גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות המכשור הרפואי מתאגדות: "ישראל לא יכולה להיות 'מדינת חדשנות' ללא תעשייה"

ארגון מדטק החדש, בהובלת מדטרוניק, ג'נרל אלקטרוניק, טבע ופיליפס, מבקש תמיכה מהמדינה כדי להרחיב את תעשיית הייצור הרפואי, מתכוון להכניס מכשור רפואי חדשני לסל התרופות ורוצה להיות גוף שהרגולטורים מתייעצים איתו לפני קבלת החלטות בתחום המכשור הרפואי

מכשור רפואי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
מכשור רפואי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

כמה שבועות אחרי שנולד רשמית איגוד המכשור הרפואי הישראלי, מדטק, פרצה מגפת הקורונה וטרפה את תוכניות ההשקה של מייסדיו. היא גם טרפה את שוק המכשור הרפואי עצמו, לטוב ולרע. היא שמה אותו במרכז מבחינה תודעתית ומעשית, אבל הקשתה עליו לפעול ברמה הלוגיסטית.

ירון יצהרי, מנכ"ל חברת מדטרוניק ומנכ"ל האיגוד החדש, אומר שהארגון קם למטרות אחרות, אבל הקורונה הייתה "טירונות" שעזרה לגבש אותו. אם המחשבה בעת ההקמה הייתה בעיקר איך להסביר ולשווק את תחום המכשור הרפואי ואת החברות הפועלות בסקטור הזה, פתאום הגלגל התהפך והמטרה המובילה הייתה לענות לצרכים של מערכת הבריאות הישראלית בעזרת חברות המכשור הרפואי בארץ.

ירון יצהרי/ צילום:  איל יצהר

"העולם חזר להיות שטוח"

"ראינו שהעולם חזר להיות שטוח ולא עגול", אומר יצהרי, "כלומר, פתאום נהיה קשה להשיג מוצרים רפואיים. התחלנו קודם כול להשמיש מוצרים שלא פעלו (למשל, מכונות הנשמה או מכונות בדיקה). יצרנו שיתופי פעולה עם רפא"ל והתעשיה האווירית כדי לפתוח את הפטנטים של המנשמים ולאפשר לייצר אותם מחומרים זמינים.

"במקביל, פעלנו לחבר בין טכנולוגיות של חברות מכשור רפואי ישראליות לבין בתי החולים, קופות החולים ומשרד הבריאות. החברות הישראליות פיתחו בתקופה הזו טכנולוגיות מדהימות יש מאין - מחידושים בהנשמה ובטיפול בחולה, דרך טכונולוגיות חיזוי, טכנולוגיות תקשורת עם המטופל, טכנולוגיות אבחון וניטור, או לטיפול בבית. התפקיד שלנו היה לעזור להם למצוא את הערוץ לתוך בית החולים ומשרד הבריאות, וגם לשיתוף פעולה עם התעשייה היצרנית המקומית. אנחנו היינו הגורם המתכלל, וכמובן עבדנו בשביל כל החברות הקטנות והגדולות ולא רק אלה שחברות באיגוד. בפן של הרכש, היינו מעורבים במבצעי רכש הציוד הרפואי ההרואיים והפחות הרואיים של התקופה".

לדברי יצהרי, החודשים האחרונים העבירו היטב את המסר לגורמים הרלוונטיים בממשלה ובסקטור עצמו, שישראל לא יכולה להיות "מדינת חדשנות" ללא תעשייה. "הרעיון של מדינת חדשנות בלבד לא מחזיק מים כשאין חקלאות, כשאי אפשר ליצר מסכות על פי הצורך, כשיש פתאום מחסור בביצים. דווקא בתחום המכשור הרפואי יכולה להיות כאן, וכבר יש כאן, תעשייה עם יצור מתקדם. אנחנו צריכים תמיכה מהמדינה, ומקווים שגם המשקיעים יבינו שזה העתיד".

"השאיפה שלנו היא להיות אינטל"

כעת עם תחילת ההתאוששות, חוזר האיגוד לתוכנית ההשקה המקורית: לקדם את חברות הטכנולוגיה הרפואית המתקדמת שעוסקות במחקר ופיתוח בארץ.

"הקמנו את האיגוד עם כמה מטרות עיקריות מבחינת הייצוג של התעשייה", אומרת שירה אוברלנדר, מנהלת תחום שיפוי ביטוחי ונגישות במדטרוניק ישראל. קודם כול - ההיבט התעסוקתי. תחום המכשור הרפואי, אם כוללים את האסתטיקה הרפואית, מעסיק בישראל עשרות אלפי עובדים. התעסוקה בתחום הזה היא מאוד מגוונת. היא מעסיקה עובדים מרמת הייצור ועד בעלי דוקטורט ומעלה. השכר הממוצע גם לעובדי הייצור הוא יחסית גבוה, משום שהחברות בוחרות להשאיר בארץ ולא להוציא למיקור חוץ דווקא את הייצור המורכב. התעשייה הזו פרוסה גיאוגרפית בכל הארץ, ולא ממוקדת רק במרכז. היא מעסיקה עובדים ממגזרים מגוונים, ובגילאים מגוונים".

שירה אוברלנדר, מדטרוניק / צילום: תמר מצפי, גלובס

יצהרי: "התעסוקה הזו ממומנת במידה רבה על ידי כספים שמגיעים מחו"ל. בעשור האחרון הושקעו יותר מ-5 מיליארד דולר ברכישות של חברות מכשור רפואי ישראליות על ידי חברות בינלאומיות, וזו רק ההתחלה, כי רוב הרכישות הללו לא הסתיימו בהעברת החברה עם הטכנולוגיה שלה לחו"ל. המחקר והפיתוח ולפעמים אפילו הייצור נשארו פה, והחברות הבינלאומיות ממשיכות להשקיע ולפתח. השאיפה שלנו היא להיות אינטל, בהיבט של תעסוקה בפריפריה ובכל הארץ".

שיעור הרכישות של חברות מדעי החיים הישראליות, לפי סקטור

תחום נוסף שבו צפוי האיגוד לעסוק הוא הפיכת השוק הישראלי ל"אתר בטא" לבדיקת טכנולוגיות רפואיות חדשות מכל העולם. זאת, על ידי פתיחת דלתות בבתי החולים ובקופות החולים. תהליך הפיתוח אמור להתקיים במשולב עם בתי החולים וקופות החולים מהרגע הראשון, והפיתוח נעשה על בסיס המידע שנאגר בבתי החולים. אחר כך בתי החולים וקופות החולים הללו יטמיעו את הטכנולוגיות כפיילוטים אצלם, ולבסוף אותו מידע ישמש גם כדי לתת פידבק והוכחת ערך לאותן טכנולוגיות.

החזון הזה הוצע במיוחד עבור ישראל על ידי עומאר ישראק, מי שהיה עד לאחרונה מנכ"ל מדטרוניק העולמית, וראה שלישראל יכול להיות תפקיד משמעותי במשימה זו.

"כשפנינו למשרד הבריאות ביוזמות מעניינות בתחום הזה כחברה, כמדטרוניק, הם אמרו לנו שהם לא יכולים להתייחס ליוזמות של חברה אחת", אומרת אוברלנדר, "אלא צריך לאגד כמה חברות, כדי שנוכל להציע חדשנות רגולטורית, ולשבת לדון בכך, סקטור מול רגולטור". התגובה הזאת בעצם נתנה את הדחיפה האחרונה להקמת הארגון.

"לקדם סל טכנולוגיות רפואיות"

תחום שלישי שהאיגוד מתכוון לעסוק בו הוא "סל התרופות של המכשור הרפואי. לא במקרה קוראים היום לסל התרופות בשם זה ולא "סל הבריאות", משום שכמעט אין בו ייצוג לטכנולוגיות רפואיות שאינן תרופות. קופות החולים והמדינה אמנם מממנות עבור הציבור טיפול באמצעות מכשור רפואי חדש, אבל אין מנגנון קבוע לעדכון התקצוב עבור מוצרים אלה בכל שנה, כפי שיש בתחום התרופות.

"הכוונה היא לקדם סל טכנולוגיות רפואיות שמאפשר לבתי החולים להשקיע בציוד שהערך שלו אולי מתבטא בטווח הרחוק יותר ולכן כרגע קשה להם להשקיע בו. אם הטכנולוגיות יהיו בעיקר כאלה שפותחו בישראל, אז תהיה בכך תרומה כפולה", אומר ארז כהן, מנכ״ל פעילות בתי החולים ופתרונות רפואיים של טבע ישראל.

נושא נוסף הוא תהליך הרגולציה וההטמעה של טכנולוגיות חדשות בבתי החולים.

"כל אחד מאיתנו מכיר טכנולוגיות שלא נכנסו לשימוש בארץ או שנכנסו לשימוש באיטיות רבה כי המערכת הרפואית לא בנויה להתחדש טכנולוגית, אף שהרופאים רוצים בזה ובתי החולים רוצים בזה ומבינים את הערך של זה למטופל ולעבודה שלהם ברמה העקרונית", אומר יצהרי.

"אם ניצור מסלולים רגולטוריים ומסלולים בתוך מערכי הרכש וההכשרה של בתי החולים, שידחפו את ההתחדשות, נוכל לחזק עוד יותר את המעמד המוביל של המערכת הרפואית הישראלית, ושל סקטור המכשור הרפואי הישראלי בעולם, בו זמנית".

כהן: "וזו לא שאלה של רגולטור אדיש או רגולטור קשוח. להיפך, משרד הבריאות מתעניין ביוזמות האלה, אבל יחידת האמ"ר (האחראית על מכשור הרפואי במשרד הבריאות) היא קטנה יחסית. השאלה היא אם הממשלה כולה מוכנה לשים את הפוקוס על זה".

יצהרי: "בגרמניה יש תהליך יותר מובנה של אימוץ טכנולוגיות לתוך מערכת הבריאות ובדיקת הערך שלהן ורק אם הטכנולוגיה לא עומדת בהבטחות, היא נפלטת החוצה. הכוונה היא לא לבדיקה רגולטורית, אלא לבדיקת הערך".

"אין היום לגבי החולים שום תקינה שאומרת - אם יצאה טכנולוגיה חדשה לעולם אשר מוכח שהיא פועלת טוב יותר, מצופה ממך לאמץ אותה", אומר ערן פינטל, ראש תחום המכירות והשירות ב-GE ישראל. "ואין לבית החולים כלים לעשות הערכה אמיתית של המוצרים החדשים. אנחנו רוצים לייצר כלי הערכה ולעזור למקבלי ההחלטות לקבל החלטה נבונה יותר, וכך למנוע מצב שבו הם מעדיפים לא לקבל החלטה בכלל לגבי מוצרים חדשים".

"יש ואקום בהכשרה"

הנושא האחרון הוא הכשרה. "למשל, כל הנושא של הכשרה באמצעות סימולציה - אנחנו לא מדמיינים שכלי טיס ייכנס לשימוש בלי סימולציה", אומר יצהרי, "ואילו בתחום של הרגולציה והביצוע של הדרכות על מכשור רפואי, יש ואקום וההכשרה נעשית תוך כדי עבודה - על הגוף שלי ושלך - או שהיא לא נעשית בכלל ואז לא מאמצים את הטכנולוגיות החדשות, גם אם הן מצוינות.

"רופאים הם מעולים בהבנה של תרופות, מעולים בפיזיולוגיה, ופחות חשופים לעולם המכשור הרפואי במהלך ההכשרה שלהם. בישראל המצב מבחינה זו גרוע ממה שקיים בעולם. כדי לקדם תהליך מסודר של רגולציה להכשרות וסימולציות על מכשירים רפואיים חדשים, אנחנו צריכים את משרדי האוצר, הכלכלה, הבריאות, האקדמיה ובלתי החולים, שכולם יישבו יחד.

"יש חוסר בהכשרה, לא לרופאים אלא גם לטכנאים, למהנדסים, לאנשי השירות", אומר פינטל. "ובסוף המטרה היא שאם כבר רוכשים ציוד, שהוא באמת ייתן את הטיפול הטוב ביותר. חייבים להפעיל ולתחזק אותו ברמה הגבוהה ביותר. אנחנו דנים בקבוצה באפשרות להקים מרכז סימולציה, שבאמת ינגיש אותן טכנולוגיות וידע.

"היום כל מדינות העולם הציבו לעצמן משימה לקדם פיתוח של טיפולים רפואיים והנגשתם לציבור באופן מהיר, בטוח, ומדויק. זה אינטרס של המדינה, של הגורמים המממנים וגם של מי שזוכה בסופו של דבר לקבל את הטיפול. קידום נוכחות של חברות בינלאומיות במדינה וחברות מקומיות מאפשר פיתוח מהיר של טכנולוגיות ונגישות שלהן למערכת הבריאות המקומית. ישראל היא אקוסיסטם מדהים שיכול לעשות את זה".

איך בעצם נולד הארגון?
יצהרי: "מדטרוניק עמדה לפני רכישה של חברה בישראל ושאלו אותי מה קורה עם תמיכה בתעסוקה ובייצור ובייצוא. האם אני יכול לייצר נייר עמדה של כל התשתית והתמיכה והתנאים שאני מקבל מהמדינה? ואז זיהיתי את הוואקום. כל מה שקשור להקמת מפעלים זה האוצר, תעסוקה זה משרד הכלכלה. רשות החדשנות עוסקת בתעסוקה של מהנדסים ומדענים, אבל מה עם עובדי הייצור? זה לא נופל ברשות החדשנות אלא באגף אחד של משרד הכלכלה. ואז הסתכלתי על ארגון פארמה ישראל (ארגון חברות הפארמה הבינלאומיות הפועלות בארץ). הרגולטור קורא להם, משתף אותם. אבל הרגולטור חושב שפארמה ומכשור רפואי זה אותו דבר".

אתם לא מרגישים שארגון כמו פארמה ישראל מייצג גם אתכם? או IATI שדואג לכל תעשיית הטכנולוגיה?
"אנחנו כמובן רוצים לשתף פעולה עם ארגון פארמה ישראל. היום כמעט כל תרופה היא בעלת אלמנט של מכשיר רפואי או מידע רפואי. כל מזרק הוא חכם. משאבת אינסולין היא תרופה, מכשיר ומידע רפואי, וגם צריכה הגנת סייבר. הכול מחובר להכול.

"אנחנו רוצים לעזור גם לבתי החולים - להפחית את העומס על בית החולים, לבנות איתם את בתי החולים של העתיד, או למשל - לעזור להם להפוך את הצרכים שלהם להמצאות שמגיעות מהשטח והופכות לחברות מצליחות. הנה, למשל, בית חולים מציע לכל המבקרים בו חומר חיטוי ידיים, אבל האם יש מעקב כמה משתמשים בזה? האם השימוש הוא נכון? לבית החולים אין תקציב לזה. חלקו לא קיים וחלקו פשוט לא צבוע בצבע של הטמעת טכנולוגיות חדשות. אם היו מייעדים לכך תקציב, הטכנולוגיות החשובות הללו היו מוטמעות".

לאחרונה קיבל הארגון הזמנה להיות עמית של ארגון המדטק האירופי.

אבירם סושרד / צילום: איל יצהר

"כל ארגון בתחום שלנו בעולם בנוי אחרת, ומבחינתנו מדטק אירופה הם מודל נכון כי יש להם הצלחות רבות והשפעה", אומרת אוברלנדר. "למדנו את המבנה שלהם וחיקינו אותו בגרסה מצומצמת יותר, פרטנו את המטרות לסעיפים יותר פרקטיים. כרגע יש לנו שלוש קבוצות עבודה. קבוצת הרגולציה בראשות ארז, נגישות שוק בראשות ערן. ומדיניות ממשלתית בראשות אבירם סושרד, מנכ"ל פיליפס ישראל, וירון הוא מנכ"ל האיגוד. נהל נוסף בארגון הוא חיים רגב, מנכ"ל סימנס ישראל. לכל קבוצה כזו יש מטרות שהן לא באוויר, אלא תוכניות לטווח הקצר והארוך לעבודה עם מנהלי החברות". 

עוד כתבות

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

זהו הרבעון הטוב ביותר ל-S&P 500 מאז 2019 ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם