גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות המכשור הרפואי מתאגדות: "ישראל לא יכולה להיות 'מדינת חדשנות' ללא תעשייה"

ארגון מדטק החדש, בהובלת מדטרוניק, ג'נרל אלקטרוניק, טבע ופיליפס, מבקש תמיכה מהמדינה כדי להרחיב את תעשיית הייצור הרפואי, מתכוון להכניס מכשור רפואי חדשני לסל התרופות ורוצה להיות גוף שהרגולטורים מתייעצים איתו לפני קבלת החלטות בתחום המכשור הרפואי

מכשור רפואי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
מכשור רפואי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

כמה שבועות אחרי שנולד רשמית איגוד המכשור הרפואי הישראלי, מדטק, פרצה מגפת הקורונה וטרפה את תוכניות ההשקה של מייסדיו. היא גם טרפה את שוק המכשור הרפואי עצמו, לטוב ולרע. היא שמה אותו במרכז מבחינה תודעתית ומעשית, אבל הקשתה עליו לפעול ברמה הלוגיסטית.

ירון יצהרי, מנכ"ל חברת מדטרוניק ומנכ"ל האיגוד החדש, אומר שהארגון קם למטרות אחרות, אבל הקורונה הייתה "טירונות" שעזרה לגבש אותו. אם המחשבה בעת ההקמה הייתה בעיקר איך להסביר ולשווק את תחום המכשור הרפואי ואת החברות הפועלות בסקטור הזה, פתאום הגלגל התהפך והמטרה המובילה הייתה לענות לצרכים של מערכת הבריאות הישראלית בעזרת חברות המכשור הרפואי בארץ.

ירון יצהרי/ צילום:  איל יצהר

"העולם חזר להיות שטוח"

"ראינו שהעולם חזר להיות שטוח ולא עגול", אומר יצהרי, "כלומר, פתאום נהיה קשה להשיג מוצרים רפואיים. התחלנו קודם כול להשמיש מוצרים שלא פעלו (למשל, מכונות הנשמה או מכונות בדיקה). יצרנו שיתופי פעולה עם רפא"ל והתעשיה האווירית כדי לפתוח את הפטנטים של המנשמים ולאפשר לייצר אותם מחומרים זמינים.

"במקביל, פעלנו לחבר בין טכנולוגיות של חברות מכשור רפואי ישראליות לבין בתי החולים, קופות החולים ומשרד הבריאות. החברות הישראליות פיתחו בתקופה הזו טכנולוגיות מדהימות יש מאין - מחידושים בהנשמה ובטיפול בחולה, דרך טכונולוגיות חיזוי, טכנולוגיות תקשורת עם המטופל, טכנולוגיות אבחון וניטור, או לטיפול בבית. התפקיד שלנו היה לעזור להם למצוא את הערוץ לתוך בית החולים ומשרד הבריאות, וגם לשיתוף פעולה עם התעשייה היצרנית המקומית. אנחנו היינו הגורם המתכלל, וכמובן עבדנו בשביל כל החברות הקטנות והגדולות ולא רק אלה שחברות באיגוד. בפן של הרכש, היינו מעורבים במבצעי רכש הציוד הרפואי ההרואיים והפחות הרואיים של התקופה".

לדברי יצהרי, החודשים האחרונים העבירו היטב את המסר לגורמים הרלוונטיים בממשלה ובסקטור עצמו, שישראל לא יכולה להיות "מדינת חדשנות" ללא תעשייה. "הרעיון של מדינת חדשנות בלבד לא מחזיק מים כשאין חקלאות, כשאי אפשר ליצר מסכות על פי הצורך, כשיש פתאום מחסור בביצים. דווקא בתחום המכשור הרפואי יכולה להיות כאן, וכבר יש כאן, תעשייה עם יצור מתקדם. אנחנו צריכים תמיכה מהמדינה, ומקווים שגם המשקיעים יבינו שזה העתיד".

"השאיפה שלנו היא להיות אינטל"

כעת עם תחילת ההתאוששות, חוזר האיגוד לתוכנית ההשקה המקורית: לקדם את חברות הטכנולוגיה הרפואית המתקדמת שעוסקות במחקר ופיתוח בארץ.

"הקמנו את האיגוד עם כמה מטרות עיקריות מבחינת הייצוג של התעשייה", אומרת שירה אוברלנדר, מנהלת תחום שיפוי ביטוחי ונגישות במדטרוניק ישראל. קודם כול - ההיבט התעסוקתי. תחום המכשור הרפואי, אם כוללים את האסתטיקה הרפואית, מעסיק בישראל עשרות אלפי עובדים. התעסוקה בתחום הזה היא מאוד מגוונת. היא מעסיקה עובדים מרמת הייצור ועד בעלי דוקטורט ומעלה. השכר הממוצע גם לעובדי הייצור הוא יחסית גבוה, משום שהחברות בוחרות להשאיר בארץ ולא להוציא למיקור חוץ דווקא את הייצור המורכב. התעשייה הזו פרוסה גיאוגרפית בכל הארץ, ולא ממוקדת רק במרכז. היא מעסיקה עובדים ממגזרים מגוונים, ובגילאים מגוונים".

שירה אוברלנדר, מדטרוניק / צילום: תמר מצפי, גלובס

יצהרי: "התעסוקה הזו ממומנת במידה רבה על ידי כספים שמגיעים מחו"ל. בעשור האחרון הושקעו יותר מ-5 מיליארד דולר ברכישות של חברות מכשור רפואי ישראליות על ידי חברות בינלאומיות, וזו רק ההתחלה, כי רוב הרכישות הללו לא הסתיימו בהעברת החברה עם הטכנולוגיה שלה לחו"ל. המחקר והפיתוח ולפעמים אפילו הייצור נשארו פה, והחברות הבינלאומיות ממשיכות להשקיע ולפתח. השאיפה שלנו היא להיות אינטל, בהיבט של תעסוקה בפריפריה ובכל הארץ".

שיעור הרכישות של חברות מדעי החיים הישראליות, לפי סקטור

תחום נוסף שבו צפוי האיגוד לעסוק הוא הפיכת השוק הישראלי ל"אתר בטא" לבדיקת טכנולוגיות רפואיות חדשות מכל העולם. זאת, על ידי פתיחת דלתות בבתי החולים ובקופות החולים. תהליך הפיתוח אמור להתקיים במשולב עם בתי החולים וקופות החולים מהרגע הראשון, והפיתוח נעשה על בסיס המידע שנאגר בבתי החולים. אחר כך בתי החולים וקופות החולים הללו יטמיעו את הטכנולוגיות כפיילוטים אצלם, ולבסוף אותו מידע ישמש גם כדי לתת פידבק והוכחת ערך לאותן טכנולוגיות.

החזון הזה הוצע במיוחד עבור ישראל על ידי עומאר ישראק, מי שהיה עד לאחרונה מנכ"ל מדטרוניק העולמית, וראה שלישראל יכול להיות תפקיד משמעותי במשימה זו.

"כשפנינו למשרד הבריאות ביוזמות מעניינות בתחום הזה כחברה, כמדטרוניק, הם אמרו לנו שהם לא יכולים להתייחס ליוזמות של חברה אחת", אומרת אוברלנדר, "אלא צריך לאגד כמה חברות, כדי שנוכל להציע חדשנות רגולטורית, ולשבת לדון בכך, סקטור מול רגולטור". התגובה הזאת בעצם נתנה את הדחיפה האחרונה להקמת הארגון.

"לקדם סל טכנולוגיות רפואיות"

תחום שלישי שהאיגוד מתכוון לעסוק בו הוא "סל התרופות של המכשור הרפואי. לא במקרה קוראים היום לסל התרופות בשם זה ולא "סל הבריאות", משום שכמעט אין בו ייצוג לטכנולוגיות רפואיות שאינן תרופות. קופות החולים והמדינה אמנם מממנות עבור הציבור טיפול באמצעות מכשור רפואי חדש, אבל אין מנגנון קבוע לעדכון התקצוב עבור מוצרים אלה בכל שנה, כפי שיש בתחום התרופות.

"הכוונה היא לקדם סל טכנולוגיות רפואיות שמאפשר לבתי החולים להשקיע בציוד שהערך שלו אולי מתבטא בטווח הרחוק יותר ולכן כרגע קשה להם להשקיע בו. אם הטכנולוגיות יהיו בעיקר כאלה שפותחו בישראל, אז תהיה בכך תרומה כפולה", אומר ארז כהן, מנכ״ל פעילות בתי החולים ופתרונות רפואיים של טבע ישראל.

נושא נוסף הוא תהליך הרגולציה וההטמעה של טכנולוגיות חדשות בבתי החולים.

"כל אחד מאיתנו מכיר טכנולוגיות שלא נכנסו לשימוש בארץ או שנכנסו לשימוש באיטיות רבה כי המערכת הרפואית לא בנויה להתחדש טכנולוגית, אף שהרופאים רוצים בזה ובתי החולים רוצים בזה ומבינים את הערך של זה למטופל ולעבודה שלהם ברמה העקרונית", אומר יצהרי.

"אם ניצור מסלולים רגולטוריים ומסלולים בתוך מערכי הרכש וההכשרה של בתי החולים, שידחפו את ההתחדשות, נוכל לחזק עוד יותר את המעמד המוביל של המערכת הרפואית הישראלית, ושל סקטור המכשור הרפואי הישראלי בעולם, בו זמנית".

כהן: "וזו לא שאלה של רגולטור אדיש או רגולטור קשוח. להיפך, משרד הבריאות מתעניין ביוזמות האלה, אבל יחידת האמ"ר (האחראית על מכשור הרפואי במשרד הבריאות) היא קטנה יחסית. השאלה היא אם הממשלה כולה מוכנה לשים את הפוקוס על זה".

יצהרי: "בגרמניה יש תהליך יותר מובנה של אימוץ טכנולוגיות לתוך מערכת הבריאות ובדיקת הערך שלהן ורק אם הטכנולוגיה לא עומדת בהבטחות, היא נפלטת החוצה. הכוונה היא לא לבדיקה רגולטורית, אלא לבדיקת הערך".

"אין היום לגבי החולים שום תקינה שאומרת - אם יצאה טכנולוגיה חדשה לעולם אשר מוכח שהיא פועלת טוב יותר, מצופה ממך לאמץ אותה", אומר ערן פינטל, ראש תחום המכירות והשירות ב-GE ישראל. "ואין לבית החולים כלים לעשות הערכה אמיתית של המוצרים החדשים. אנחנו רוצים לייצר כלי הערכה ולעזור למקבלי ההחלטות לקבל החלטה נבונה יותר, וכך למנוע מצב שבו הם מעדיפים לא לקבל החלטה בכלל לגבי מוצרים חדשים".

"יש ואקום בהכשרה"

הנושא האחרון הוא הכשרה. "למשל, כל הנושא של הכשרה באמצעות סימולציה - אנחנו לא מדמיינים שכלי טיס ייכנס לשימוש בלי סימולציה", אומר יצהרי, "ואילו בתחום של הרגולציה והביצוע של הדרכות על מכשור רפואי, יש ואקום וההכשרה נעשית תוך כדי עבודה - על הגוף שלי ושלך - או שהיא לא נעשית בכלל ואז לא מאמצים את הטכנולוגיות החדשות, גם אם הן מצוינות.

"רופאים הם מעולים בהבנה של תרופות, מעולים בפיזיולוגיה, ופחות חשופים לעולם המכשור הרפואי במהלך ההכשרה שלהם. בישראל המצב מבחינה זו גרוע ממה שקיים בעולם. כדי לקדם תהליך מסודר של רגולציה להכשרות וסימולציות על מכשירים רפואיים חדשים, אנחנו צריכים את משרדי האוצר, הכלכלה, הבריאות, האקדמיה ובלתי החולים, שכולם יישבו יחד.

"יש חוסר בהכשרה, לא לרופאים אלא גם לטכנאים, למהנדסים, לאנשי השירות", אומר פינטל. "ובסוף המטרה היא שאם כבר רוכשים ציוד, שהוא באמת ייתן את הטיפול הטוב ביותר. חייבים להפעיל ולתחזק אותו ברמה הגבוהה ביותר. אנחנו דנים בקבוצה באפשרות להקים מרכז סימולציה, שבאמת ינגיש אותן טכנולוגיות וידע.

"היום כל מדינות העולם הציבו לעצמן משימה לקדם פיתוח של טיפולים רפואיים והנגשתם לציבור באופן מהיר, בטוח, ומדויק. זה אינטרס של המדינה, של הגורמים המממנים וגם של מי שזוכה בסופו של דבר לקבל את הטיפול. קידום נוכחות של חברות בינלאומיות במדינה וחברות מקומיות מאפשר פיתוח מהיר של טכנולוגיות ונגישות שלהן למערכת הבריאות המקומית. ישראל היא אקוסיסטם מדהים שיכול לעשות את זה".

איך בעצם נולד הארגון?
יצהרי: "מדטרוניק עמדה לפני רכישה של חברה בישראל ושאלו אותי מה קורה עם תמיכה בתעסוקה ובייצור ובייצוא. האם אני יכול לייצר נייר עמדה של כל התשתית והתמיכה והתנאים שאני מקבל מהמדינה? ואז זיהיתי את הוואקום. כל מה שקשור להקמת מפעלים זה האוצר, תעסוקה זה משרד הכלכלה. רשות החדשנות עוסקת בתעסוקה של מהנדסים ומדענים, אבל מה עם עובדי הייצור? זה לא נופל ברשות החדשנות אלא באגף אחד של משרד הכלכלה. ואז הסתכלתי על ארגון פארמה ישראל (ארגון חברות הפארמה הבינלאומיות הפועלות בארץ). הרגולטור קורא להם, משתף אותם. אבל הרגולטור חושב שפארמה ומכשור רפואי זה אותו דבר".

אתם לא מרגישים שארגון כמו פארמה ישראל מייצג גם אתכם? או IATI שדואג לכל תעשיית הטכנולוגיה?
"אנחנו כמובן רוצים לשתף פעולה עם ארגון פארמה ישראל. היום כמעט כל תרופה היא בעלת אלמנט של מכשיר רפואי או מידע רפואי. כל מזרק הוא חכם. משאבת אינסולין היא תרופה, מכשיר ומידע רפואי, וגם צריכה הגנת סייבר. הכול מחובר להכול.

"אנחנו רוצים לעזור גם לבתי החולים - להפחית את העומס על בית החולים, לבנות איתם את בתי החולים של העתיד, או למשל - לעזור להם להפוך את הצרכים שלהם להמצאות שמגיעות מהשטח והופכות לחברות מצליחות. הנה, למשל, בית חולים מציע לכל המבקרים בו חומר חיטוי ידיים, אבל האם יש מעקב כמה משתמשים בזה? האם השימוש הוא נכון? לבית החולים אין תקציב לזה. חלקו לא קיים וחלקו פשוט לא צבוע בצבע של הטמעת טכנולוגיות חדשות. אם היו מייעדים לכך תקציב, הטכנולוגיות החשובות הללו היו מוטמעות".

לאחרונה קיבל הארגון הזמנה להיות עמית של ארגון המדטק האירופי.

אבירם סושרד / צילום: איל יצהר

"כל ארגון בתחום שלנו בעולם בנוי אחרת, ומבחינתנו מדטק אירופה הם מודל נכון כי יש להם הצלחות רבות והשפעה", אומרת אוברלנדר. "למדנו את המבנה שלהם וחיקינו אותו בגרסה מצומצמת יותר, פרטנו את המטרות לסעיפים יותר פרקטיים. כרגע יש לנו שלוש קבוצות עבודה. קבוצת הרגולציה בראשות ארז, נגישות שוק בראשות ערן. ומדיניות ממשלתית בראשות אבירם סושרד, מנכ"ל פיליפס ישראל, וירון הוא מנכ"ל האיגוד. נהל נוסף בארגון הוא חיים רגב, מנכ"ל סימנס ישראל. לכל קבוצה כזו יש מטרות שהן לא באוויר, אלא תוכניות לטווח הקצר והארוך לעבודה עם מנהלי החברות". 

עוד כתבות

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

עליות קלות באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר