האם טוויטר העניקה תו אותנטיות לעמוד הפיקטיבי של השר יעקב ליצמן?

אם באחד השיטוטים האחרונים שלכם בטוויטר נתקלתם בפרופיל של שר הבריאות לשעבר ושר השיכון הנוכחי יעקב ליצמן, דעו כי מדובר היה בפרופיל מזויף שהרשת החברתית כבר דאגה להסיר. למרות שבאותו הפרופיל צוין כי ליצמן הצטרף לטוויטר כבר בשנת 2019, נראה כי האותנטיות שלו מוטלת בספק. נציין כי ניתן למצוא פרופיל נוסף לשר ליצמן, אולם ללא גושפנקת הווי הכחול, כלומר מדובר בעוד פרופיל פיקטיבי. גם דורי בן ישראל מהבלוג מזבלה, עקב אחרי הפרופיל שהוסר ואף מצא את שרידיו בגוגל cache, וכתב על כך באתר.

תופעת הפרופילים המזויפים (פייק), היא לא עניין חדש ברשת המצייצים, אולם מה שנראה כחריג במקרה של השר ליצמן, מעבר לעובדה שמדובר בדמות שלא נוטה להיחשף ברשתות חברתיות, הוא שאת הפרופיל המדומה עיטר וי כחול - כזה המעניק גושפנקה לאותנטיות שלו. נשאלת השאלה - האמנם טעתה טוויטר והעניקה תו תקן של וי כחול לדמות פיקטיבית?

כיצד מתנהל תהליך קבלת הווי הכחול? לדברי פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי ומומחית בנושא פוליטיקה של המידע בבינתחומי הרצליה, ישנן שתי דרכים שבאמצעותן ניתן לקבל את התו המיוחל. "דרך אחת היא שטוויטר פונה אליך. לא בגלל כמות עוקבים או ציוצים בהכרח, אלא משום שאתה דמות ציבורית, חוקר מוכר וכיוב'. במקרה זה היא גם תבקש אישור, או לינק לאתר הבית שלך כדי לקבל הוכחות. האפשרות השנייה היא פשוט לשלוח לטוויטר בקשה להסתכלות. נניח שאני חושבת שמגיע לי וי כחול שכזה, אפנה לטוויטר שתבחן את הקייס, והיא תשלח לי בחזרה לי שאלון בהתאם".

נהון הזכירה בהקשר זה את המקרה של מיילו ינופוליס, פעיל ימני קיצוני בארה"ב, שבינואר 2017 טוויטר הסירה את הווי הכחול שהוענק לו, היות שהבינה שהוא נתפס כאישור גם להתבטאויותיו הקיצוניות. "עד אז לא הייתה מדיניות מוצהרת לגבי הענקת הווי, מה שהשתנה בהמשך ואז החליטו על מדיניות מסודרת אותה הם יבחנו מחדש". כך או כך בטוויטר מצהירים כי הווי הכחול מבטא אותנטיות. אז האמנם קיבל הדף הפיקטיבי וי שכזה? וכיצד זה קרה? נכון לעכשיו את תגובת נציגות טוויטר בישראל, לא ניתן היה להשיג.

מרוץ שליחים

אל השליחים הכחולים של וולט והכתומים של תן ביס יצטרפו גם שליחים צהובים/כחולים - חברת הקורקינטים השיתופיים WIND נכנסת לתחום המשלוחים, כך נודע ל"גלובס".

המשלוחים ייעשו מבתי עסק קטנים ובינוניים בהם חנויות יין, בתי מרקחת, מאפיות וכד' (לא מסעדות). 30 העובדים בווינד ישמשו גם כשליחים. משלוחים גדולים שאי אפשר לשאת על קורקינט ישונעו ברכבי החברה. כמו מרבית הענפים במשק גם תחום הקורקינטים השיתופיים נפגע. הענפים ששגשגו ואת זה הבינו גם בווינד הם גם של שליחויות. בתי העסק בשלב הראשון לא ישלמו עמלה, והלקוחות ישלמו את דמי המשלוח (חינם בתקופה ההשקה). ההתחייבות היא להגיע עד 4 שעות. בעתיד ייתכן שיוצעו גם שליחויות שהן לא רק מעסק ללקוח אלא גם מלקוח ללקוח אחר. ווינד שפרוסה בתל אביב, בבת ים, בחולון ובגבעתיים תציע את שירות השליחויות בערים הללו.

מצנח הזהב

שינוי סביבתי: רוני ארז ותמרה שרון רוס מונו למנכ"ליות משותפות במרכז השל לקיימות. השתיים - בעלות רקע בנושאי סביבה וכלכלה, המכהנות בשנים האחרונות כחברות צוות במרכז - יחליפו את ויקטור וייס המסכם ארבע שנים בתפקיד המנכ"ל. נציין כי מרכז השל פועל לאורך השנים בין הצללים. למרות עבודתו, הוא מתמקד בפן המנהיגותי ובתוכניות שמטרתן לייצר שדרה של סוכני שינוי בחברה ובמוקדי קבלת ההחלטות, ולא במאבקים סביבתיים. ייתכן כי ההנהגה החדשה, תוביל גם לשינוי מגמה בארגון ולפעילות ציבורית בהילוך גבוה ופומבי יותר.

שני אשכנזי

פתחה חלון

שלי אברהם מונתה לסמנכ"לית השיווק של חברת חלונות האלומיניום קליל. היא תחליף את שוקי בוסידן המסיים את תפקידו בתום ארבע שנים בחברה. אברהם הגיעה לקליל אחרי ששימשה בתפקידים שונים בתחום השיווק בחברות כגון: תנובה, טרה, ויסוצקי וד"ר פישר.

חדשות טובות

מיזם קו-אימפקט, פורום החירום לחברה הערבית, ועמותת אמאנינא, יזמו לכבוד חודש הרמדאן פרויקט תרומה של סלי מזון למשפחות נזקקות בחברה הערבית. בין התורמות הייתה KLA ישראל, שתרמה 150 סלים.