מי שומר על השומרים: האם לפרקליט המדינה והיועמ"ש אין שום בקרה?

לפי נתניהו, האנשים שהגישו נגדו כתב האישום נהנים מחסינות מביקורת • האומנם? • המשרוקית של גלובס

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

כוח מוחלט משחית, התלונן רה"מ בנימין נתניהו ביום הראשון למשפטו, אבל מי שנהנים ממנו, לדבריו, הם דווקא אלה שהחליטו על הגשת כתב אישום נגדו. "אין בקרה!" הוא אמר בראיון לבועז גולן בערוץ 20. "אתה יודע שעל פרקליט המדינה, על היועץ המשפטי לממשלה, אין שום בקרה? שום בקרה! אין כוח כזה בעולם".

דבריו הנרגשים של נתניהו יוצרים את הרושם ששני האישים שלטענתו "תופרים לו תיקים" נהנים מחופש פעולה מוחלט, נטול מנגנוני ביקורת. אלא שהעובדות אומרות אחרת. נתניהו יכול לטעון שהבקרה חלשה; הוא לא יכול לטעון שהיא בלתי קיימת.
גם אם נתעלם מביקורת ציבורית של חברי הכנסת, הממשלה וכלי התקשורת, ישנם מוסדות רשמיים המוסמכים לבחון את הפרקליט ואת היועמ"ש. בין השאר, השניים נמנים עם הגופים המבוקרים בידי מבקר המדינה; כפופים בתור עורכי דין לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין; וכעובדי ציבור, מחויבים לתקנות של נציבות שרות המדינה.

כמו כן, מאז 2014 פועל במשרד המשפטים גוף מיוחד בשם "נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות". הנציב הנוכחי, השופט בדימוס דוד רוזן, מוסמך לבדוק תלונות הן נגד אנשי פרקליטות המדינה, הן נגד היועמ"ש בכובעו כנציג המדינה בהליכים משפטיים. הנציב דיווח שב-2018 סיים לטפל ב-214 תלונות נגד הפרקליטות, לרבות נגד לשכת פרקליט המדינה עצמו, ובשש תלונות נגד היועמ"ש.

עם זאת, כוחו של הנציב מוגבל. ראשית, אסור לו להתערב בעצם ההחלטה על הגשת כתב אישום, שהיא בסמכותה הבלעדית של הפרקליטות. שנית, הנציב מטפל רק בתלונות קונקרטיות. המגבלה האחרונה אכן הוטלה בעקבות ההתנגדות מצד הפרקליטות לביקורת חיצונית. במקור פעל בנציבות אגף ביקורת שחיבר דוחות בסוגיות כלליות. אבל ב-2016, אחרי מאבקים עם ארגון פרקליטי המדינה, התפטרה הנציבה הראשונה הילה גרסטל, וחוק שקידמה שרת המשפטים דאז איילת שקד הוציא מהנציבות את אגף הביקורת.

אבל המפקח העיקרי על פרקליט המדינה הוא היועמ"ש עצמו. מי בודק את התנהלותו? בראש וראשונה בג"ץ. שופטי בג"ץ יכולים לבקר אפילו את החלטתו להגיש כתב אישום: ב-2006 הם ביטלו הליכים נגד ח"כ לשעבר עזמי בשארה, כי סברו שהיועמ"ש טעה כשסרב להכיר בחסינותו המהותית. עם זאת, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה טוענים שבג"ץ נוטה לראות ביועמ"ש סמכות משפטית מכרעת, שבית המשפט העליון הוא הגורם היחיד שיכול לפקח עליו.

■ בשורה התחתונה: היועמ"ש ופרקליט המדינה כפופים לביקורת של מבקר המדינה, בתי המשפט ובג"ץ, וגם של נציב התלונות נגד מייצגי המדינה בערכאות. עם זאת, הנציב לא מתערב בהחלטה על הגשת כתבי אישום, ויכולתו למתוח ביקורת מערכתית מצומצמת.

תחקיר: אוריה בר-מאיר ויפתח בריל

לקריאה נוספת:

אתר נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות
נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות - דוח לשנת 2018
"היועץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית - פיצול מוסדי?", המכון הישראלי לדמוקרטיה
"נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות", מרכז המחקר והמידע של הכנסת
"גרסטל התפטרה מתפקיד נציבת הביקורת על הפרקליטות", גלובס, 18.4.2016

*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.