמונת האבטלה "תתבהר" מתוך תקווה שיישארו מספר מוקדי אבטלה שבהם ניתן יהיה לטפל נקודתית, ללא צורך בהקלות נוספות לכלל המובטלים.

האינטרס של האוצר הוא להגן בכל הכוח על ההסדר הקיים וכל המוסיף - גורע. לדעת מומחים לשוק התעסוקה זו מדיניות קמצנית שמעכבת את חזרתם לעבודה של עשרות אלפי עובדים, ועלולה להשאיר מאחוריה בעיית אבטלה קשה הרבה אחרי שיסתיים המשבר. בנוסף הם מזהירים כי לאוצר אין שום תוכנית לקראת התמודדות עם משבר דומה או גל שני של קורונה שעלול להגיע כבר בחורף הקרוב.

ביטוח האבטלה בישראל עבר שינויים גדולים בתקופתו של שר האוצר בנימין נתניהו. הוא נבנה עבור משק שיש בו אבטלה נמוכה יחסית ומתוך השקפה שצריך לתמרץ את המובטלים לחפש עבודה. משום כך זהו הסדר "קמצני" בכל השוואה למקובל בעולם. כל עוד שיעור האבטלה בישראל היה באזור החד ספרתי הנמוך, ההסדר הזה עבד לא רע. אלא שהוא אינו מתאים כלל למצב שבו כל עובד רביעי או חמישי במשק מחפש עבודה. הוא אינו מתאים למצב שבו הרוב המוחלט של המובטלים רוצים מאד לעבוד, אבל אינם יכולים למצוא עבודה. מכיון שבמגירות באוצר אין תכנית מגירה להתמודדות תעסוקתית עם משברים עולמיים כמו הקורונה, התמלא הוואקום שנוצר בתחילת המשבר בצורה בלתי מתוכננת ובלתי מתואמת על ידי הסדר אחר, שנועד למטרות אחרות לגמרי.

דוגמאות לחורים ברשת הביטחון

"צריך הסדר שמתאים לכוח עליון"

ההסדר שמאפשר לעובדים בחל"ת לקבל דמי אבטלה, לא התחיל עם הקורונה אלא נולד לפני 16 שנים בפסק דין של בית הדין לעבודה. הוא מיועד למקרים חריגים כמו סגירה זמנית של עסק ואיש לא חלם שישמש מאות אלפי עובדים שיישלחו הביתה בהתראה קצרה. אבל זה קרה בגלל החלטה אחת שקיבל בתחילת המשבר מנכ"ל הביטוח הלאומי מבלי לעדכן מראש את האוצר או את הממשלה - היא זו שהכתיבה את מדיניות הממשלה.

נייר עמדה שכתבה פרופ' לאה אחדות במסגרת "צוותי המומחים של המשבר" התארגנות עצמאית של אנשי אקדמיה יהודים וערבים, מנתח את הליקויים בהסדר של החל"ת וממליץ על לקחים לקראת המשבר הבא. בשורה התחתונה סבורה אחדות, לשעבר סמנכ"לית למחקר ולתכנון במוסד ביטוח לאומי, כי יש לשקול הסדר שיאפשר לעובדים להישאר במקומות העבודה בסבסוד של המדינה, בנוסח המודל הגרמני או מודל אחר שמקובל באירופה. אבל הבעיה אומרת אחדות "שהאוצר לא רוצה בכלל הסדר אחר".

פרופ' אחדות, נתחיל דווקא מהסוף אלו לקחים לדעתך צריכים להיות מופקים מהמשבר הזה ולקראת המשבר הבא?
"בטווח הקצר הביטוח הלאומי, שתפקד לדעתי טוב מאד בסך הכל, צריך להסתכל על עצמו ולראות איפה היו אנשים שנפלו בין הכיסאות. מבחינת המעסיקים אפשר ללמוד משהו מאד מעניין ממה שנעשה באנגליה - שם פרסמו בתחילת המשבר דף הנחיות למעסיק שמסביר לו מה האופציות, מבחינת יחסי עובד מעביד. שהמעסיק יוכל לבחור מה המסלול שמתאים לו. לטווח הארוך צריך לחשוב איך להשתמש בדמי האבטלה כחלק מהשכר".

למה את מתכוונת כשאת מדבר על הסדר חדש?
"כל ההחמרות שיש היום בנושא האבטלה הן מתחילת שנות האלפיים ונעשו על ידי מי שהיום ראש הממשלה ואז היה שר האוצר, מתוך תפיסה שמובטלים הם פרזיטים. אבל בשיעורי אבטלה של מעל 10% אי אפשר לומר שום דבר על המובטלים. ברור שאלה אנשים שרוצים לעבוד וחשוב להחזיר אותם למעגל העבודה כמה שיותר מהר, כי ככל שעובר הזמן אנשים מאבדים מיומנויות. לכן צריך הסדר שמתאים לאירועים של מעין כוח עליון כמו הקורונה. אני חושבת למשל על צמצום תקופת האכשרה (תקופת העבודה המינימלית שמזכה בדמי אבטלה) באופן קבוע ל-9 חודשים מתוך 18. בנושא השתתפות של המדינה בעבודה יש כבר היום אפשרות כזו - מי שמצא עבודה בשכר נמוך יותר יכול לקבל מהמדינה השלמה - וצריך אולי להרחיב אותה".

החל"ת שהפכה לכוכבת משבר הקורונה בשוק העבודה היא תופעה שלא הייתה מוכרת קודם לכן בציבור הרחב. רק מעטים יודעים שהאפשרות של עובדים בחל"ת לתבוע דמי אבטלה קיימת עוד מ-2004. "בית הדין קבע שהתכלית של ביטוח אבטלה היא לפצות את העובד על אובדן שכר בגלל הפסקת עבודה - ולעניין הזה אין הבדל בין פיטורים ליציאה לחל"ת" אומרת אחדות .

עד למשבר האחרון היה שיעור העובדים בחל"ת בין מקבלי דמי האבטלה בקושי 2% או 3% אומרת אחרות. "זה היה ערוץ שולי ולא ניתנה עליו בכלל הדעת. כשהגיע משבר הקורונה, הביטוח הלאומי החליט שמי שיוצא לחל"ת יוכל לקבל את דמי האבטלה ללא צורך לנצל קודם לכן את ימי החופשה שעומדים לרשותו. ברגע שהממשלה ויתרה על הסייג הזה - ראית שזה קורה בבת אחת. עכשיו זה פרץ לתודעה הציבורית אבל אנשים שעבדו בביטוח הלאומי אומרים שזה לא הסדר טוב לקורונה".

אז למה החל"ת לא מתאים לקורונה?
"מצד אחד זה מזל גדול שהיה פתרון זמין שאפשר לתת דמי אבטלה כמעט מהיום הראשון. מצד שני החל"ת יש לו רציונל מאד כלכלי בימי שגרה. הוא מתאים למפעלים או מעסיקים אחרים שנכנסים למצוקה זמנית ולא רוצים להיפטר מהעובדים שלהם. אבל לחל"ת יש גם חסרונות מבחינת העובד, הוא לא מקבל הפרשות לפנסיה במהלך החל"ת ואחרי חודשיים הוא צריך להתחיל לשלם ביטוח לאומי. הוא גם לא יודע אם לחפש עבודה בתקופת החל"ת - זה מהותי כי אם הוא יפוטר בתום החל"ת או זמן קצר אחרי שיחזור לעבודה הוא יוכל לקבל שוב את דמי האבטלה שכבר ניצל במהלך החל"ת".

ומצד שני באוצר טוענים שהיו הרבה חברות חזקות שהוציאו עובדים לחל"ת רק כדי לעשות סיבוב על המדינה.
"היו מקומות עבודה שהיו יכולים להיות יותר לארג'ים ולהמשיך להעסיק את העובדים שלהם. חברות ביטוח המשיכו לעבוד - הן לא היו צריכות להוציא עובדים לחל"ת. על-הרקע הזה יש חשש שהאוצר ינסה לבטל את החל"ת, אולי בחוק ההסדרים הבא. זה ערוץ לגיטימי, שעוזר לאנשים - כמו שהשופטים פסקו אין הבדל בין זה שפיטרו אותך לזה שיצאת לחל"ת. צריך לראות איפה התגלו הכשלים ולטפל בהם ולא לשפוך את המים עם התינוק".

"ההקלה נעשתה בקמצנות גדולה"

החל"ת הוא הבולט אבל ממש לא היחיד מבין הצעדים שננקטו לסיוע למי שנותרו ללא פרנסה. הממשלה אישרה בתחילת המשבר סל של הקלות למובטלים. השכירים קיבלו קיצור של תקופת האכשרה והארכת תקופת הזכאות עבור אלה שזכאותם נגמרה בתוך המשבר. סיוע משלים הובטח לכל מי שאינם זכאים לדמי אבטלה: פיצוי של 1,000 עד 4,000 שקלים לבני 67 ומעלה ופיצוי של עד 20 אלף שקל בשלוש פעימות לעצמאים. הבעיה שהמדינה נתנה ביד אחת אבל לקחה ביד השנייה.

אחדות אומרת שמעטים מבין מכריה העצמאיים הצליחו לקבל את הפעימה הראשונה מרשות המסים. "זה היה שיגעון. היו שם 20 אלף תנאים - כשאתה עושה תוכנית כזאת ברור שאתה לא רוצה לשלם. זה לא הגישה האמריקאית של קודם ניתן לכם כסף ואח"כ נתחשבן אתכם. מעבר לזה ציפיתי מרשות המסים ליכולת דיגיטלית ברמה הרבה יותר גבוהה".

אבל גם בסיוע לשכירים לא היו חסרות אותיות קטנות - ודוגמה בולטת לכך היא קיצור תקופת האכשרה (פרק הזמן המינימלי שעובד חייב לעבוד כדי להיות זכאי לדמי אבטלה) - מ-12 חודשים ב-18 החודשים האחרונים ל-6 חודשים ב-18 החודשים האחרונים.

"לכל חודש של קיצור בתקופת האכשרה יש משמעות תקציבית גדולה מאד מבחינת המדינה" אומרת אחדות "ב-2002 למשל המדינה חסכה המון כסף, המון, כשהאריכה את תקופה האכשרה מ-6 חודשים (ב-12 החודשים האחרונים) ל-12 חודשים (ב-18 החודשים האחרונים)".

אז מה רע בזה שקיצרו עכשיו ל-6 חודשים?
"כי ההקלה הזו נעשתה בקמצנות גדולה. נקבע שמי שניצל את ההקלה היה זכאי לקבל רק 50% ממספר הימים שהיה מקבל אילו היה מובטל 'רגיל'. מובטל שזכאי למשל עד 100 יום אבטלה - יקבל רק 50 ימים. וזה כשהמדינה יודעת שיש ענפים במשק כמו המסעדות או התיאטראות שהפתיחה שלהם תיקח עוד הרבה מאד זמן. דבר נוסף ההקלה הזו לא הוארכה מעבר ל-30 באפריל, כך שתקופה האכשרה של מי שיגיש תביעה היום חזרה להיות 12 חודשים. שאר ההקלות הוארכו עד סוף מאי. למה לא להאריך את ההקלות מעבר לך-31 למאי עד ליוני או יולי? למה לא לעזור?".

מה שאולי לא ידעת על חל"ת

● כבר ב-2004 פסק דין איפשר לעובדים שיצאו לחל"ת לקבל דמי אבטלה
● הביטוח הלאומי חייב עובד בחל"ת לנצל את יתרת ימי החופשה שלו לפני שיתחיל לקבל דמי אבטלה
● בתחילת משבר הקורונה הודיע מנכ"ל הביטוח הלאומי כי תבוטל הדרישה לניצול ימי החופשה
● ב-2008 המדינה והמעסיקים הקימו קרן פיצויים לעובדים בחל"ת בסך 150 מיליון שקל, שלא נוצלה
● בשגרה 2%-3% מהתביעות לדמי האבטלה הן של עובדים בחל"ת
● בשיא משבר הקורונה היו 900 אלף עובדים בחל"ת
● עובד שיצא לחל"ת, חזר לעבוד ופוטר (לפני שצבר ותק מספיק לתביעת אבטלה חדשה) - לא יוכל לקבל שוב את דמי האבטלה שכבר קיבל בחל"ת
● בעת החל"ת העובד לא זכאי להפרשות פנסיוניות, ולאחר חודשיים הוא מחוייב להתחיל לשלם דמי ביטוח לאומי

עוד כתבות

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

אייל בן סימון מימש אופציות של הפניקס בהיקף של 1.65 מיליון שקל

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

מגמה מעורבת בוול סטריט; רשת הרהיטים RH מזנקת ב-16%, שיאומי ב-12%

נאסד"ק יורד ב-0.2% ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק